תגית: שיקאגו בולס

לכל אחד מאיתנו היה פעם את החלום "להיות שחקן כדורסל", כשהיינו ילדים פנטזנו על הרגע הזה, כשהתבגרנו זה הפך לDay Dream  בשעות הארבעים וחלקנו עדיין תוהים "מה אם רק היה לי עוד כמה סנטימטרים?". גובה הוא ללא ספק המכשול העיקרי, מגיע השלב בו אנו יודעים שלא נגבה יותר ושם זה נגמר. כשרכזים היום מתנשאים לגובה ממוצע של 2 מטר, מובן לכל שכדי להיות שחקן כדורסל ברמות הגבוהות ביותר צריך בראש ובראשונה להיות גבוה.

אז האם האיש הקטן זונח את חלומו להיות שחקן כדורסל וממשיך הלאה? רבים וטובים הוכיחו וממשיכים להוכיח לנו שלא!

יש לנו חיבה גדולה לקטנים שמצליחים כל כך בגדול: כי הם שונים, הם מלהיבים, הם מלאי אנרגיה ומוטיבציה להוכיח שהגובה אינו קובע והם קצת מייצגים גם אותנו, האנשים הקטנים.

גם אם אנחנו ממש לא אוהבים את הקבוצה בה האיש הקטן משחק, אף פעם לא נוכל שלא להזדהות איתם: להגניב חיוך כשהם חוטפים כדור מהסנטר, לוקחים ריבאונד, קולעים בלי לראות את הסל עם היד של המגן בפרצוף ולעוף איתם כשהם עולים לדאנק שנראה לא אפשרי בכלל.

אז כי אנחנו כל כך אוהבים אותם, מגיע להם שנזכר בהם מדי פעם. נכון שהם לא בולטים בין כל מפלצות הליגה, אבל הם שם יחד איתם, משחקים על אותו פרקט, זוהי כתבת הצדעה לאיש הקטן!

רבים וטובים שלא הצליחו לעבור את ה- 1.80 מטר דווקא כן עברו בליגה הטובה בעולם וחלקם עדיין משחקים בה היום. אולי הבולט ביותר כיום בגובהו המינימאלי הוא נייט רובינסון. כשהוא מתנשא לגובה של 1.79 מטר בלבד נייט רובינסון שבר את אחד השיאים המעניינים של הליגה, הוא זכה 3 פעמים באליפות ההטבעות בשבוע האולסטאר מתוך 4 פעמים שהשתתף (פעם אחת "התפלק" לו והוא הגיע רק למקום השני). בזכייה הראשונה הוא קפץ מעל ספד ווב (אגדה נוספת בז'אנר הנמוכים, הוא יקבל את הכבוד המגיע לו בהמשך), בזכייה השנייה הוא קפץ מעל דיווט הווארד שגבוה ממנו במעל 40 ס"מ ופעם שלישית כבר גלידה. חוץ מלהגיע אחת לשנה לתחרות ההטבעות, רובינסון מניב גם מעל 11 נקודות בממוצע למשחק במהלך הקריירה והיום נותן כתף לשיקאגו בולס.

נשאר בהווה, עוד יותר בולט בחסרון הגובה שלו זהו ארל בויקינס, נכון להיום 1.67 ס"מ וכנראה שגם כך יישאר. סביר להניח שכל מי שקורא את המאמר כעת עבר או נוגע בגובה הזה, אך מה שהבחור הקטן הזה מסוגל לעשות ראוי להערצה. כשהוא מוקף במגדלים מכל כיוון, בויקינס בעונותיו היפות בדנבר רשם ממוצעי נקודות שנעו בין 12-15 נקודות למשחק ו-4.5 אסיסטים. לא רק שאינו גבוה במיוחד, בויקינס גם מחזיק בתואר השחקן "הקל" ביותר בליגה עם משקל נוצה של 60 ק"ג. קל לפספס אותו בין כל ענקי הליגה אבל מר בויקינס כבר משחק 13 עונות בליגה (עם גיחה קטנה לאיטליה) ולא נראה שהגובה מהווה עבורו מכשול.

נמוכים וטובים עברו בליגה הטובה בעולם והוכיחו שלכל חסרון של גובה, יש יתרונות רבים אחרים: שליטה בכדור, זריזות, מהירות, חטיפות ומלא מוטיבציה להוכיח שהם יותר מגימיק. דוגמאות של כוכבים נמוכים שכאלו יש מספר: תחילה אייברי ג'ונסון הנהדר שגם זכה באליפות בשנת 1999 עם סאן אנטוניו, זכה להיות חלק מהיכל התהילה של הספרס ואפילו מבצבץ לנו עד היום על המסך לפני מספר שנים כמאמן והיום כפרשן. דרך טרל ברנדון ודמון סטודמאייר שכיכבו בשנות ה-90 המאוחרות והיו לרכזים המובילים בליגה. אבל הקרם האמיתי של ז'אנר הנמוכים הוא ללא ספק ספאד ווב: בגובה 1.70 מטר הוא עד היום אחד השחקנים הכי מזוהים עם אטלנטה הוקס (וממש לא בגלל שהוא בילה שם את מירב זמנו בקריירה). במשך 12 עונות ו-4 קבוצות שונות בליגה (וגם גיחה קצרה לאיטליה, כנראה מקום חביב מאוד לשחקנים הנמוכים) העמיד ממוצעים נאים מאוד של 10 נקודות -5 אסיסטים למשחק, אבל מעבר לסטטיסטיקה ספאד ווב תבע את חותמו בהיסטוריה כשניצח בתחרות ההטבעות של שנת 1986 אז ניצח את ידידו דומיניק ווילקינס והפתיע את התקשורת והעולם כולו כשהיה השחקן הראשון מתחת ל-1.80 מטר שזוכה בתחרות (שיא שהחזיק מעמד 2 עשורים, עד הגיע נייט רובינסון).

אם ספאד ווב הוא הקרם, אז בשבילי אישית ובכוונה שמרתי אותו לסוף, הדובדבן שבקצפת הוא ללא ספק טיירון קורטיס באגס, או בכינוי המוכר יותר שלו מאגסי באגס. לא רק שהוא השחקן הנמוך ביותר שדרך אי פעם בליגה הטובה בעולם, בגובה כמעט לא הגיוני של 1.61 מטר (!!), הוא גם רכז נהדר שהוביל את שארלוט הורנטס בשנות ה-90 הנוצצות שלה יחד עם אלונזו מורנינג ולארי ג'ונסון. מאגסי מחזיק בלא מעט שיאים של ההורנטס: אסיסטים, דקות, חטיפות וגם איבודים. הוא היה דמות אהובה ונערצת בשארלוט למרות ממצעיו הצנועים של 7.7 נקודות ו-7.6 אסיסטים למשחק במהלך קריירה של 14 עונות בליגה. למרות גובהו הזעיר מאגסי באגס צבר במהלך הקריירה 39 חסימות. אולי אני נותן לו טיפה יותר קרדיט ממה שמגיע לו, אבל אני זוכר לו חסד נעורים וכמוני כל ילד מעט קטן ונמוך משאר הכתה שראה בבאגס מודל לחיקוי.

היום שחלום השחקן מזמן פג לו, אני עומד ומצדיע להם, אותם שחקנים שכנגד כל הסיכויים לא ויתרו על החלום ושברו את כל המוסכמות והוכיחו שוב שכדורסל הוא משחק של כולם, לא רק של גבוהים!

תודה לכם לכל ה1.80 מטר ומטה שהפכתם את המשחק למרגש עוד יותר!

מייקל ג'ורדן חוגג היום 50 אביבים. אפשר לספר את סיפור חייו המרגש, למנות את כל התארים האישיים והקבוצתיים שהוא השיג במהלך קריירת הכדורסל הפורייה שלו ולנסות להסביר שוב למה הוא השחקן הכי טוב שאי פעם דרך או ידרוך על הפרקט ומבין הספורטאים הגדולים בכל הזמנים. אבל בגלל שעל גדולתו של ג'ורדן אפשר למלא ספרים שלמים, הנה לכם בתמצות: 50 עובדות וסיבות למה לאהוב את ג'ורדן ולמה הוא באמת הכי טוב בהיסטוריה:

1. הוא נבחר (רק!) שלישי בדראפט 1984.

2. לארי בירד חושב שהוא אלוהים – ומי אנחנו שנתווכח עם לארי.

3. שיא הנקודות האישי של מייקל במשחק הוא 69 מול קליבלנד בשנת 1990.

4. הסרט "ספייס ג'אם" – באגס באני וג'ורדן ביחד,יותר טוב מזה? פשוט חלומו של כל ילד חובב כדורסל.

5. מייקל זכה פעמיים בתחרות ההטבעות עם שלל ביצועים שלא נראו עד תקופתו.

6. הוא כל כך חשוב שבנו לכבודו פסל מחוץ לאולם ה"בולס".

7. יש לו 6 אליפויות – כוכבים רבים אחרים סיימו קריירה ללא טבעת רק בגללו.

8. שחקנים הודו שמייקל הוא מודל לחיקוי לאלפי שחקנים בליגה ובכל מקום אחר על הגלובוס.

9. ג'ורדן תרם את כל המשכורת שלו בוושינגטון לטובת נפגעי ה-11/9.

10. מייקל מחזיק בשיא הנקודות בממוצע בפלייאוף – 33.4 נקודות למשחק.

11. מייקל נבחר 10 פעמים לחמישיית העונה.

12. עקב הביקוש המטורף לנעלי "אייר ג'ורדן", נשדדו באיומי אקדח אנשים שנעלו את נעליו.

13. מאז ג'ורדן "להוציא לשון" היא לא פעולת גנאי.

14. מייקל שיחק ומשחק כמעט בכל ענף ספורט: כדורסל, בייסבול, גולף, פוטבול…

15. 23 הוא כבר לא סתם מספר – זה סמל.

16. כי כמו אלביס, השם ג'ורדן לעולם לא ימות או יותר נכון "יעזוב את הבניין".

17. כבר עבר עשור מאז הפסיק מייקל להתחרות באופן מקצועי וליין המוצרים שלו לא מפסיק לגלגל כסף עם רווחים שגדלים כל שנה.

18. מייקל היה שותף ל-14 משחקי אולסטאר – במשחק הראווה האחרון קיבל כבוד מכל שחקני חמישיית המזרח שהציעו לו את מקומם בחמישייה הפותחת.

19. העיר שיקאגו כבר לא "עיר רפאים" בזכותו.

20. שוויה של קבוצתו ה"בולס" הוכפל בעת תקופתו פי עשר!

21. מייקל שיחק עם 40 מעלות חום בסדרת הגמר מול יוטה – וניצח.

22. הוא זכה עם ארה"ב במדליית זהב באולימפיאדת לוס אנג'לס עוד בטרם נכנס לליגה כשחקן מקצועני – לרקורד הוא הוסיף עוד מדליית זהב באולימפיאדת ברצלונה.

23. הוא פרש 3 פעמים במהלך הקריירה מכדורסל מקצועני – פעם אחר פעם האהבה למשחק והרצון לנצח הכניעה אותו והחזירה אותו לפרקט.

24. הוא חגג את יום הולדתו ה-40 כשחקן כדורסל מקצועני.

25. חלק גדול מהונו האישי, תורם ג'ורדן עד היום למטרות צדקה.

26. לקח לו 7 שנים לזכות באליפות ראשונה – למרות הפסדים חוזרים ונשנים בפלייאוף, בסוף זה קרה.

27. מייקל ג'ורדן תמיד רצה לנצח, זה מה שהניע אותו ולא עניין אותו מי או מה עומד בדרכו.

28. ג'ורדן עבר לבייסבול עקב טראומת רצח אביו ביולי 1993 – מייקל ואביו היו קרובים מאוד.

29. הוא זכה בתואר ה-MVP 5 פעמים במהלך הקריירה ו-6 פעמים כ-MVP בסדרת הגמר.

30. הוא הוביל את שיקאגו ל-72 ניצחונות בעונה (!) – כלומר רק 10 הפסדים במהלך עונה.

31. ג'ורדן הוא מודל לחיקוי במוסר העבודה הגבוה שלו – על הפרקט ומחוצה לו.

32. הוא הגארד שחסם הכי הרבה בהיסטוריית הליגה – 893 חסימות בכל הקריירה.

33. ג'ורדן העלה את אחוזי הצפייה ברחבי אמריקה ופתח דלתות ברחבי העולם ל-NBA, הגלובליזציה שעשתה הליגה היא בחלק ניכר תרומתו של מייקל.

34. משפחת ג'ורדן חשבה שדווקא אחיו הבכור של מייקל, הוא שיהיה לשחקן כדורסל.

35. לצד ההתקפה, מייקל עשה הגנה ולא מעט – מייקל זכה גם בתואר שחקן ההגנה של השנה ו-9 פעמים שחקן בחמישיית ההגנה של השנה.

36. מייקל ג'ורדן הוא אייקון כלכלי – הוא ספורטאי הכי משווק בהיסטוריה.

37. מייקל הוכיח שגם הוא בן אדם – כשהודה בבעיית הימורים, בגירושים שנבעו מרומנים וכשנתפס מתפרק מתשישות על זרועותיו של סקוטי פיפן.

38. למייקל פשוט "לא הלך" עם בנות בתיכון.

39. הוא חבר היכל התהילה – האמת שיותר ראוי שיקראו להיכל התהילה על שמו.

40. אחוזי הרייטינג של ליגת ה-NBA צנחו לאחר פרישתו של ג'ורדן.

41. הקרוסאובר על בריין ראסל – רגע שחקוק בזיכרונו של כל אוהד כדורסל.

42. "Be like mike" – היה כזה שיר, היה כזה סרט, כולם רצו להיות כמו מייקל.

43. ממקדונלדס עד גטורייט – הפרסומות שבהן מייקל כיכב לא רק היו אבן דרך בעולם הפרסום, הן הניבו רווחים עצומים למפרסמים.

44. מייקל הכי מזוהה עם שיקאגו – אבל הוא בעצם יליד ברוקלין, ניו יורק.

45. גדול שחקני הלייקרס, מג'יק ג'ונסון אמר: "יש את מייקל ג'ורדן ויש את כל השאר".

46. הלוגו של ג'ורדן, "האיש הקופץ" הוא אחד המותגים המוכרים בעולם הספורט.

47. ג'ורדן פעם אמר שלאנס אמסטורנג הוא הספורטאי הגדול ביותר מבחינתו, מעניין האם הוא היה בוחר בעצמו היום?

48. מייקל שומר על אורך חיים ספורטיבי – אבל הסיגר וג'ורדן חברים קרובים.

49. במשחקו האחרון של מייקל המשחק נעצר. הקהל, השחקנים, המאמנים, אנשי תקשורת וגם אנשים בבית עמדו ומחאו כפיים במשך 5 דקות לגדול השחקנים אי פעם – מייקל דרך אגב נראה מעט נבוך מכל העניין.

50. לסיום, איש איש באמונתו אחיה אבל מייקל ג'ורדן הוא "האלוהים".

נכון שאני משוחד וגם ל"אלוהים" יש פגמים, אבל בחגיגות ה-50 אנחנו פשוט לא מתעסקים בזה! כי זה הזמן להוקיר ולהודות למייקל ג'ורדן שבזכותו רבים (בניהם אני) התאהבנו לראשונה בכדורסל.

נסיים בברכת מזל טוב למייקל, לעוד הרבה שנים של עשייה בתחום שאתה הכי אוהב בעולם!