נהריה הגיעה לחולון במטרה לתקוע יתד חזק יותר בצמרת ולאיים אפילו על מקום 3. בלי מייקל אומה, חולון עם סקוטי ריינולדס הייתה גדולה עליה בכמה רמות.
נפתח בפרט מעניין – זה היה הניצחון המשכנע הראשון של חולון העונה. לראשונה הסגולים הציגו שליטה לאורך כל המשחק והיו לכך מספר סיבות:
1. עונה שלמה בנו על כתיפיהם הצנומות של גוני ושולמן. משהו בהתקפה פשוט לא עבד, וחולון עדיין מפגרת ב2.5 אסיסטים למשחק אחרי הלפני-אחרונה בתחום הנ"ל.
חולון היא גם האחרונה בליגה באחוזים מבחוץ (29.9%) והאחרונה בקליעת נק' (75.5).
מבלי לצפות במשחקים, אפשר להבין מהנתונים בלבד מה היה חסר לחולון עד עתה – רכז יוצר שיודע לפגוע מבחוץ.
ואז הגיע סקוטי ריינולדס…
2. אז הבחור החדש הפגיז עם 11 נק' (3 מ-8 מבחוץ), 10 אסי' ו-6 ריב', ועשה עוד המון דברים שלא רואים בסטטיסטיקה – כמו להכתיב משחק
ריצה שכמעט ולא היה קיים (מלבד היציאות למתפרצות של הרוש).
ריינולדס ניחן בשחרור מהיר מאוד של הכדור, מה שגורם להגנות לקפוץ עליו ולפעמים אפילו להביא דאבל-טים.
3. בעולם הכדורסל הדעות חלוקות: חלק טוענים שרכז זו העמדה החשובה ביותר בקבוצה, לעומת אחרים שטוענים שזו עמדת הסמול פורוורד.
לחולון יש שחקן מדהים בעמדה 3 (קלייבורן) שכנראה ישחק ביורוליג בעונה הבאה, ועכשיו יש לה שחקן מעולה בעמדה 1 שיודע גם לעשות נק' ולמשוך אליו את ההגנה, לכן צפוייה תפוקה טובה יותר מהסגל המסייע.
4. חולון עדיין נותרה בצבע עם ראדונוביץ' שלא מתפקד ורוזפלט הלא יציב.
זה גורם לדן שמיר להשתמש באריאל וקלייבורן בעמדה 4 בחלקים מסויימים במהלך המשחק.
ראינו גם ניסיון לשלב את ביר-כץ.
5. מהצד השני, ראינו קבוצה מאוד מוכשרת שחסרה את המנהיג שלה – מייקל אומה.
מדהים לראות את קוקיה בגיל 34 אחרי פציעות לא קלות נותן דק' טובות (6 נק' ו-9 ריב' ב-17 דק').
נהריה ניסתה לשחק על החולשה של חולון וללכת לצבע כמה שיותר. הצליח לה – אבל זה פשוט לא היה מספיק.
האוול שוב הוכיח שהוא אחד השחקנים היעילים בליגה (20 נק' ב-25 דק' ב-69% מהשדה), ומעניין לראות אם נהריה תצליח להשאיר אותו בשורותיה.
בלטו בחולשתם:
חולון – גוני יזרעאלי 21 דק' 0 נק' ו-2 אסיסטים בלבד.
נהריה – ניב ברקוביץ' 16 דק' 0 נק' אסיסט אחד ו-18- במדד.
