יוגב אוחיון חוזר למכבי תל אביב. נבחרת ישראל במבט לעתיד. אבנר קופל משאיר כיסא ריק במנהלת הליגה. כל זה בדוח היישר מהפרקט הלח של ישראל.
ימי סליחה וכפרה.
כמעט בהזמנה ועל סף ערב יום הכיפורים, פתחה במוצאי שבת הנהלת מכבי שולחן והציגה לראווה את הסכם השולם לעולם ברוגז אף פעם עם יוגב אוחיון. סאגת הסכסוך בין השניים כבר נדונה ונטחנה ברחבי המדיה בקיץ היבש שעומד להסתיים והיוותה את השיא בעונת מלפפונים משעממת של הכדורסל הישראלי שרק הנבחרת מעט רעננה אותה.
בשורה התחתונה, הנהלת מכבי עשתה צעד נכון. בהסתמך על ניסיון עבר, במכבי עשו אחד ועוד אחד, והבינו שלהחזיק את יוגב היום יהיה הרבה יותר זול מלהחזיר אותו אם בכלל מחר. הצהובים סוף סוף הפנימו שלאור חוסר יכולתם להתחרות בכסף של אירופה הנכס העיקרי שעומד לרשותם הוא המותג המיתולוגיה והשם. על כן הקפידה ההנהלה גם להדגיש בכל ערוץ את צדקת הדרך וטוהר המידות שנהגה בהן במהלך המשבר המדובר.
עם זאת ולא בפעם הראשונה, עד לקבלת ההחלטה הסופית ובעיקר בתחילת הסכסוך הקפידו ראשי הצהובים להתמיד במנהגם להיות צודקים אך לא בהכרח חכמים. סביר שעם מעט מחשבה וגמישות היה נחתם החוזה שפורסם מול יוגב כבר בסוף העונה הנוכחית. עדיין ממוצע של 400,000$ לעונה לא מתקרב לעלותו של זר בינוני ואם יקפידו במכבי לטפח את הערך המוסף שהם מסוגלים לתת לשחקן הישראלי שאינו נספר בכסף ייתכן שיוכלו לעמוד בעתיד הקרוב והרחוק מול אריות ובעיקר עשירות היבשת.
המבחן הראשון יכול להיות כבר עם פתיחת העונה, כשכולנו נפעיל את הסטופר ונבדוק כמה דקות בליגה וביורו ליג יקבלו מורן רוט, תומר בר אבן,איתי שגב ועידן זלמנסון.
מסע בזמן ושכר לימוד חינם.
ניצן, בואי נחזור בזמן
לא תתבאסי
את תהיי בט', אני אהיה רוסי
רק אל תכעסי
אם אהיה נחמד
את בכל זאת משהו מיוחד
תני לזה ליפול. מילים: יוני בלוך וברק פלדמן
על פי הספרות המדעית מסע בזמן עדיין אינו אפשרי,
אבל על רקע שיר הבטלנים שצפינו בו (אם צפינו…) בר"ג מול רוסיה , וההופעה המנומנמת משהו , בעיקר במחצית הראשונה של נבחרת הכדורסל בסרביה. המתנה שקיבל שיבק ועם ישראל כולו לשנה החדשה היא היכולת לתקן את הדרוש ולהציג מקצה שיפורים בסלובניה 2013.
בזבוז זריקות העונשין המביש,כוח אש חלש מחוץ לקשת,נרפות בהגנה בעיקר מול יריבות חלשות מאיתנו, ורוטציה קצרה מדיי שהשתקפה בעיקר בחסרון בעמדה 2 ובמחליף ראוי ויציב ליוגב אוחיון כל אלו הם שיעורי הבית שיש לשיבק וצוותו לחגי תשרי בשנה הבאה.
לצד כל אלו ולמרות הניסיונות המביכים ,כדוגמת יואב בורוביץ בבאזר לטעון שאין כדורסל בישראל , עדיין יש לתקשורת הכדורסל את הפריבילגיה לבקר נבחרת ישראלית לאומית שרושמת השתתפות 11 ברציפות ו 27 בכלל באליפות אירופה. מאזן נדיר בספורט הקבוצתי הציוני שרחוק מהענפים האחרים ובעיקר מהכדורגל שנות אור.
לשיבק יש שנה שלמה להכניס את דגן יבזורי , ורביב לימונד לעניינים אולי על חשבונו של הלפרין שרכז כבר לא יהיה, ולקוות שצמד הלגיונרים נעימי את מקל יעברו עונה טובה מעבר לים ויראו שהם באירופה לא רק בליגה אלא גם כשהם לובשים את המדים הלאומיים.
הנסיך נהיה למלך ולא הכתיר נסיך חדש.
ראש ממשלת הכדורסל של ישראל סיים השבוע עשור בראשות מנהלת הליגה וטיפס באופן רשמי לכסא יו"ר האיגוד. לצד הברכות וההישגים שראוי לציין לזכות האיש, כגון מיתוג ושיווק הליגה, הגדלה משמעותית של גיוס הכספים,הירתמות ראשי הערים לענף והנפקת 2 אלופות חדשות.
קשה להתעלם מחוסר הדומיננטיות של הישראלים בליגה, מחוסר היציבות של המועדונים שלא קוראים להם מכבי ובעיקר מהאקורדים הצורמים שלוו לשירת הברבור של סיום הכהונה של קופל.
לצד שמועות על עסקאות מפוקפקות שנרקמו עם שמעון מזרחי ומרכזי מכבי והפועל על ראשות האיגוד תמורת תמיכה במועמד זה או אחר בבחירות לוועד האולימפי, וחוסר ההצלחה במינוי אנשי מקצוע בעלי שיעור קומה לתפקידים מרכזיים באגף המקצועי של האיגוד. מעל כולם מרחפת השאלה איך עזב אבנר קופל את הבייבי שלו בלי להשאיר יורש שייצור המשכיות למפעל שהקים ב 2 ידיו. כאיש עם מהלך אחד או שניים בעולם הכדורסל והפוליטיקה,סביר שלו היה עושה מאמץ, היה מצליח לאתר ולשכנע אדם מתאים לתפקיד.
על פי הפרסומים סרב דני קליין להצעה ,קליין הוא אכן מועמד ראוי ומוכשר בעצמו בגיוס כספים אבל יו"ר המנהלת לא חייב להיות מישהו מעולם הכדורסל, הוא צריך להיות בעל כישורי ניהול ושיווק ובעיקר מהלכים במפעל הפיס מועצת ההימורים וערוצי הספורט על מנת לגייס מימון. מועמדים אפשריים לתפקיד יכולים להיות למשל אבו וילאן ח"כ ושר לשעבר שחבר כיום בהנהלת האיגוד, ושמועות אחרות מספרות על מועמד מעניין בשם אהוד אולמרט שבגיוס כספים וודאי לא תהייה לו בעיה…
אך נשאלת השאלה האם הותרת המנהלת ללא יו"ר היא רמז מתרים של אבנר לכך שהמנהלת תבלע בחזרה באיגוד הכדורסל ולמעשה תהיה גם היא תחת ידיו של ראש הממשלה?
