נבחרת ישראל מאוכזבת בסיום יורובאסקט 2017 בת"א. צילום: fiba.basketball
נתחיל דווקא מהדברים הטובים: המשחק מול גרמניה והרבע השלישי מול גיאורגיה צריכים להיות האורים והתומים של הנבחרת בשנים הבאות. כמו כן הנבחרת צריכה לקחת מנבחרת העתודה את הדרך, השיטה, המאמן ואת השלשות. מילה טובה נוספת לאיגוד הכדורסל שלקח על עצמו משימת ארגון ראשונה ועמד בה בכבוד רב ומעלה מכל הבחינות. כל העסק תקתק היטב ובהחלט נותן כבוד וגאווה לכדורסל הישראלי.
ולחדשות בהרחבה:נתחיל מהאיש בראש המערכת, ארז אדלשטיין.ארז מלא בסיפורים וקלישאות, אבל לא טורח לקחת אחריות אמיתית על בחירת השחקנים בסגל, על ניהול המשחק השבלוני נטול אומץ ומקוריות, על היעדר שיטה, על חוסר היכולת להעז (רק המעז מנצח…),ועל כך שהיה יכול להוציא הרבה יותר מהנבחרת.
ריצ'רד האואל הפתיע לטובה הן ביכולת ובעיקר במחויבות הגדולה שלו לנבחרת ויחד עם עומרי כספי היו השניים היחידים שהגיעו לעבוד ונתנו תפוקה. שניהם צריכים להיות העוגן של הנבחרת בשנים הבאות לצד צעירים מוכשרים ורעבים.
גל מקל מכדרר עצמו לדעת וגם אם פה ושם זה עובד, הפגיעה בשאר השחקנים היא קריטית. מקל לא קלעי ולא מנהל משחק ובסה"כ שחקן מאוד מוגבל. הלפרין, אליהו, אוחיון, כדיר ובעיקר פניני הרבה מעבר לשיא והרגליים והידיים כבר לא מה שהיה פעם. ולא, משחק אחד טוב של פניני מול גרמניה לא מחפה על שלושה משחקים בהם סיים עם מדד +/- שלילי אסטרונומי והעדר מוחלט של פעולות חיוביות.
נציגי דור הביניים, טימור ובלייזר נותנים תקווה להמשך וחבל שאדלשטיין לא טרח לעשות שימוש נרחב יותר בשניהם. זלמנסון ודוסון צריכים להשתפר בהרבה פרמטרים.
בסופו של יום האליפות מבחינת ישראל היא כישלון באופן חד משמעי. המטרה היתה ברורה ולא הושגה. מכבסת המילים לא תשנה את זה, ולא ארז, זה ממש לא היה "בית המוות".
מבט קדימה: הנבחרת צריכה מעכשיו להיבנות ולא במפגש לפני אליפות. חשוב להתחיל לבנות שלד שירוץ ביחד עם משחקי אימון ומפגשים לאורך השנה ועבודה בקיץ. כספי, האואל, טימור, דוסון ובלייזר צריכים להישאר מהסגל הנוכחי ויחד איתם לבנות קאדר על בסיס נבחרת העתודה, הפצועים, החסרים והנבחרת עד 21: איתי שגב, כארם משעור, תומר גינת, שלומי הרוש, רפי מנקו, יפתח זיו, טי ג'יי ליף, יובל זוסמן ותמיר בלאט. ומי שצריך לנהל את זה בגזרת האימון הם עודד קטש ומאיר טפירו. בנימה אופטימית זו ניפרד מאליפות אירופה…
ניצחון בכורה לישראל ביורובאסקט 2017. fiba.basketball
מנת פתיחה
ניצחון הבכורה אי פעם באליפות אירופה בישראל של הנבחרת המקומית על גרמניה 80-82 שייך בראש ובראשונה לריצ'רד לב הארי האוול שהוביל את הנבחרת בקרבות העיקשים מול גרמניה תוך שהוא משתטח על הפרקט, נלחם כמו ארי ועוקץ כמו דבורה. גם לעומרי כספי עם דאבל-דאבל חגיגי וגיא פניני בשלשה מכרעת יש חלק בלתי מבוטל בניצחון ההיסטורי. ומילה טובה לקהל שהביע אמונו בנבחרת ונתן בסיום המשחק תצוגת עידוד מרשימה בסיוע הכרוז ניב זהבי. שלא ייגמר לעולם…
מנה ראשונה
אוקראינה ואיטליה (מול גיאורגיה וליטא בהתאמה) פתחו ביתרון 0-8, ניצחו בפער משמעותי בנקודות מאיבודים והפסידו בפער משמעותי בנקודות מהספסל. אלא שאוקראינה תירגמו את הנתונים לניצחון בכורה על גיאורגיה 81-88 ואילו איטליה להפסד בכורה 73-78 לליטא. שני המשחקי היו חד צדדיים כשרק פעם אחת הלוח הורה שוויון.
גיאורגיה שיכורה מניצחון הבכורה המפתיע על ליטא לא מצליחה לשחזר את היכולת , למרות 17 נק' עם 9/9 מהקו של שרמנדיני, מיודענו, ומשחק טוב של זאזא פאצוליה. מנגד, ערב ענק של ארטם פוסטבוי בגיבוי של לוקשוב וליפובוי מעניק לאוקראינה ניצחון 81-88.
ליטא חוזרת להיות המועמדת העיקרית לסיים ראשונה בבית, גם מבחינת הקהל. ליטר ניצחה 73-78 את איטליה. המפתח למיצחון הפעם מגיע מהספסל העמוק, שסיפק מחצית מהנקודות שלה בראשות אדאס יוסקביצ'יוס עם מדד +/- של 14+ ו-20 נק' ב-80%. לשם השוואה חברו לנבחרת, מריוס גריגוניס, סיים עם מדד 15-.
מנה עיקרית
הפתיחה הייתה נהדרת, כשמקל ואליהו הובילו את הכחולים-לבנים יתרון 0-6. בהמשך המשחק התאזן כשהלוח מורה 10-10. האוול וכספי הובילו ריצה משלהם 10-16. שרודר החזיר את גרמניה לעניינים וכספי חתם את תוצאת הרבע 18-23 לישראל.
האוול ושלשות של אוחיון ופניני וישראל ביתרון דו-ספרתי 23-33. תיס חגג מתח לסל והוריד את ההפרש 34-37. כספי והאוול המשיכו לייצר נקודות והקמן חתם את המחצית בדרך לשוויון 43-43.
הרבע השלישי המקולל של הנבחרת שבו שום דבר לא עבד פגע גם הפעם. תיס, שרודר ופיגטמן חגגו בדרך ליתרון דו-ספרתי שנשמר לאורך כל הרבע. דקה לסיום שתי התקפות שמייצגות את הרבע: מצד אחד כספי מחטיא שלשה ומנגד התקפה של גרמניה שבה האוול וכספי מצילים כדורים אבודים, אלא שהכדור משום מקום מגיע לידיים גרמניות ובסיומו אקפינר יורה שלשה 56-69 לגרמניה. האוול מהקו חותם רבע קשה 57-69 גרמניה.
הרבע האחרון ייזכר ויינצר בספר דברי הימים של נבחרת ישראל. רבע שבו הכול התחבר, הרוח שרתה על השחקנים ותודה מיוחדת לשרודר שחירב את נבחרתו. מקל, טימור ופניני הורידו לחד ספרתי 66-75. האוול השתטח על הפרקט ועבודת הגנה טובה על שרודר והפער יורד ל-4, 72-76. כספי עם 4 רצופות והאוול מעלים את ישראל ליתרון אחרי הרבה דקות 77-78. תיס ושרודר מחזירים את היתרון 78-80 לגרמניה. פניני מנסה את התרגיל הידוע שלו של סחיטת עבירה לאחר זריקה משלוש אלא שהכדור בוחר הפעם להיכנס והיתרון חוזר לישראל 80-81. שרודר מחטיא ומנגד מקל מהקו נותן את האות לחגיגות 80-82 לישראל
קינוח
ריצ'רד האואל עם שורה סטטיסטית מרשימה: 23 נק' , 10/15 מהשדה, 9 ריבאונדים (5 בהתקפה), 7 חטיפות ומדד 36.
כשבר טימור היה על המגרש ישראל ניצחה על 16, כשהוא היה על הספסל הפסדנו ב-14.
ישראל ניצחה את המשחק בזכות ניצחון בריבאונד, בחטיפות, בנקודות במתפרצת ומאיבודים.
זמן ההובלה היה כמעט זהה. ישראל הובילה במשך 17:39 דק' וגרמניה במשך 17:59 דק'.
נבחרת הנשים של ישראל. Ahmet Tokyay, Turkish Basketball Federation
נבחרת ישראל עלתה למשחק החשוב והקריטי בקדם אליפות אירופה מול רומניה בדרייב אין בגיבוי נלהב ומסיבי של שלושה יציעים מלאים עד אפס מקום באלפיים אוהדים נלהבים: נשים, גברים וטף, בהם אגודות כדורסל מרחבי הארץ מגליל עליון בואך כפר קאסם עד הוד השרון, חברי "קהילת הכדורסל" בחולצות עם הסלוגן: "קהילת הכדורסל מחבקת את נבחרת ישראל", שחקניות העבר של נבחרת ישראל: לימור מזרחי, טלי נוי, לירון כהן, אורנית שוורץ תמר מעוז, ויציע אחד עם דגל ישראל ענק.
כיאה למעמד זכינו גם בשתי שופטות: אלנה צ'רנובה וילנה טומיץ'.
דורון ( 8 נק') את קלארק (6 נק') סוחפות את הנבחרת ליתרון 6-14 אחרי 4.5 דקות מהפתיחה שהמאמן הרומני מזעיק פסק זמן. דקות לא טובות של הנבחרת והרומניות מורידות ל-2 הפרש, 14-12 2 דקות לסיום הרבע, ועדן ענבר מזעיק פסק זמן משלו. שי דורון עם שלשה ואסיסט לסואץ-קרני משאירה את היתרון בתום הרבע 20-21 לבנות בכחול-לבן.
נעמה שפיר פותחת את הרבע בצורה טובה עם סל ועבירה ואסיסט ללוינצקי וישראל ביתרון 24-28 אחרי 4 דקות. לויצקי עם נקודות, קלארק עם סל ועבירה וצעירי עם שלשה וישראל ביתרון 30-38, 3 דקות למחצית. קלארק עם 4 רצופות מורידה את ישראל למחצית ביתרון 34-42.
הרבע השלישי נפתח בריצה 0-6 של רומניה. לויצקי משני צידי המגרש וקלארק דאגו לשמור על היתרון 44-50 לישראל, 5 דקות לסיום הרבע. נקודות של לויצקי ודורון וישראל ביתרון 49-54 2 דקות לסיום הרבע. סל ועבירה של הרומניות מול קליעות מהקו של דורון והרבע מסתיים ביתרון 52-56 לישראל.
שתי שלשות מהירות של רומניה בפתיחת הרבע האחרון מעלות אותן ליתרון ראשון במשחק 56-58. לויצקי עם 4 נקודות וישראל בשוויון 60-60. ישראל בדקות לא טובות ורומניה במטח שלשות עולה ליתרון 62-66, 6 דקות לסיום. דורון ושפיר דואגות לשמור את ישראל במשחק ושוויון 66-66 5 דקות לסיום. קלארק עם 4 נקודות ומלחמה גדולה מחזירה את היתרון לישראל 68-70 3 דקות לסיום. צעירי עם שלשה גדולה וקלארק מהקו וישראל מובילה 71-75 1:30 לסיום. הרומניות עם שלשה נוספת מורידות לנקודה, וקלארק מהצד השני מחזירה ליתרון 74-77 44 שניות לסיום. הרומניות מתחת לסל מורידות שוב לנקודה 76-77 36 שניות לסיום. אבל הרומניות מהקו מנצחות את המשחק 77-78.
– רומניה עם 8 שלשות במחצית השנייה (5 מהם ברבע האחרון) לעומת 0 במחצית הראשונה.
– ישראל עם 100% מהקו עם 12/12 (קלארק 7/7, דורון ולויצקי 2/2, שפיר 1/1).
– בריבאונד "רק" 35-38 לרומניה. ישראל מנצחת באחוזים ל-2 (46%-58%) ומהשדה (40%-48%).
– קלארק עם דאבל-דאבל של 27 נק' ו-10 ריבאונדים ב- 77% (10/13) ל-2 ו-100% מהקו, ומדד 40.
אחוזים מהשדה, אחוזים ל-3, ספיגת נקודות, אסיסטים, חטיפות, חסימות, השארת אחוז מהשדה נמוך יריבה
יתרון לאיטליה:
נקודות למשחק, אחוז מהקו, אחוז ל-2, ריבאונדים, איבודים.
לכן כדי לנצח צריכים להמשיך עם זריקות בטוחות, לשחק קבוצתי, והגנה חזקה. למנוע מהאיטלקים לזרוק ולהגיע לקו ולחסום יותר טוב בריבאונד.
מספרי הסיבוב – שחקני נבחרת ישראל
עומרי כספי מוביל בריבאונד הגנה (7.3), בדקות משחק (37.8), מדורג 5 בממוצע נק' (18.5), 14 באחוזים ל-3 (50%). ליאור אליהו מדורג 9 מאחוזים מהשדה (56.5), גל מקל מקום 12 באסיסטים (5), יוגב אוחיון מוביל בחטיפות (2), דאוד' פישר שני בחסימות (1.8).
לכן כדי לנצח את איטליה צריך את הנקודות והריבאונד של כספי, האסיסטים של מקל, הזריקות של אליהו, חטיפות של יוגב אוחיון, החסימות של פישר והרוח של אלישי כדיר ולימונד…
מפגשים היסטוריים מול איטליה
המאזן ההיסטורי במפגשים בין הנבחרות עומד על יתרון מוחץ לאיטלקים שניצחו 30 משחקים לעומת 9 ניצחונות של ישראל (6-20 במשחקים רשמיים, 3-10 במשחקי ידידות), אם כי המפגש הראשון והאחרון הסתיים בניצחון של ישראל:
המפגש הראשון בין הנבחרות היה באליפות אירופה במאי 1953 באיצטדיון הפתוח לנין במוסקבה שהסתיים בניצחון 42-47 לישראל (במחצית 18-30). את רשימת הקלעים של ישראל הובילו פרדי כהן עם 15 נק', שמעון שלח 11 נק', אברהם שניאור 8 נק' , זכריה עופרי 8 נק', רלף קליין 3 נק', דני ארז 2 נק'.
המפגש האחרון היה באליפות אירופה ב-5.9.2011 באליפות אירופה בליטא שהסתיים בניצחון של ישראל 95-96 אחרי הארכה, מסל ניצחון מהקו , שנייה לסיום, של יניב גרין שניה. את רשימת הקלעים הובילו גיא פניני עם 22 נק', דיוויד בלו 17 נק' וליאור אליהו 16 נק'.
האתר החדש והמושקע של איגוד הכדורסל ibasketball.co.il יושק באופן מלא בפתיחת העונה הבאה, אבל לקראת אליפות אירופה בכדורסל אנחנו מקבלים הצצה ראשונה לאתר האיגוד בדמות "אזור הנבחרות" שבו נקבל מעקב צמוד אחרי משחקי הנבחרת. בהמשך העונה יהיה מעקב אחר כל הליגות מלאומית ומטה.
נתוני הנבחרות הצעירות
את רשימת קלעי הנקודות מוביל עמית עבו מנבחרת הקדטים עם ממוצע של 20.9 למשחק אחריו טי. ג'יי ליף מנבחרת הנוער עם 16.1 נק' למשחק וסוגר את שלושת המובילים עמית זיס, אף הוא מנבחרת הקדטים עם 14.7 למשחק. את הבנות מובילה דור סער מנבחרת הנערות עם 12.1 נק'. את מדד היעילות מוביל טי גיי לייף עם 20.8 , עמית זיס עם 16.3 ושלישי דניאל קופרברג מנבחרת הנוער. מה שמלמד שדווקא נבחרות עם שחקנים סוליסטים עם נתונים גבוהים לא הצליחו באליפויות בקיץ.
בסה"כ הנבחרות השיגו 23 ניצחונות מול 28 הפסדים (43% הצלחה), הנבחרות קלעו בממוצע 64.4 למשחק וספגה 65 נק'.
מסגרת
נבחרת
מקום
אחוזי הצלחה
יחס סלים
הערות
אליפות אירופה לנוער
ישראל נוער
2
(78%) 7/2
(87/68.1) 783/613
עלו לדרג א'
אליפות אירופה לנערות
נבחרת ישראל נערות
12
(22%) 2/7
(52.7/69.2) 474/623
נשארו בדרג א'
אליפות אירופה לקדטיות
ישראל קדטיות
9
(75%) 6/2
(62/54.3) 496/434
דרג ב'
אליפות אירופה לקדטים
ישראל קדטים
15
(11%) 1/6
(62.2/63.7) 560/573
ירדו לדרג ב'
אליפות אירופה נשים עד 20
ישראל עתודה נשים
8
(33%) 3/6
(56.1/62) 505/558
דרג ב'
אליפות אירופה עד 20
ישראל עתודה
10
(44%) 4/5
(66/71.8) 594/646
נשארו בדרג א'
הסטוריה
עד כה קיימו נבחרות ישראל מהקדטים ועד לבוגרים 1609 משחקים, ניצחו 762, והפסידו 842 (47% הצלחה).
הנה רשימת מובילי הקלעים בכל תחילת עשור: ב-1952 אברהם שניאור עם 10 נק', ב-1959 רלף קליין עם 15 נק', ב-1971 טל ברודי עם 18.3 נק', ב-1980 לו סילבר עם 19.8, בשנת 2000 דרק שארפ עם 20.3, ב-2010 עמרי כספי עם 16.9. מה שמראה על תרומת המתאזרחים לנבחרת.
שיא הנקודות למשחק באליפות אירופה וכל השחקנים שקלעו מעל 30 נק' למשחק
מיקי ברקוביץ 44 נק' טורקיה ב-1975 (קלע גם ב-1977 32 נק' נגד בלגיה ו-30 נגד צרפת, ב-1979 33 נק' נגד צרפת וספרד ו-31 נגד איטליה, ב-1980 41 נגד איטליה, ב-1983 32 נק' נגד רוסיה, ב-1985 34 נק' נגד איטליה)
דורון ג'מצי44 נק' נגד רומניה ב-1987 (קלע גם ב-1984 36 נק' נגד ספרד, ב-1985 42 נק' נגד גרמניה, 39 נק' נגד רומניה ו-33 נגד צ'כיה, ב-1986 33 נק' נגד קנדה, ב-1987 37 נק' נגד צ'כיה, 36 נק' נגד הולנד, ו-34 נק' נגד איטליה)
מבט ראשון על הסגלים של ליגת ויינר מספק לנו תובנה שהפיינל-פור של השנה יהיה זהה לשנה הקודמת שההמשכיות היא שם המשחק, הווה אומר: הפועל ירושלים ששמרה על הסגל ואף התחזקה, הפועל אילת שמרה על הסגל וחיזקה את נקודות התורפה שלה, מכבי ת"א שהתחזקה משמעותית, ומכבי ראשל"צ שמסתמנת כמי שהולכת להיות הפתעת העונה עם סגל ישראלי מרשים וזרים מוכחים. היחידה שנראה שתאיים על החבורה היא הפועל אוסישקין ת"א עם צמד חדש בדמות רותבארט' ולימונד. בתחתית ייאבקו קרית גת ונהריה על הירידה ובמרכז הטבלה חמש קבוצות שינסו לעקוץ את חבורת הצמרת ולהשתחל לפיינל-פור: אשדוד עם זרים שכבר שיחקו פה וישראלים רעבים, חולון עם אולם חדש ורוחות חדשות, מכבי חיפה עם בלייזר, רוזו וגרייבס, נס ציונה עם ישראלים שהגיע הזמן שיפרצו, והרצליה עם מורן רוט שיוביל חבורה של צעירים והרבה זרים.
הזרים כבר כאן
בגזרת הזרים, הנחת היסוד שכבר נבדקה ואוששה כאן בדאנק ממשיכה להשתרש בליגת ויינר, חלק גדול מהזרים הם זרים שכבר שיחקו כאן וכמעט בכל קבוצה יש לפחות אחד כזה: בירושלים יש 4 זרים שכבר שיחקו פה: רייט, דונטה, גפני ודאנקן, באילת 2 שנשארים: פאלמר ווייאט וכנראה גייטס, במכבי ת"א דווין סמית' ובאנדר, בראשל"ץ ליונס, בהפועל ת"א ווילאמסון, בחיפה גם 2 נשארים: רוזו וגרייבס, בנס ציונה דיימון סימפסון, בחולון ג'רמייס סמית', בנהריה מייקל אומה ואולי קרייג סמית', באשדוד סואן וצ'ארלס תומאס ובקריית גת פול דייליני.
ולסיום נבחרת ישראל והמלפפון החם…
אחרי שישה הפסדים מגיע ניצחון מרשים על אסטוניה. הנבחרת מתחילה להראות סימני חיבור, הטריו: אליהו, מקל וכספי יוביל את הנבחרת. האקס פקטור צריך להיות שון דאוסן ו… רוברט רותבארט' שידע להתמודד היטב עם זרים טובים בעונה שעברה ואין סיבה שלא יקבל את הצ'אנס בנבחרת. ראיתי את יניב גרין בנוקיה נגד סרביה והוא נראה כמו צעיר בן עשרים שרק מתחיל את הקריירה, משתטח על הפרקט, נלחם כמו אריה וגם קולע. מי שתזכה במלפפון הזה תשודרג משמעותית. אני אגב מהמר על קבוצת נעוריו, בני הרצליה דרך נפלאה לגמור קריירה ולסגור מעגל.
דאנק חונך פינה שבועית חדשה: "השלוש של סלוס" שתכלול שלוש תובנות שבועיות מהכדורסל הישראלי עם מלוא החופן מספרים בשילוב ניחוח סטטיסטי. הראשונה להופיע במדור- נבחרת ישראל.
החדשות הטובות
לימדו אותי שלפני שאומרים בקורת מתחילים עם הדברים הטובים. ונבחרת ישראל היא הזדמנות טובה ליישם את התובנה. הקפטן עומרי כספי וגל מקל, אחרי שיסירו את החלודה, מסתמנים כמי שאפשר לסמוך עליהם בהובלה והנהגת הנבחרת. מול מקדוניה הם קלעו 56% מהנקודות באחוזים טובים (היחידים שקלעו 50% ומעלה). גם מול אוקראינה הם הובילו את הנבחרת ומול מקדוניה כספי הוביל את הנבחרת ומקל היה בין המובילים. הבשורה הנוספת באה מכיוונם של שון דוסון ורוברט רותבארט'. מול מקדוניה דוסון קלע 12 נק' והוריד 8 ריבאונדים ובמשחק הראשון מולם קלע 9 נק' ו-6 ריבאונדים. רותבארט' מול מקדוניה סיים עם 9 נק' ו-6 ריבאונדים. השניים מכניסים אנרגיות טובות ורעננות לנבחרת.
החדשות הרעות
הזריקות ל-3 לא פוגעות. מול מקדוניה נתקענו על 2/10, דגן יבזורי שאמור להיות סוג של באנקר לא מצליח לפגוע מהשלוש (1/3 מול מקדוניה, 2/6 מול מקדוניה, 1/6 מול מקדוניה). רביב לימונד ואפיק ניסים עסוקים בכדררת, דאוד פישר רחוק מהסנטר המאיים משני צידי המשחק שאנחנו מחכים לו, אלישי כדיר לא מוצא את עצמו בסבך הענקים. בלייזר וצ'וברוביץ הם לא יותר מתפאורה ולא ברור מה השימוש בליאור ליובין, להזכירכם עוזר המאמן… מול מקדוניה היינו בנחיתות בולטת בריבאונדים (25-35), באחוזים מהשדה ומהקו, ובאסיסטים.
דגן יבזורי. קרדיט: איגור קרסטבסקי, ספורט מדיה.
והתקוות
יוגב אוחיון שיהיה כשיר, יפתור את הבעיות בהגנה, בעודף הכדררת ובקבלת ההחלטות ובעיקר יהיה עסוק בהנעת המשחק ובתפקיד הדבק של הנבחרת, ליאור אליהו יסייע בחלק ההתקפי ובריבאונדים ושניהם אמורים לתת לנבחרת את המימדים שחסרים לה. החמישייה תכלול את אוחיון, מקל, כספי, אליהו ופישר תהיה גבוהה יחסית עם אפשרויות ריצה וחוכמת משחק. דוסון , כדיר ורותבארט' אמורים להשלים רוטציה של שמונה, אלא אם ניסים, יבזורי ולימונד שעד כה לא הוכיחו את הצ'אנס שקיבלו, יעלו מדרגה בצמד המשחקים מול סרביה.
אחרי שניערנו את האבק מצלחת האליפות של ירושלים, ונתכבד בעוד קיץ של מלפפונים חמים שיעברו כל יום בין הארנה ליד אליהו , מצפה לנו קיץ גדוש של משחקי נבחרת כחול-לבן.
נבחרת ישראל – בוגרים באליפות אירופה.
מתי? 5/9 איפה ? מונפלייה (צרפת) מי ? בית א': רוסיה, פינלנד, בלגיה, בוסניה, פולין, צרפת.
מי בסגל ? 19 שחקנים בסגל הרחב שמתוכם ייבחר הסגל הסופי: אלכס צ'וברביץ', אפיק נסים, אלישי כדיר, בר טימור, גל מקל, דגן יבזורי, דיאור פישר, יובל נעימי, יוגב אוחיון, יותם הלפרין, יניב גרין (בספק בגלל פציעה), ליאור אליהו, ניצן חנוכי, עוז בלייזר, עמרי כספי, , וגיא פניני (בספק בגלל פציעה), רביב לימונד, רוברט רות'בארט, שון דאוסן. מאמן: ארז אדלשטיין. עוזר מאמן: ליאור ליובין.
למה נצליח ?
נבחרת ישראל מגיעה במטרה לעלות שלב שמינית הגמר, כלומר לסיים בין ארבעת הראשונות בבית. ביום טוב אנחנו יכולים לנצח כל קבוצה בבית מלבד רוסיה החזקה (מוזגוב ושבד) וצרפת המארחת (טוני פארקר). הנבחרת שלנו תיבנה על מוטיבציה, כשרון ואנרגיות טובות. וכדי לבטא זאת יותר מכל, ההפתעה מצידו של ארז צריכה להיות הכללתו של שון דאוסן בחמישייה יחד עם גל מקל, עומרי כספי, ליאור אליהו ודאוד פישר שירוצו, ילהיבו ויביאו אותנו כל הדרך ללייל.
זלמנסון במדי הנבחרת. צילום: עודד קרני
נבחרת העתודה בנים באליפות אירופה דרג א'
מתי? 7/7 איפה ? איטליה מי ? יוון, סרביה, בולגריה ולטביה.
מי בסגל ? איתי שגב, גל גילינסקי, דניאל דנינו, חואקין שוכמן, יונתן מור, יפתח זיו, נאור שרון, נטע סגל, נמרוד לוי, ספנסר וייס, עידן זלמנסון, רומן סורקין. מאמן: דן שמיר.
למה נצליח ?
המשימה הראשונה לסיים בין שלושת בראשונות ולעלות שלב, שהמטרה המעשית היא הישרדות בדרג א'. לפי משחקי ההכנה מדובר בנבחרת ללא כוכבי על, אבל עם הרבה שחקנים רעבים שנחושים להצליח עם מחויבות גדולה. נאור שרון, חואקין שוכמן, עידן זלמנסון ואיתי שגב שקיבלו דקות בליגת העל, הם אלו שיובילו את הנבחרת. רומן סורקין נטע סגל וספנסר טרייסי עשויים להיות השפנים מהכובע, ומהספסל יביאו אנרגיות יונתן מור, אור לאומי ונמרוד לוי.
מי ? נבחרות העתודה והנערות אוחדו לנבחרת שתשחק בשתי האליפויות.
עתודה: עשר נבחרות בבית אחד בשיטת ליגה ששלוש הראשונות עולות לדרג א'.
נערות: 16 קבוצות בארבע בתים, שלוש מכל בית עולות לשני בתים עליונים. שתי נועלות הבתים העליונים ישחקו מול ארבעת האחרונות בבית המוקדם ושלוש האחרונות יורדות לדרג ב'.
מי בסגל ? אביטל צוובנר, אופיר בנט, אופיר לביא, גילי ליאור, דניאל רבר, ולדה אברמוב, טל יעקב, טל לב, יולי גרוסמן, יעל גלילי, יערה יצחקי, ירדן דנן, ליאור הלוי, מורן ספיר, מיכל ששון, נגה פלג, נועה זליבנסקי, עדן כהן, עדן רוטברג, עמית טולמן, עדן פורת, צליל וטורי, שיר לוי, שירה ששון, שקד טייר ברקוביץ. מאמן: נמרוד מיטל
למה נצליח ?
נבחרת העתודה מרגישה שהיא יכולה להתמודד עם כל אחת מנבחרות בבית ולנסות כבר השנה להעפיל לדרג א'. מטרה נוספת להכשיר את הבנות שיובילו את הכדורסל הנשים בשנים הבאות. נבחרת הנערות מגיעה במטרה לשמור על מעמדה בדרג א' ואולי להפתיע.
השחקניות שאמורות להוביל את הנבחרות יהיו שחקניות ליגת העל, אופיר בנט, דניאל רבר, עדן רוטנברג, טל יעקב ועדן פורת. היתרון הגדול של הנבחרת הוא התקופה הארוכה שהן משחקות ביחד במסגרת פרוייקט האיחוד של איגוד הכדורסל.
נבחרת העתודה מודל 2015.
נבחרת הנוער דרג ב'
מתי? 23/7 איפה ? אוסטריה. מי ? בית א': אוסטריה, אירלנד, מקדוניה, דנמרק ואיסלנד
מי בסגל ? אופק חכמון, אלון ששון, ברק אוריון, גיא מאיו, גיא רושקין, גיל בני, גיל מייזליק, דין זהבי, דניאל קופרברג , טום ספיר, יובל בן חמו, יונתן רבינוביץ, ליאור קררה, מוחמד אבו ערישה, מייקל בריסקר, מירון רוינה, נתנאל ארצי, עידו פליישר, עמית קמרי, קורן ג'ורנו, רועי הובר, רועי יחיא , תמיר בלאט. מאמן: שרון אברהמי
למה נצליח ?
נבחרת הנוער מגיעה במטרה ברורה לעלות חזרה לדרג א'. המטרה הראשונה לעלות שלב, ששתי הראשונות מכל בית עולות עם התוצאות לשלב הבא. רק שלוש הראשונות מתוך 24 הנבחרות יעלו לדרג א'. מדובר בנבחרת מצוינת עם הרבה ניסיון, שחלקם נמנו על סגל הנוער בשנה שעברה. משחקי ההכנה מלמדים על נבחרת מאוזנת עם הרבה כישרון סגל מבטיח שכולל את רועי הובר, תמיר בלאט, ליאור קררה, מוחמד אבו ערישה, נתנאל ארצי, דניאל קופרברג, יובל זוסמן ומייקל בריסקר. יש אמונה גדולה בנבחרת הזו וכמובן שנזדקק גם לקצת מזל.
צוות הקפטנים של הנוער: הובר ובלאט.
נבחרת הקדטים דרג א'
מתי? 6/8 איפה ? ליטא. מי ? ליטא, יוון וספרד
למה נצליח ?
את הנבחרת מובילים יאיר קרביץ, עמית זיס ואיתן פרקר ומאמן רמי הדר. הנבחרת תשחק כדורסל ישראלי ברמת האינטליגנציה, המהירות, האינטנסיביות ואגרסיביות שיחפו על העדר גובה. המטרה להישאר בדרג א ולצבור ניסיון במעמדים הגבוהים.
נבחרת הקדטיות דרג ב'
מתי? 13/8 איפה ? מקדוניה. מי ? מקדוניה, ליטא, פינלנד ובלארוס. שתי הראשונות יעפילו לשלב הבא
למה נצליח ?
את הנבחרת יובילו שיר תירוש, שיראל ברמן ודור סער וימאן לירון בראל. הנבחרת תשאף לחזור לדרג א' , מדובר בנבחרת מגובשת ששואפת להישגים ומאוד מאמינה בעצמה.
דאנק מעניק תעודות לסיום הטורניר הנפלא של נבחרת העתודה שמסיימת במקום השביעי והמכובד באליפות אירופה עד גיל 20, מרחק נאור שרון מחצי הגמר. כל שחקן יקבל ציון סופי, נתונים מספריים, משחק השיא ושורה מסכמת לעונה הבאה.
רפי מנקו (בן 20, 1.98)
בשורה אחת: קפטן הנבחרת והשחקן המצטיין של הנבחרת באליפות, הרבה מנהיגות, אחריות ונחישות.
מספרים: מסיים עם 14.4 נק' בממוצע (6 בטורניר), 6 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים, 90% מהעונשין, 50% מהשדה (6 בטורניר),5.4 ריבאונד בהגנה (7 בטורניר) ב-30 דקות משחק.
משחק השיא: ההפסד ברבע הגמר נגד סרביה 86-89. ערב ענק עם 28 נק', 60% מהשדה, 4 שלשות, 100% מהעונשין, 8 ריבאונדים.
ציון באליפות: 9
עולה כיתה… בעונה הבאה חייב לקבל דקות משחק ולסחוב קבוצה על הגב שלו כפי שעשה באליפות הזו עם העתודה. ואין מתאימה מהחממה של גלילבוע לעשות זאת. יעשה טעות קשה עד כדי פגיעה בקריירה שלו אם יישאר בירושלים.
אדם אריאל (בן 19, 1.92)
בשורה אחת: משחק שיא נגד קרואטיה, הופעה טובה, כשרון גדול, מיצב את עצמו כגארד לגיטימי ברמות הגבוהות.
מספרים: 10.8 נק' למשחק, 56.8% ל-3 (2 בטורניר), 3.3 ריבאונדים, ואסיסט ב-30 דקות משחק.
משחק השיא: ההפסד לקרואטיה במשחק הראשון בשלב השני 76-80. סיים עם 28 נק', במפגן שלשות מדהים 7/8, הוסיף 4 ריבאונדים.
ציון באליפות: 8.5
עולה כיתה… בעונה הבאה בירושלים הבנויה, לאור שלל הכוכבים והזרים בעמדה שלו, צפוי למלחמה על דקות, בתור יקיר האוהדים והמועדון יקווה לקבל דקות, ולצבור ניסיון בזירה האירופאית.
גולן גוט (בן 19, 1.98)
בשורה אחת: אליפות טובה עם הברקות, שומר ענק וחוסם בחסד.
מספרים: 8.7 נקודות למשחק, 1.3 חסימות (20 בטורניר), 51% ל-2, 3 ריבאונדים ואסיסט ב-28 דקות משחק.
משחק השיא: משחק הפתיחה, ניצחון מול פולין 49-74. סיים עם 16 נק', 4 ריבאונדים, 100% ל-2 (4/4).
ציון באליפות: 8.5
עולה כיתה… בעונה הבאה נשאר בהפועל ת"א, יקווה לעשות עוד קפיצה ולקבל דקות משחק בזכות ולא בשל אילוצים, מתאים לאופי והנחישות של האדומים ורצוי שמתן נאור יהפוך אותו לבן טיפוחיו.
נאור שרון (בן 19, 1.93)
בשורה אחת: אליפות בינונית, לקח יותר מדי אחריות, פזיז מדי ובעיה בקבלת החלטות, אחראי להפסד ברבע הגמר.
מספרים: 8 נקודות, 5.9 אסיסטים (2 בטורניר), 2.2 ריבאונדים, 38% מהשדה, 3.2 איבודים (5 בטורניר) ב-28 דקות.
משחק השיא: ההפסד לקרואטיה במשחק הראשון בשלב השני 76-80. סיים עם 13 נק', 6 אסיסטים ו-42% מהשדה.
ציון באליפות: 6
עולה כיתה… העובדה שכמעט לא שיחק במהלך העונה הייתה בעוכריו במהלך האליפות, חייב לשחק בליגה הלאומית, לצבור ניסיון ולשפר את יכולת קבלת ההחלטות שלו.
איתי שגב (בן 19, 2.04)
בשורה אחת: פספוס גדול, שחקן עם נתונים ופוטנציאל עצום שכמעט לא בא לידי ביטוי.
מספרים: 6.3 נקודות, 3 ריבאונדים, 1.1 חסימות, 42.3% מהשדה ב-19 דקות
משחק השיא: ניצחון במשחק הפתיחה מול פולין 49-74. סיים עם 10 נק', 4 ריבאונדים, 4/5 מהשדה ב-14 דקות.
ציון באליפות: 6.5
עולה כיתה… סיכם את תנאיו בחממה של גלילבוע ומדובר בהחלטה מצוינת עבורו, צפוי לקבל אשראי גדול ודקות משחק ואולי סוף סוף לממש את הפוטנציאל העצום ולפרוץ קדימה.
איגור קולשוב (בן 19, 1.94)
בשורה אחת: עוד פספוס גדול, הגיע על תקן כוכב הנבחרת ומסיים אותה כשחקן משלים.
מספרים: 7.8 נקודות, 0.8 אסיסטים, 3.5 ריבאונדים, 31.4% מהשדה, ב-24 דקות משחק.
משחק השיא: הניצחון על איטליה 67-79, סיים עם 13 נק', 6 ריבאונדים, 3/4 מה-3, עם רבע אחרון מדהים שבו תפר 3 שלשות והראה שמץ מהפוטנציאל שלו במשחק.
ציון באליפות: 6
עולה כיתה… ההחלטה לעבור למכללות היתה שגויה, קולשוב צפוי לבלות בעונה הבאה על הספסל באוניברסיט רייס עקב חוקים המכללות. מומלץ לו לשנות כיוון ולחשוב על חזרה לארץ או לאירופה.
עידן זלמנסון (בן 19, 2.06)
בשורה אחת: נלחם בגבורה מול ענקי היבשת ונתן הופעה טובה ונאה.
משחק השיא: הניצחון על צרפת במשחקי הדירוג 7-8 55-68, סיים עם 17 נק', 7 ריבאונדים, 66.7% מהשדה.
ציון באליפות: 7.5
עולה כיתה… בעונה הבאה יישאר בהרצליה, החלטה טובה אך חייב להוכיח את עצמו יותר, להילחם ולעבוד קשה על דקות משחק.
בחזרה לישראל. צילום: עודד קרני.
תומר גינת (בן 19, 1.97)
בשורה אחת: נתן את כולו בדקות ששיחק ושימש מחליף ראוי במלחמה מול הסנטרים היריבים.
מספרים: 6.6 נקודות, 4 ריבאונדים, 50.8% מהשדה ב-17 דקות משחק.
משחק השיא: ההפסד ברבע הגמר נגד סרביה 86-89. מסיים משחק טוב עם הרבה לחימה, 10 נק', 2 אסיסטים, 71% מהשדה.
ציון באליפות: 6.5
עולה כיתה… בעונה החולפת ייבש את הספסל בנהריה, מומלץ לו לעבור לקבוצה בליגה הלאומית בה ייקבל דקות משחק משמעותיות שיעזרו לו להתקדם ולצבור ניסיון.
רום גפן (בן 19, 1.90)
בשורה אחת: בדקות ששיחק עשה דברים יפים וקבלת החלטות נכונה, הפעיל היטב את השחקנים מסביבו.
מספרים: 2.8 נקודות, 1.8 אסיסטים, 2.1 ריבאונדים, ב-14 דקות משחק.
משחק השיא: הניצחון על בולגריה 68-82. סיים עם 3 נקודות, 4 אסיסטים ו-7 ריבאונדים.
ציון באליפות: 6.5
עולה כיתה… מחזיק בחוזה בהפועל ת"א וצפוי להישאר ולנצל את הכרטיס הכפול כדי לצבור דקות משחק בליגה הלאומית.
מיעטו לשחק: יונתן מור, חואקין שוכמן ומקסים קיקוס.
שרון דרוקר ומתן חרוש
בשתי שורות: להסיר את הכובע, בנו יחידת לוחמים מגובשת, החדירו בהם אמונה גדולה וסיימו אליפות גדולה, בעיה במתן אשראי לא מוצדק לשחקנים שלוקים במילוי הוראות וקבלת החלטות כמו נאור שרון ואיגור קולשוב. ובעייה מנטלית בדקות הסיום.
גל מקל. כל סיפור הנבחרת מתחיל בכלל מאותו שחרור של מקל מהנבחרת. כן, גם מקל היה ספורטאי מצטיין בצבא, וככל הנראה הגיע להגיד שלום מדי פעם למספר אנשים שמעורפלים בזכרונו בבסיס.
לא ברור איך אדם שמקבל פריבילגיה כל-כך גדולה ממדינה שנאבקת על קיומה מאז מעולם, מרשה לעצמו להתחמק כדי לדאוג לטובתו עצמו. אולי מקל היה צריך לשרת כחייל קרבי כדי להבין, ואולי באמת הגיע הזמן לחוקק חוק שבמידה וחייל מגוייס כספורטאי מצטיין הוא מחוייב להתייצב לכל זימון של הנבחרת.
מה שהרבה יותר עצוב, הוא שמאמן הנבחרת הכושל ואיגוד הכדורסל נתנו לגיטימציה למהלך.
במקום להציב עובדה, שיבק נתן אור ירוק לשכונה. הוא האשים את דאלאס ("דאלאס עושים משהו לא הוגן") וחיכה להגעה של הוד-מעלתו שנדחתה שוב ושוב, עד שהאחרון החליט שהוא לא מגיע. כמובן ששיבק המשיך להיות חסר עמוד-שדרה גם במקרה הזה: "מקל חסר, אבל משחקים עם מי שיש. החלטתי לא להוציא את גל לא בסדר, קשה לו עם זה גם ככה". פשוט נקרע הלב. אני בטוח שמקל בכה כמה ימים והסתגר בחדרו.
זו לא הפעם האחרונה ששיבק החליט להיות רך מדי עם הסו-קולד סופרסטארים שלו. עמרי כספי הגיע לנבחרת והתנהג בשחצנות. שדרוג למחלקת ביזנס עם אליהו (שדחה הצעה של 500 אלף דולר נטו לעונה, ובאמת שווה משהו כמו 200) והנבדלות ממעמד הביניים של ניצן חנוכי, אפיק נסים וכו'. אבל זה מילא, גם על הפרקט ראינו לא פעם את כספי הולך ראש בקיר, שהוא לא סופר בכלל את החברים שלידו. אז בסדר, הוא שחקן NBA מקורח סיטואציה מסויימת שנוצרה, אבל אם נסתכל על מה הוא תרם לכדורסל הישראלי ועל היכולת המגוחכת שלו ב NBA בשלוש העונות שלו שם, הוא פחות גדול אפילו מקוז'יקרו וגרין.
שיבק בחר לנקוט מדיניות עדינה. כספי היה על המגרש כמעט בכל מצב, וקיבל "תרגילים" שמבודדים אותו למהלכי אחד על אחד שהוא לא מצטיין בהם בלשון המעטה.
גם ליאור אליהו, "הכוכב" השני שהגיע אחרי עונת פח במכבי, היה חלש מאוד. שחקן שלא שיפר קמצוץ ביכולת שלו כבר כמה שנים אבל בטוח שמגיע לו הרים וגבעות.
שיבק גם החליט לחכות ולחכות ולחכות ולחכות לאלכס טיוס (שבלשון המעטה לא ממש התלהב לשחק בנבחרת), וזה בזמן שלנדסברג בריא ועושה טירונות.
ההתנהלות של שיבק יותר מזכירה תמהוני מאשר מאמן כדורסל. הציטוטים המבישים בסיום ההפסדים המביכים ("היה חסר לנו את בלות'נטאל", "בריטניה ואוקראינה הן נבחרות טובות" וכו'), וחוסר ההודאה בכך שיש לנו סגל טוב שחייב להשיג משהו באליפות הזו.
כאילו להוסיף חטא על פשע, העסקנות מנעה את זימונו של מורן רוט, שבהחלט היה יכול להוסיף אנרגיות והתלהבות לנבחרת הכבויה של שיבק. יש האומרים שמורן לא זומן בגלל שהוא מסוכסך עם שיבק (ועם קטש עוד מהתקופה בגליל).
לסיכום, הרבה אנשים צריכים לבקש סליחה מחובבי הכדורסל בארץ. מה שחזינו בו היה בושה לאומית לכל דבר.
דבר קטן ואחרון: ניצן חנוכי שחקן נבחרת ודגן יבזורי בבית. לכו תבינו…
