תגית: מכבי תל אביב

  • הנביא צופה את סדרות הפלייאוף

    הנביא צופה את סדרות הפלייאוף

    (צילום: מנהלת הליגה)

    לאור ההצלחות הרבות שלי בתחום התחזית בכדורסל (ואבא שלי אמר לי פעם: "תטפוח לעצמך על השכם, כי אף אחד לא ייעשה את זה במקומך"…)  ולאור דרישות הקהל להלן תחזית משחקי ההצלבה:

    המיקומים ייקבעו לפי המפגשים הישירים בין הקבוצות. אילת נגד חיפה על המקום השני, נתניה נגד ירושלים על המקום הרביעי וגלילבוע נגד הפועל ת"א על המקום השביעי.

    מקום 1:

    מכבי ת"א.

    מקום 2-3:

    כרגע שוויון נקודות בין אילת לחיפה. לאילת משחקים קשים: ירושלים וחיפה בחוץ ומכבי ת"א בבית. לחיפה נותר לשחק עם מכבי ת"א בחוץ ואילת וראשל"צ בבית. בהנחה ששתיהן יפסידו למכבי ת"א, הרי הכול מתנקז למפגש ביניהן. אילת נראית יותר טוב, אבל הביתיות תכריע וחיפה תסיים שנייה לאחר ניצחון ברוממה על אילת.

    מקום 4-6:

    נתניה שנראית מצוין בשבועות האחרונים תסיים רביעית. נותר לה לשחק נגד ראשל"צ ומכבי ת"א בחוץ ונגד ירושלים בבית. המפגש הקובע עבורה יהיה נגד ירושלים בבית והיא תנצח ותסיים רביעית, ירושלים תסיים חמישית וראשל"צ תסיים שישית.

    מקום 7-8:

    גם כאן הכול מתנקז למשחק אחד ביום חמישי הקרוב בגן נר. שתי הקבוצות במומנטום טוב וצפוי קרב מרתק. גלילבוע תחזור עייפה מהמסע בבלקנית, והאוהדים של הפועל ת"א מהמרכז ומהעמק ייתנו לה אווירה ביתית, שתוביל אותה למקום ה-7 והימנעות מדרבי נוסף העונה.

    סדרות רבע הגמר:

    מכבי ת"א – גלילבוע

    מכבי חיפה – הפועל ת"א

    הפועל אילת – מכבי ראשל"צ

    ברק נתניה – הפועל ירושלים

  • הארוחה השבועית [מחזור 23]

    הארוחה השבועית [מחזור 23]

    (צילום: עודד קרני, מנהלת הליגה)

    1. מנת פתיחה – מספר חזק

    לפניכם רשימה של שחקנים מפתיעים הנמצאים ברשימת המובילים בקטגוריות סטטיסטיות בליגת ויינר שלא בהרכח מאפיינת אותם ובהחלט לא הייתם מצפים לראות אותם שם: דרון וושינגטון מנתניה שני בחטיפות, הפורוורד היחיד בחמיישיה הפותחת. דונטה סמית' מחיפה שביעי במדד +/- היחיד שלא ממכבי ת"א בצמרת הרשימה.  ניק קיינר מדלי ממכבי ת"א, שביעי בהטבעות.  ליאור אליהו ממכבי ת"א, הפורוורד הראשון בליגה באסיסטים, ג'וליאן מיילס מאשקלון, הגארד היחיד בין העשרים הראשונים בריבאונדים, אלישי כדיר מירושלים רביעי באחוז ל-2.

    2. מנה עיקרית – שיאי קריירה של ישראלים

    הישראלים נותנים מחזור נהדר ומוכיחים שאם המאמנים נותנים הזדמנויות ומפתחות, יש מי שלוקח אותם: הפועל ת"א וארז אדלשטיין ממשיכים לנצח בגדול. והפעם בתבוסה על הרצליה מוביל אותם יונתן שולדבראנד עם שיא קריירה של 21 נק', ו-7 ריבאונדים, לידו מתן נאור היעיל עם הגנה ענקית הכוללת 6 ריבאונדים ו-5 חטיפות. הפועל ת"א היא היחידה שלאורך כל העונה הישראלים שלה קולעים ומשחקים הרבה יותר מהזרים ! בהרצליה ניתן כבוד לניב ברקוביץ שהגיע  ל-1,000 נקודות בקריירה עם משחק מצויין ו-17 נק'. לא ברור מדוע מתן חרוש לא משתף במצבה של הרצליה את אליאב אוחיון ובן אלטיט !!!

    גלילבוע מנצחת עם משחק טוב של יניב גרין, בערב של 12 נק' ו-5 ריבאונדים.

    אפיק ניסים מוביל את הפועל אילת לניצחון ענק עם 20 נק' וסחיטה של 8 עבירות, שצעירי אילת זוכים לדקות משחק.  בראשל"צ הישראלים והצעירים מקבלים דקות משחק אך מצטרפים לחולשה הכללית של הקבוצה.

    באשדוד דרור חג'ג' מוליך את הקבוצה לניצחון עם 14 נק' ומדד 17, בחולון הרוש הישראלי היחיד שקולע: 14 נק'

    הישראלים של נתניה מובילים אותה לניצחון ענק: אייל שולמן עם ניהול משחק מצויין הכולל 17 נק' ו-8 אסיסטים, יהוא אורלנד חוזר להפגיז עם 18 נק', וטמיר אריאלי מוסיף 8, מולם בחיפה רק גל מקל מתפקד עם שיא קריירה של 32 נק',

     

    הישראלי של השבוע: אייל שולמן ויונתן שולדבראנד.

    eyal_shulman
    אייל שולמן (ברק נתניה)

    shuldbrand
    יונתן שולדבראנד (הפועל ת"א)

     

    3. קינוח – דור העתיד "הילדים של שנות התשעים"

    מחזור מוצלח עם הרבה דקות לדור העתיד שלנו: אילת בסימן 3: 3 הצעירים שלה: גיא כהן, דור שופן ואוריה מזרחי קולעים כ"א 3 נק', מולם בראשל"צ אור סולומון עם 7 נק', 6 ריבאונדים ומדד 10, שון דאוסן מסיים עם 6 נק' וגם גיא פרבר עם 2 נק'.

    בהפועל ת"א בר טימור קולע רק 9 נק' ורום גפן משותף לדקה. בהרצליה בן רייס וגיא לביא מאכזבים עם 20 דקות ו-2 נק' ביחד !

    נמרוד טישמן מגלילבוע משחק 23 דקות וקולע 8 נק' ו-4 ריבאונדים. מולו באשקלון דודו שמריז ממשיך לקבל קרדיט גדול ומקבל 19 דקות בהם קולע 5 נק'.

    בחולון: צ'רנוביץ, הרמן ונאור שרון מקבלים דקות בלי תפוקה.

    בנתניה דולב דראפיץ' מסיים עם 6 נק' וטמיר אריאלי עם 8 דק'.

     

    הצעיר של השבוע: טמיר אריאלי מנתניה.

    תמיר אריאלי. צילום: עודד קרני, מנהלת הליגה
    תמיר אריאלי. צילום: עודד קרני, מנהלת הליגה
  • חלוקת הנקודות

    חלוקת הנקודות

    (צילום: אתר היורוליג)

    חלוקת הנקודות, או: האם זאת קבוצה מאוזנת?

    [match id=185]

    [match id=176]

    [match id=182]

    [match id=179]

  • מפירי השביתה משלמים במגרש

    מפירי השביתה משלמים במגרש

    (צילום:גיל שאשא)

    שלושה שבועות בלי כדורסל היו קשים, וטוב שחזרו למגרשים. היה עצוב לראות אתמול איך עיתוני הספורט ואתרי האינטרנט דוחקים את מחזור המשחקים בליגת וינר בכדורסל למקומות השמורים לתחרויות ספורט, ויסלחו לי החברים מיזרעאל, כמו רוגבי ובדמינטון. חלקם אף התעלמו לחלוטין (אתר ONE העלה פרומו רק כמה שעות לפני תחילת המחזור מועתק מילה במילה מאתר המנהלת) והגדיל לעשות ערוץ הספורט שהחליט שהמשחק של גלילבוע ישוחק ביום רביעי נגד אשקלון בעוד חולון נגד נתניה יהיה ביום חמישי. כולם עסקו, קידמו והללו את המשחק של מכבי ת"א ביורוליג.

    דה לקסוס אמר פעם: "נקמה היא מנה מצוינת כשהיא מוגשת קר". ואכן אתמול בערב אחד שילמו מפירי השביתה ומי שפגעו בעתיד הכדורסל הישראלי, בגדול על המגרש: שחקני מכבי ת"א, עו"ד שמעון מזרחי והמחסל דיויד בלאט חטפו הפסד מביש ומפלה צורבת במדריד. הישראלים הפחדנים שלה שהפרו שביתה, שבתו על המגרש: הם קלעו 8 נקודות ביחד !

    יהוא אורלנד ואלירן גואטה מנתניה חטפו אתמול בראש מחולון. יהוא אורלנד האומלל שיחק 22 דקות 0/4 מהשדה, 0/2 מהעונשין ומדד שלילי של 4-, מישהו אמר מגיע לו ?

    גם שחקני אשדוד שהזדרזו להפר שביתה ולהגיע לאולם חטפו בראש מ… הפועל ת"א ששחקניה הובילו את המאבק בראשות מתן נאור הנפלא שסיים ערב פנטסטי בסימן 6: עם 16 נקודות, 6 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.

    ומילה אחרונה על ההסכם. במילה אחת: בושה. בשתי מילים: בושה וחרפה. ההסכם טוב לקבוצה אחת: מכבי ת"א. הוא רק מנציח את שליטתה המוחלטת בענף המוביל בישראל ובדרך להחריב אותו על מזבח ההישגים של הקבוצה שמייצגת בעיקר את עצמה.

  • הדרבי אדום

    הדרבי אדום

    (צילום: עודד קרני)

    ב-23/5/2004 הבן שלי תומר היה בבטן של אמא אורלי. הפועל ת"א ניצחה באולם המכושף באוסישקין 80:75 את מכבי ת"א בדרבי ענק, וזה לאחר ניצחון ב-25 הפרש בדרבי שלפניו. חודשיים לאחר מכן הגיח תומר לאוויר העולם. 9 שנים הוא חיכה לרגע הזה, שאבא סיפר לו בסיפורים לפני השינה שהפועל ניצחו בדרבי ! הוא חיכה בסבלנות שהפועל אוסישקין יעלו מליגה ב' לליגת העל. ואתמול 3/3/2013 זכה תומר, בני, לראשונה בחייו לראות ניצחון אדום בדרבי.

    תודה לך הפועל ת"א על רגעים גדולים של אושר,  תודה לך בר טימור על שבגיל 21 (ויום) הובלת את הקבוצה בערב ענק עם 20 נק' 4/5 מהשלוש, תודה לך מתן נאור על משחק עם נשמה ענקית והגנת ברזל, תודה לך קרטיס קלי על משחק הירואי עם 18 נק', 9 ריבאונדים וההוצאה של שון ג'יימס מהמשחק, תודה לכם סטיט, שירן, שולדבראנד, רנדל, גודס ואיתן על שהייתם שותפים לערב חלומי של פעם בחיים, תודה לך ארז על ניהול משחק מבריק ותודה מיוחדת וענקית לקהל ענק באדום שהוכיח שהוא מספר אחד בארץ.

    מדהים היה אתמול לראות איך האווירה המכושפת, שזכורה מהימים הטובים של אוסישקין, הגיע לאולם בראשל"צ, קהל שלא מפסיק לעודד לרגע ומכניס בשחקנים אמונה ואנרגיות מטורפות (מולו הקהל השבע בצהוב שמדי פעם מתעורר משינה), אהבה ועזרה בין השחקנים ובינם לבין הצוות המקצועי (ומולו צוות מקצועי בצהוב שלא מפסיק להאשים את השחקנים ולחסל להם את הביטחון), ויותר מהכול שחקנים בצהוב שכל אחד מהם מרוויח יותר מכל השחקנים של הפועל ת"א ביחד, עומדים חסרי אונים עם ידיים רועדות ומבט עגום מול אדום אחד גדול !

    שירבו עוד הרבה ימים כאלה !

  • הסיכוי של מכבי ת"א לעלות לשלב הבא ביורוליג

    הסיכוי של מכבי ת"א לעלות לשלב הבא ביורוליג

    8 משחקים נותרו לסיום שלב הבתים ביורוליג. האם למכבי ת"א יש בכלל סיכוי מעשי או שמה מכונת השיווק המשומנת של מזרחי את פדרמן מוכרחה לשדר שיש סיכוי לטובת האוהדים הרייטינג והעסקים.

    הבחינה תהיה דרך מספר הניצחונות כדי להקל על החישובים.

    טבלת הבית אחרי 6 משחקים:

    בית ו' נצחונות הפסדים זכות חובה +/-
    ברצלונה
    5
    1
    489
    428
    61
    סיינה
    5
    1
    462
    451
    11
    חימקי מוסקבה
    4
    2
    487
    445
    42
    קאחה לבורל
    4
    2
    477
    443
    34
    אולימפיאקוס
    3
    3
    451
    444
    7
    מכבי אלקטרה ת"א
    2
    4
    451
    444
    7
    פנרבחצ'ה
    1
    5
    474
    550
    -76
    בשיקטאש
    0
    6
    361
    447
    -86

    נתחיל ממכבי ת"א. ניקח את המצב הטוב ביותר עבורה והוא ניצחונות ביתיים על ברצלונה, סיינה, חימקי ובשיקטאש וניצחון חוץ על אולקר. זה יביא את מכבי ת"א ל-7 ניצחונות.

    ברצלונה וסיינה זקוקות ל-3 ניצחונות כדי לעבור את מכבי, ברור שהם יעשו הרבה יותר מזה.

    נותרנו עם 3 קבוצות: חימקי, קאחה אולימפיאקוס.

    לחימקי יש 5 משחקי בית, יחסית נוחים. סביר להניח, שגם במקרה הגרוע הם יעשו לפחות 4 ניצחונות.

    לקאחה יש יחסית משחקים קשים, אבל צריך לזכור שהם ניצחו את מכבי ת"א בחוץ, כך שאם הן ינצחו את מכבי ת"א בבית, הם בוודאות יעברו את מכבי ת"א, כיוון שיהיו זקוקים רק לשתי ניצחונות

    לאולמיפיאקוס יש גם משחקים לא קלים, והם יכולים להשיג רק 6 ניצחונות.

    כלומר, אם נתמצת את כל החישובים, כדי שמכבי ת"א תעלה היא צריכה לנצח את קאחה בחוץ ולקוות שהספרדים יפסידו מה שיותר משחקים. אפשרי. למכבי ת"א יש 9 נשמות, ומי שקולע סל מ3/4 מגרש, הכול אפשרי אצלו !

    אגב אם וכאשר מכבי ת"א יעלו, הם יאלצו לפגוש את ריאל מדריד בלי יתרון ביתיות !!!!

    ולפני המשחק מול ברצלונה, זה מה שיש לצ'אבי פאסקוול להגיד:

    מוזמנים לעקוב אחרינו בטוויטר לעדכונים שוטפים https://twitter.com/dunkcoil

  • התמנון הצהוב הצעיר

    התמנון הצהוב הצעיר

    (צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל)

    הייתי אמש בערב ענק של חצי גמר גביע המדינה לנוער בכדורסל בגן נר עם עוד כ-1500 צופים. מצד אחד מכבי ת"א הנתמכת ע"י האגודה הגדולה בארץ שאספה אליה את כל השחקנים הכי טובים בארץ לקבוצת נוער אחת בלי אף שחקן בית !!! (זלמנסון ופז מראשל"צ, לוין מגלבוע, חליבה מקריית אונו, דור כהן מנס ציונה, שגב מכפר תבור, והייבוא מארה"ב – סאנצ'ס), בנוסף הקבוצה לא שולחת אף שחקן לאקדמיה. מולה הקבוצה הצנועה מגלבוע/מעיינות עם קהל חם ותומך, צוות מקצועי מהטובים בארץ, קבוצת נוער אחת מתוך ארבעה ורוב של שחקני בית שגדלו במועדון מגיל הילדים, ושחסרה שני שחקנים ששלחה לאקדמיה.

    התפקיד של הנוער, להזכיר לאדונים הנכבדים בשדרות יהודית ואצל האדון מזרחי השליט הכל יכול בכדורסל הישראלי, הוא לא לקטוף ולזלול תארים בתאוות בצע חסרת מעצורים, אלא לגדל, לטפח, ולבנות את דור העתיד. בדיוק מה שעושים בגלבוע/מעיינות ובדיוק מה שלא עושים במכבי ת"א. היכן איגוד הכדורסל, שמעבר למילים גבוהות לא עושה כלום בנדון ומוסיף חטא על פשע, שמחליט בהחלטה תמוהה, לאחר שכל השנים משחקים עד הגמר מחוזות צפון/ שרון ודרום/מרכז בנפרד, ואילו השנה סידרו שם באופן שונה ולא ברור קבוצה מדרום/מרכז – מכבי ת"א נגד קבוצה ממחוז צפון/שרון- גלבוע מעיינות, כדי לאפשר למכבי להגיע לגמר לאחר ששנה שעברה הם לא הגיעו לאף גמר !!!

    אתר דאנק קורא לאיגוד הכדורסל להחיל "חוק רוסי" גם בנוער !!! כל מועדון יהיה מחויב לשתף לפחות 2/3 מהשחקנים שמשחקים במועדון לפחות 3 שנים. כך בונים שחקנים ולא קוטפים אותם כפרי בשל בשביל לזלול תארים.

    והיה, גם היה כדורסל. דוד מול גוליית. תענוג לראות את רוח הלחימה, הלב הענק והמשחק הקבוצתי והמפרגן של גלבוע/מעיינות, שמרביתם משחקים במועדון מילדות, מה שהספיק לשלושה רבעים. שי בסיס, הילד הצעיר מהאקדמיה בתל יוסף במטווח שלשות מרשים מסיים עם 18 נקודות, אביב אברמוביץ מיקנעם במשחק הגנה מרשים ו-15 נק', טל בן שלום ממירב עם 9 נק' , ורוח גבית עם העידוד המסיבי של האולטראס ממירב ובית ספר שקד, שוכמן הענק ממושב ברק, וורצולבסקי מבית אלפא, בראס ושלי מרם און, ברקוביץ מאחוזת ברק, אביב כהן ואיתי אלון מהאקדמיה בתל יוסף. מולם הצמד שמשחק ביורוליג – זלמנסון (26 נק') את שגב (17 נק'), בקבוצה שנראית כמו מכונה בלי שמחת חיים, בלי כדורסל בנשמה. והיו כמובן גם השופטים ששרקו 33 עבירות לגלבוע/מעיינות לעומת 11 בלבד של מכבי ת"א שכללו התעלמות מוחלטת מהמרפקים של זלמנסון.

    ערב של חצי גמר נוער בכדורסל בישראל שמסתיים עם הרבה שאלות, הרבה תהיות, ולא מעט ייאוש אבל מצד שני גם גאווה גדולה על מפעל חינוכי-ערכי, מועדון הכדורסל של גלבוע/מעיינות. כל השאלות והפעולות להצלת הכדורסל הישראלי נמצאים אצל קברניטי האיגוד בשדרות יהודית !

  • לפני הכל- מחזור 16

    לפני הכל- מחזור 16

     (צילום: אסף פלדמר)

    משחקי המחזור ה16:

    [matches league_id=1 match_day=16]

    [match id=133]

    במחזור הקודם: 77-73 לאילת.

    למשחק מגיעות שתי הקבוצות לאחר שינויים כאלו ואחרים בהרכבים מאז הסיבוב הקודם. אילת מגיעה ממעלה הטבלה כשהיא חסרה את סקוטי הופסון הפצוע ודיון דוואל יעשה את הבכורה שלו באילת. חולון מגיעה מהתחתית ללא שון דניאל, שהושעה לחצי שנה ע"י פיבא עקב שימוש ברטלין ללא דיווח, ועל פי דיווחים תחתים ביום ראשון ישראלי בכיר.

    אז לעומת הסיבוב הקודם, שתי הקבוצות עשו שינוי תפיסתי כשהביאו גארד על חשבון פורוורד:

    – אילת הביאה את דריוס וושינגטון במקום פרימן.

    – חולון הביאה את דומיניק ווטרס במקום סמית'.

    נתונים:

    – אילת סופגת 85.2 נק' במשחקי חוץ.

    – ב-4 מתוך 6 המשחקים בהם ספגה אילת מעל 80 נקודות, היא הפסידה.

    – ב-4 המשחקים האחרונים, אפיק ניסים קולע 17.2 נקודות ב-50% מטווח ה-3.

    – חולון אחרונה בליגה באחוזים מ-2 עם 45.9%.

    – ג'רום דייסון בכושר שיא, כשהוא קולע 88 נק' ב-3 משחקיו האחרונים בליגה, ובנוסף 42 נקודות נגד גראבלין ביורוצ'אלנג'.

    – ב-3 המשחקים האחרונים בישראל, בליגה ובגביע נחסמו לפחות 7 זריקות של חולון.

    מצ'-אפ: אנשי הדאבל-דאבל. פרנק האסל(חולון) – אלי הולמן (אילת)

    [match id=135]

    במחזור הקודם: 70-62 לנתניה.

    משחק בין 2 קבוצות צמודות במרכז הטבלה, שלא היו חלק משבוע הגביע, ולכן מגיעות לאחר 14 ימים ללא משחק. נתניה מתייצבת במקום ה-5 לאחר פתיחת עונה מוצלחת, וראשל"צ פתחה את העונה היטב גם כן, כולל ניצחון מול מכבי ת"א, ומאז, הקבוצה בירידה יחד עם אדריאן יוטר.

    נתונים:

    – ראשל"צ קלעה רק 65.3 נק' למשחק בארבעת המשחקים האחרונים עם 41% ל-2 נקודות.

    – תרומת הישראלים של ראשל"צ ב-3 המשחקים האחרונים עומדת על 13 נקודות למשחק בלבד.

    – במשחקים בהם נתניה ספגה 78 נקודות ומטה היא ניצחה, ובאלו שספגה מעל- הפסידה.

    – מרקו קילינגסוורת' קולע 20.3 נקודות למשחק ב72% מהשדה.

    מצ'-אפ: ג'וליאן רייט (ראשל"צ) – דרון וושינגטון (נתניה)

     

    [match id=134]

    במחזור הקודם: 88-52 לחיפה.

    חיפה מגיעה למשחק הביתי מול הפועל ת"א כשהיא בכושר מצויין, כולל פייט אדיר בגמר הגביע מול מכבי ת"א, אך גם עייפה משלושת המשחקים בשבוע שעבר. הפועל ת"א מגיעה פצועה וחסרה, אך עם גארד חדש בשם דוויט הארדי שלא ישחק במשחק הקרוב.

    נתונים:

    –  במשחקי הבית קולעת חיפה 87.4 נקודות למשחק.

    – חיפה הפסידה ב-3 מתוך 4 משחקי הליגה האחרונים.

    – מקל מגיע חם מגמר הגביע בו קלע 28 נקודות ובכך השווה את שיאו האישי.

    – הפועל הפסידה 5 מתוך 6 משחקיה האחרונים.

    – מתן נאור עומד על 1 מתוך 19 מחוץ לקשת ב-5 המשחקים האחרונים.

    מצ'-אפ: פול סטול(חיפה) – דמונטז סטיט (ת"א)

     

    [match id=136]

    במחזור הקודם: 94-62 למכבי ת"א.

    מפגש קצוות, בין מכבי ת"א הארוכה, אך חסרת ליאור אליהו נגד גלבוע/גליל ממעמקי הטבלה, כששינויים בסגל והשיפור של גרין אולי יוכלו להביא את האדומים לתוצאה מעט קרובה יותר.

    נתונים:

    –  אלו 2 הקבוצות היחידות בליגה שמשחקות בחוק הרוסי, כשאר הישראלי של גלבוע/גליל מקבלים דקות משמעותיות יותר.

    – שתי הקבוצות הן הקולעות הטובות ביותר מחוץ לקשת. גלבוע/גליל עם 7.7 שלשות למשחק ב39.3%. מכבי עם 7.9 שלשות ב40.3%.

    – גלבוע/גליל הפסידה את כל המשחקים בהן ספגה מעל 80 נקודות.

    – מכבי ת"א לא הפסידה כבר 34 משחקי חוץ בליגה ברציפות.

    – מכבי עצרה את שלושת יריבותיה האחרונות בליגה על 57.3 נק'.

    מצ'-אפ: קני הייז(גלבוע/גליל) – יוגב אוחיון (מכבי ת"א)

     

    [match id=137]

    במחזור הקודם: 82-68 לאשדוד.

    הקרב הדרומי של הליגה, כשמעבר לעובדה הזו, אשדוד במומנטום חיובי, ואשקלון עם החתמות חדשות ומעניינות (ג'רוויס הייז), שמנסות לחלץ את עצמן ממאבקי התחתית.

    נתונים:

    – אשקלון הפסידה את ארבעת משחקיה האחרונים.

    – עודד שעשוע עולה. 10.7 נקודות ב-3 המשחקים האחרונים.

    – אשקלון אחרונה בריבאונדים בליגה עם 31.9 למשחק.

    – מכבי אשדוד ניצחה ארבעה מתוך 5 משחקי הליגה האחרונים שלה.

    – אוסטין פרימן נפצע בחצי גמר הגביע ובספק למשחק.

    מצ'-אפ: מרדי קולינס (אשדוד) – ג'וליאן מילס (אשקלון)

     

    [match id=138]

    במחזור הקודם: 94-68 לירושלים.

    ירושלים נראית פייבוריטית על הטבלה, אך היא מגיעה חבוטה אחרי תצוגת השפל בהפסד למכבי חיפה בחצי גמר הגביע. האווירה בירושלים פסימית, והמאמן שרון דרוקר נשאל להמשך דרכו, והצהיר כי ימשיך. בני הרצליה מראה סימני שיפור עם פריחתו של ניב ברקוביץ', אך היא עדיין מוצאת עצמה בתחתית, ובכל זאת תתקשה מול ירושלים.

    נתונים:

    –  אלישי כדיר חוזר לשחק בירושלים לאחר שהיה פצוע ולא שותף ב-4 המחזורים האחרונים.

    – ירושלים ניצחה את 5 המפגשים האחרונים עם בני הרצליה, ובהן קלעה לפחות 94 נקודות בכל משחק.

    – זהו המשחק ה-300 בקריירה של אריאל בית הלחמי.

    – הרצליה קבוצת ההגנה הגרועה בליגה כשהיא סופגת 87.1 נקודות למשחק.

    – רומל בק קלע מעל 30 נקודות ב-3 מ-5 משחקיו האחרונים. בגביע, לעומת זאת, נעצר על 6 נקודות בלבד.

    מצ'-אפ: קורטני פלס (ירושלים) – רומל בק (בני הרצליה)

  • מה צופה העתיד לעומרי כספי?

    מה צופה העתיד לעומרי כספי?

    אין ספק, שהעונה הנוכחית של עומרי כספי, היא עונת מבחן. הוא מסיים חוזה בקאבס ובדרך כלל שחקנים במצב זה ובמעמדו של עומרי, משתדלים לתת את כל כולם, על מנת להגיע לחוזה הבא. אם אפשר שיהיה ליותר משנה אחת.

    בשבועות האחרונים ובעיקר מאז שהחלה הליגה, אני מוצא יותר ויותר אנשים, אשר כותבים ומדברים ביותר מקורטוב של שמחה לעד על מצבו של כספי, ודומה, כי לו יכולים היו, היו מוסיפים גיחוך קל וקריאת: "עומרי חזור הביתה, מכבי צריכה סמול פורוורד במקום ניק קיינר-מדלי".

    הגדיל לעשות חבר שלומד איתי, אשר אין לחשוד בו כי אינו מבין בכדורסל וב-NBA (על אף שהוא אוהד את הבלייזרס…) אשר טען שעומרי עשה שלוש עונות בינוניות ומטה בקינגס ובקאבס והמשיך בכך שעדיף לילד מיבנה לחזור לישראל, או למצוא קבוצה בכירה באירופה, בה יוכל להפגין את ביצועיו.

    עומרי כספי יחזור למדים הצהובים-כחולים?. צילום: מכבי תל אביב

    לפני שאגיע להשוואה אותה ערכתי, אני רוצה להזכיר לכל מי ששכח, שרק לא מזמן, חגגו אלפי ישראלים באישון ליל, את בחירתו של דורון שפר במקום ה-36 על ידי הקליפרס בדראפט 96', ואת חתימתו של עודד קטש בניקס בשנת השביתה של 99'. שני השחקנים הגדולים הללו, לא נחתו בסופו של דבר בליגה הטובה בעולם.

    דבר נוסף הראוי לציון, הוא מה שכתב גדול אנשי ה-NBA בישראל, פרופסור מנחם לס בספר סיכום עונת 97-98. בספר – אותו הוציא יחד עם ירון טלפז –  כתב לס: "ישראל תמשיך לחלום, לשווא, אחרי שחקן ישראלי ב-NBA. זה פשוט לא יקרה. 5 מיליון תושבים איטיים ונמוכים זקוקים לנס לשם כך". כלומר, מקרה עומרי כספי, על פי הפרופסור, הוא נס.

    שני הנתונים האחרונים, הובאו על מנת להזכיר לכולנו, שעד לא מזמן, קיווינו וייחלנו. חלמנו והתפללנו. כל זאת, עבור שחקן ישראלי, אשר ישבור את תקרת הזכוכית, ויגיע לליגה של מייקל וסקוטי, דאנקן ורובינסון, ווייד ולברון.

    אז אחרי שאמרנו תודה לבורא עולם, על כך שיש לנו ישראלי ב-NBA, נשאלת השאלה: האם שלוש עונותיו בליגה היו טובות, בינוניות, או חלשות?

    לשם כך הרכבתי טבלה, המשווה את נתוניהם של 34 השחקנים האחרונים שנבחרו במקום ה-23 בדראפט ה-NBA, עד לשנת 2009, בה נבחר עומרי.

    מספר נתונים על הטבלה:

    1)     הפסקתה בשנת 1977 אינה מקרית. שנה לפני כן התאחדה ליגת   ה-NBA עם ה-ABA. בשנים שלפני כן, התחרו הליגות על השחקנים, מה שהביא לירידה באיכות הבחירות.

    2)     הוספתי עמודה ובה כמות השנים בהן שיחק כל נבחר 23 בליגה, זאת על מנת לבדוק, כמה זמן שורד נבחר דראפט שכזה. להוציא את השחקנים הפעילים כמובן, בחירה מספר 23, שורדת 7 שנים בממוצע בליגה. כלומר הבחור רק במחצית הקריירה.

    3)     עומרי כספי קלע בממוצע בשלוש שנותיו הראשונות בליגה, 8.9 נקודות למשחק. האנשים הטוענים כי הוא לא מספיק טוב, עושים זאת בוודאי על סמך סטטיסטיקה בין היתר. אז הנה האמת. מבין 34 השחקנים שנבדקו, מדורג כספי במקום ה- 9 בצבירת נקודות. כלומר, בכל תקופת הזמן שנבדקה, כספי קלע בממוצע, טוב יותר מ-25 שחקנים. מעניין מה הפרופסור אומר על זה?

    4)     נמוכים ואיטיים? כן, כשמדובר בי. אבל כספי לא נכנס תחת ההגדרה הזו. אחרת איך תסבירו את העובדה שהוא לקח יותר כדורים חוזרים מ-23 שחקנים ברשימה זו?

    הבהרה וסיכום.     

    כותב שורות אלה, אינו מחשיב את עצמו מאוהדיו השרופים של עומרי כספי. יתרה מזאת. פעמים רבות ספגה הטלוויזיה בביתי חתיכות פיצה ישנה ושיריי ביסלי, כהבעת אי נחת מפעולותיו של "הישראלי הראשון" במדי נבחרת ישראל. בנוסף, אין להוריד מעל השולחן את הערותיו של ביירון סקוט – מאמן קליבלנד – על כך שעומרי יקנה את מקומו בליגה, רק דרך ההגנה. טוב יעשה כספי אם יקשיב.

    מטרת הכתבה הייתה לרענן מעט את זכרונו של אוהד ה-NBA הישראלי, תרות העיניים. זה השוכח לעיתים כמה זמן הלכנו במדבר בציפייה לקבל אישור מהליגה של הדוד סם, שגם אנחנו יכולים. עומרי כספי רחוק מלהיות לברון ג'יימס, או אפילו טרבור אריזה. אבל הוא עשה דברים יפים מאוד בליגה קשה ועל כך מגיע לו קרדיט נכבד.

    השוואת נבחרי #23 בדראפט ה-NBA

    שנה

    שם

    שנים בליגה

    ממוצע נקודות וריבאונדים בשלוש העונות הראשונות    ב-NBA

    1977

    מייק גלן

    10

    7.1 נק' 1.4 (אס')

    1978

    טרי טיילר

    11

    12.8 נק' 7.4 ריב'

    1979

    טיקו בראון

    לא שיחק

    1980

    קארל ניקס

    3

    6.8 נק' 1.9 ריב'

    1981

    צ'ארלס בראדלי

    3

    3.2 נק' 1.1 ריב'

    1982

    דארל טיליס

    2

    3.4 נק' 2.5 ריב'

    1983

    מייקל וויגינס

    6

    9.4 נק' 2.9 ריב'

    1984

    ארל ג'ונס

    2

    0.9 נק' 0.8 ריב'

    1985

    איי.סי. גרין

    18

    9.5 נק' 7.0 ריב'

    1986

    קן בארלו (מכבי)

    לא שיחק

    1987

    גרג אנדרסון

    10

    11.6 נק' 6.9 ריב'

    1988

    ג'רום ליין

    5

    5.7 נק' 6.2 ריב'

    1989

    רוי מרבל

    2

    1.9 נק' 1.1 ריב'

    1990

    אנתוני בונר

    6

    8.6 נק' 6.0 ריב'

    1991

    סטנלי רוברטס

    8

    10.5 נק' 6.2 ריב'

    1992

    לי מייברי

    7

    5.4 נק' 3.1 (אס')

    1993

    ארווין ג'ונסון

    13

    4.0 נק' 4.4 ריב'

    1994

    ווסלי פרסון

    11

    12.2 נק' 3.3 ריב'

    1995

    טרוויס בסט

    10

    6.9 נק' 3.2 (אס')

    1996

    אפטימיוס רנציאס

    1

    1.5 נק' 0.7 נק'

    1997

    בובי ג'קסון

    12

    7.9 נק' 3.4 (אס')

    1998

    טיירון לו

    11

    4.1 נק' 1.4 (אס')

    1999

    דווין ג'ורג'

    11

    4.8 נק' 2.5 ריב'

    2000

    דשון סטיבנסון

    12

    4.1 נק' 1.4 ריב'

    2001

    ברנדון ארמסטרונג

    3

    2.2 נק' 0.6 ריב'

    2002

    טיישון פרינס

    10

    10.6 נק' 4.2 ריב'

    2003

    טראוויס אאוטלו

    9

    5.3 נק' 2.3 ריב'

    2004

    סרגיי מוניה

    2

    3 נק' 2 ריב'

    2005

    פרנסיסקו גרסיה

    7

    8.0 נק' 2.9 ריב'

    2006

    ג'וש בון

    4

    5.9 נק' 4.3 ריב'

    2007

    ווילסון צ'אנדלר

    5

    13.3 נק' 5.0 ריב'

    2008

    קוסטה קופוס

    4

    3.2 נק' 2.3 ריב'

    2009

    עומרי כספי

    3

    8.9 נק' 4.1 ריב'

  • עוף, מוזר, עוף

    עוף, מוזר, עוף

    דיוויד בלאט לא מאמין בליאור אליהו. בלאט מאמין בתועלת הקבוצה. אילו היה מאמין שאליהו יכול לתת משחקים מעמדה 4 שיצליחו לספק את מה שהקבוצה צריכה בשביל להתקדם בשלבים המתקדמים של היורוליג, הוא היה מוותר על נסיון השילוב האובססיבי של קיינר מדלי בחמישייה הראשונה.אבל בלאט לא מוותר, עד כדי כך הוא לא מוותר שהוא כמעט הקריב את המשחק שלשום נגד אלבה על מזבח הקיינר מדלי.

    עד כאן העובדות, מכאן והלאה השערות, השערות שלי. בלאט טועה. לא סתם טעות, אלא כזו שדוקרת את העין ומקוממת את הלב. מה שנקרא בעברית טעות לא הכרחית בעליל. בין אם בקבוצה הזו יש מספיק כשרון בשביל לזכות ביורוליג או לפחות להגיע לפיינל פור, הדעות חלוקות. לגביי דבר אחד קשה לחלוק. ליאור אליהו נתן בתחילת העונה הזו תפוקה שעולה על רוב שחקני הסגל האחרים, לרבות קיינר מדלי. אבל בלאט בשלו. רכבת החילופים במשחק האחרון שהזכירה יותר מכל את הכהונה הראשונה שלו במכבי, נראתה מנותקת מהמשחק. יש שיגידו שבלאט יודע משהו שאני לא יודע וגם הם לא יודעים, והוא עד כדי כך טוב שאף אחד אחר לא יודע חוץ ממנו עצמו, אבל כנראה שגם אלוהים לא ממש יודע למה צריך לחבל בחמישיות שרצות טוב ביחד. ברבע השלישי אליהו נכנס במצב של 46-40. במספר פעולות טובות שלא ממש קשורות למשחק כדורסל כפי שמובן ע"פ מומחים בעולם, הוא הצליח להחזיר את מכבי למשחק. שם מציאת איש פנוי, פה fade away תוך כדי סבסוב כשהגוף לא יציב עם הטלת גויאבה, ולבסוף גם איזו חטיפה הנובעת מערנות לא אופיינית ודריסת מגנים בהתקפה מתפרצת. אליהו עשה הכל, גם דברים שלא צריך לעשות, והחזיר את מכבי למשחק. כאן גם טמון הכלב. או העצם. או העניין.
    כלב.
    במשחק כדורסל קלאסי כפי שהתהווה במשך עשרות שנים נוצרו חמשת העמדות כשהן מאפשרות שקט נפשי מסוים בשביל כל מאמן. כך כל בחור מגודל עם 2.10 מטר ומעל 100 קילו היה מוצב אוטומטית בעמדות מספר 4-5, בעוד ש'גמדים' בגובה 1.90 ומטה מצאו עצמם בעמדות הגארדים, לרוב הרכזים. עד כאן קלאסיקה. את האליפות האחרונה באנ בי איי לקחה מיאמי כשהיא משחקת רוב הזמן בלי שום גבוה מוגדר. סר צ'רלס שיחק את רוב שנותיו בעמדה מס' 4 כשעם הגובה שלו גם עמדה מס' 3 הייתה אמורה להיות בעיה. טוני קוקוץ' אמור היה להיות גבוה לפי כל פרמטר (2.11 על 107 קילו) וכך גם האמריקאים השתמשו בו, רק שכל אירופאי/מזרח תיכוני ממולח, לא יכול היה שלא לתהות איך לעזאזל החבר'ה האלה מפספסים את מי שיכול להיות הרכז הכי טוב במשחק. מג'יק ג'ונסון היה הרכז הכי טוב במשחק עם גוף של פאוור פורוורד. אלן אייברסון בכלל היה צריך לעבור לשחמט עם הגודל שלו. למה אני זורק את כל הטריוויות הידועות לכל האלה? רמז רמז זה קשור בשני הבחורים מהפסקה הקודמת.

    עצם.
    דיוויד בלאט רוצה ללכת למלחמה כשהוא יודע בדיוק מה יש לו, הוא יודע בדיוק איך להשתמש בו והוא יודע איך להשתמש בו ככה שהוא ינצח את המשחק. אתה לא יכול להשתמש במשהו שאתה לא מבין איך הוא עובד ואתה לא מבין מה תהיה התוצאה של הפעולה שלו. העניין הוא שגם ליאור אליהו לא מבין איך הוא עצמו עובד, גם אני ואת/ה לא יודעים איך הוא עובד ומר בלאט רק מקווה שהוא ראה כבר את הכל. ניק קיינר מדלי לעומת זאת הוא פאוור פורוורד מצויין בפוטנציה הוא 2.03, הוא רחב, יש לו קליעה טובה מכל הטווחים, ,הוא יודע להתמקם טוב בריבאונד ויש לו קבלות מהליגה הספרדית (עוד טריוויה – אין אולם פחים בליגה הספרדית). ניק קיינר מדלי הוא האופציה הבטוחה. יותר מכך הוא האופציה הצפויה. במילים אחרות את קיינר מדלי אפשר להכניס לתבנית, את ליאור אליהו אי אפשר להכניס לפיתה. הוא מסוג השחקנים האלו שגורמים לפיטורים של צלמי טלוויזיה. שחקן שנכנס למסך מצד שמאל של הפריים ומסיים כשהוא משוטט על הטיילת בלי להבין איך הגיע לשם. הוא הדבר האמיתי רק שלא ברור לגמרי של מה.

    העניין.
    רק שדבר אחד אי אפשר לקחת מאליהו, בעוד שבעונות קודמות משחקו היה חיובי לרוב ושלילי לפרקים, הרי שהחלק השלילי במשחקו הצטמצם השנה משמעותית. אין לי מושג אם מדובר בהתבגרות כאדם או לחילופין בהבנה של מגבלותיו של שחקן, הברגים התחילו להסתדר קצת יותר טוב בראש למר אליהו. בוקר טוב. בגיל 27 ליאור אליהו הוא הדבר הכי מלהיב שיש למכבי תל אביב בכדורסל להציע לצד אוחיון, הוא מהיר, הוא בעל שליטה סבירה עם הכדור, הוא מסוגל לשחרר מסירה שהיקמן היה יכול רק לחלום על למסור אותה ולוגאן יכול רק לקוות לקבל אותה, הוא יכול להטביע מהאותיות ויותר מכל אלו הוא בלתי צפוי.

    תהרגו אותי אבל הדרך היחידה שקבוצה עם סגל שחקנים ברמה של מכבי לזכות באליפות היורוליג
    השנה היא לסגל את אותה תכונה שהופכת שחקן כמו אליהו למה שהוא, בלתי צפויה. כשמכבי מעלה את החמישייה הקלאסית הברורה הכי טובה שהיא יכולה להעלות אנו מוצאים בסגל את אוחיון, לוגאן, סמית', קיינר מדלי ושון ג'יימס. החמישייה הכי טובה שרצה אתמול הייתה זו של אוחיון, לוגאן, פניני, אליהו ושרמדיני. החמישייה הראשונה יכולה להגיע ביורוליג עד שהיא תפגוש חמישיות קלאסיות טובות ממנה, אלו שהכסף לא ממש היווה בעיה בפניי בעליהן, אלו שנושקות ברמת החומר שלהם לזו שמשוחקת מעבר לים, אלו שנוצרו כך שגם מאמנים פחות מוכשרים מבלאט יוכלו לקחת אותם עד לגביע. החמישייה השנייה היא הסיוט של כל מאמן, דהיינו, זה שהיא שייכת לו וזה שהיא מתמודדת מולו. היא מוזרה, לא ברורה והיא נראית כאילו יצאה מתוך סרט רע על כדורסל במיסיסיפי של שנות ה50. מה שנקרא ג'ין הקמן בוערת. לבלאט נותר רק לבחור, עוד עונה אירופאית בינונית צפויה להחריד ומשעממת להפליא, או לקחת את ההחלטה המסוכנת, זו המטורפת קצת, מסוג ההחלטות שאפיינה יותר את הפסיכי עם התותים וללכת על רכבת הרים שכולם יכולים לעלות עליה, כולם נהנים בה, אבל אף אחד לרבות בלאט לא יודע איך היא תגמר.