תגית: וויל קלייבורן

  • ראש בראש: דייסון מול קלייבורן

    ראש בראש: דייסון מול קלייבורן

    וויל קלייבורן
    וויל קלייבורן. צילום: יוסי כהן

    ראש בראש – שני שחקנים גדולים ששיחקו בעונות חלשות של הפועל חולון ובשתיהן אימן דן שמיר.
    וויל קלייברן של 2015-16 (מקום 10) לעומת ג'רום דייסון של 2012-13 (מקום 9).

    צוות מסייע –
    קלייברן קיבל צוות מסייע שהשתנה במהלך העונה (לא אציין את כולם).
    מהזרים – מייק מוזר (נפצע), ג'רמיס סמית' (שוחרר), ראמל בראדלי (נפצע), איוון ראדונוביץ' ולבסוף סקוטי ריינולדס ששינה את הקבוצה מקצה לקצה.
    מהישראלים: גוני יזרעאלי, אייל שולמן, אייזיק רוזפלט, שלומי הרוש, אדם אריאל.

    דייסון זכה לזרים משובחים סביבו: דומיניק ווטרס, לורנס היל ופרנק האסל.
    מבחינת ישראלים – שלומי הרוש וזאק רוזן.

    עמדות –
    קלייברן 3 אבל יכול לשחק גם בעמדות 2 ו-4, ולשמור על עמדות 1-4.
    דייסון 2 קלאסי.

    ניצחון לקלייברן.

    הגנה –
    בפרמטר הגנתי אחד דייסון עוקף בסיבוב – 2.3 חטיפות למשחק לעומת 1.5.
    שניהם לא מסתבכים בבעיית עבירות – קלייברן 2.3 ודייסון 3.2.
    לא מופיע בסטטיסטיקה –
    קלייברן נחשב לשומר טוב בהרבה מדייסון, ואפילו קיבל מספר משימות "מיוחדות" העונה.
    קלייברן מסוגל לשמור על עמדות 1-4, לעומת דייסון שמוגבל לעמדות 1-2.
    זה עוד אחד הפרמטרים שהופכים את קלייברן לשחקן כ"כ שלם.

    ניצחון לקלייברן.

    קלייברן סיים עם 20.9 נק', 50.2% ל-2, 33.3% ל-3 ,66% מהעונשין ו-21.7 מדד ב-36.1 דק'. דייסון עם 20.5 נק' 42.6% ל-2, 36.4% ל-3 ,74.1% מהעונשין ו-18.0 מדד ב-35.6 דק'
    חדירה וצעד ראשון –
    קלייברן סחט 6.0 עבירות לעומת 7.3 עבירות למשחק של דייסון.
    קלייברן 66% מהעונשין. דייסון עם 74.1%.
    שניהם סוחטים המון עבירות ביחס לשחקן ממוצע.

    לא מופיע בסטטיסטיקה –
    הנקודה הכי חזקה שלהם.
    קלייברן אגרסיבי מדייסון ולכן מצליח להגיע יותר בקלות ממש עד הטבעת ולכן הוא מנצח בגדול באחוזים מהשדה.
    דייסון חתולי וזריז ולכן סוחט מעט יותר עבירות.

    ניצחון בפער לא גדול לקלייברן.

    קליעה –
    לא מופיע בסטטיסטיקה –
    לשניהם שחרור איטי של הכדור שמהווה מגבלה משמעותית בקפיצה לרמות הכי גבוהות.
    שניהם כמעט לא עוצרים לג'אמפ מחצי-מרחק. קלייברן מנסה מדי פעם אבל בהססנות רבה.
    דייסון משמעותית טוב יותר מחוץ לקשת אבל גם הפרמטר הנ"ל במגמת שיפור אצל קלייברן.

    ניצחון לדייסון.

    מסירה –
    דייסון מסר 3.7 אסיסטים (איבד 3.5) לעומת 2.0 אסיסטים בלבד (איבד 2.9) של קלייברן.
    חשוב לזכור שקלייברן שיחק בקבוצה שבה הוא לקח יותר זריקות -16.5 לעומת 15.4 של דייסון.
    לא מופיע בסטטיסטיקה –
    אחד הפרמטרים שסייעו לדייסון לעבור את קלייברן בכמות המסירות הוא משחק פיק אנד רול עדיף.
    דייסון הלך על פיק אנד רול עם האסל והכניס בהצלחה הרבה כדורים לא פשוטים לצבע.

    ניצחון לדייסון.

    יציבות –
    שניהם סקוררים גדולים שרק במקרים נדירים לא מגיעים.
    שיא נק' –
    קלייברן – 43 מדד נגד אשדוד, 32 נק' נגד אילת, 6 אסי' נגד קרית-גת ו-14 ריב' נגד ירושלים.
    דייסון – 39 מדד נגד נתניה, 40 נק' נגד אשדוד (לאחר הארכה), 11 אסי' נגד ירושלים ו-7 ריב' נגד הרצליה.

     

    שיוויון.

    ריבאונד –
    קלייברן קטף 8.2 ריב' לעומת 2.8 ריב' בלבד של דייסון.
    לא מופיע בסטטיסטיקה –
    לא כוחות. קלייברן בעמדה 3 שחקן פיזי ואגרסיבי מדייסון.
    האגרסיביות של קלייברן בריבאונד ההתקפה מאפשרת לעיתים לתקן את עצמו. ספק אם זה יצליח ברמות הגבוהות.

    ניצחון לקלייברן.

    משחק מעבר –
    שיוויון.

    אישיות –
    שניהם שחקנים עם אופי תחרותי מאוד, קבוצתיים ונוחים לאימון.
    שני אירועים שמעידים על-כך:
    בזמן שכל הזרים טסו לחופשת מולדת בארה"ב, קלייברן נשאר בארץ והתאמן על המשחק שלו – למרות שהיה מצוי בכושר פנטסטי ומצב הקבוצה הגרוע לא היה באשמתו.
    בנוסף, הרבה זרים איכותיים היו מבקשים לעזוב כשהם דופקים מספרים וקבוצתם ממוקמת נמוך. מקלייברן לא נשמעה אף תלונה אלא רק רצון להוציא את הקבוצה מהבוץ.
    לכולם זכור המשחק האחרון ב2012-13 נגד הפועל תל-אביב ששוחק לפרוטוקול בלבד.
    דייסון נחתך ביד באותו משחק מספר פעמים. עדיין הוא לא ויתר, ירד לספסל ונחבש שוב ושוב.

    אולי שפת הגוף של דייסון משדרת חוסר רצינות אבל בפועל הראש שלו 100% במשחק.

    שיוויון.

    השפעה על המשחק וסיכום –
    כבודו של דייסון במקומו מונח אבל מאמן בליגת-העל מסוגל לעשות עם שחקן כמו קלייברן הכל ו"לתמרן" בין עמדות ושחקנים.
    דייסון תקוע על עמדה 2.
    קלייברן הוא אול-אראונד פלייר שמסוגל כבר עכשיו לשחק ברמות הכי גבוהות.
    אם קלייברן יגיע לקבוצה גדולה אחרי חולון, הוא יצטרך לבצע התאמות ולתרום גם כשהכדור פחות בידיים שלו.
    מאז שדייסון נחת בחולון, הוא הספיק לקחת אליפות גדולה עם ססארי באיטליה.
    את דייסון עדיין לא ממש סופרים ברמות הגבוהות באמת – הוא החל את העונה ללא קבוצה, הצטרף לטורינו לאחר 12 משחקים וסיים איתה במקום הלפני-אחרון.
    אין ספק שהעונה הזו אמורה לפגוע בעתידו המקצועי של דייסון למרות המספרים הטובים. קו העלייה שלו בקריירה נעצר.

     

  • השלוש של סלוס – סיכום עונה במספרים

    השלוש של סלוס – סיכום עונה במספרים

    וויל קלייבורן
    וויל קלייבורן. צילום: יוסי כהן

    חמישיית העונה:

    חשוב לציין שחמישיית העונה נבחרה רק על פי מספרים אישיים ובהתאם לחוק הרוסי ולא לפי הצלחה קבוצתית. זה הייחוד של דאנק לטוב ולפעמים לרע

    רביב לימונד (הפועל ת"א)מוביל את האדומים לפלייאוף העליון. מלך הסלים הישראלי (16.8), מוסיף 3.5 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים (8 בליגה) ומדד משוקלל 15.

    פול דייליני (קרית גת) – החותם להישארות של קרית גת בליגה שייכת לוירטואוז הזה שמעמיד 23.7 מדד משוקלל (2 בליגה), 18 נקודות (5 בליגה), 4.6 ריבאונדים, 4.9 אסיסטים (7 בליגה), 2.5 חטיפות (2 בליגה), ראשון בליגה בסחיטת עבירות (7).

    וויל קלייבורן (הפועל חולון)האיש שהשאיר במו ידיו את חולון בליגה והעמיד שורות סטטיסטיות האהובות על דאנק. נבחר גם לחביב דאנק לשנת 2016. מלך הסלים של הליגה עם 20.9 נקודות למשחק, 8.3 ריבאונדים (5 בליגה), 2 אסיסטים ומדד משוקלל 21.7 (4 בליגה).

    שון דאוסן (ראשל"צ) – מסיים עונה נהדרת ברמה האישית עם ממוצעים של 15.7 נקודות, 6 ריבאונדים, 3 אסיסטים ומדד משוקלל של 19.6. מדורג ראשון בין הישראלים במדד (הישראלי היחידי בעשירייה הראשונה), שני בנקודות בין הישראלים (11 בכללי). מוסיף גם 2 חטיפות (6 בליגה), חסימה (6 בליגה) ומדורג 3 באחוזים ל-2 (60.9%)

    דריל מונרו (מכבי ראשל"צ)מפלצת המדד מראשל"צ. הברומטר של הקבוצה. מוביל את הליגה בממוצע מדד (24.2), 17.3 נקודות למשחק (6 בליגה), 8.9 ריבאונדים (3 בליגה), 3.7 אסיסטים, 1.8 חטיפות (9 בליגה)

    מאמן העונה:

    אריק אלפסי (עירוני נהריה)לקח קבוצה עם ישראלים מהשורה השנייה, זרים יעילים והוביל את נהריה ממועמדת לירידה לקבוצה עם יתרון ביתיות בפלייאוף.

    חמישייה שנייה:

    גל מקל (מכבי ת"א), אלאנדו טאקר (קרית גת), ליאור אליהו (הפועל ירושלים), ריצ'רד הוואל (נהריה), אלאדה אמינו (הפועל אילת).

    תארים סטטיסטיים נוספים:

    מובילים סטטיסטיים מעניינים מליגת ויינר סל חוץ מנקודות (קלייבורן), ריבאונדים (אמינו), אסיסטים (מקל), מדד (מונרו).

    מדד +/- המעיד ששחקן על המגרש הקבוצה קלעה הכי הרבה נקודות: מוליכים סילבן לנדסברג ממכבי ת"א ובר טימור מהפועל ירושלים.

    מלך הריבאונד הישראלי: אור סולומון מאשדוד עם 7.1 גובר על ענקים כמו רוזפלט,רותבארט' ואליהו

    חטיפות: נציג ליורדת מנס ציונה, פקאויין אדווין עם 2.8 חטיפות למשחק

    אחוז ל-3: יותם הלפרין עם מספר נדיר, 57%, ופער עצום מהאחרים

    זריקות מהקו ונקודות לדקה: צ'ארלס תומאס מאשדוד

    יחס איבודים/אסיסטים: גוני יזרעאלי וניב ברקוביץ

    המספר החזק של העונה:

    לאחר קרב עיקש ניצחון לחולצה מספר 21:

    קלייבורן (חולון) דייליני (קרית גת), קלארק (נהריה), וואט (נס ציונה), באקנר (חיפה), שחקן שישי: אפוואיבו (מכבי ת"א)

    נתנו פייט – שחקני חולצה מספר 8: וארגס (מכבי חיפה), גארט (מכבי אשדוד), אסנטי (נהריה), דאוסן (מכבי ראשל"צ), אליהו (הפועל ירושלים). שחקן שישי: שמחון (הפועל אילת)

  • קפיצה לחו"לון

    קפיצה לחו"לון

    אירופה בחולון - היכל הטוטו.
    אירופה בחולון – היכל הטוטו. צילום: בר שי

    כמה שההיכל החדש בחולון מדהים. מתחם "לה-פארק" החדש נותן אווירה שאין אפילו באירופה, ולרגע שחקני מכבי תל-אביב יכלו להרגיש כאילו הם במשחק חוץ ביורוליג.

    למרות זאת, לגיא גודס לא היה את הלוקסוס להנות מהאווירה. החרב כבר על הצוואר, וסביר להניח שאם מכבי הייתה מפסידה לססארי בחמישי, אז כנראה שהערב הוא היה צופה במשחק בטלוויזיה.

    מנגד חולון הגיעה אחרי שני ניצחונות ביתיים, ואפשר להגיד שההיכל החדש הוא כבר מעין מבצר. אתמול דחפו אותה לא פחות מ-5,000 אוהדים סגולים, ויש ניחוחות של משהו חדש באוויר. פתאום מגיעים לבילוי, וזכרונות השירותים המעופשים מהפחים נעלמים לחלוטין.

    ראוי לציין ש-5,000 האוהדים נכנסו בקלות ובמהירות באמצעות הכרטוס האלקטרוני. בערך חצי שעה לפני הג'אמפ-בול, ניתן להכנס להיכל לאחר 5 דק' בלבד של עמידה בתור.

    אז אחרי שספגנו קצת מהמתחם ומההיכל, היה גם משחק כדורסל.

    כריס רייט, רכז חולון ואקס דאלאס מאבריקס, פתח את המשחק בטירוף עם 7 נק', אבל לנדסברג שמר את מכבי בתמונה עם חטיפות ונק' קלות בצד השני. אני בטוח שהסוכן של סילבן מחזיק בקלטת היילייטס שלו רק מהתצוגות נגד חולון. גם הערב הוא סיים עם 21 נק' ב71% מהשדה ועם תואר השחקן המצטיין.

    הלחץ ניכר על שחקני מכבי, ודווין סמית' (עם משחק חלש), ספג כבר 3 עבירות (אחת טכנית) בתוך הרבע הראשון.

    הרבע הראשון הסתיים ב-21-17 צהוב-כחול, אבל ברבע השני חולון נכנסה למומנטום. וויל קלייבורן היה בלתי-עציר (26 נק' ו-8 ריב' במשחק), וגם כריס רייט ושולמן סייעו לו.

    המגמה של חולון הייתה ברורה, לטחון לתוך הצבע, וסה"כ זה בהחלט הצליח לה. 38-39 למכבי במחצית, ואילולא ההתקפות המתפרצות הקטלניות (שלא נעצרו בעבירות מהצד החולוני), המקומיים היו מסיימים ביתרון. לנדסברג סגר מחצית עם 15 נק'.

    אחרי המחצית הראשונה המופלאה של חולון, הגיע הרבע השלישי. מכבי העלתה הילוך בהגנה, וחולון לא הצליחה לעשות סל שדה כמעט 5 דק'. חסין נשאר קפוא על הקווים, דפוס קבוע אצלו כאשר קבוצה יריבה רצה ברבע השלישי והוא מאידך מעוניין לשמור את כל שלושת פסקי הזמן שלו לרבע האחרון. בסופו של דבר הרבע השלישי עלה לחולון במשחק. 50-60 קליל למכבי.

    ברבע האחרון יתרון השיא הגיע כבר ל-18, כשרוצ'סטי חוגג מחוץ לקשת, ופארמר מפרפר את גוני יזרעאלי. כמובן שעל החגיגה ניצח לנדסברג. חולון עוד הצליחה להוריד ל-75-70 כ-2 דק' לסיום בעזרת המומנטום והקהל, אבל כאמור זה היה מאוחר מדי.

    71-81 למכבי בסיום.

    עוד מילה על… וויל קלייבורן. שחקן שאם הייתה לו קליעה טובה יותר, ושחרור מהיר יותר של הכדור הוא היה ב-NBA. פשוט מדהים בכל פרמטר. הגיע לקבוצה כמו חולון בטעות.

    מה חסר למכבי ?

    בשביל הליגה: רק זמן וחיבור.

    בשביל היורוליג: גבוה דומיננטי בצבע כמו סופו, ויכולת טובה בהרבה מפארמר ורוצ'סטי שאמורים להיות שני הכוכבים שלה.

    מה חסר לחולון ?

    בעיקר זר שיודע לקלוע מבחוץ. אולי הבאתו של כריס רייט הייתה טעות. אולי הוא שומר מעולה ושחקן NBA לשעבר, אבל הוא לא מסוגל לקלוע מחצי-מרחק, וגם מבחוץ הקליעה שלו מוטלת בספק.

     

     לחולון: קלייבורן 26 ו-8 ריב', רייט 12, רוזפלט 9, שימריז 6, שולמן 6.

    למכבי: לנדסברג 21, פרמאר 16, רנדל 15, רוצ'סטי 8, אוחיון 6