קטגוריה: NBA

לכל אחד מאיתנו היה פעם את החלום "להיות שחקן כדורסל", כשהיינו ילדים פנטזנו על הרגע הזה, כשהתבגרנו זה הפך לDay Dream  בשעות הארבעים וחלקנו עדיין תוהים "מה אם רק היה לי עוד כמה סנטימטרים?". גובה הוא ללא ספק המכשול העיקרי, מגיע השלב בו אנו יודעים שלא נגבה יותר ושם זה נגמר. כשרכזים היום מתנשאים לגובה ממוצע של 2 מטר, מובן לכל שכדי להיות שחקן כדורסל ברמות הגבוהות ביותר צריך בראש ובראשונה להיות גבוה.

אז האם האיש הקטן זונח את חלומו להיות שחקן כדורסל וממשיך הלאה? רבים וטובים הוכיחו וממשיכים להוכיח לנו שלא!

יש לנו חיבה גדולה לקטנים שמצליחים כל כך בגדול: כי הם שונים, הם מלהיבים, הם מלאי אנרגיה ומוטיבציה להוכיח שהגובה אינו קובע והם קצת מייצגים גם אותנו, האנשים הקטנים.

גם אם אנחנו ממש לא אוהבים את הקבוצה בה האיש הקטן משחק, אף פעם לא נוכל שלא להזדהות איתם: להגניב חיוך כשהם חוטפים כדור מהסנטר, לוקחים ריבאונד, קולעים בלי לראות את הסל עם היד של המגן בפרצוף ולעוף איתם כשהם עולים לדאנק שנראה לא אפשרי בכלל.

אז כי אנחנו כל כך אוהבים אותם, מגיע להם שנזכר בהם מדי פעם. נכון שהם לא בולטים בין כל מפלצות הליגה, אבל הם שם יחד איתם, משחקים על אותו פרקט, זוהי כתבת הצדעה לאיש הקטן!

רבים וטובים שלא הצליחו לעבור את ה- 1.80 מטר דווקא כן עברו בליגה הטובה בעולם וחלקם עדיין משחקים בה היום. אולי הבולט ביותר כיום בגובהו המינימאלי הוא נייט רובינסון. כשהוא מתנשא לגובה של 1.79 מטר בלבד נייט רובינסון שבר את אחד השיאים המעניינים של הליגה, הוא זכה 3 פעמים באליפות ההטבעות בשבוע האולסטאר מתוך 4 פעמים שהשתתף (פעם אחת "התפלק" לו והוא הגיע רק למקום השני). בזכייה הראשונה הוא קפץ מעל ספד ווב (אגדה נוספת בז'אנר הנמוכים, הוא יקבל את הכבוד המגיע לו בהמשך), בזכייה השנייה הוא קפץ מעל דיווט הווארד שגבוה ממנו במעל 40 ס"מ ופעם שלישית כבר גלידה. חוץ מלהגיע אחת לשנה לתחרות ההטבעות, רובינסון מניב גם מעל 11 נקודות בממוצע למשחק במהלך הקריירה והיום נותן כתף לשיקאגו בולס.

נשאר בהווה, עוד יותר בולט בחסרון הגובה שלו זהו ארל בויקינס, נכון להיום 1.67 ס"מ וכנראה שגם כך יישאר. סביר להניח שכל מי שקורא את המאמר כעת עבר או נוגע בגובה הזה, אך מה שהבחור הקטן הזה מסוגל לעשות ראוי להערצה. כשהוא מוקף במגדלים מכל כיוון, בויקינס בעונותיו היפות בדנבר רשם ממוצעי נקודות שנעו בין 12-15 נקודות למשחק ו-4.5 אסיסטים. לא רק שאינו גבוה במיוחד, בויקינס גם מחזיק בתואר השחקן "הקל" ביותר בליגה עם משקל נוצה של 60 ק"ג. קל לפספס אותו בין כל ענקי הליגה אבל מר בויקינס כבר משחק 13 עונות בליגה (עם גיחה קטנה לאיטליה) ולא נראה שהגובה מהווה עבורו מכשול.

נמוכים וטובים עברו בליגה הטובה בעולם והוכיחו שלכל חסרון של גובה, יש יתרונות רבים אחרים: שליטה בכדור, זריזות, מהירות, חטיפות ומלא מוטיבציה להוכיח שהם יותר מגימיק. דוגמאות של כוכבים נמוכים שכאלו יש מספר: תחילה אייברי ג'ונסון הנהדר שגם זכה באליפות בשנת 1999 עם סאן אנטוניו, זכה להיות חלק מהיכל התהילה של הספרס ואפילו מבצבץ לנו עד היום על המסך לפני מספר שנים כמאמן והיום כפרשן. דרך טרל ברנדון ודמון סטודמאייר שכיכבו בשנות ה-90 המאוחרות והיו לרכזים המובילים בליגה. אבל הקרם האמיתי של ז'אנר הנמוכים הוא ללא ספק ספאד ווב: בגובה 1.70 מטר הוא עד היום אחד השחקנים הכי מזוהים עם אטלנטה הוקס (וממש לא בגלל שהוא בילה שם את מירב זמנו בקריירה). במשך 12 עונות ו-4 קבוצות שונות בליגה (וגם גיחה קצרה לאיטליה, כנראה מקום חביב מאוד לשחקנים הנמוכים) העמיד ממוצעים נאים מאוד של 10 נקודות -5 אסיסטים למשחק, אבל מעבר לסטטיסטיקה ספאד ווב תבע את חותמו בהיסטוריה כשניצח בתחרות ההטבעות של שנת 1986 אז ניצח את ידידו דומיניק ווילקינס והפתיע את התקשורת והעולם כולו כשהיה השחקן הראשון מתחת ל-1.80 מטר שזוכה בתחרות (שיא שהחזיק מעמד 2 עשורים, עד הגיע נייט רובינסון).

אם ספאד ווב הוא הקרם, אז בשבילי אישית ובכוונה שמרתי אותו לסוף, הדובדבן שבקצפת הוא ללא ספק טיירון קורטיס באגס, או בכינוי המוכר יותר שלו מאגסי באגס. לא רק שהוא השחקן הנמוך ביותר שדרך אי פעם בליגה הטובה בעולם, בגובה כמעט לא הגיוני של 1.61 מטר (!!), הוא גם רכז נהדר שהוביל את שארלוט הורנטס בשנות ה-90 הנוצצות שלה יחד עם אלונזו מורנינג ולארי ג'ונסון. מאגסי מחזיק בלא מעט שיאים של ההורנטס: אסיסטים, דקות, חטיפות וגם איבודים. הוא היה דמות אהובה ונערצת בשארלוט למרות ממצעיו הצנועים של 7.7 נקודות ו-7.6 אסיסטים למשחק במהלך קריירה של 14 עונות בליגה. למרות גובהו הזעיר מאגסי באגס צבר במהלך הקריירה 39 חסימות. אולי אני נותן לו טיפה יותר קרדיט ממה שמגיע לו, אבל אני זוכר לו חסד נעורים וכמוני כל ילד מעט קטן ונמוך משאר הכתה שראה בבאגס מודל לחיקוי.

היום שחלום השחקן מזמן פג לו, אני עומד ומצדיע להם, אותם שחקנים שכנגד כל הסיכויים לא ויתרו על החלום ושברו את כל המוסכמות והוכיחו שוב שכדורסל הוא משחק של כולם, לא רק של גבוהים!

תודה לכם לכל ה1.80 מטר ומטה שהפכתם את המשחק למרגש עוד יותר!