תובנות לשבת

1. נבחרת ישראל לאן?

שני משחקי ההכנה של הנבחרת מלמדים אותם על מספר כיוונים, לא בהכרח מעודדים. הכייון הראשון, זו הנבחרת של עומרי כספי, הוא מרגיש, מרשה לעצמו ומקבל גיבוי מלא מצוות המאמנים שזו הנבחרת שלו. כספי קלע באחוזים איומים בשני המשחקים האחרונים, 12/38 מהשדה (31%), 2/16 מה-3 (12%), והוא לוקח הכי הרבה זריקות. לא ירחק, וייתכן שכבר הגיע, שהמרמור והתסכול של השחקנים האחרים יביא לדברים מאוד לא טובים בנבחרת. הכיוון השני, אין לנבחרת הזו שום ייחוד, וחבל. מה שהביא הצלחות לנבחרת בשנים קודמות היו דברים שאין לאחרים: שמירת לחץ, פירגון, עזרה, ונותרנו אנחנו ככל הגויים. הכיוון השלישי, שני שחקני הפועל ירושלים: אחישי כדיר ויותם הלפרין לא נספרים, שניהם שיחקו ביחד בממוצע כ-8 דקות, ולא קלעו אפילו סל אחד. והכיוון הרביעי והאחרון, הוא דווקא מעודד, יניב גרין מגיע בכושר מצוין, עם חוכמת משחק, יעילות מרבית ועשוי אף להיבחר לתגלית הטורניר.

2. הזרים חוזרים הביתה

תופעה מאוד מעניינת מתרחשת בגזרת הזרים בליגת וינר. כפי שהראינו בדאנק בשנים האחרונות, הזרים הכי יעילים הם זרים ששיחקו כבר בליגה. הצוות המקצועי בקבוצות כבר הבין זאת וההצלחה של נתניה בעונה שעברה, קבוצה שהתבססה על זרים ששיחקו פה נתנה את אותותיה השנה. שימו לב לרשימה המכובדת של שחקנים ששיחקו כבר בליגת וינר וחוזרים: ג'יימס, סמית', היקמן וסופו במכבי ת"א, דאנקן וקיצ'ן בירושלים, דווין מיצ'ל וטזמין מיצ'ל בראשל"צ, אנתוני גודס ובריאן אוסברי בחולון, קני הייז ומרכוס דאב באשדוד, ג'וליאן מיילס וראשון פרימן בנתניה

3. ועוד קטנה על גל מקל

מה היה קורה אם תומר חמד או עדן בן בסט היו מודיעים שהם לא מתייצבים לקמפיין העלייה של הנבחרת בכדורגל בגלל שהם משחקים בחו"ל ???