תגית: ליגת ווינר

(עודד קרני)

ראיתי אתמול בלילה בלי ווליום את סוף התקציר מהניצחון היפה של אילת על מכבי והבחנתי שדיוויד בלאט נראה מאוד עצבני ובאופן בוטה לא לוחץ למאמן הקבוצה המנצחת עודד קטש את היד, למרות שזה הגיש לו אותה כמקובל בסוף משחק. תהיתי מה העניין אבל לא מספיק בשביל להחליש את המוסיקה ולהגביר את הטלוויזיה. היום אני קורא שקטש מתנצל בפני בלאט על כך שלקח פסק זמן סמוך לסיום, כשהמשחק היה כמעט גמור. אני לא רוצה לחיות על הכדור הזה יותר.

קטש מתנצל בפני בלאט על שלקח פסק זמן עשרים שניות לסוף. בלאט לא רק שלא מתנצל על תקרית אי לחיצת היד אלא משקר שזה לא קרה ועוד מאשים את המבקרים ("אסור להגיד דברים לא נכונים") ובמקום לפרגן לקבוצה עם שישית תקציב שניצחה אותו ממשיך לגלות זלזול ("בשבילנו זה משחק אימון טוב") כיאה למאמן שהתרגל להיות חלק מהמועדון שמסמל את כל מה שרע במדינה שלנו.

המועדון שהוריד מהפודיום את שחקניו בזמן חלוקת הגביע והמדליות בגמר גביע מדינה בו הוא הפסיד, שמנסה למנוע כל ניסיון לגרום לליגה תחרותית יותר, שפוגע תמידית במעמד השחקן הישראלי תוך כדי רמיסת כל שביב מוסר או חשיבה לטווח ארוך, שגומר קריירות לשחקנים מקומיים ומייבש אותם על הספסל רק כדי שלא יככבו בקבוצות אחרות, שבתוכו התנהל (לכאורה) בנק של הלוואות בריבית כולל לשחקנים יריבים ולשופטים, שלא ששלח נציגים להלוויה של האדם ששילם את המחיר ושם קץ לחייו, המועדון שבמשך עשרות שנים עשה הכול על מנת להחריב את ענף הכדורסל בארץ והכל בשם ההצלחה שלו באירופה – זה המועדון שמקבל היום התנצלות ממאמן די צעיר ודי מוצלח על כך שלקח פסק זמן בטיימינג שנראה למועדון הנתעב כלא ספורטיבי.

אחרי שניצח אותו כשחקן במדי פנאתינייקוס בגמר היורוליג ואחרי שהביס אותו כמאמן במשחק האליפות עם הפועל גליל גלבוע, אין לקטש ברירה אלא להתנצל אם הוא רוצה לחזור יום אחד לאמן במכבי. וכנראה שהוא רוצה.

ככה זה בענף בו הדיקטטורה שולטת כבר עשרות שנים.

(צילום: עומרי שטיין, מ.חיפה)

שביתת השחקנים, פסח, יום עצמאות ואפילו שביתת חברות התעופה האטו מעט את טירוף סוף העונה. לאחר שהעונה האירופאית של כל הקבוצות הישראליות הסתיימה ואיתה הישגים מרשימים כמו זכיית גליל/גלבוע בליגה הבלקנית, ומכבי תל אביב עם הרבה כבוד ביורוליג, אפשר סוף סוף לחזור ולהתרכז בליגה הישראלית. אלופה בכדורגל וגם בכדורעף כבר יש למדינה, מה שנשאר לנו זה להתענג על כדורסל ישראלי שיגיע לשיאו ב-13 ביוני באולם רוממה בחיפה שיארח לראשונה את גמר ליגת ווינר.

אם לא יהיו הפתעות בתחתית, ככל הנראה אשקלון תמצא את דרכה אל הליגה השנייה. באשר לאלופה – נראה כי כל 6 קבוצות הפלייאוף העליון בתמונה, איך התמונה נראית כיום? נתחיל מהסוף להתחלה:

6) ירושלים רק השבוע השפילה את חיפה ברוממה – אם האולם בחיפה עושה לאדומים מירושלים טוב אז אולי לאחר עונה לא פשוטה, דרוקר יוכל לחייך.

5) ראשון כמו ירושלים עברה לא מעט טלטלות העונה. הכתומים פתחו בסערה את העונה, זכו להסתכל על הליגה ממרומי המקום ה-1, ניצחו את מכבי ומשם החלה נפילה חופשית שכללה פיטורים והפסדים. השבוע ראשון נלחמה בשיניים ובסוף נכנעה למכבי, אבל נתנה לאוהדיה תקווה גדולה לקראת סוף העונה.

4) נתניה היא הקבוצה המאוזנת של הליגה כרגע. נתניה השבוע ניצחה בחוץ את אילת במשחק שהתעכב מעט עקב שביתת התעופה. כשקבוצת הכדורגל נלחמת על הישרדות בליגת העל, את היהלומים האמיתיים של העיר אפשר למצוא ב״קופסל״.

3) חיפה השנה תזכה לארח את משחקי הגמר, בנוסף היא הספיקה העונה כמעט ולגעת בגביע אבל נכנעה בשניות הסיום למכבי והסתפקה במחמאות. אומנם חיפה לא נראתה השבוע כמו קבוצה שראויה למקום ה-3 אבל לאורך העונה היא הציגה כדורסל שכיף לראות בשילוב שחקנים צעירים וותיקים, ישראלים וזרים וניהול שקט ורגוע של הבעלים והמאמן.

2) אילת היא ללא ספק המרענן הרשמי של הליגה. אחרי ששנים ליגת העל הייתה נחלתם של קו אשקלון צפונה, אילת חזרה לליגה ועוד בכל הכוח עד למקום השני. עודד קטש הביא אליפות לצפונים, האם השנה גם הדרומיים יחגגו בזכותו?

1) מכבי היא עדין הפייבוריטית לזכות באליפות למרות חוסר שביעות הרצון משיטה ומזה שהם לא ישחקו בבית, אבל מכבי היא כבר לא אימת הליגה. קבוצות למדו והבינו שזה אפשרי לנצח את מכבי. מכבי מחזיקה ביתרון הניסיון והסטטיסטיקה גם לצידה בנוסף לכישרון אבל לא מן הנמנע שמכבי לא תהיה על פודיום המנצחים בסוף העונה.

עד אמצע יוני המרוץ לאליפות יהיה פתוח, מלא בהפתעות, שמחות, קהל חם וחשוב מכל כדורסל משובח! יש למה לצפות. אז בין הלילות חסרי השינה עקב פלייאוף האן-בי-איי, יש למה לחכות גם כאן במחוזותינו.

אז עד שתוכתר אלופה חדשה/ישנה ליגת הכדורסל הישראלית נכנסת למאני-טיים ואנחנו כאן כדי ליהנות מכל רגע! ברוכה השבה ליגת ווינר….

1. מנת פתיחה – מספר חזק

לפניכם רשימה של שחקנים מפתיעים הנמצאים ברשימת המובילים בקטגוריות סטטיסטיות בליגת ויינר שלא בהרכח מאפיינת אותם ובהחלט לא הייתם מצפים לראות אותם שם: דרון וושינגטון מנתניה שני בחטיפות, הפורוורד היחיד בחמיישיה הפותחת. דונטה סמית' מחיפה שביעי במדד +/- היחיד שלא ממכבי ת"א בצמרת הרשימה.  ניק קיינר מדלי ממכבי ת"א, שביעי בהטבעות.  ליאור אליהו ממכבי ת"א, הפורוורד הראשון בליגה באסיסטים, ג'וליאן מיילס מאשקלון, הגארד היחיד בין העשרים הראשונים בריבאונדים, אלישי כדיר מירושלים רביעי באחוז ל-2.

2. מנה עיקרית – שיאי קריירה של ישראלים

הישראלים נותנים מחזור נהדר ומוכיחים שאם המאמנים נותנים הזדמנויות ומפתחות, יש מי שלוקח אותם: הפועל ת"א וארז אדלשטיין ממשיכים לנצח בגדול. והפעם בתבוסה על הרצליה מוביל אותם יונתן שולדבראנד עם שיא קריירה של 21 נק', ו-7 ריבאונדים, לידו מתן נאור היעיל עם הגנה ענקית הכוללת 6 ריבאונדים ו-5 חטיפות. הפועל ת"א היא היחידה שלאורך כל העונה הישראלים שלה קולעים ומשחקים הרבה יותר מהזרים ! בהרצליה ניתן כבוד לניב ברקוביץ שהגיע  ל-1,000 נקודות בקריירה עם משחק מצויין ו-17 נק'. לא ברור מדוע מתן חרוש לא משתף במצבה של הרצליה את אליאב אוחיון ובן אלטיט !!!

גלילבוע מנצחת עם משחק טוב של יניב גרין, בערב של 12 נק' ו-5 ריבאונדים.

אפיק ניסים מוביל את הפועל אילת לניצחון ענק עם 20 נק' וסחיטה של 8 עבירות, שצעירי אילת זוכים לדקות משחק.  בראשל"צ הישראלים והצעירים מקבלים דקות משחק אך מצטרפים לחולשה הכללית של הקבוצה.

באשדוד דרור חג'ג' מוליך את הקבוצה לניצחון עם 14 נק' ומדד 17, בחולון הרוש הישראלי היחיד שקולע: 14 נק'

הישראלים של נתניה מובילים אותה לניצחון ענק: אייל שולמן עם ניהול משחק מצויין הכולל 17 נק' ו-8 אסיסטים, יהוא אורלנד חוזר להפגיז עם 18 נק', וטמיר אריאלי מוסיף 8, מולם בחיפה רק גל מקל מתפקד עם שיא קריירה של 32 נק',

הישראלי של השבוע: אייל שולמן ויונתן שולדבראנד.

3. קינוח – דור העתיד "הילדים של שנות התשעים"

מחזור מוצלח עם הרבה דקות לדור העתיד שלנו: אילת בסימן 3: 3 הצעירים שלה: גיא כהן, דור שופן ואוריה מזרחי קולעים כ"א 3 נק', מולם בראשל"צ אור סולומון עם 7 נק', 6 ריבאונדים ומדד 10, שון דאוסן מסיים עם 6 נק' וגם גיא פרבר עם 2 נק'.

בהפועל ת"א בר טימור קולע רק 9 נק' ורום גפן משותף לדקה. בהרצליה בן רייס וגיא לביא מאכזבים עם 20 דקות ו-2 נק' ביחד !

נמרוד טישמן מגלילבוע משחק 23 דקות וקולע 8 נק' ו-4 ריבאונדים. מולו באשקלון דודו שמריז ממשיך לקבל קרדיט גדול ומקבל 19 דקות בהם קולע 5 נק'.

בחולון: צ'רנוביץ, הרמן ונאור שרון מקבלים דקות בלי תפוקה.

בנתניה דולב דראפיץ' מסיים עם 6 נק' וטמיר אריאלי עם 8 דק'.

הצעיר של השבוע: טמיר אריאלי מנתניה.

1. חכם

יום האולסטאר בהפקת מנהלת הליגה, היא החלטה חכמה שמביאה את הכדורסל לנוער בצורה מקצועית, מופתית ומהנה. בשעות הבוקר באולם רוממה בחיפה העבירו שחקני האולסטאר הדרכות ואימונים ביסודות כדורסל, בהנחייתו של בראד גרינברג, לשחקני מחלקות הנוער בחיפה: מכבי, הפועל וביתר חיפה. היה מרגש לראות את מקל, ג'ימס, חנוכי ואורלנד מלמדים שחקנים את רזי המשחק. מפתיע לראות את נאור, וושינגטון, יוטר ופלס מעבירים ברצינות ושקדנות יסודות הגנה. סטול, חג'ג', דייסון, סמית' וסטייט הפליאו בלימוד הקפצות כדור. קלאת'ס, דונטה, רייס, יבזורי ודאב העבירו אימון קליעות. טפירו, וניסים תרגילי כדור, ואתלטיקה בהדרכתו של מאמן הכושר רגב פנאן ביחד עם סקוטי הופסון ושלומי הרוש. ליאור אליהו, עידו קוז'יקרו, וגיא פניני, עופר רחימי ערכו שיחות והעבירו טיפים לשחקנים.

לאחר התחנות שיחקו הילדים משחק ראווה מול כוכבי האולסטאר ובסיום עלו הילדים על הפרקט להצטלם עם השחקנים ולקבל מהם גלויות חתומות. הרבה חוכמה, יופי ואושר היה בבוקר הנפלא הזה.

2. תם

יום האולסטאר, יכול להחליף את שמו "ליום המשפחה של שחקני הכדורסל". בימים רגילים השחקנים שומרים על מקצועיות רבה וריכוז גבוה, אבל ביום מיוחד זה, הגיעו חלק מהשחקנים עם משפחתם וילידיהם. התום של שחקני הכדורסל הופך אותם להורים נפלאים שמיכל דליות יכולה ללמוד מהם. עידו קוז'קרו במפגן אבהות מרשים עם ילד על הראש, הכתפיים והידיים שלא רוצה לעזוב את אבא לרגע. שון ג'יימס עם שני תאומים קטנים שממש מעריצים את אבא. דרון וושינגטון עם ילד קטן שבעזרת אבא הגיע עד לטבעת.

3. רשע

אחרי שנגמר האולסטאר ואחרי הניצחון המרשים של הישראלים מול הזרים, הקרב עובר לזירה אחרת. הרבה יותר רצינית, הרבה יותר עמוקה. השחקנים הישראלים נלחמים כעת על עתידם מול הרשעים האמיתיים – חלק מבעלי הקבוצות, שלא חושבים על עתיד השחקן הישראלי, אלא על הצלחות מידיות וחיפוש עשרות זרים בינוניים על חשבון הישראלים. הקרב הזה הולך להיות לא קל. הישראלים בראשות מתן נאור, טפירו, ניסים ואחרים הולכים עד הסוף. בעלי הקבוצות מצידם הולכים לעלות עם הנוער וגם הם לא יוותרו. נשמח אם עופר שלח יטיל את יהבו, וכמעשה הבוס שלו, יילמד את השחקנים הישראלים פרק בניהול משא ומתן.

4. ושאינו יודע לשאול…

דני פרנקו הסתובב אתמול ברוממה עם חיוך רחב. השחקנים פשוט מעריצים את המאמן הנפלא הזה. שילוב של ידע עצום ויכולת להגיע לשחקנים, הביאה אותו עד היום לקבוצות בינוניות עם שאיפות לא גבוהות והוא הצליח להוציא מהם את המקסימום. פרנקו אף פעם לא עשה לעצמו יחסי ציבור, פרנקו הוא מהסוג של הבן שלא יודע לשאול..

וכל זה מוביל לכך שתרשמו לכם סקופ בלעדי: דני פרנקו ייאמן בעונה הבאה את גלילבוע. ליאור ליובין יסיים בוודאות את דרכו בגלבוע. אוחיון אמר שהוא לא מפטר באמצע העונה אבל בסופה ייפטר גם ייפטר. גלילבוע זקוקה למאמן רעב, עם ניסיון שיודע לעבוד בשקט וצנעה. בקיצור גלילבוע צריכה ותחתים את דני פרנקו. יחד איתו, וזאת רק המלצה ותחושה, הוא יביא עמו כנדוניה את בן רייס ואולי דרון וושינגטון. ותזכרו איפה קראתם את זה לראשונה…

עוד סיבוב עבר

כמיטב המסורת סיום הסיבוב הוא זמן טוב להביט לאחור ולסכם מה היו התופעות שבלטו בליגת ווינר אחרי שבערך שליש עונה מאחורינו.

טוענת ירוקה לכתר

אם חיפשנו אופוזיציה עם סיכוי להפריע לשלטון הצהוב היא הולכת ומתגבשת ברוממה, בראד גרינברג מוכיח שלא רק מאמנים ישראלים יכולים להצליח בליגה והוא בנה נבחרת מגובשת לוחמת קבוצתית ורבת כלים ועומק שיכולה ביום נתון לנצח כל קבוצה בליגה כולל מכבי. מבין 3 הצמודות למכבי בצמרת, הכוללת גם את אילת ונתניה, חיפה ובעיקר חיפה עם מקל היא המצ'אפ הטוב ביותר מול מכבי , יש לה קו אחורי (מקל את סטול) שמשלים איש את רעהו , עמדות 4,3 שמנפקות כמעט 40 נק' למשחק (קלאתיס,סמית  וקורי קאר) ו צמד שחקני פנים (עידו ותומאס) שיכולים להכות את הקו הקדמי הרך של דייויד בלאט. עם אכן יתממש הסיכוי שמשחק הגמר יתקיים ברוממה וחיפה גם תגיע אליו יקבל הקהל הירוק הזדמנות למלא את האולם החדש ואולי לחזות בהיסטוריה.

אתם זוכרים את הימים ? ימי הפיינל פור

3 סוגרות הטבלה השתתפו ב 2 הפיינלס פור האחרונים, 2 מהן הן גם היחידות שהוציאו אליפות מידי מכבי מאז 92  , חולון וגליל ,אשדוד זכתה בסגנות בעונתה השנייה בליגה, אם ללמוד מהסיבוב שהסתיים אחת מהן תיפרד מליגת העל בתום העונה . זה בהחלט מצער ומלמד מה קורה למי שמותש מהקרב מול הענק הצהוב. הפועל חולון עם 7 הפסדים רצופים היא האכזבה המרעישה של הסיבוב, הבור שנפער עם חסרונו של רוט לא מצליח להיסתם , את מקומו ממלאים לסירוגין זק רוזן מקום 26 בליגה באסיסטים , ג'רום דייסון שחקן מוכשר אך מחריב משחקים סידרתי ושלומי הרוש שהוא שחקן לוחם ומגן מצויין אבל רחוק מדמות המנהיג של רוט. גליל גלבוע היא סיפור של אסטרטגיה כושלת וניהול הפכפך שהחל בהחלטה תמוהה על אימוץ החוק הרוסי, המשך בזיגזג בין ישראלים צעירים וכאלה שפג תוקפם וכלה בהעלאת זרים מן האוב בדמות ברנדון האנטר, אשדוד בדומה לחולון לא הצליחה להתגבר על חסרונו של טפירו ומגישה מדי שבוע סרט בשם געגועים לטרום עונה או בשמה השני גביע ווינר.

כשהיינו קטנים אמרתם הבטחות צריך לקיים.

2 האכזבות המהדהדות של הסיבוב הן י"ם והרצליה אם בהימורי טרום העונה היו השתיים מועמדות בטוחות בפלייאוף העליון הרי שמאזנן על סף החיובי (,י"ם 5-6 הרצליה 7-4 ) הוא במילה אחת , אכזבה. י"ם עדיין אוחזת בתקציב כפול מזו של הבאה אחריה (מכבי חיפה) ושדרת הישראלים שלה היא הטובה בליגה על הנייר, בפועל אין עדין לדרוקר בעל בית על הפרקט , מאיר טפירו שהיה אמור לשאת בחלק של הנטל מתגעגע לימיו באשדוד וההבאה של ליאור ליפשיץ לעמדת הרכז בינתיים לא מוכיחה את עצמה. בהרצליה בנו השנה לא רק על דייג הזרים המוצלח של אקוניס אלה גם על הישראלים ברקוביץ בן רייס וגיא לביא , למרות עונת שיא של שני הראשונים בשורה הסטטיסטית זה עדיין לא מתרגם לשורת הנצחונות.

ה מ פ ת י ע ו ת

לכאורה מצא דני פרנקו בנתניה נוסחה פשוטה, 4 זרים מוכחים שמכירים כל פיסת פרקט ברחבי ישראל עם תוספת ישראלית לוחמת ורעבה אבל לא תמיד נוסחה כזו מצליחה ראו למשל את י"ם של קטש מהעונה שעברה, ההימור האמיתי של פרנקו הוא על עמדת הרכז, אייל שולמן שראה יותר מידי ספסל בראשון בעונה שעברה קיבל את הבמה המרכזית והחזיר בגדול , הזרים עונים על הציפיות עם 54 נק' משותפות בממוצע למשחק נתניה ניצחה מספר משחקים צמודים העונה ועושה רושם שהיא בנויה להתמודד בצמרת הגבוהה.

באשקלון הקימו קבוצה בדקה ה41 ,אספו מן הגורן ומן היקב ועד למחזור ה 6 נראו בדרך הסלולה ללאומית , מאז 5 נצחונות ב 6 משחקים ממקמים את האשקלונים בעמדת מאבק על הפלייאוף העליון  השילוב של 4 זרים שמשחקים מעל 30 דקות בערב עם הותיקים שעשוע ומוסינזון והצעירים שמריז ובוקרה מעמיד את הקבוצה הדרומית של אזולאי הרבה מעל לציפיות של תחילת העונה.

ואף מילה על מכבי…

השילוב של חיכוכים מאחורי הקלעים – בלאט מול ההנהלה, שערוריות על הפרקט – אוחיון ופניני וזרים חסרי ברק , למעט אולי דווין סמית הם באופן מסורתי (עד כמה שפעמיים יכולה להיות מסורת) גורמי עידוד לערעור הביטחון של הצהובים בליגה וסיכוי להפילם במיוחד שמדובר במשחק אחד, אם כפי שראוי להיות השנה הביתיות במשחק הגמר לא תהיה של מכבי יש תקווה לתחרות בליגת ווינר .ככל שתעמיק העונה האירופאית ותשחוק את הענק הצהוב ייתכן ונראה את הפערים מצטמצים אם לא על הנייר אז לפחות על הפרקט.

בוחרים בספורט.

לראשונה אי פעם ככל הנראה עשוי להגיע איש כדורסל לבית הנבחרים הציוני, מועמדותו של עפר שלח בשם מפלגת יש עתיד של יאיר לפיד לבית הנבחרים כחול לבן היא אבדן גדול לעולם הכדורסל אבל הזדמנות בעולם הפוליטיקה.

מבלי להיכנס להעדפה למפלגה פוליטית כזו או אחרת, נוכחותו של עופר שלח בבית המחוקקים יכולה לקדם טיפול בכמה סוגיות בוערות בעולם הכדורסל בפרט והספורט בכלל. מצע הספורט של יש עתיד הוא הפעם הראשונה שמפלגה מעמידה את נושא הספורט בחזית היעדים שלה וגם אם את הפתק שלה לא תטילו בקלפי יש לברך על כך. אתר דאנק קורא לך עופר לא לבזבז זמן בוועדת החוץ והביטחון הנה כמה נושאים ששכחתם במצע שלכם ושיוכלו לאתגר אותך כשר הספורט למשל, כן יש דבר כזה ותפקידו הוא לא רק לעמוד על הפודיום פעם ב4 שנים (אם בכלל) .

הטבות המיסוי על זרים, כ 25 מיליון שקל בשנה מפסידה המדינה כתרומה לאזרחי חוץ שבאים לחזק לנו את הספורט,זה כסף שאפשר לעשות איתו הרבה לקידום הספורטאים הצעירים כחול לבן ומוטב שקל אחד קודם. יתרה מכך  חלק מהסכום הזה יצטרך לצאת מכיסם של שמעון מזרחי/פדרמן/רקנאטי את התמיכה של שלי יחימוביץ כבר יש לך.

חלוקת תקציבים לכדורסל ענף הכדורסל מקבל מהמדינה רק 8 מיליון שקלים בשנה מול 80 מיליון לכדורגל, נכון הוא קצת פחות פופולארי אבל בהתחשב בהישגי הענף בעיקר במישור הנבחרת הלאומית ראוי לחלק את העוגה קצת אחרת

פירוק מרכזי הספורט .אם אכן תוקם במהרה בימינו רשות ספורט לאומית שתרכז את סמכויות חלוקת התקציבים לענפים ולאגודות השונות.( כפי שכתוב במצע ), יוכל המהלך לייתר סוף סוף את הסרח הקרוי מרכזי הספורט, זה צריך להיות סעיף ברור בחוק המתרקם . הגופים המסואבים האלה במגוון תצורותיהם (מכבי,הפועל, בית"ר, אליצור) קשורים לספורט כמו מחט לתחת וסליחה על הביטוי אבל הם צריכים לבקש מאיתנו סליחה גדולה יותר.

. מנת פתיחה – מספר חזק – מיהו הזר האידיאלי ? והשבוע: זרים נשארים

לצערנו, בליגת ויינר אין הרבה המשכיות, וכל זר טוב נחטף מייד לקבוצות אירופאיות. שימו לב! רק 5 זרים נשארו בקבוצה שלהם מהעונה שעברה: אבל יש כמה זרים שנשארו בקבוצות שלהם ומהווים עוגן יציב: ראש וראשון לכולם מראשון לציון, אדריאן יוטר העוגן והבסיס של הקבוצה שמוליך את טבלת מדד היעילות, במכבי ת"א נשארו שון ג'יימס ודווין סמית, שניהם לא בעשרים הראשונים של טבלת המדד, בהפועל ת"א נשארו סטייט וקלי, גם אלה לא בין העשרים הראשונים. אכן תמונה מעט עגומה שמלמדת שלא כדאי להשאיר זרים כאן. מצד שני הם מהווים סוג של המשכיות שנותנת משהו מעבר למספרים…

2. מנה עיקרית – שובו של אלישי !

בשלושת הניצחונות של הפועל ירושלים, אלישי כדיר שיחק בממוצע 28 דקות ומדד 16, לעומת 9 דקות ומדד 4 בהפסדים. אתמול אף פתח אלישי בחמישייה והחזיר עם 11 נק' ו-8 ריבאונדים וקינח ב-3 אסיסטים.

מנגד בחולון הזרים נותנים את הטון והישראלים נעלמים…

באילת המצב עגום, הישראלים קולעים רק 7 נק', גם במכבי ת"א הישראלים דועכים. בעבר בהרבה משחקים הישראלים קלעו יותר מהזרים והשנה המגמה השתנתה. גם נגד אילת הזרים קלעו פי 2 מהישראלים. נקודת אור: ליאור אליהו, בערב נהדר עם 18 נק', 78% מהשדה, 100% מהעונשין, 6 ריב' ו-6 אסיסטים, רק חבל שהוא לבדו, קולע פי 2 מכל הישראלים האחרים של מכבי ת"א ביחד !.

גם בחיפה, כדאי לחשוב על ישראלי בכיר וגם מוביל כדור (מישהו אמר גל מקל?) כדי להגיע רחוק. בנתניה המצליחה יהוא אורלנד ואיל שולמן ממשיכים את היכולת הטובה מהמשחקים האחרונים ושניהם קולעים דו ספרתי.

בהפועל ת"א, העניינים כרגיל, הישראלים נותנים את הטון ואת הניצחון: גל איתן בניהול משחק מצוין, וחמש נקודות רצופות בדקות ההכרעה, מתן נאור בשתי חסימות גדולות, ובר טימור שפתח מצויין.

וגם בגלילבוע העניינים כגריל, רק מהכיוון ההפוך: טישמן וביר-כץ ממשיכים לחתום קבע על הספסל, יבזורי נעלם, בית יוסף לא מוצא את מקומו, גרין כבר עבר זמנו, ושמחון יורה שלשות.

הישראלי של השבוע: אלישי כדיר, לפני כמה שנים עם יכולת כזו זה נגמר באליפות !

3. קינוח – דור העתיד "הילדים של שנות התשעים" –  לאות מחאה ולאור המציאות החלק הזה יישאר ריק !!!

משחקי המחזור ה-6:

[matches league_id=1 match_day=6]

מיהו הזר האידיאלי? מה משותף לקבוצות המנצחות והמשך המעקב על דור העתיד. הכל בארוחה השבועית של השף אילון סלוס.

המשך…

הארוחה השבועית של דאנק מוקדשת להצעה לסדר היום: שדרוג ההסכם השיווקי בין הטוטו למנהלת הליגה על תמריץ לקישום ישראלים: ליצור מקדם נוסף לכל מי שמשתף צעירים ובאמת מקדם את השחקנים הישראלים: כל דקת משחק של צעירים מגיל 22 ומטה ייחשבו ל-5 דקות. וגם מיהו הזר האידיאלי, וצל"ש לישראלים של אשקלון.

המשך…