השבוע בכוכבים של דאנק: מורן רוט מצמצם פערים בצמרת הישראלים. הרצליה עם ניצחון יקר במשחק צמוד ושני צעירים חביבים, סטטוס קוו בצמרת הזרים ושמות חדשים ברשימה.
הכוכב הישראלי של דאנק:
****** יוגב אוחיון (מכבי ת"א) – משחק שיא לילד הנצחי שמוביל את מכבי ת"א לניצחון חשוב. מסיים עם 23 נק', 4/5 ל-3, 9 ריבאונדים, 3 אסיסטים ומדד 28.
**** עמית שמחון (גלילבוע) – חוזר מפציעה למשחק נפלא ומוביל את גלילבוע לניצחון חוץ יקר. 14 נק', 5 ריבאונדים, 4 אסיסטים ומדד 22.
*** מורן רוט (מכבי חיפה) – מוביל את חיפה עם הרבה אנרגיות לניצחון שמבטיח כנראה פלייאוף עליון. מסיים עם דאבל-דאבל של 13 נק' ו-10 אסיסטים בדרך למדד 20.
**** רולנד דופרי (הפועל ירושלים) – מתחיל להראות ניצוצות של כוכב גדול, מוביל את ירושלים לניצחון עם 23 נק' , 7/7 מהעונשין, 6 ריבאונדים, סחט 6 עבירות, 6 אסיסטים ומדד 31.
***** טיילר האניקט (נס ציונה) – החזיק את נס ציונה במשחק כמעט לבדו. 24 נק' , 11/12 מכל הטווחים, 8 ריבאונדים, 4 אססיטים ומדד 36.
***.סטנלי בורל (מכבי הרצליה) – משחק טוב של הגארד החדש של הרצליה. מסיים עם 24 נק', 7 אסיסטים ומדד 27.
***** עוז בלייזר (בני הרצליה) – כמעט מוביל את הרצליה לסנסציה, לוקח את הקבוצה על הכתפיים שלו ב"מאני-טיים" בקור רוח ובטחון. מסיים עם 10 נק', 4/5 מהשדה, 5 ריבאונדים ומדד 15.
**** נמרוד טישמן (גלילבוע) – אחרי כמה מחזורים עגומים, טישמן חוזר ליכולת המוכרת שלו. מסיים עם 11 נק', 6 ריבאונדים, ומדד 12.
תוןפעה ספורטיבית מעניינת, האקסים שנותנים משחק ענק נגד הקבוצה שבה שיחקו: ג'יימס תומאס מראשל"צ נגד חיפה, מורן רוט מחיפה נגד מכבי ת"א, בריאן רנדל מחיפה נגד הפועל ת"א, הלפרין ואליהו מירושלים נגד מכבי ת"א, מישל וואט מנס ציונה נגד גלילבוע.
***** זאק רוזן (מכבי אשדוד) – הג'ינג'י מפגיז. שורה סטטיסטית חביבה על דאנק: 17 נק', 8 ריבאונדים, 9 אסיסטים ומדד 28. מוביל את אשדוד לניצחון מצויין. יותר מזה אנחנו לא צריכים.
**** דשון סימס (גלילבוע) – משחק מרשים שכמעט מוביל את גלילבוע לניצחון סנסציוני, מרחק פרופוקטור אחד ושופטים שניים. מסיים עם דאבל-דאבל של 28 נק', 11 ריבאונדים ומדד 34.
***.אנתוני גודס (נס ציונה) – משחק נהדר לאקס מול הפועל ת"א, סוחף את נס ציונה לניצחון גדול עם 25 נק', 7 ריבאונדים, סחט 10 עבירות, חיסל את בראון ומסיים עם מדד 29.
לכל קבוצות הליגה שבוחרות לא לפרוס שטיח למכבי ת"א ולשמש תפאורה ובאות בראש מורם ואמונה למשחק מולה. שימו לב מתוך 15 משחקים של מכבי ת"א העונה, 11 משחקים הסתיימו בפער חד-ספרתי. יש עניין, יש מתח, יש ליגה !
תעזבו אתכם מליגת ויינר המשופעת בזרים ומתאזרחים, תעזבו אותכם מהיורוליג שהוא ערב רב של אמריקאים בצורות שונות וללא כל הזדהות וגאווה לאומית, תעזבו אותכם מה-NBA , זה גם רחוק וגם כל הזמן נפצעים שם. ברוכים הבאים לדבר האמיתי, הכי קרוב לכדורסל שהמציא ג'יימס נייסמית' לפני יותר מ-120 שנה. "גמר ליגת העל לתיכוניים". אווירה מחשמלת, שחקני כדורסל עם גאווה, אנרגיה ופרגון שכל כך להזדהות איתם וגם כדורסל משובח עם מהפכים, מתח, ומהלכי כדורסל שהם תאווה לחייך. כדורסל טהור שמבוסס על קבוצתיות, על ביחד, על אהבה למשחק. צמרמורת וגאווה לראות יציעים גדושים בבני ובנות נוער שמעודדים ללא הפסקה, בילדים קטנים שכל חלומם מסתכם בלהיות על המגרש ולקלוע סל מנצח.
מצד אחד הקיבוצניקים והמושבניקים מעמק חרוד עם גאוות יחידה שנשמעת עד לרפת בעין חרוד ומולם המקומיים מעיר היין, הגימנסיה הריאלית ראשל"צ.
עמק חרוד פותחת מבערים ורצה ליתרון 9-2 מהיר עם נקודות של בסיס ואברמוביץ. חולדוב, הראל קציר, ואופק חכמון משיבים עם ריצת 0-8 משלהם , 9-10. הנדנדה נמשכת ואופק חכמון עם הבאזר של סוף הרבע מעלה ל20-16 לראשל"צ.
ראשל"צ בורחת 25-18 בפתיחת הרבע השני. עומר לוי בסל ועבירה שלישית לאמיתי לוי, מחזיר את עמק חרוד למשחק ומוריד את ההפרש ל-3 בלבד. חכמון ולוי מול בסיס ויזרעאלי ואנחנו ב32-29 לראשל"צ. בן דוד עם חטיפה וסל ובסיס עם שלשה מצמקים לנקודה 34-33, עומר נורמן עם סל משלו מוריד את השחקנים למחצית 33-36.
אברמוביץ ובסיס עם שלשה מול סל של חכמון ואנחנו בשיוויון 38 בפתיחת הרבע השלישי. חכמון ואלימלך מובילים את ראשל"צ 46-42, איתי אלון בסל כופה שוב שיוויון 46-46 , ויוצא אחרי נחיתה לא טובה על הפרקט. בן דוד במהלך העונה מטביע, מקפיץ את הקהל האדום מהעמק ושוב שיוויון 48-48. אופק חכמון ברבע ענק (12 נק') מוביל את ראשל"צ ליתרון 56-53 בסיום הרבע.
אברמוביץ ואלון דואגים למהפך בתחילת הרבע האחרון, 58-56, חולדוב בחדירה ושוב שיוויון 58-58. אביחי בן דוד, איש ה"מאני-טיים" של עמק חרוד נכנס לפעולה כשהוא נמצא בכל פינה במגרש עם סלים, סחיטת עבירות וריבאונדים, וסוחף את עמק חרוד לתצוגת תכלית 67-60, 2 דקות לסיום. אסיסט מרהיב של בסיס לאברמוביץ ועמק חרוד ביתרון 69-60, והרפת בעין חרוד מתחילה להריח ריחות טובים של אליפות. ראשל"צ לא מוותרת, ליפשיץ, קציר וחולדוב עם שלשה מצמקים עד 70-67. יזרעאלי בקור רוח מעלה את עמק חרוד ליתרון 72-67, ובסיס מתכבד בסל האחרון מהקו , ניצחון היסטורי וענק לחבורה מהעמק 73-67.
אביב אברמוביץ, תומר סלוס והגביע הנכסף.
אחרי החגיגות ולפני הנפת הגביע רצו כל השחקנים לחפש אדם יקר שעמד בפינה בשקט עם חיוך שלא היה מבייש את המונה ליזה, איש יקר שהחזון שלו קורם עור וגידים לנגד עיניו, איש שהאמין כל הדרך בחבורה המופלאה הזו, כל השחקנים רצו ובכוח סחבו למגרש את האיש שיש לו הרבה מניות בגביע הזה, לירן ויניקור מנהל הנבחרת. שאך טבעי שיכתוב אחרי המשחק: "וכן ,חלום אחד התגשם ,אבל חלומות אחרים נוספים ולא פחות חשובים לפנינו" זה בדיוק האיש אף פעם לא עוצר ותמיד קדימה.
אבל הוא לא לבד, החל מראש המועצה דני עטר, דרך מנהלת בית הספר אילנה לוסטיג, המורה האחראי אורי אודנים ומעל כולם צוות המאמנים שהעמיד חבורת לוחמים מגובשת, ניר קפלן המוח, עידן אוסטריך הכוח ואלון לוינגר הרוח. וגם כל צוות מאמני המועדון המפואר גלבוע/מעיינות.
השבוע בכוכבים של דאנק: שמות חדשים בכוכב הישראלי של דאנק. הותיקים כדיר וטפירו עולים על הבמה, שון דאוסן בורח לכולם בכוכב הצעיר ובגזרת הזרים דונט'ה סמית' עולה לראשות הפסגה.
הכוכב הישראלי של דאנק:
****** בן רייס (מכבי חיפה) – משחק מושלם לתקווה החיפנית שמציג יכולת נהדרת בתקופה האחרונה. 25 נק', 6 ריבאונדים, מדד 34 .
השבוע בכוכבים של דאנק: לראשונה בהיסטוריה תקנון הכוכבים של דאנק משנה סעיפיו, כורע ברכיו ומצדיע עם שישה כוכבים לשלומי הרוש, דאוסן וטישמן ראש בראש, וצמרת הזרים גועשת ותוססת.
הכוכב הישראלי של דאנק:
****** שלומי הרוש (הפועל חולון) – שישה כוכבים לשורה סטטיסטית מהסרטים, מרחק ריבאונד מטריפל-דאבל לשחקן הנשמה של חולון. 23 נק', 9 ריבאונדים, סחט 7 עבירות, הוסיף 10 אסיסטים ומדד 46 (!) .
**** ליאור אליהו (הפועל ירושלים) – מוכיח שוב את התרומה האדירה שלו לירושלים. מסיים עם 23 נק', 7 ריבאונדים, 3 חטיפות ומדד 31.
*** רביב לימונד (הפועל ת"א) – שוב משחק טוב עם 24 נק', 7 ריבאונדים, סחט 7 עבירות ומדד 26.
נתחיל ונפתח בבשורות הטובות לכדורסל הישראלי. ה"חוק הרוסי" תורם את חלקו הגדול לשיפור מעמד השחקן הישראלי בכל הפרמטרים (בהשוואה לסיבוב הראשון בעונה שעברה) : הישראלים משחקים יותר – 48 דקות בממוצע (10% יותר מהעונה שעברה), ובעיקר תורמים יותר: 24% יותר בנקודות למשחק 41% העונה לעומת 33% בעונה שעברה) ו-34% יותר במדד המשוקלל בתרומה למשחק (35% העונה לעומת 26% בעונה שעברה).
חמישיית הישראלים של הסיבוב:
רביב לימונד (הפועל ת"א) – הישראלי של הסיבוב, בעל הבית של האדומים מת"א מוליך אותם לסיבוב נהדר. מוליך את הישראלים בנקודות (18.3), במדד (18.9), מוליך את הליגה באחוזים ל-3 ובמדד +/-.
אבי בן שימול (בני הרצליה) – שידרג העונה את מעמדו ומהווה נקודת האור של הרצליה. הישראלי השני בליגה במדד משוקלל (17), מוליך את הליגה באסיסטים (6.7) ושני באחוזים מהעונשין, שלישי בין הישראלים בנקודות (13).
מורן רוט (מכבי חיפה) – עד לפציעה הוביל את מכבי חיפה לניצחונות מרשימים והעדרותו רק מעידה על תרומתו הגדולה לקבוצה. שישי בליגה במדד המשוקלל. קלע 13.6 נק' למשחק (שני בין הישראלים), מוסר 5.4 אסיסטים.
יותם הלפרין (הפועל ירושלים) – האיש של ירושלים ב"מאני טיים", הוביל את אלופת הסיבוב והפך לבורג מרכזי במכונה הירושלמית ובעיקר לוקח אחריות בדקות המכריעות. חמישי בין הישראלים במדד משוקלל (14.4), חמישי בין הישראלים בנקודות (12.3).
טל דן (עירוני נס ציונה) – הישראלי הכי טוב העונה מבין הגבוהים. מקום רביעי בישראלים במדד משוקלל (15.1), שני בריבאונדים מבין הישראלים (5.3) רביעי בנקודות מבין הישראלים (12.6).
הישראלי הצעיר:
שון דאוסן (מכבי ראשל"צ) – נקודת האור של ראשל"צ. מדורג שביעי בין הישראלים במדד המשוקלל וראשון בין הישראלים הצעירים. מוביל את הישראלים בריבאונדים ושביעי מבין הקלעים הישראלים.
המאמן:
אפי בירנבוים (בני הרצליה) – אומנם בני הרצליה לא נתנה סיבוב טוב, אבל המדד של דאנק למאמן הסיבוב הוא שיתוף וקידום ישראלים, ואפי עשה זאת טוב יותר מכולם: עוז בלייזר הפך אצלו לשחקן ליגת על לגיטימי, אבירם זליקוביץ קיבל צ'אנס והתגלה כשחקן נפלא, אבי בן שימול נותן את העונה הכי טובה שלו בקריירה. נציין גם את ארז אדלשטיין מהפועל ת"א על התחייה המחודשת של רביב לימונד והאמונה הבסיסית בשחקנים ישראליים.
אפי בפוזה אופיינית
הישראלים שנמצאים בחמישייה הראשונה בדירוגים הסטטיסטיים:
אבי בן שימול – ראשון באסיסטים, שני באחוזים מהעונשין
רביב לימונד – ראשון במדד -/+, ראשון באחוז ל-3
טל דן – שני במדד -/+
מאיר טפירו – שני באסיסטים
ליאור ליפשיץ – ראשון ביחס איבודים/אסיסטים, רביעי באסיסטים, חמישי בחטיפות
עמית בן דוד – שני ביחס איבודים/אסיסטים
עוז בלייזר – שני באחוז ל-3
בן רייס – שלישי באחוז ל-3
ניצן חנוכי – חמישי באחוז ל-3
השחקנים הישראלים הפעילים המובילים בטבלת 100 קלעי כל הזמנים
מאיר טפירו – מקום 18 עם 4930 נק', צפי לעונה הנוכחית – מקום 16 (חסר לו 125 נקודות)
עידו קוזי'קרו – מקום 51 עם 3407 נק', צפי לעונה הנוכחית – מקום 50 (חסר לו 68 נקודות)
משה מזרחי – מקום 73 עם 2822 נק', צפי לעונה הנוכחית – מקום 68 (חסר לו 95 נקודות)
קורי קאר – מקום 87 , צפי לעונה הנוכחית – מקום 88
ליאור אליהו – מקום 94 עם 2508, מקום 87 (חסר לו 119 נקודות)
הטבלה האמיתית – תפוקת הישראלים – דקות משחק, נקודות ומדד:
ריכוזיות! מי לא שמע את המילה הזאת השנה? הפרשנים הכלכליים זועקים שיש צורך לפזר אותה, אחרים נאחזים בה – אבל ככל שמתגבר הדיון בריכוזית ברור כי יש צורך לעשות משהו בנוגע אליה. אני לא בא להתערב בדיון הכלכלי הסבוך, אלא מפנה את השאלה לאדם סילבר, הקומישינר הבא של ליגת ה-NBA.
בעוד חודשיים יסיים את תפקידו דיוויד סטרן, הקומישנר ב-30 השנים האחרונות, מלבד לחלק גביעים במשחק האליפות, הפך סטרן את הליגה הטובה בעולם לגלובלית, הקים קבוצות חדשות, שינה את החוקים וביסס את הליגה כמשאב כלכלי. עוד חודשים ספורים יכנס לנעליו הגדולות סגנו היום – אדם סילבר. אם בכניסתו לתפקיד בשנות ה-80 היה צריך דייויד סטרן להלחם בשימוש בסמים בליגה, משבר כלכלי וחינוך השחקנים, נדמה כי אדם סילבר מקבל לידיו ארגון שמתפקד בצורה מושלמת – האם כך הדבר?
שנת 2014 בפתח ומאז ימיו הגדולים של ג'ורדן הליגה הטובה בעולם לא נראתה כל כך נוצצת, אבל האם המצב האידאלי הזה ישמר גם במצב בו תמשך ריכוזיות גבוהה שתמנע את התחרות הבריאה? כאשר בחוף המערבי כרטיס כניסה לפלייאוף היא מלחמה מתמשכת ואפילו קבוצות בעלות מאזן חיובי לא מצליחות להשתחל לבפנים, בחוף המזרחי מותר להפסיד ולא להיות מאריות הליגה כדי לקבל את הכרטיס הנחשק – בסוף השנה הליגה תעשה "תספורת" לקבוצות המזרח וגם קבוצות בעלות מאזן שלילי יקבלו את העונג להפסיד למיאמי או אינדיאנה בסדרה משעממת וחסרת מתח בסיבוב הראשון. כיום, במזרח יש רק 3 קבוצות בעלות מאזן חיובי, כשאחת מהן (אטלנטה) מתנדנדת על הגבול. האם זה הוגן?
במצב הנוכחי יכולות הקבוצות מהתפוח הגדול (והרקוב מאוד) להגיע למעמד הפלייאוף – למה? אדם סילבר צריך לשאול את עצמו האם השיטה הנוכחית כבר לא רלוונטית ורק הטובות ביותר צריכות להגיע למעמד הפלייאוף. מלבד היוקרה והסיכוי לאליפות שהפלייאוף מספק לקבוצות, הדבר כרוך גם בהרבה כסף – תמלוגים מהליגה, זכויות שידור, כרטיסים, מוצרים ועוד. מדוע קבוצה בעלת מאזן טוב הרבה יותר שבפועל הייתה מוצלחת יותר מקבוצה אחרת לאורך כל העונה "תנוקה" מכל ההטבות האלה רק בגלל שהיא משחקת בצד הלא נכון של המדינה (= ארגון בעל מאזן חיובי שמנוקה מזכיויותיו כאחד שעמד בכל התחיבויותיו כלפי המערכת בעוד שהטבות אלו מתועלות לטובת ניקוי חובות של ארגון אחר). אם דבר כזה היה קורה במשק, ארגונים ופעילים לשיוויון כבר היו פותחים במחאה מתחת למשרדי הארגון.
אז אומנם קצת לא נח לי כרגע להקים אוהל מתחת למשרדי ה-NBA, אבל אני אעשה זאת ממקום מושבי ואדרוש לשנות את המצב הנוכחי האבסורדי, השיטה המיושנת וחוסר השיוון. למה אני בתור אוהד צריך לפספס קבוצה מלהיבה ומנצחת כמו גולדן סטייט בפלייאוף רק כי היא במקום ה-9 במערב, בעוד קבוצה בעלת מאזן זהה במזרח מדורגת בין מקום 2-3? מדוע אנחנו צריכים לסבול מסדרות ידועות מראש במזרח ולקבל את מיאמי כבאנקר בסדרת הגמר? האם זה הוגן שקבוצות המערב משחקות במשחקי הרעב כדי להגיע לגמר בעוד במזרח בעיקר נשמרים מפציעות לפני הגמר? – קיימות עוד שאלות רבות כאלה של חוסר שיוויון, דבר אחד בטוח – יש לתקן את העיוות שנוצר בליגה הטובה בעולם!
נברך את אדם סילבר בכניסתו לתפקיד (ובברכת מרי קריסמס, למרות שהוא יהודי) ובתקווה שהוא זה שיביא את הטיפול בחוסר ההוגנות בליגה הטובה בעולם לראש סדר העדיפויות – מגיעה לנו פלייאוף מרתק יותר, מעניין יותר וחזק יותר!
השבוע בכוכבים של דאנק: הרבה זרים טובים היו השבוע והקרב לא היה פשוט שבסופו דונטה סמית' כובש את פסגת הדירוג, אצל הישראלים המצב היה פחות מלבב והצעירים נתנו הופעה יפה.
הכוכב הישראלי של דאנק:
צילום: גיל שאשא
***** רביב לימונד (הפועל ת"א) – עונה נהדרת לרביב לימונד שמצא בית חם ואדום. היחיד בליגה שקולע כל משחק מעל 15 נק'. הוביל את הפועל לניצחון חוץ חשוב עם 21 נק', סחט גם 9 עבירות, ומדד 27.
**** אבי בן שימול (הרצליה) – עונה נפלאה לגארד מהרצליה. מוביל את הקבוצה לניצחון עם 19 נק', 8/8 מהעונשין, 5 ריבאונדים, סחט 8 עבירות ומדד 24.
*** יוגב אוחיון (מכבי ת"א) – משחק טוב עם דאבל-דאבל של 15 נק' ו-11 אסיסטים, מוסיף 4 ריבאונדים ו-4 חטיפות, ומדד 28.
***** קווין פאלמר (הפועל אילת) – בעשרה מחזורים ראשונים לא עבר את 15 הנק', ובמחזור התפוצץ והוביל את אילת לניצחון חשוב. 27 נק', 4/5 ל-3, 12 ריבאונדים, 3 חטיפות ומדד 37.
**** בריאן אוסברי (הפועל חולון) – עוד משחק נפלא לשחקן הורסטילי של חולון שמוביל אותה לניצחון שני רצוף במשחק שמזכיר את ימיו היפים בהפועל ובנתניה. דאבל-דאבל של 25 נק' ו-12 ריבאונדים. מדד 36.
***.דרווין קיצ'ן (הפועל ירושלים)– הוליך את ירושלים לניצחון חשוב ולאליפות הסיבוב. שורה סטטיסטית מגוונת עם 14 נק', 11 ריבאונדים, 7 אסיסטים, סחט 9 עבירות, 4 חטיפות ומדד 36.
לשחקנים הישראליים שצולפים השנה מטווח ה-3. מתוך העשירייה הראשונה שמובילה באחוזים ל-3, יש 9 ישראלים וזר אחד. 17 שחקנים קלעו מעל 40% שמתוכם 13 ישראלים ורק 4 זרים. מי אמר שישראלים לא פוגעים?