חג פיינלפור שמח!
הערב תתחרנה על הצלחת ,הקבוצה עם הסגל האיכותי ביותר, מול הקבוצה המאומנת והנחושה ביותר נכון לזמן כתיבת שורות אלו.
הפועל ירושלים, על אף כל קולות הבכי והנהי, הביקורות על חוסר האסתטיקה של המשחק ,ועודף המילים בכל ראיון של פיאנג'יאני, מגיעה שוב למעמד הגמר, הפעם ללא ביתיות, ולאחר שהצליחה לנצח קבוצה אגרסיבית (או לפחות מה שנשאר לה מהאגרסיות לאחר סדרה מתישה מול אילת).
הירושלמים מפגינים כדורסל שוטף ומחובר באופן יחסי, ובעיקר הקבוצה מחזירה לעצמה ולקהל שלה את הביטחון ביכולת להניף צלחת שנייה ב 3 שנות המשבר של השלטון הצהוב.
מן העבר השני, בחיפה שומרים על ה DNA ההגנתי והאגרסיבי עוד מימי עונת העליה של אשכנזי עם פרקינס, בן דוד ועידו קיר בטון, הלוחמים של עופר רחימי.
זוהי הפעם הראשונה מאז האליפות של ,2013 בה הירוקים מנצחים את מכבי ת"א במשחק נוקאאוט וגורפים את הקופה.
מפתחות
2 הקבוצות התאפיינו במהלך העונה במשחק עומד עם הגנה חזקה שהסתיים בסקור נמוך, עם זאת הן מחזיקות כח אש לא קטן בקו האחורי, וכשהתותחים שם רועמים קשה לעצור אותם. בצד הירוק: ג'ונדי, מנדז-ואלדז, וארגס, ו-וורקמן יכולים כולם ביחד, וכל אחד לחוד לתפוס יום קליעה כפי שנוכחנו במשחקים 2 ו 4 מול חולון, והטיפול בהם קשה כי כל סגירה של שחקן אחד תשחרר שחקן אחר. על בסיס היכולות מבחוץ מהווה פינקני איום גדול בתוך הצבע ולכך יצטרכו הירושלמים לתת את הדעת ולרענן את הברכיים של אמרה והריכוז של האוול. מעניין אם פיאנג'יני ינצל את האפשרות לשחק סוף סוף עם אמארה והאוול ביחד על הפרקט, ובכך להקשות על ההגנה הירוקה ואולי גם לסחוט מפינקני עברות מוקדמות. החסרון הוא שעד כה משחק הפיקנרול של האדומים על הגבוהים לוקה בחסר ורק דקות רבות של הלפרין יאפשרו אולי למקסם את הפוטנציאל לנקודות קלות בצבע.
בהתקפה ינסה פיאנג'יני לא להתפתות לברירת המחדל שלו, ג'ראלס & דייסון, כאשר דווקא השני מבין הצמד הפגין מול ראשון משחק קבוצתי יותר, ורשם בנוסף לסקור הגבוה גם 5 חטיפות ו 2 אסיסטים. אם המשחק יילך לסיום צמוד, כפי שניתן לצפות, ברור שהניסיון עומד לזכות הצד האדום. הלפרין, אליהו, אמרה ויכולות הווינר שוט של ג'ראלס יהוו משקל משמעותי, מול האנרגיות הצעירות של חייליו של רחימי, שבגרגירי החול האחרונים של השעון יכולות לגרום לטעויות וקבלת החלטות שגויה.
נתון נוסף שישחק לטובת רחימי הוא היתרון של חיפה בקרב מחזיקי הדרכון הישראלי.שמחון, שחזר לחצי הגמר, בלייזר היציב, והצמד וורקמן ודיברתולומאו, יאפשרו לו גמישות בניהול הרוטציה תחת החוק הרוסי, כאשר מנגד אליהו, הלפרין, ובר טימור בכושר פחות טוב או עם רגליים זריזות פחות.
הימור
נו מילא, נשתתף במשחק כדי שיהיה מעניין, ירושלים עד 7 הבדל.
הערב בארנה ישוחק הגמר השני ברציפות ללא הצהובים,האם אנחנו אכן חווים עידן חדש בליגה הבכירה של הכדורסל הישראלי, או זהו רק סימפטום של משבר באחד המועדונים הגדולים באירופה.
בעונה הבאה עם החתמתו של אדלשטיין ועם חריש עמוק בסגל, יש להניח שנקבל על כך תשובה טובה.
למרות הביקורת על שיטת הפיינלפור, 2 הקבוצות האיכותיות ביותר על הנייר והפרקט העפילו לבסוף לגמר. סגנון המשחק של 2 המתמודדות בנוי על משחק ריצה ומעניין יהיה לראות אם אכן יתפתח משחק התקפי עם סקור גבוהה, או שהשתיים ינסו לנטרל את אנשי המפתח זו של זו ויתפתח משחק קשוח ללא זריקות קלות ועם מיעוט בהתקפות מתפרצות. מכבי ראשון לציון תנסה לשחזר את החניקה שבצעה על מקל בחצי, הפעם על הלפרין ועל שיתוף הפעולה שלו עם אליהו. השילוב של האיום מעבר לקשת, של גפני/הלפרין, עם הטנק האדום הולמן בצבע, יוכל לקבל מענה בהגנה איזורית עם פריסה נכונה בין הצד החזק והחלש.
מן העבר השני, ההתקפה הכתומה שבעה נחת מהשילוב בין בן שימול ולייאונס בקו האחורי נגד מכבי, והירושלמים שנראו רכים עד כדי חמאה בהגנה יצטרכו להתמקד בצמד הזה.
שון דאוסן שלפעמים מגיע ולפעמים לא, יכול להיות ההבדל בין אליפות וסגנות לעיר היין, יכולת החדירה והאפשרות ליצור לעצמו במידה והוא יגיע חם, ימקדו את הגנת י"ם בו וישחררו את מונרו ולאיונס לזריקות קלות.
את הולמן יהיה קשה לראשון לשמור ולכן המיקוד בניסיון לנטרל אותו צריך להיות בקווי המסירה אליו, ובנסיון לדחוק אותו לצד החלש הן בהגנה והן בהתקפה.
מעל לכל כמו תמיד בי"ם, הפסיכולוגיה תשחק תפקיד מכריע, יום ירושלים כבר עבר ולאף אחד מאנשי עיר היין לא יהיה סנטימנט לאדומים. עד כה הצליחו הירושלמים לגייס את הבית לטובתם בשני משחקים של להיות או לחדול מול הפועל ת"א ומול אילת. אבל הערב כשהצלחת כבר על השולחן הלחץ יהיה גדול שבעתיים, פרנקו לא תמיד מגיב בזמן ובמאני טיים היתרון של ראשון בעמדת המאמן והעובדה שהם באים ללא ציפיות יכולים בהחלט לחרוט אלופה חדשה על הצלחת.
השחקנים המשתפרים שאיתם הקבוצות ילכו לפיינל פור ואלו שרשמו נפילות בפלייאוף:
הפועל "בנק יהב" ירושלים (1) – הפועל "פתאל" אילת (5)
היסטוריה בפלייאוף
הפועל "בנק יהב" ירושלים
הפועל "פתאל" אילת
עונות בפלייאוף
24
7
מאזן משחקים
64:63, 49%
29:24, 45%
מאזן סדרות
16:15, 48%
6:7, 54%
הישגים
אליפות אחת (2015)
גמר הפלייאוף (פעמיים)
בעונה שעברה
זכייה באליפות
השתתפה בגמר
מובילי סטטיסטיקה אישית (עונה רגילה)
הפועל "בנק יהב" ירושלים
הפועל "פתאל" אילת
דקות
אי.ג'יי רולנד 28.4
עמית שמחון 30.4
נקודות
דונטה סמית' 12.0
קאליף ווייאט 15.3
ריבאונדים
ליאור אליהו 6.2
אלאדה אמינו 9.9
אסיסטים
דונטה סמית' 4.5
קאליף ווייאט 4.4
מדד
דונטה סמית' 17.5
אלאדה אמינו 22.2
מובילי סטטיסטיקה אישית (פלייאוף)
הפועל "בנק יהב" ירושלים
הפועל "פתאל" אילת
דקות
אי.ג'יי רולנד 34.6
דיאנדרה קיין 35.3
נקודות
דונטה סמית' 20.6
דיאנדרה קיין 16.3
ריבאונדים
דונטה סמית' 7.8
אלאדה אמינו 12.0
אסיסטים
דונטה סמית' 4.2
קאליף ווייאט 5.3
מדד
דונטה סמית' 25.6
אלאדה אמינו 24.0
הפועל ירושלים:
סדרת הפלייאוף הבליטה את דונטה סמית' שרשם מספרים מרשימים ועלייה בעשרות אחוזים בין העונה הרגילה לפלייאוף. דונטה קפץ מממוצע של 12 נק' בעונה הרגילה לממוצע של 20.6 בפלייאוף. קפץ מ-5.6 ריבאונדים ל-7.8 בפלייאוף ובמדד מ-17.5 בעונה ל-25.6 בפלייאוף.
שחקן נוסף שעשה קפיצה, איי ג'יי רונלד מ-11 נק' ל-14.8 ובמדד מ-11.9 ל-16.2
שני שחקנים שרשמו נפילות בפלייאוף, ליאור אליהו ויותם הלפרין.
איתי שגב, השחקן המפתיע של העונה ממשיך בגרף ישר של הצלחה ורושם עלייה נוספת בפלייאוף. שגב קפץ מ-5.2 נק' בעונה ל-11.5 נק' בפלייאוף, קטף בפלייאוף 10.5 ריבאונדים לעומת 4.7 בעונה ובמדד קפץ מ-8.3 ל-17
הנפילות הנמשכות של מכבי ת"א: טיילור רוצ'סטי (מדד 10 בעונה צנח למדד 4.3) וריצ'רד הנדריקס עם מדד 0.5 (!) בפלייאוף.
מכבי ראשל"צ
אבי בן שימול עלה בפלייאוף ממדד 4.8 למדד 7. שון דאוסן ירד ממספר נקודות מ-15.7 ל-12.8 וממדד 19.6 ירד למדד 10.
לפניכם תחזית מדויקת של עונת 2015-6 בליגת ווינר מהעונה הרגילה, בואך הפיינל-פור וסיום באלופה חדשה. לגזור ולשמור.
פיינל פור 1-4:
הפועל אילת
החיבור וההמשכיות עשו את שלהם. אילת מגיעה לסיום העונה מחוברת מתמיד, אפיק ניסים בעונת שיא, אלישי כדיר ממשיך את היכולת הטובה שלו מהנבחרת, עמית שמחון פורץ קדימה, הזרים לסלי ואמינו מתגלים כבינגו וביחד עם הזרים הוותיקים וויאט ופאלמר משלימים צוות מנצח שלוקח את אילת צעד אחד קטן קדימה ואליפות היסטורית לעיר הדרומית שמאז הנפת דגל הדיו באום רשרש לא חוותה רגעי שמחה ברחבי העיר. על הדרך נרשמת גם נקמה קטנה בחצי הגמר מול ירושלים.
דאוסון בעוד משחק גדול. צילום: עודד קרני, מכבי ראשל"צ
מכבי ראשל"צ
ניצחון היסטורי על מכבי ת"א בחצי גמר הפלייאוף מביא את הקבוצה מעיר היין צעד אחד קטן מהצלחת. שון דוסון מנפיק סדרות דאבל-דאבל בסיטונות ומופעים וירטואוזיים, הקו האחורי שמורכב מחנוכי, בן שימול וליונס מנהל את המשחק בחוכמה אינסופית, יאנגר מתפקד כעוזר מאמן שני על המגרש, באיירס, מונרו ורייט מתגלים כסנטרים שתפורים לליגה, וגם עידן זלמנסון וגולן גוט פורצים קדימה. אבל סדרת רבע הגמר שהסתיימה בחמישה משחקים מול הפועל ת"א וחצי הגמר מול מכבי ת"א הביא אותם עייפים, שבעים ושחוקים לגמר.
מכבי ת"א
מסיימת את העונה הרגילה בפער נקודות עצום מהקבוצות האחרות, בשמינית הגמר מטאטא את אשדוד אבל מגיעה לפיינל-פור ללא דווין סמית',יוגב אוחיון, גיא פניני ובריאן רנדל שעוברים פציעות אחרי עונה ארוכה ומתישה, הצמד ה"ישראלי" רוצ'סטי ופארמר יורים מכל מצב, אונואקו ואמבקוואה טוחנים בצבע, דגן יבזורי ושגב לא מוצאים את עצמם ועוברים לחולון, ושוב מסע הצלב נגד הפיינל-פור נמשך במלוא עוזו. לפחות גביע המדינה וגביע ויינר נוחת בארון הגביעים העמוס לעייפה של הצהובים.
הפועל ירושלים
עונה שלמה חיכו בירושלים שהעסק יתחבר. דאנקן, גפני דונטה וברייסי מנפיקים הופעות יחיד, ליאור אליהו תמיד יעיל, יותם הלפרין יותר פצוע מאשר משחק, פישר מתגלה כפלופ ויינסי גייטס מוזעק מסין לרגעי ההכרעה. לפחות בר טימור נותן קפיצה העונה. וכל זה מספיק להופעה סבירה בפיינל פור מול אילת, והדחה ברבע גמר היורוקאפ.
מרכז טבלה 5-8:
הפועל ת"א
לימונד ורותבארט' יתגלה כצמד החדש בעיר, הזרים:באטל, וילאמסון, ג'אדג' ובעיקר אוואנס נותנים תפוקה. נאור אמיתי ובלאט משלימים חוסרים. הקהל נותן עונה ספורטיבית והוגנת וכל זה מספיק לגרור את ראשון לציון לסדרה מרתקת של חמישה משחקים מעניינים, צמודים שמחזירים לענף את הכבוד שלו.
מורן רוט. 1000 אסיסטים בקריירה. צילום: יוסי כהן, מנהלת הליגה.
בני הרצליה
מורן רוט בקבוצה ה-11 בקריירה שלו סוחב את הרצליה לעונה מוצלחת עם זרים טובים כמו בימי אקוניס הטובים: דרו קרופורד מסיים במלך הסלים והיעילות של הליגה, סינגלסטון, אנג'אי, סמואלס ודניס נותנים את שלהם שבכל שבוע אחד מהם בולט. זליקוביץ הופך לישראלי מוביל בדרך לנבחרת. כרם משעור ודני רובין נאבקים על תואר תגלית העונה והכל נעצר ברבע הגמר מול הפועל ירושלים שמנצלת את הביתיות כדי להגיע לפיינל-פור.
מכבי חיפה
הקבוצה היהודית של ג'ף רוזן ממשיכה בקו הבינוניות שלה אבל מצליחה לעמוד במטרה של רבע גמר פלייאוף. רנה רוזו ודיז'ון תומפסון יעילים בכל שבוע, שאר הזרים בעיקר לא יציבים. בלייזר נותן עוד צעד קדימה אבל לא פורץ מספיק , דיברתולמאו נותן הופעות נהדרות לצד מופעי אימים, צ'וברוביץ הופך באופן רשמי לגבוה הבא של נבחרת ישראל אחרי עונה נפלאה, וחיפה נותנת פייט לאילת ומפסידה 1-3 בסדרת רבע הגמר.
מכבי אשדוד/באר טוביה
צביקה שרף עומד במטרות ומוביל את אשדוד לרבע הגמר. הבחירה המוצלחת בשני זרים שכבר שיחקו פה: סוואן ותומאס מוכיחה את עצמה, גם דיאנטה גראנט מתגלה כשחקן מרשים. הישראלים: אורלנד, שולדבראנד וסולומון משחקים כינור שני. נאור שרון שוב לא מצליח להתרומם. ואשדוד מקבלת את הכבוד לשמש כשטיח התורן של מכבי ת"א.
הקרב על הירידה 9-12:
עירוני נס ציונה
נס ציונה נותנת עונה יפה אבל לא מצליחה באמת להתרומם. הזרים: דיימון סימפסון, פקוואן אדווין, קמרון ג'ונס ורוסקו סמית' נותנים את הטון בכל משחק. הישראלים: נעימי, דן וקרפלס לא כל כך מוצאים את עצמם ונס ציונה "נמנעת" במחזור האחרון ממפגש מול מכבי ת"א.
הפועל חולון
פתיחת עונה מגומגמת מביאה לזעזוע: אלעד חסין מפוטר, 3 זרים מוחלפים, איתי שגב ודגן יבזורי מגיעים ממכבי ת"א על תקן המושיעים. אבל חולון בלי רכז בעל בית וסנטר אמיתי לא מצליחה בעונה הראשונה שלה באולם החדש להיות גורם ממשי בליגה. לפחות חולון יכולה להתהדר בוויל קלייבורן שנותן הופעות בדרך לליגה הטובה בעולם.
מכבי קרית גת
מאיר טפירו משרה בנוכחותו וקרית גת מצליחה בשיניים להישאר בליגה. בן אלטיט נותן עונה נפלאה עם תצוגות כדורסל מרשימות כולל לא מעט דאבל-דאבל, ג'ייסון לאב מחזיק את הקבוצה בשני צידי המגרש, שאר הזרים מתנדנדים, טישמן שוב לא מצליח להתרומם ודאגלס מזכיר מדי פעם בשלשות שגם הוא קיים.
עירוני נהריה
החבורה מהגעתון משלמת את מחיר הבנייה מחדש ולאחר מאבק עיקש יורדת לליגה השנייה. הקבוצה מציגה יחידה לוחמת שמורכבת מצוות שחקנים בינוני שחלקו לא מתאים לליגת העל. ברקוביץ שמקבל את המושכות לא מצליח לנצל את ההזדמנות, ושאר הישראלים לא מתחברים.
