ליגת העל בכדורסל היא ליגה לא יציבה. שבוע שעבר חיפה מנצחת בירושלים כשהיא קולעת כמעט 100 נק', והשבוע היא מגיעה ל60 ומקבלת בראש מאותה קבוצה.

אותו סיפור פחות או יותר התרחש בחולון, כשהקבוצה המקומית שידועה בחוסר היציבות שלה העונה פגשה את ראשל"צ. בשבוע שעבר, חולון ניצחה די בקלות, אבל הפעם ראשל"צ (שהספיקה להתחזק משמעותית בסקורר טריי ג'ונסון) עשתה צחוק מהסגולים.

האמת ? אין מה לדבר יותר מדי על ראשל"צ, שכבר שכרו שמשיות בחוף ארבע על ארבע, ונמאס כבר לדבר על היכולת המזעזעת של השופטים.

אז בחרתי להתמקד בכתבה זו ברצף הטעויות שנעשות בהפועל חולון מתחילת העונה:

החתמה של גארד זר בחודש יולי

אחת הטעויות הגדולות של רוב הקבוצות, הן החתמות מוקדמות של שחקנים זרים (וגארדים בפרט). חולון מיהרה להחתים והחליטה ללכת על אנתוני גודס, שאומנם היה טוב בהפועל תל-אביב, אבל לא בדיוק הגארד הזר שהיית בונה סביבו את הקבוצה שלך. הוא לא גו-טו-גאי קלאסי, ובחולון חיפשו אחד כזה.

בשביל להשיג גו-טו-גאי וגארד איכותי, בד"כ מחכים לחודש ספטמבר, שבו כל השחקנים שנפלטים ממחנות ה-NBA השונים נתקעים בלי קבוצה. בדיוק כך, חולון זכתה בעונה שעברה בג'רום דייסון, וכך הפועל תל-אביב זכתה בקרלון בראון. היכולת של שני הזרים הללו היא מעל הליגה.

אגב, גם שאר הזרים של הפועל הוחתמו מאוחר מאוד, וכמעט בכולם (אולי למעט קאונסיל) ארז פגע בול. לראייה מיקומה בטבלה של אחת הקבוצות עם התקציב הנמוך בליגה.

קונספט שגוי – החלפת זרים סיטונית ו… לא צריך סנטר

אז ליובין החליף את גודס בריינולדס, שדווקא היה מהלך מוצלח, אבל גם עמדת הסנטר עברה שינוי. גרנט הוחלף באוריאקי שלא הספיק לנשום אוויר קודש וכבר קיבל כרטיס חזרה לארה"ב. אחריו הגיע דיג'יי קנדי, שהוא בכלל שחקן בעמדה 3.

חולון נשארה ללא סנטר, אולי במטרה להכתיב קונספט של משחק ריצה. בהתחלה זה ממש לא עבד, אבל בארבעת המשחקים האחרונים (מאז הרצליה בבית) – חולון יוצאת למתפרצות בצורה מהירה יותר. ללא ספק ניתנה הוראה לצאת בכל מחיר למתפרצות, דבר שלפעמים עולה באיבודי כדור.

להשאיר קבוצה בלי 5 אמיתי זה חתיכת הימור. הרי אם יש לך סנטר ואתה רוצה לרוץ, אז תושיב אותו על הספסל. רוזפלט, באוורס, קנדי ואסברי מנסים לתת קונטרה לסנטרים גדולים. לפעמים זה מצליח, לפעמים פחות – וכשזה לא מצליח חולון מתפרקת. ע"ע אילת (גייטס 23 נק' ו7 ריב') וראשל"צ (ג'יימס תומאס עם 12 ריב') השבוע.

קבוצה ללא ציביון

נראה שאפילו שחקני חולון לא יכולים להעיד על מי היא הקבוצה שלהם העונה. לא נראה שיש דרך מסויימת בקבוצה, וזו אחת הסיבות לחוסר היציבות. גם בשלב המאוחר הזה של העונה, ליובין עדיין לא יודע מה הוא יקבל מכל שחקן שלו בערב נתון.

מאמן בפאניקה

חולון לא מצליחה להתמודד עם ריצות ומומנטום של היריבה. היא חוותה מפולות נגד גליל, -י-ם וראשל"צ בבית, נגד חיפה, הרצליה ואילת בחוץ.

ליובין לא מצליח להוציא את הקבוצה שלו מהבוץ אם משהו משתבש, קופא על הקווים ומוסיף חטא על פשע עם פסקי-זמן מאוחרים מדי.

זרים מתוסכלים

דיג'יי קנדי הספיק לסנן קללות לעבר ליובין כשירד לספסל כבר במשחקו השני בקבוצה, באווארס גם לא נראה מאושר מהיחס או מהחלטות המאמן.

ויש גם פגיעה במספרים:

אסברי העונה בחולון: 13.7 נק', 32% ל-3, 60% מהעונשין, 6.9 ריב' ו-15.6 נק' במדד.

אותו אסברי בנתניה: 18.0 נק', 40% ל-3, 77% מהעונשין, 7.6 ריב' ו-21.7 נק' במדד.

נעשו העונה לא מעט טעויות בחולון. חלק גדול מהן הוא באשמת המאמן. חולון אומנם במקום ה-7, אבל עם הכסף הגדול שהושקע לעומת שנים קודמות והאנרגיות של הקהל, היא הייתה צריכה להראות טוב יותר בשלב הזה של העונה.