קטגוריה: יורובאסקט

נתחיל דווקא מהדברים הטובים: המשחק מול גרמניה והרבע השלישי מול גיאורגיה צריכים להיות האורים והתומים של הנבחרת בשנים הבאות. כמו כן הנבחרת צריכה לקחת מנבחרת העתודה את הדרך, השיטה, המאמן ואת השלשות. מילה טובה נוספת לאיגוד הכדורסל שלקח על עצמו משימת ארגון ראשונה ועמד בה בכבוד רב ומעלה מכל הבחינות. כל העסק תקתק היטב ובהחלט נותן כבוד וגאווה לכדורסל הישראלי.

ולחדשות בהרחבה: נתחיל מהאיש בראש המערכת, ארז אדלשטיין. ארז מלא בסיפורים וקלישאות, אבל לא טורח לקחת אחריות אמיתית על בחירת השחקנים בסגל, על ניהול המשחק השבלוני נטול אומץ ומקוריות, על היעדר שיטה, על חוסר היכולת להעז (רק המעז מנצח…),ועל כך שהיה יכול להוציא הרבה יותר מהנבחרת.

ריצ'רד האואל הפתיע לטובה הן ביכולת ובעיקר במחויבות הגדולה שלו לנבחרת ויחד עם עומרי כספי היו השניים היחידים שהגיעו לעבוד ונתנו תפוקה. שניהם צריכים להיות העוגן של הנבחרת בשנים הבאות לצד צעירים מוכשרים ורעבים.

גל מקל מכדרר עצמו לדעת וגם אם פה ושם זה עובד, הפגיעה בשאר השחקנים היא קריטית. מקל לא קלעי ולא מנהל משחק ובסה"כ שחקן מאוד מוגבל. הלפרין, אליהו, אוחיון, כדיר ובעיקר פניני הרבה מעבר לשיא והרגליים והידיים כבר לא מה שהיה פעם. ולא, משחק אחד טוב של פניני מול גרמניה לא מחפה על שלושה משחקים בהם סיים עם מדד +/- שלילי אסטרונומי והעדר מוחלט של פעולות חיוביות.

נציגי דור הביניים, טימור ובלייזר נותנים תקווה להמשך וחבל שאדלשטיין לא טרח לעשות שימוש נרחב יותר בשניהם. זלמנסון ודוסון צריכים להשתפר בהרבה פרמטרים.

בסופו של יום האליפות מבחינת ישראל היא כישלון באופן חד משמעי. המטרה היתה ברורה ולא הושגה. מכבסת המילים לא תשנה את זה, ולא ארז, זה ממש לא היה "בית המוות".

מבט קדימה: הנבחרת צריכה מעכשיו להיבנות ולא במפגש לפני אליפות. חשוב להתחיל לבנות שלד שירוץ ביחד עם משחקי אימון ומפגשים לאורך השנה ועבודה בקיץ. כספי, האואל, טימור, דוסון ובלייזר צריכים להישאר מהסגל הנוכחי ויחד איתם לבנות קאדר על בסיס נבחרת העתודה, הפצועים, החסרים והנבחרת עד 21: איתי שגב, כארם משעור, תומר גינת, שלומי הרוש, רפי מנקו, יפתח זיו, טי ג'יי ליף, יובל זוסמן ותמיר בלאט. ומי שצריך לנהל את זה בגזרת האימון הם עודד קטש ומאיר טפירו. בנימה אופטימית זו ניפרד מאליפות אירופה…

מנת פתיחה

ניצחון הבכורה אי פעם באליפות אירופה בישראל של הנבחרת המקומית על גרמניה 80-82 שייך בראש ובראשונה לריצ'רד לב הארי האוול שהוביל את הנבחרת בקרבות העיקשים מול גרמניה תוך שהוא משתטח על הפרקט, נלחם כמו ארי ועוקץ כמו דבורה. גם לעומרי כספי עם דאבל-דאבל חגיגי וגיא פניני בשלשה מכרעת יש חלק בלתי מבוטל בניצחון ההיסטורי. ומילה טובה לקהל שהביע אמונו בנבחרת ונתן בסיום המשחק תצוגת עידוד מרשימה בסיוע הכרוז ניב זהבי. שלא ייגמר לעולם…

מנה ראשונה

אוקראינה ואיטליה (מול גיאורגיה וליטא בהתאמה) פתחו ביתרון 0-8, ניצחו בפער משמעותי בנקודות מאיבודים והפסידו בפער משמעותי בנקודות מהספסל. אלא שאוקראינה תירגמו את הנתונים לניצחון בכורה על גיאורגיה 81-88 ואילו איטליה להפסד בכורה 73-78 לליטא. שני המשחקי היו חד צדדיים כשרק פעם אחת הלוח הורה שוויון.

גיאורגיה שיכורה מניצחון הבכורה המפתיע על ליטא לא מצליחה לשחזר את היכולת , למרות 17 נק' עם  9/9 מהקו של שרמנדיני, מיודענו, ומשחק טוב של זאזא פאצוליה. מנגד, ערב ענק של ארטם פוסטבוי בגיבוי של לוקשוב וליפובוי מעניק לאוקראינה ניצחון 81-88.

ליטא חוזרת להיות המועמדת העיקרית לסיים ראשונה בבית, גם מבחינת הקהל. ליטר ניצחה 73-78 את איטליה. המפתח למיצחון הפעם מגיע מהספסל העמוק, שסיפק מחצית מהנקודות שלה בראשות אדאס יוסקביצ'יוס עם מדד +/- של 14+ ו-20 נק' ב-80%. לשם השוואה חברו לנבחרת, מריוס גריגוניס, סיים עם מדד 15-.

מנה עיקרית

הפתיחה הייתה נהדרת, כשמקל ואליהו הובילו את הכחולים-לבנים יתרון 0-6. בהמשך המשחק התאזן כשהלוח מורה 10-10. האוול וכספי הובילו ריצה משלהם 10-16. שרודר החזיר את גרמניה לעניינים וכספי חתם את תוצאת הרבע 18-23 לישראל.

האוול ושלשות של אוחיון ופניני וישראל ביתרון דו-ספרתי 23-33. תיס חגג מתח לסל והוריד את ההפרש 34-37. כספי והאוול המשיכו לייצר נקודות והקמן חתם את המחצית בדרך לשוויון 43-43.

הרבע השלישי המקולל של הנבחרת שבו שום דבר לא עבד פגע גם הפעם. תיס, שרודר ופיגטמן חגגו בדרך ליתרון דו-ספרתי שנשמר לאורך כל הרבע. דקה לסיום שתי התקפות שמייצגות את הרבע: מצד אחד כספי מחטיא שלשה ומנגד התקפה של גרמניה שבה האוול וכספי מצילים כדורים אבודים, אלא שהכדור משום מקום מגיע לידיים גרמניות ובסיומו אקפינר יורה שלשה 56-69 לגרמניה. האוול מהקו חותם רבע קשה 57-69 גרמניה.

הרבע האחרון ייזכר ויינצר בספר דברי הימים של נבחרת ישראל. רבע שבו הכול התחבר, הרוח שרתה על השחקנים ותודה מיוחדת לשרודר שחירב את נבחרתו. מקל, טימור ופניני הורידו לחד ספרתי 66-75. האוול השתטח על הפרקט ועבודת הגנה טובה על שרודר והפער יורד ל-4, 72-76. כספי עם 4 רצופות והאוול מעלים את ישראל ליתרון אחרי הרבה דקות 77-78. תיס ושרודר מחזירים את היתרון 78-80 לגרמניה. פניני מנסה את התרגיל הידוע שלו של סחיטת עבירה לאחר זריקה משלוש אלא שהכדור בוחר הפעם להיכנס והיתרון חוזר לישראל 80-81. שרודר מחטיא ומנגד מקל מהקו נותן את האות לחגיגות 80-82 לישראל 

קינוח

ריצ'רד האואל עם שורה סטטיסטית מרשימה: 23 נק' , 10/15 מהשדה, 9 ריבאונדים (5 בהתקפה), 7 חטיפות ומדד 36.

כשבר טימור היה על המגרש ישראל ניצחה על 16, כשהוא היה על הספסל הפסדנו ב-14.

ישראל ניצחה את המשחק בזכות ניצחון בריבאונד, בחטיפות, בנקודות במתפרצת ומאיבודים.

זמן ההובלה היה כמעט זהה. ישראל הובילה במשך 17:39 דק' וגרמניה במשך 17:59 דק'.

מנת פתיחה

אלפיים שנות חיכינו לרגע שבו אליפות אירופה תנחת בארץ הקודש בלב מדינת תל אביב. בלי ציניות ובלי מירכאות, מדובר באירוע היסטורי לכדורסל הישראלי. מילה טובה מגיעה לאיגוד הכדורסל שהרים הפקה בסדר גודל שמביא הרבה כבוד והדר לישראל. הקהל מילא כל פינה באולם ובהחלט צמרמורת והתרגשות הן לא מילים גסות. בסיום הערב החגיגי שהסתיים בקול ענות חלושה ולא לארז הזה פיללנו כשהנבחרת עם רוטציה קצרה , משחק שבלוני ואנמי חוטפת בראש מאיטליה, ולא נותר לנו להתנחם במעודדות הנפלאות של זאלז'יריס קובנה שנתנו הצגה משכנעת.

מנה ראשונה

המשחק הראשון בין אוקראינה לגרמניה היה עינוי דין בין שתי קבוצות כבויות ולפרקים נראה כמשחק אימון פנימי ובהחלט סימן מעודד לנבחרת שלנו שבהחלט חייבת לנצח את שתי הקבוצות האלו. לעומת זאת, המשחק השני כבר היה אופרה אחרת והפגיש שתי קבוצות ברמה גבוהה שישראל תתקשה מאוד מולן. גיאורגיה שמנצחת את ליטא בתום מותחן 77-79 העמידה נבחרת נהדרת בראשות שנגליה מבאסקוניה שסיים עם 29 נק' וסחט 10 עבירות, ואיתו צוות מסייע של זאזא פאצוליה עם 8 נק' , 10 ריבאונדים ומדד -/+.מרשים של 14+ ודודה סנאדזה עם 13 נק' מנגד ליטא הרשימה בחצי הראשון עם משחק נפלא של קוזמינקס וקלנייטיס. אבל קבוצה שמוביל אותה שחקן של ניו יורק ניקס לא יכולה לנצח במאני–טיים אחרי שהובילה במשך רוב המשחק.

מנה עיקרית

האנרגיות של הנבחרת נשארו בפתיחה כנראה במשחקי האימון והאיטלקים רצים בקלילות ליתרון 5-13 כשהג'ינג'י מזעיק פסק זמן. הנבחרת חזרה עם קורט אנרגיות ודוסון עם נקודות בכורה באליפות אירופה יורה שלשה ומחזיר את הצבע לפנים של בחורינו והפער רק 2, 11-13.כספי מלהטט בדרך לשוויון 13-13. איטליה שוב בורחת והרבע מסתיים 15-21 עם 5-14 בריבאונד לאיטליה ו-31% מהשדה לעומת 63% לאיטליה.

הרבע השני לא בישר טובות כשהאיטלקים ממשיכים לחגוג מתחת לסל, מנגד כשכספי ספק הנקודות העיקרי והיתרון הדו–ספרתי נשאר על כנו 20-30. האוואל עלה לוהט מהספסל ועם נקודות בכורה באליפות אירופה הוריד את ההפרש, 26-30. מקל עם דקות טובות ובמחצית 32-36 לאיטליה.

הלפרין, בלייזר, טימור וזלמנסון שהיו שובר שוויון במשחקי ההכנה והכניסו את האנרגיות שכל כך היו חסרות לנבחרת, המשיכו להתייבש על הספסל,.כשפניני משוטט על המגרש תוך גרימת נזק משני צידי המגרש, אוחיון בלתי נראה ומקל לא פוגע, למזלה של הנבחרת האוואל וכספי החזיקו אותה במשחק ובסיום הרבע השלישי 41-51 לאיטליה.

ארז המשיך בשבלונה שלא עבדה שלושה רבעים והאיטלקים בקלילות עלו ליתרון 13, 41-54. הדיכאון נמשך לו, האיטלקים שיבשו לחלוטין את המשחק האנמי של ישראל והיתרון צמח לו 46-60. מחזה האימים נמשך כשהאיטלקים המשיכו לחגוג עם מטח שלשות ועלו בסיום המשחק ליתרון שיא של 21 הפרש, 48-69.

קינוח

הקינוח מריר מאוד הפעם. הספסל של ישראל סיפק 4 נקודות לעומת 15 של איטליה, 1/14 ל-3 לנבחרת, הנבחרת הובילה במשך 17 שניות בלבד במשחק, ונסיים באופטימיות: ישראל ניצחה בנקודות במשחק מעבר 3-12 ואחוז מקו העונשין.