קטגוריה: ישראלי

  • קיר המוות הירוק

    קיר המוות הירוק

     (צילום: עומרי שטיין, מכבי חיפה)

    בשלב השאלות בסגנון חופשי ב MEDIA DAY שנערך ביום שני השבוע, במסגרת ערב סיכום העונה של המנהלת, נשאל מורן רוט שחקנה של חולון לשעבר האם מכבי חיפה היא אכן האלטרנטיבה האיכותית ביותר למכבי מאז חולון של 2008, רוט חשב למשך כמה שניות וענה את תשובת המפתח לשאלת הצלחת , אכן חיפה היא קבוצה איכותית אבל ההבדל העיקרי הוא שחולון 2008 ניצחה את מכבי 3 פעמים במשך העונה ,טרם הגמר וחיפה אף לא פעם אחת.

    זה קיר המוות העיקרי שחיפה עדיין לא עברה העונה, היכולת המנטלית להתעלות למשך 40 דקות של כדורסל ולא רק להביט לצהוב בעיניים אלה גם לגרום לו להשפיל אותן.

    הקיר הזה הוא זה שהביא את הירוקים להפסיד 3 מ5 משחקי הפלייאוף והוא שאילץ אותם  ל 5 משחקים מול אילת .

    זה הקיר שהופך את פול סטול לשריף ששולף ללא התרעה את התחמושת שלו כמנהג המערב הפרוע כשהטיימינג לא תמיד מתאים והתוצאות עלולות להיות הרות אסון (במונחי כדורסל כמובן).

    זה הקיר שגורם לבראד גרינברג איש מקצוע מהטובים שנחתו כאן לכלות את זמנו בוויכוחים מיותרים עם השופטים.

    ב 4 משחקי הליגה מול מכבי , למרות שחיפה נחשבת כקבוצה גבוהה וחסונה היא פיגרה ב ממוצע 39-35 בריבאונדים, ו 8-3 בחסימות, תוסיפו לכך יתרון של מכבי 11-8 בחטיפות ו 13-16 באיבודים ותקבלו 15 פוזשנים עודפים למכבי פר משחק. זה הסיפור כולו בתמצית. אם הבחורים מהכרמל לא יבואו לאכול את הפרקט פשוטו כמשמעו, ההחלטה להעביר את הגמר אליהם הביתה תתברר כאיבוד הזדמנות אולי היסטורית. גם בהתקפה חייבת חיפה לשפר את האחוז ל2 (40% בממוצע מול מכבי) כאשר קלאתס וסמית יצטרכו לחפות על החוסר בפ.פרוורד ולנצל את יכולת הקליעה והחדירה שלהם לנקודות קלות.

     

    אם אכן כוונותיו של ג'ף רוזן שיעדר מהמעמד, רציניות לגבי עתיד הקבוצה להשתלב באירופה, הערב יש לחיפה הזדמנות כמעט חד פעמית , להפוך להיות אלטרנטיבה אמיתית, אם לסקור את חברות קבוצת "המסה הקריטית" שהמדור מחשיב כקבוצות המסוגלות לגרד את הקיר הצהוב (הפועל ת"א,חולון,גליל,חיפה, וי"ם) הרי שחיפה היא הנציגה המוצלחת ביותר של האופוזיציה לפחות נכון לכתיבת שורות אלו.

     

    בברכת גמר מוצלח והוגן, ישחקו הנערים. (ועידו גם…) .

  • מגיע לעידו

    מגיע לעידו

    (צילום: עודד קרני, מנהלת הליגה)

    הוא לא זכה בתואר כבר שש עשרה שנה
    ורק הפסדים היו לו בכל פינה
    הוא לא הניף גביע, צלחת לא הרים
    הרבה דמעות של מים, זכיות של אחרים

    תלכו אצלו, תקחו אותו
    פרשו עליו כנפיים, מגיע לו
    תלכו אצלו, תקחו אותו
    תנו לו את הצלחת, מגיע לעידו

     

    בערב הגאלה של סיום העונה בגעש נשאלו שחקני מכבי "בזן" חיפה מי האדם הראשון שהם יחשבו עליו כאשר יזכו באליפות ביום חמישי. חלק אמרו שיחשבו על אמא,חלק על אבא, וחלק על הילד. אבל חלק מהשחקנים וגם עוזר המאמן של חיפה השיבו שהאדם הראשון שהם יחשבו עליו יהיה עידו קוז'יקרו.

    ב-1993 בזכייה ההיסטורית של גליל עליון , קיפץ נער בן 15 מבית הלל על הפרקט בכפר בלום כשהוא מחבק את אנדרו קנדי ולוגם מהשמפניה של ברד ליף. לנער קראו עידו קוז'יקרו. מאז עברו הרבה מים וקאייקים בנהר החצבני, ו-16 שנות קריירה מפוארות של עידו "קיר בטון" קוז'יקרו.

    עידו זכה במהלך הקריירה ב-2012 באליפות הליגה הבלקנית עם גלבוע/גליל, ובשנת 2004 זכה עם הפועל ירושלים בגביע יול"ב עם ניצחון על ריאל מדריד.
    אבל כדי לסיים קריירה מפוארת, חסר לעידו תואר ישראלי. ולא שהוא לא ניסה: אחד עשר פעם במהלך הקריירה הגיע לארץ המובטחת ולא זכה בתואר ישראלי:

    שלוש פעמים הגיע למעמד גמר ליגת העל (עם הפועל ירושלים ב-2006, מכבי חיפה ב-2009, גלבוע/גליל ב- 2011) ארבע פעמים הגיע למעמד חצי גמר אליפות המדינה (שלוש פעמים עם גליל עליון ב-2000,2001,2003 ופעם נוספת עם עירוני נהריה ב-2008), ושלוש פעמים הגיע לגמר גביע המדינה (גליל עליון ב-1996, הפועל ירושלים ב-2004, מכבי חיפה ב-2013.)

    לעידו חסר גם קורטוב של מזל, הוא הגיע לקבוצה תמיד לפני או אחרי: אחרי שעזב את הפועל ירושלים הם זכו פעמיים ברציפות בגביע המדינה, שנה לפני שהגיע לגלילבוע הם זכו באליפות, או שהיה שם איזה טולברט, אוריוו, בלאט, סטול, שקילקלו לו.

    אז ביום חמישי 2500 צופים ירוקים ורבים אחרים ברחבי הארץ מהגליל עד ירושלים צריכים להחזיק אצבעות כדי שנהער ההוא מבית הלל יקפץ על הפרקט ברוממה ישתה מהשמפניה שלו ויוסיף לרזומה שלא את השורה:

    2013 – אליפות ישראל עם מכבי חיפה. בהצלחה !

  • נגמר לי הכדורסל

    נגמר לי הכדורסל

    (צילום: עודד קרני, מנהלת הליגה)

    מה יש פה להבין ?! יוסי צוויליך נהרג !! (מתוך: "בלוז לחופש הגדול").

    אתמול בשעה 23 בלילה נפל לי האסימון. מה יש פה להבין ?! הכדורסל הישראלי נהרג !!! אם לא יתעוררו כל שוחרי הכדורסל הישראלי, הוא ייהרג !!! לאט אבל בטוח ! על הקברניטים משדרות יהודית ובדרך מנחם בגין המשייטים את הספינה אל פי תהום כבר לא ניתן לסמוך, ולא נותר לנו אלא לסמוך על אחרוני המוהיקנים בתקשורת, על הקווים ובאולמות ובעיקר על בעלי וראשי הקבוצות, בעיקר אלו שאינם מתרפסים בפני דון שמעון וחבר מרעיו (רמז: הם נמצאים בעיקר בקבוצות הפועל). כי אם לא יתעוררו וישנו תפיסה נישאר האחרונים, שעוד אכפת להם מהכדורסל הישראלי, לכבות את האור…

    בעלי הקבוצות עוד לא הפנימו שמשנה הבאה ולמשך עשרות שנים, מכבי ת"א הולכת לשלוט בכדורסל הישראלי ללא עוררין, הליגה תהיה זרה, לא תחרותית והייאוש לא ייעשה יותר נוח . כל עוד נמצאות באזור המתרפסת הלוזרית הראשית ממלחה, האנמית מהגלבוע, הענייה מאושיסקין, האמריקאית מחיפה והשאריות של הבקעה לא נזכה לעדנה. ולכן יש לעשות שינוי קיצוני, ומי שלא מבין זאת כורת עת הענף עליו הוא יושב.

    שינוי קיצוני יכול היות בשני כיוונים: הראשון, לצאת למלחמה גלויה, מסיבית בשיתוף פעולה של השחקנים, המאמנים ובעלי הקבוצות במטרה לייצור ליגה ישראלית ושוויונית עם מגבלת זרים, תקרת שכר וקידום צעירים, ולעזאזל היורוליג. מכיוון שההתרפסות של המאמנים ובעלי הקבוצות בפני הדון הגדול והשליטה המוחלטת שלהם במנהלת הליגה ובאיגוד, משם לא תבוא הישועה. ולכן אני מציע למאמנים ולבעלי הקבוצות לעשות שינוי קיצוני דווקא מהכיוון השני: להחליט כאן ועכשיו שהמטרה של הליגה הישראלית היא לא לרדוף אחרי מכבי ת"א, אלא פשוט להתעלם ממנה ולשנות מטרות. המטרות המוצהרות יהיו קידום הכדורסל הישראלי. הקבוצות ישתפו 3 זרים בקבוצה, יקדמו שחקנים צעירים ובסוף העונה יעשו טקס אליפות אלטרנטיבי שבו תוענק צלחת אליפות לקבוצה שתזכה לחטוף 3-0 ממכבי ת"א בסדרת הגמר וכן תציין את הקבוצות שקידמו ושיתפו ישראלים וצעירים. מבחינתי, העונה ההצלחה של הפועל ת"א שקידמה את יותם שירן ובר טימור ושל ראשל"צ שקידמה את שון דאוסן, אור סולומון היא הרבה יותר גבוהה משל אילת, הפועל ירושלים, מכבי חיפה ומכבי ת"א שהגיעו לחצי הגמר אבל לא קידמו אף שחקן ישראלי במיליגרם אחד !!!

    ואם כל זה לא יעזור תמיד יש את מיאמי נגד סאן אנטוניו…

  • חצי גמר ליגת וינר – אחרי ולפני

    חצי גמר ליגת וינר – אחרי ולפני

    (תמונות: מכבי ת"א)

    1. פרשת הפיצה – טייק 2

    "פרשת הפיצה טייק  2" חיה, נושמת ובועטת. במשחק הראשון בין מכבי ת"א לירושלים התמקדתי בשחקן אחד: ג'וש דאנקן. השחקן שלפי פרסומי ערוץ הבית של מכבי ת"א קיבל הצעה ממכבי ת"א (מעניין, אגב, מה יש לממלא מקום יו"ר איגוד הכדורסל לומר בנושא…). במשחק הקודם מול מכבי ת"א לפני שלושה שבועות ראיתי דאנקן אחר. מאוד מזכיר את דאנקן ההוא מסן אנטוניו, חד, קולע , מלא אנרגיות, שומר ענק. ואתמול הוא היה נרפה, נטול אנרגיות, ובעיקר הפך את ליאור אליהו משחקן של 4 נק' ומדד 3 במשחק בקודם, לשחקן של 22 נק' ומדד 30. אלו בדיוק הדברים שקל להחביא. עצוב, חבל ומקוממם. ומי הבא בתור ? פט' קלאת'ס ?

    2. בראד גרינברג לומד את הלקח ודרוקר ממש לא.

    הנה הבדל יסודי בין מאמנים. מצד אחד בראד גרינברג שהפסיד את הגביע בגלל רוטציה קצרה ופול סטול אחד, לומד את הלקח ופועל באופן מיידי: מכניס את אלכס צ'וברוביץ וחנן קולמן לרוטציה, נותן את המפתחות וניהול המשחק לגל מקל, ומשאיר לפול סטול, לעשות את מה שהוא יודע, לקלוע שלשות ולחדור פנימה. מצד שני, שרון דרוקר, שמשחק לידיים של מכבי ת"א עם הרכבים ומצ'-אפ שלא מביא לידי ביטוי את היתרונות של ירושלים. ירושלים, צריכה, והגיע הזמן אחרי עונה שלמה, לקבל צורה של קבוצה עם רוטציה ברורה והתאמות ליריבה (ובסגל שיש לה אין לה שום בעיה לעשות זאת). ירושלים צריכה להיות מובילה ולא מובלת. המזל הוא שלדרוקר נותר עוד לתקן, הבעיה היא שקצת קשה ללמד מאמן דברים שהוא כנאה לא יודע…

    3. סדרות חצי הגמר לאן ?

    הבטיחו לנו שכל השינוי בשיטת השמחק מתמקדת בסדרות חצי הגמר שאמורות להיות אטרקטיביות, מושכות קהל, וסדרות גדולות. על הנייר ובקידום מכירות זה נכון, בפועל קיבלנו שני משחקים ראשונים משעממים, שבלוניים, נטולי קרבות, דם ותמרות עשן עם קרחות רבות ביציעים. דווקא סדרות רבע הגמר (לפחות שלושה מתוכם) היו הרבה יותר מרתקות, מעניינות עם יציעים מפוצצים. ולכן משחק מספר 2 בשתי הסדרות יכול להכריע עונה שלמה: האם נזכור מהעונה שתי סדרות אומללות שמסתיימות בסוויפ או סדרות ארוכות, מרתקות. וכן אנחנו רוצים אקשן, קרבות, ועניין…

  • חצי גמר – מה יקרה אם…

    חצי גמר – מה יקרה אם…

    (צילום: אילן שיבר, מנהלת הליגה)

    מה יקרה אם הפועל ירושלים יזכו:

    פעם ראשונה שהפועל ירושלים יזכו באליפות

    פעם ראשונה שקבוצה המדורגת חמישית בליגה הסדירה זוכה באליפות

    פעם ראשונה ששרון דרוקר יזכה באליפות

    פעם ראשונה ששחקן מעל 2 מטר (אלישי כדיר) זוכה בשתי אליפויות עם שתי קבוצות שהם לא מכבי ת"א

    וקטנה לסיום: פעם ראשונה שסמי בכר ייעלם מסיוטי הלילה של מאיר טפירו…

    מה יקרה אם מכבי ת"א יזכו:

    פעם ראשונה שהם יגזרו רשתות ברוממה

    פעם ראשונה ששני שחקנים לוקחים תואר בנוער ובבוגרים (זלמנסון ושגב)

    פעם ראשונה מאז החלו הסדרות/פיינל פור שמכבי ת"א זוכה באליפות שלישית ברציפות

    וקטנה לסיום: פעם ראשונה שיו"ר האיגוד יעניק לעצמו את התואר ויילחץ לעצמו את היד…

    מה יקרה אם הפועל אילת יזכו:

    פעם ראשונה שהפועל אילת יזכו באליפות

    פעם ראשונה ששחקן ישראלי (אפיק ניסים) זוכה באליפות בישראל ובעוד 3 מדינות (צ'כיה, צרפת וסלובניה)

    פעם ראשונה שמאמן זוכה עם שתי קבוצות שונות שהם לא מכבי ת"א בתואר האליפות (עודד קטש)

    פעם ראשונה ששחקן זר זוכה עם שתי קבוצות שונות שהם לא מכבי ת"א בתואר האליפות (דיון דאוול)

    וקטנה לסיום: פעם ראשונה שיקפצו לבריכה העירונית דוידקו…

     

    מה יקרה אם מכבי חיפה יזכו:

    פעם ראשונה שמכבי חיפה יזכו באליפות

    פעם ראשונה שעידו קוז'יקרו יזכה בתואר

    פעם ראשונה ששחקן ששיחק במכבי ת"א לא זוכה איתה בתואר אלא עם שתי קבוצות אחרות (גל מקל)

    פעם ראשונה שמאמן אמריקאי זוכה באליפות, ולא מאמן את מכבי ת"א

    וקטנה לסיום: פעם ראשונה שישימו את ההמנון האמריקאי בזכייה באליפות ישראל…

    (צילום: אילן שיבר, מנהלת הליגה)

    ולקינוח התחזית:

    הפועל ירושלים – מכבי ת"א

    הפועל ירושלים מנצחת את המשחק הראשון בנוקיה במשחק צמוד, מנצחת במשחק הירואי במלחה במשחק השני, חוטפת תבוסה ומפסידה במשחק השלישי, ומצליחה להדהים במלחה ולנצח 1-3 בסדרה.

    מכבי חיפה – הפועל אילת

    כל קבוצה שומרת בקנאות על הבית שלה והסדרה מסתיימת בניצחון 2-3 למכבי חיפה.

    גמר ליגת וינר: מכבי חיפה – הפועל ירושלים

    תחזית על הגמר בהמשך…

  • ישחקו הישראלים לפנינו !

    ישחקו הישראלים לפנינו !

    (צילום: מנהלת הליגה)

    תופעה מרעננת ומרגשת עולה ופורסת כנפיה על ליגת וינר: הישראלים במחזורים האחרונים נותנים את הטון, יתרה מכך מאמנים שהחליטו (בעקבות השביתה?) לתת את המפתחות לישראלים הרוויחו בגדול:

    ברק נתניה הלהיט החדש של הליגה מקבלת אנרגיות מטורפות מיהוא אורלנד הנפלא עם ממוצע של 18 נק' בארבעת המשחקים האחרונים ולידו טמיר אריאלי ואייל שולמן שמובילים את נתניה למחוזות חדשים, וכאן יבוא על הקרדיט דני פרנקו. גם המרענן הרשמי של ליגת וינר, הפועל אילת מתברכת ביכולות המחודשות של הותיקים: אפיק ניסים ואבי בן שימול שלוקחים את הקבוצה לפסגות, גם כאן יבוא על הברכה עודד קטש.

    הפועל ת"א של ארז אדלשטיין ממשיכה בקו המבורך של קידום ישראלים בראשות בר טימור, מתן נאור, יונתן שולדבראנד, יותם שירן, גל איתן ומרוויחה סדרת פלייאוף בעונה הראשונה בליגת העל. גם גלילבוע חווה תואר אירופאי וסדרת ניצחונות מרשימה המבטיחה לה את המקום השביעי והכול עם ישראלים מובילים: יניב גרין (תגלית העונה…), דגן יבזורי, עמית שמחון ונמרוד טישמן. גם ראשל"צ, עם שלושה זרים בלבד מצליחה לעמוד בכבוד מול אריות הליגה בפלייאוף העליון כשמתן חרוש נותן דקות משמעותיות לשון דאוסן ואור סולומון.

    ושימו לב מה קורה לקבוצות שהמאמנים מתעלמים מהישראלים מחיסול ממוקד (האדון בלאט) ועד התעלמות מכוונת (האדון גרינברג): מכבי ת"א מתקשה שבוע אחר שבוע כשהמחסל מייבש את מורן רוט וליאור אליהו על הספסל ועסוק בהורדת זקיף לישראלים האחרים, בראד גרינברג ומכבי חיפה שלו עם רכבת זרים וגל מקל אחד שלא מתפקד כבר שכח איך נראה ניצחון, גם דרוקר לא נותן לישראלים שלו בירושלים (טפירו, כדיר, לימונד) להוביל את הקבוצה ונמצא בתחתית הפלייאוף העליון.  חולון, אשדוד, הרצליה ואשקלון שמושתתות על זרים וגם במצבם האנוש לא טורחות לתת לישראלים יותר דקות, כבר נמצאות בים…

    אז רבותיי המאמנים וקברניטי הקבוצות, צאו ולימדו: "יש ישראלים – יש הצלחות – יש קהל – יש כדורסל". ועם החרוז המרגש הזה נסיים…

  • יש עתיד!

    יש עתיד!

    אומנם שם הכותרת לא פופולרית בכלל בימים אלו, אבל אם נשים את הפוליטיקה בצד, אין צמד מילים טובות יותר לתאר את מצבו של הכדורסל הישראלי. לאחר תחילת סדרות רבע הגמר אפשר לומר בלב שלם – יש עתיד לכדורסל הישראלי.

    רגע רגע רגע…לפני שאנחנו יוצאים מגדרנו חשוב לציין שענף הכדורסל עדיין חולה, אפילו חולה מאוד: המצב האבסורד שיו״ר המנהלת כרגע הוא שמעון מזרחי, הכאוס במסדרונות האיגוד, מצב הכלכלי הקשה של הקבוצות והענף והגרוע מכל אלימות מילולית ופיזית ביציעים – את הדברים החולים הללו צריך לתקן עכשיו כדי שבעתיד נוכל באמת ליהנות מפירות הכדורסל הישראלי.

    למרות הפתיחה ה״לא אופטימית״ התכנסנו כאן דווקא כדי לציין לטובה את אשר מתרחש כרגע בליגה. סדרות רבע הגמר סיפקו לנו מפגשים פיקנטיים שעד עכשיו אפשר לומר עלו על כל הציפיות. דבר ראשון אוהדי כדורסל בכל רחבי הארץ יכולים ליהנות מכדורסל איכותי: מירושלים לתל אביב, מראשון עד הגלבוע ומחיפה עד אילת כיף לראות את הכדורסל נוגע בחלקים כל כך נרחבים של המדינה. שנית קהל חם דואג למלא את המגרשים שמספק לשחקנים על המגרש אנרגיות לשרוף את הפרקט. חשוב מכל המשחקים מותחים, איכותיים ומספקים שלל רגעי דרמה לצופים במגרש ובבית.

    לכל אחת מהקבוצות שהגיעו לשלב זה מגיע הרבה קרדיט. נפתח דווקא בהפועל תל אביב שממאבקי התחתית הגיע עד לסדרה מול מכבי תל אביב. דרבי זה תמיד דבר נפלא אבל מי האמין שכך תראה סדרה בין המקום ה-1 ל-8. אומנם מכבי דאגה לצנן את האווירה ולנצח בשתי המשחקים אבל הפועל הייתה שם לתת פייט אדיר שהוכרע רק ברבעים האחרונים. עם יציעים מלאים, קהל דוחף ושחקנים בטירוף צריך להודות כמה טוב שהפועל תל אביב חזרה לליגת העל (כמה טוב? כל כך טוב ששמעון מזרחי נשאר לצפות בדרבי ולא נסע לגמר היורוליג).

    נעלה צפונה לעוד קבוצה שעד לא מזמן הייתה שרויה במאבקי תחתית – הלא היא גלבוע/גליל של ליאור ליובין שפתחה את העונה בכל ענות חלושה והגיע לסדרה מול חיפה כשהיא לוהטת אחרי רצף ניצחונות בליגה ואלופת הליגה הבלקנית. הסדרה הצפונית עד כה סיפקה לנו משחק אחד נהדר שהוכרע רק בשנייה האחרונה כשחיפה מנצחת משחק שני ברציפות עם סל בשניות האחרונות של המשחק. אומנם על הנייר נראה כי הפערים גדולים בין המקום ה-2 ל-7 אך על הפרקט זה סיפור אחר לגמרי.

    אחרי שעלינו צפונה נרד דרומה, עד אילת. אילת שהפסידה לחיפה את המקום השני וקיבלה מפגש מול הכתומים מראשון לציון. גם כאן המשחק לא הוכרע עד שניות הסיום כשדווקא ראשון האורחת יוצאת כשידה על העליונה עם ניצחון חוץ מרשים על הקבוצה של קטש. הדבר המרשים באמת הוא שראשון שיחקה עם 2 זרים בלבד לאורך המשחק והוכיחה שיש שחקנים ישראלים צעירים וותיקים שאפשר ורצוי להישען עליהם.

    עוד קבוצה שגנבה את הביתיות היא הפועל ירושלים, שלמרות הרעש והבלאגן שעופף את המועדון ניצחה את מכבי נתניה במשחק צמוד ומרתק, מגיעה גם מילה טובה לנתניה שאומנם לא ניצחה אבל עושה עונה יפה מאוד והסדרה הזאת רחוקה מלהיגמר.

    אז מה היה לנו? משחקים צמודים, הכרעות בשניות הסיום, גניבת ביתיות, שחקנים ישראלים איכותיים, יציעים צבעוניים ורועשים והרבה כדורסל יפה לעין. מי אמר שהיא אפשר לשחק סדרות ושאין כדורסל בישראל?!

    נכון שיש הרבה מה לשפר והצעתי הראשונה לאדון פרנקל היא: תפקידך לא לחלק מתנות לשחקנים המצטיינים, שב ותתחיל לעבוד כי הבעיות לא יפתרו מעצמן! אבל אחרי שבוע כזה של כדורסל ישראלי אפשר להישען על הכורסא בנחת (או ביציע כל אחד והעדפתו) ולהאמין שעם קצת עבודה ורצון טוב לכדורסל הישראלי בהחלט – יש עתיד!

  • מבוא לרבע הגמר

    מבוא לרבע הגמר

    מכבי אלקטרה ת"א –הפועל  SP ת"א 

    מאזן העונה: 1-1

    ברובד הנוסטלגי מביא איתו הדרבי התלאביבי הרבה ניחוחות של פעם ובעיקר געגועים לאושיסקין,יד אליהו,פרישמן,זלוטיקמן,לארגי,מיקי,מוטי,ווילאמס ופרי והרשימה עוד ארוכה, למרות שעל הפרקט הפרשי האיכות ברורים זו עדיין הסדרה היחידה ברבע הגמר שיכולה להיות מושפעת ממשקעי העבר ומפרמטרים פסיכולוגיים. המטרה של האדומים ואדלשטיין תהיה לקחת לפחות משחק אחד, יותר מזה יהיה בגדר סנסאציה. בלאט כמובן ירצה לעשות זאת באופן חותך לסיים בסוויפ ולהתכונן ליריבה הבאה.

    מה יכתוב אדלשטיין במחברת

    מבחינת ארז משחק הניצחון בראשון הוא האב טיפוס להתמודד עם מכבי, מלבד עזרתו של הקהל והאוירה הביתית ,הנתון הבולט בהפסד של מכבי הוא ירידה חדה באחוזי הקליעה ל 2 (מ 56 ל 38 ) ול 3 (מ 39 ל 29) זו תוצאה של לחץ של מכבי אבל גם של הגנת לחץ כפי שבהפועל יודעים לעשות בעיקר מתן נאור ובר טימור אלה הורידו את דווין סמית ויוגב אוחיון ל2 ו5 נקודות בהתאמה. נתון בולט נוסף במגש בין ה 2 הוא 90 עבירות כאשר הממוצע של כל קבוצה הוא 20 לערך במשחק, זה אומר שלהפועל כדאי להיות אגרסיבית ולהשתמש בעומק בעיקר הישראלי שלה כדי להוציא את מכבי מאיזון.

    מה יכתוב דיוויד במחברת

    פסיכולוגיה פסיכולוגיה פסיכולוגיה על הנייר אין ספק שמכבי מסוגלת לסיים את המפגש הזה בסוויפ. מצד שני ב 3 המחזורים האחרונים מכבי חזרה להיות פגיעה, דיוויד יעבוד בעיקר על כושר ההרתעה וניצחון בהפרש 20 ומעלה בנוקיה במשחק הראשון בהחלט יענה על הדרישה. מכבי צריכה בעיקר לחזור לקלוע. מי שיכולים להחזיר לה את היכולת הזו הם בראש ובראשונה סמית , ולאחריו לוגן ואליהו לשם כך דייויד יזדקק למשחק מרווח ושימוש בפיק אנד רול המוצלח של רוט ושון ג'יימס. הצבה של לוגן בעמדה 2 יכולה לסייע להשגת המטרה.

    הימור המדור 3-1 למכבי

    מכבי בזן חיפה-גלבוע גליל

    מאזן העונה 1-1

    הדרבי הצפוני הוא לכאורה כמעט מפגש קצוות אבל הירידה ביכולת של חניכיו של גרינברג מול ההתאוששות של אנשי העמק תהפוך אותו ,אולי לצמוד מבין הסדרות.

    מה יכתוב גרינברג במחברת

    חייבים למקסם את השילוב בין מקל לסטול, האחרון צריך יותר לזרוק ופחות לכדרר, קוזיקרו צריך לחזור לכושר וכך גם קלאטס. לחיפה יש עדיפות במצ'אפ בעיקר בקו האחורי והיא יכולה לנצל אותו כדי להזין את תומס וקוזיקארו בזריקות קלות. יתרון נוסף הוא היכולת של הפוורדים קךאתס וסמית ליצר לעצמם מצבי קליעה וגם לקלוע מבחוץ

    מה יכתוב לובין במחברת

    למרות המסורת מלובין אין כבר הרבה ציפיות בגלבוע השנה. גליל הראתה שיפור בחלק השני של העונה . מנטאלית הרבה מונח על כתפי הווטרנים יבזורי ויניב גרין  אלו צריכים להוביל את הקבוצה ולמקסם את שיתוף הפעולה עם הזרים, אם הסדרה תתארך ל5 משחקים לובין עשוי להצטער שלא הכשיר את טישמן ובית יוסף כחברים מלאים ברוטציה היות ויבזורי אינו רכז טבעי ואילו קני הייז לא בלט מספיק עם מאזן ממוצע של 3.5 אסיסטים ו 9 נק' למשחק.

    הימור המדור 3-2 לחיפה

     

    הפועל פתאל אילת –מכבי פאנדור ראשון לציון

    מאזן העונה 1-1

    אם מבודדים את הסיבוב השלישי  מהעונה כולה מדובר כאן במפגש קצוות ,ראשון הפסידה את כל 5 משחקי הסיבוב למעט האחרון מול י"ם שלא היה לו ערך ספורטיבי. אילת לעומתה ניצחה 4 משחקים והפסידה לחיפה בחוץ עם הבאזר ושלשה משוגעת של פול סטול. מה גם שהביתיות היא של אילת והיא מכרעת במקרה שלה, לראשון יש רק מה להרוויח.

    מה יכתוב קטש במחברת

    עודד יכול בעיקר להתעודד מהשיפור הניכר ביכולת של הישראלים שלו ובראשם אפיק ניסים ואבי בן שימול, הזרים של אילת צריכים לשמור על היכולת הנוכחית. אילת הצליחה במבחן אופי כאשר גברה על מכבי במשחק צמוד ורווי תהפוכות. אבל מול חיפה, כשהיא שווה בין שווים היא כשלה בדקות האחרונות למרות שהייתה עדיפה ברוב שלבי המשחק. קטש יצטרך לבחור מי בעל הבית על המגרש מבחינתו ולתת לו להוביל את הקבוצה בפחות מ 5 משחקים.

    מה יכתוב בוסני במחברת

    "איזה מזל שנזכרתי שיש לי ישראלים בקבוצה", זה לקח קצת זמן ואולי בזכות בעיות המשמעת של ווילי וורן אבל השיפור ביכולת של אור סולומון ושון דאוסן יעמוד לזכות בוסני בקרבות ההכרעה. היתרון המובהק של ראשון הוא שהיא באה בלי לחץ. למרות שהיא עולה עם 3 זרים ,השילוב של חנוכי ובן דוד הוותיקים לצד דאוסן וסלומון יכול להביא הפתעות. יוטר יצטרך להפגין יכולת הגנתית מקסימאלית מול הגבוהים של אילת כדי לאפשר לצעירים לרוץ ולנסות להפתיע בהתקפות מעבר.

    הימור המדור 3-1 לאילת

    ברק גרינטופס נתניה-הפועל מגדל י"ם.

    מאזו העונה 1-1

    זו אמורה להיות הסדרה הצמודה ביותר. 2 קבוצות שאין ביניהם הרבה מן המשותף. י"ם העמוקה מול נתניה עם רוטציה ממוקדת. י"ם מלאת ההתרחשויות בחדר ההלבשה מול נתניה שנהניית משקט תעשייתי בראשות פרנקו. י"ם עם כח אש חזק בעיקר מצמד שחקני הפנים דאנקן –סמואלס. מול נתניה השופעת באתלטים דוגמת בראדלי וושינגטון .

    מה יכתוב פרנקו במחברת

    להמשיך את מה שעבד טוב במשך העונה הסדירה. המפתחות בניהול המשחק צריכים להישאר אצל שולמן. בראדלי וושינגטון צריכים לנצל את יכולת החדירה שלהם כדי למשוך שומרים ולפנות את אורלנד לזריקות קלות. קלינסוות יצטרך להתמודד עם דאנקן וסמואל מתחת לסל כאשר וושינגטון ומורגן יצטרכו לסייע לו בחילופים ושמירה כפולה בעיקר על סמואלס.

    מה יכתוב דרוקר במחברת

    להשתדל לא להסתכסך עם אף אחד עד סוף העונה. המשולש סטיל דאנקן סמואלס נראה חד במשחקים האחרונים ויהווה את העוגן של י"ם. מנגד התפוקה של הישראלים חייבת להשתפר והפלייאןף הוא עיתוי מצויין. קורטני פלס שסובל מחוסר יציבות יכול להיות האקס פקטור שיכריע את הסדרה .

    הימור המדור 3-2 לנתניה

     

  • סיכום עונה ישראלי

    סיכום עונה ישראלי

    תקשורת הספורט תעסוק בימים הקרובים בסיכומי עונת הכדורסל בליגת וינר. היות ובכולם יופיעו השמות: סקוטי הופסון, פרנק האסל, מרקו קילינגסוורת', שון ג'יימס, דווין סמית'. ננסה לנפק לכם סיכום עונה קצת אחר שכולו מוקדש לישראלים.

    שחקן העונה:

    כעסנו עליו שהפר שביתה, הוא נמצא פה כבר יותר מ-10 שנים ושיחק ברוב הקבוצות בליגה,  זכה פעמיים בגביע המדינה, והוא לא שיחק מעולם בנבחרת הבוגרת. קבלו את יהוא אורלנד, האיש שיש לו הרבה מניות בהצלחה הגדולה שלך נתניה העונה. אורלנד קולע מעל 10 נק' למשחק, ובעיקר מוביל בקור רוח ובמנהיגות את חבריו לקבוצה.

    תגלית העונה:

    נכון שיש לו 5 אליפויות, 4 גביעי מדינה, גביע יורוליג ו-4 הופעות באליפות אירופה. אבל אחרי שלא היה פה ובדרך לפרישה, חזר יניב גרין לגלילבוע ונותן עונה נהדרת בקאמבק שלא היה מבייש את כוורת בדרך לתגלית העונה. עם 7 נק', 5 ריבאונדים ובעיקר משחק חכם שהוא כה נדיר במחוזותינו.

    משלימים לחמישיית העונה הישראלית: גל מקל ממכבי חיפה (מלך הסלים ומלך האסיסטים הישראלי עם 13.5 נק' ו-5 אסיסטים), אפיק ניסים מהפועל אילת (עם 12 נק' ו-3 אסיסטים), מתן נאור מהפועל ת"א (שר ההגנה עם 10 נק', 4 ריבאונדים ו-2 חטיפות)

    המשחק הכי גדול של ישראלי העונה:

    בר טימור מהפועל ת"א במשחק הכי גדול בקריירה שלו בדרבי ענק עם 20 נק' (שיא קריירה) 4/5 לשלוש בדרך לניצחון 69:65.

    מאמן העונה:

    ארז אדלשטיין מהפעל ת"א. האיש קידם, תרם, נתן הזדמנויות, פרגן בכל מקום לכדורסלן הישראלי. עוד כמה כמוהו והכדורסל הישראלי יגיע רחוק !

    מלכי הסטטיסטיקה הישראלים:

    מלך הסלים: גל מקל (מכבי חיפה) – 13.4

    מלך הריבאונדים: עידו קוז'יקרו (מכבי חיפה) – 5.6

    מלך היעילות (מדד משוקלל): דרור חג'ג' (אשדוד) – 14.4

    מלך האסיסטים: גל מקל (מכבי חיפה) – 4.8

    מלך החטיפות: מתן נאור (הפועל ת"א) – 2.2

    טבלת תרומת הישראלים – הטבלה האלטרנטיבית:

    מקום

    קבוצה

    דק' ישראלים

    % דק' ישראלים

    נק' ישראלים

    % נק' ישראלים

    מדד ישראלים

    % מדד ישראלים

    1

    הפועל SP ת"א

    115.5

    58%

    34.1

    47%

    31.7

    39%

    2

    מגדל י-ם

    93.1

    46%

    32.8

    40%

    34.3

    37%

    3

    מכבי אלקטרה

    91

    45%

    31.4

    37%

    35.4

    32%

    4

    פנדור ראשל"צ

    89.7

    44%

    25.1

    32%

    17.1

    20%

    5

    גלבוע גליל

    89.7

    45%

    28.6

    90%

    27.9

    29%

    6

    פתאל אילת

    87.8

    43%

    26.4

    79%

    23.3

    25%

    7

    בני הרצליה

    87.4

    44%

    29.9

    37%

    28.6

    32%

    8

    מכבי אשדוד

    84.7

    42%

    25.6

    31%

    24.4

    27%

    9

    מכבי בזן חיפה

    79.2

    39%

    28.1

    34%

    26.1

    26%

    10

    אליצור אשקלון

    78.4

    39%

    22.1

    58%

    15.1

    19%

    11

    גרינטופס נתניה

    76.3

    38%

    22.5

    29%

    16.6

    19%

    12

    יונט חולון

    63.9

    32%

    16.6

    49%

    10.2

    11%

  • הפרצוף האמיתי נחשף / נמרוד משגב

    הפרצוף האמיתי נחשף / נמרוד משגב

    (עודד קרני)

    ראיתי אתמול בלילה בלי ווליום את סוף התקציר מהניצחון היפה של אילת על מכבי והבחנתי שדיוויד בלאט נראה מאוד עצבני ובאופן בוטה לא לוחץ למאמן הקבוצה המנצחת עודד קטש את היד, למרות שזה הגיש לו אותה כמקובל בסוף משחק. תהיתי מה העניין אבל לא מספיק בשביל להחליש את המוסיקה ולהגביר את הטלוויזיה. היום אני קורא שקטש מתנצל בפני בלאט על כך שלקח פסק זמן סמוך לסיום, כשהמשחק היה כמעט גמור. אני לא רוצה לחיות על הכדור הזה יותר.

    קטש מתנצל בפני בלאט על שלקח פסק זמן עשרים שניות לסוף. בלאט לא רק שלא מתנצל על תקרית אי לחיצת היד אלא משקר שזה לא קרה ועוד מאשים את המבקרים ("אסור להגיד דברים לא נכונים") ובמקום לפרגן לקבוצה עם שישית תקציב שניצחה אותו ממשיך לגלות זלזול ("בשבילנו זה משחק אימון טוב") כיאה למאמן שהתרגל להיות חלק מהמועדון שמסמל את כל מה שרע במדינה שלנו.

    המועדון שהוריד מהפודיום את שחקניו בזמן חלוקת הגביע והמדליות בגמר גביע מדינה בו הוא הפסיד, שמנסה למנוע כל ניסיון לגרום לליגה תחרותית יותר, שפוגע תמידית במעמד השחקן הישראלי תוך כדי רמיסת כל שביב מוסר או חשיבה לטווח ארוך, שגומר קריירות לשחקנים מקומיים ומייבש אותם על הספסל רק כדי שלא יככבו בקבוצות אחרות, שבתוכו התנהל (לכאורה) בנק של הלוואות בריבית כולל לשחקנים יריבים ולשופטים, שלא ששלח נציגים להלוויה של האדם ששילם את המחיר ושם קץ לחייו, המועדון שבמשך עשרות שנים עשה הכול על מנת להחריב את ענף הכדורסל בארץ והכל בשם ההצלחה שלו באירופה – זה המועדון שמקבל היום התנצלות ממאמן די צעיר ודי מוצלח על כך שלקח פסק זמן בטיימינג שנראה למועדון הנתעב כלא ספורטיבי.

    אחרי שניצח אותו כשחקן במדי פנאתינייקוס בגמר היורוליג ואחרי שהביס אותו כמאמן במשחק האליפות עם הפועל גליל גלבוע, אין לקטש ברירה אלא להתנצל אם הוא רוצה לחזור יום אחד לאמן במכבי. וכנראה שהוא רוצה.

    ככה זה בענף בו הדיקטטורה שולטת כבר עשרות שנים.