דאנק

קטגוריה: כללי

  • ממשלת הצללים של ליגת ווינר

    ממשלת הצללים של ליגת ווינר

    לקראת הבחירות הבאות עלינו בעוד שלושה חודשים, הרכבנו בשבילכם את ממשלת הצללים של ליגת וינר. ממשלה שתחרוט על דגלה שלום (עם אויבינו ובעיקר, אם הם יתנהגו יפה, עם מכבי ת"א), בטחון (בכדורסלן הישראלי ובכדורסלנים הצעירים) וכלכלה (שפע של קהל ותקציבים גבוהים) ממשלה שתוביל אותנו לשנים יפות של כדורסל ישראלי. מדובר בממשלה עם 8 שרים בלבד שמהווה גם מופת לשלטון אחראי, צנוע, ומוסרי.

    ראש הממשלה – עידו קוזי'קרו

    האיש והאגדה. האיש הנכון בזמן הנכון, משנתו הידועה "קיר הבטון" תהווה תחליף הולם למשנת ז'בוטינסקי "קיר הברזל". עומד שנים בגאון מול האמריקאים ומול האירופאים. עומד בכבוד מול האויבים הגדולים של ליגת וינר (דון שמעון וחבורתו) ולקינוח גם הסתבך עם המוסלמים והנוצרים באמירת השפר הידועה שלו: "אין כמו להתחיל את החג עם מצות טבולות בדם של ילדים נוצרים ומוסלמים".

    שר הביטחון – מתן נאור

    השחקן שמופקד על ההגנה והביטחון בכל קבוצה. שחקן ההגנה הכי טוב בארץ. טבע את המשפט שמהווה אחד מקווי היסוד של ממשלת הצללים: "אם מכבי לא תהיה בליגה כמה שנים, זה יעשה רק טוב". ישתף פעולה היטב עם ראש הממשלה קוז'יקרו כשניים שידועים בחוסר אהבתם הגדולה למכבי ת"א, ובאהבתם הגדולה לכדורסלן הישראלי.

    שר האוצר – יניב גרין

    האיש שמקבל כבר שנים הכי הרבה כסף ביחס לדקות משחק. ניסיונו הרב בכל שנה להשיג חוזים אסטרונומיים, למרות גילו ויכולותיו המוגבלות יהוו בסיס איתן, ויטוו דרך לשחקן הישראלי הצעיר והמבוגר בענייני כספים, חוזים, ומשאים ומתנים.

    שר החוץ – אפיק ניסים

    שהה 9 שנים ברחבי אירופה שם זכה בהישגים מדיניים רבים: זכה עם שטרסבורג הצרפתית באליפות הליגה הצרפתית, הגיע עם בי.סי. קייב לגמר של הפלייאוף האוקראיני ולפיינל-פור היורוצ'לנג', זכה באליפות צ'כיה עם נימברוק, ובעונה האחרונה זכה עם נובו מסטו באליפות סלובניה.

    ועכשיו, חוזר להנהיג את משרד החוץ של ממשלת הצללים של ליגת וינר.

    "מעבר ליכולותיו המדיניות הידועות לכולנו, אפיק מביא איתו ניסיון אדיר ברמות הגבוהות של אירופה"

    שר התשתיות – מאיר טפירו

    מאיר "בעל הנס", משמש גם כנציג שומרי המסורת. מלך האסיסטים של כל הזמנים ובין חמשת המובילים בחטיפות, מה שנותן לו את המומחיות הגדולה בענייני אספקת תשתיות, שוות ערך לנקודות בליגת וינר. גילו וניסיונו הרב יסייעו רבות לממשלה בעיצוב המדיניות שלה.

    שר התיירות – יוני ניר

    התייר הכי גדול בליגת וינר. במשך 9 שנים שיחק ב-9 קבוצות. נע ונד בכל הארץ ומכיר כל פינה בכל אולם ובכל חדר הלבשה ברחבי ליגת וינר: הפועל ירושלים, עירוני ר"ג, בני השרון, ראשון לציון, גבעת שמואל, הפועל חולון, מכבי חיפה, אשקלון, והפועל ת"א. תורם רבות בכל מקום מרוחו ומנשמתו.

    שר התקשורת – משה מזרחי

    מאייש גם את משבצת המזרחי של ממשלת הצללים. לנוכח שמו המחייב "משה מזרחי" גם במאי סרטים וגם ניצב הנלחם בשחיתויות יהווה תואם "משה כחלון" ובכך יהפוך לחביב הממשלה. כשחקן מצוין עם קליעה פנטסטית ובדרך כלל שחקן לא מוערך זו תהיה הזדמנות עבורו לתקן את הרושם באמצעי התקשורת שיסורו למרותו.

    שר החינוך – גיא פניני

    האיש במשבצת של נטורי קרתא בממשלה הפלסטינית, הצהיר, לאחר קבלת סרט הקפטן, שמעתה הוא יפסיק לעשות פרובוקציות, יתנהג כמו ילד טוב ויהווה דוגמא ומופת חינוכית לדור הצעיר. השאלה כמה זמן זה יחזיק מעמד, האם זה יקרה בחודש ינואר במלחה או בחודש מרץ בדרבי בראשון לציון.

    שר לפיתוח הנגב והגליל – ליאור ליפשיץ

    אחראי לפיתוח קבוצות בפריפריה. נולד בנגב בעומר, שם בגיל 6 החל את הקריירה שלו ולקח עם הפועל עומר את גביע הפועל. היה בגליל (העליון) בתחילת הקריירה שלו ושם השיג את הישגו הגדול ביותר כשחקן בניצחון של גליל על מכבי, בשלהי הקריירה שלו משחק בדרום (קדנציה שנייה באשקלון).

     

    שר לאיומים אסטרטגיים – שון דניאל

    במשבצת הנסיך בממשלת הצללים. דור שלישי לשחקנים בליגת העל ובנבחרת ישראל. נכד של מוסא דניאל ובן של מוטי דניאל. דניאל הנסיך לפרגון ואהבה מהקהל, ומחזיר בלחימה עיקשת באיומים אסטרטגיים בדמות נפילים בקרבות מתחת לסל  ובמשחק הגנה, כשהמילה פשרה לא אצלו בלקסיקון. חוטף שנים בלי תגובה מהשופטים (המפגש עם הכתף של סופו, היד שליטפה את עומר סניד, והקללות מאוהב מכבי) וזו הזדמנות בשבילו בממשלת הצללים לשנות.

  • הארוחה השבועית- מחזור 13

    הארוחה השבועית- מחזור 13

    1. מנת פתיחה – מספר חזק – "אפקט נבחרי החודש"

    שימו לב לתופעה מדהימה, שנכנה אותה "אפקט נבחרי החודש". כל שחקן ומאמן שנבחרים לשחקן ומאמן החודש בליגת וינר , נופלים בחודש שלאחריו, במדרון הסטטיסטיקה:

    בחודש אוקטובר אפי בירנבוים ואדריאן יוטר מראשל"צ. באוקטובר זכה אפי במאזן מושלם 0-3 בעזרתו של יוטר שסיים את החודש עם ממוצע מדד 30. בנובמבר (ותחילת דצמבר) מתרסקת ראשל"צ ומסיימת עם ניצחון בודד מול 4 הפסדים כשיוטר מסיים את מחזורים 4-6 עם ממוצע של 7 נק' וממוצע מדד 14.  אפי בירנבוים מסיים את דרכו בראשל"צ בסוף דצמבר.

    בחודש נובמבר עודד קטש וג'רום טילמן מאילת. בנובמבר אילת משיגה מאזן 1-3, ג'רום טילמן רושם ממוצעים של 15.2 נק', ו-8 ריב'.  בדצמבר יורד טילמן ל-11 נק' בממוצע, ו-6.5 ריב', אילת בדצמבר מסיימת עם מאזן של 2-2.

    בחודש דצמבר עדי אזולאי מאשקלון וגל מקל מחיפה. אשקלון מסיימת את דצמבר במאזן נפלא של 1-4, בינואר היא רק מפסידה ובינתיים היא במאזן של 2-0. בדצמבר חיפה רושמת מאזן של 1-3 בזכות מקל שקלע 18.2 נק', מסר 8.8 אסיסטים ומדד ממוצע 25. גל מקל וחיפה, בינואר, מפסידים פעמיים, כשמקל יורד ל-11 נק' בממוצע , 6.5 אסיסטים ומדד ממוצע 13.

    2. מנה עיקרית – הישראלים – הגארדים הותיקים מנצחים!

    דגן יבזורי בערב חלומי מנפץ שיאי קריירה ונותן לליובין ,שמואיל בטובו לתת לו לפתוח בחמישייה לאחר 7 משחקים בהם עלה מהספסל!, אוויר לנשימה עם 30 נק', 7 שלשות, 7 אסיסטים ומדד 35. גם יניב גרין בערב סביר עם 8 נק' ו-6 ריב'.

    שון דניאל מחולוןממשיך להיות יציב ולספק עונה נהדרת והפעם מספק שני שיאי קריירה וכמעט דאבל-דאבל עם 17 נק' ושיאי קריירה בריבאונדים (8) ומדד (23).

    בהרצליה, ממשיך ניב ברקוביץ להציג יכולת נהדרת ומוביל את הרצליה לניצחון עם 12 נק' ו-6 חטיפות,

    לאריק שיבק מומלץ לבחון את האפשרות שדור ההמשך של דניאל וברקוביץ יגיעו לנבחרת.

    בנתניה אייל שולמן (15 נק') ויהוא אורלנד (12 נק') ממשיכים בקו היציב

    באילת אפיק ניסים ממשיך את יכולתו הטובה ומסיים עם 16 נק' ו-7 אסיסטים ומדד 22. מולם בראשל"צ, הישראלים מסיימים רק עם 12 נק'.

    רביב לימונד חוזר למספרים הרגילים והטובים שלו עם 15 נק', 8 ריב' ומדד 20, כשלצידו מאיר טפירו מסיים עם 11 נק' שמעלות אותו למקום ה-18 ברשימת קלעי כל הזמנים.

    באשדוד גוני יזרעאלי פתח מצוין ונחלש בהמשך, ומסיים עם 10 נק' ו-8 אסיסטים.

    במכבי ת"א מורן רוט ממשיך לקבל קרדיט ולהחזיר, הישראלי היחיד במכבי שקלע דו-ספרתי

    באשקלון נציין את עודד שעשוע עם 14 נק' ב-31 דקות משחק.

     

    הישראלי של השבוע: דגן יבזורי, על הניצחון החשוב והחזרה לענייניים…

     

    3. קינוח – דור העתיד "הילדים של שנות התשעים"

    נמרוד טישמן מגלילבוע משחק 19 דקות וקולע 7 נק', כולל שלשה חשובה, גם מקסים קיסוס זוכה ל-2 דקות. בראשל"צ אור סולומון משחק רק 5 דק' וקולע 6 נק' ושון דאוסן רק 4 דק' . בהפועל ת"א, בר טימור קולע 9 נק' ב-29 דקות ויותם שירן קולע 4 נק' ב-10 דקות.

    בן אלטיט מהרצליה ב-5 דקות משחק קולע סל, סוחט עבירה וקולע עונשין, האם לא מגיע ל"יליד" קצת יותר קרדיט ודקות משחק? מנגד רייס, לביא ואוחנון מקבלים דקות וממשיכים לאכזב.

    בנתניה דולב דראפיץ' משחק 2 דקות בהם קולע שלשה ומוסיף ריבאונד, האם גם ל"ילד" הזה לא מגיע קצת יותר קרדיט ?

    ברק חדד מאשדוד מקבל קרדיט מברקוביץ בדקות ההכרעה ומסיים עם ערב מביך של 0/2 מהשדה ו-3 עבירות והכול ב-5 דקות !

    באשקלון דודו שמריז ממשיך לקבל דקות (13) אך ללא תפוקה משמעותית.

     

    הצעיר של השבוע: נמרוד טישמן , על ניצחון החשוב והחזרה לענייניים…

  • הארוחה השבועית – מחזור 12

    הארוחה השבועית – מחזור 12

    1. מנת פתיחה – מספר חזק – מיכה שמבן ז"ל

    מיכה שמבן נפטר אתמול בגיל 94 . שמבן, מחלוצי הכדורסל בישראל, ייסד את אגודת הפועל חולון והיה מאמן כדורסל וכדורעף במשך שנים רבות.

    שמבן שימש במשך שנים ארוכות כחבר הנהלת ונשיאות האיגוד ויו"ר הועדה המקצועית בכדורסל, הקים את הכדורעף בארץ, היה מאמן הנבחרת הראשון, שופט בינלאומי ויו"ר איגוד הכדורעף עד תחילת שנות השבעים.

    עוד לפני מלחמת השחרור כבר "חרש" את הארץ על מנת להקים קבוצות כדורעף.

    היה מורה חינוך גופני למופת ולא בחל כל חייו ללמד ילדים קטנים.

    איש יקר, אציל, וישר שהיה לי הזכות להכיר גם באופן אישי. שמבן היה בקיבוצי ואבי, גיורא, למד אצלו התעמלות בכיתה ה'. ביום עצוב זה, ירכינו ראשם ויבואו על בושתם הגדולה האדונים טל ברודי, גילי לוסטיג, גדעון סער והגב' אסתר רוט שחמורוב על שהעדיפו לתת פרס ישראל לשמעון מזרחי על תרומתו לעצמו ולמכבי ת"א על פני מיכה שמבן (שהתמודד מולו) שתרם רבות לספורט הישראלי ככלל ולכדורסל הישראלי בפרט. יהיה זכרו ברוך !

    אתר דאנק מרכין ראשו ומשתתף באבלה של המשפחה.

    ‏

    2. מנה עיקרית – הישראלים – הגארדים הותיקים מנצחים!

    המפתח השבועי, הוא חזרה של הגארדים הותיקים ומנוסים שמובילים לניצחון: חנוכי, אפיק ניסים וניב ברקוביץ. בראשל"צ, ניצן חנוכי חוזר לבמה ולעניינים עם 11 נק', 8 ריב', 4 אסיסטים ומדד 17 גם עמית בן דוד ואור סולומון תורמים את חלקם עם 8 נק' כל אחד, מולם בגלבוע, כרגיל, מאומה וכלומה כשאף ישראלי לא קולע דו-ספרתי. בהרצליה ניב ברקוביץ ממשיך את היכולת הטובה שלו כשהוא קולע 16 נק', 4 ריב' ו-5 אסיסטים ב-37 דקות משחק. מולו בר טימור בעוד ערב נהדר של תגלית העונה שלנו, עם 14 נקודות ומדד שיא לעונה – 19.

    בחולון שון דניאל ממשיך להיות יציב עם10 נק' ב-20 דקות, ובחיפה גל מקל עם 14 נק' ו- 7 אסיסטים. באשקלון זה לא היה השבוע של הישראלים, וייתכן שכאן טמון שורש הבעייה. שהישראלים של אשקלון טובים היא מנצחת, כשהם לא במשחק היא מפסידה ! באילת קיבלנו סוף סוף את אפיק ניסים עם 19 נק' ו-5 אסיסטים וגם טוני יאנגר מתפוצץ עם 16 נק' (שיא עונתי).

    בסופר קלאסיקו של ליגת וינר לא היו ישראליים: הישראלים של הפועל ירושלים לא הגיעו למשחק (כדיר וקוקיה באופן פיזי לימונד , טפירו וליפשיץ ביחד קלעו רק 5 נק') מולם גם במכבי ת"א אין את מי לציין.

    באשדוד, למרות הניצחון, הישראלים לא היו פקטור (רק 12 נק' ביחד !) ומולם בנתניה אייל שולמן מתחיל לקבל חותמת של גארד מוביל בליגת וינר עם 15 נק' ו-7 אסיסטים. כשגם יהוא אורלנד קולע 13 נק' ומוסיף 5 ריבאונדים.

    הישראלי של השבוע: ניצן חנוכי, על הניצחון החשוב והחזרה לענייניים…

     

    3. קינוח – דור העתיד "הילדים של שנות התשעים"

    מחזור סביר לצעירים שלנו: אור סולומון קולע 8 נק' ומוריד 8 ריב' ב-21 דקות, בן רייס מהרצליה קולע 9 נק' ומדד 10, וגיא לביא עם 5 נק' , בהפועל ת"א, ארז נותן ממשיך לתת קרדיט לבר טימור שנותן משחק נפלא עם 14 נק' באחוזים גבוהים ומדד 19 (!)  וליותם שירן (16 דקות). באשקלון דודו שמריז ממשיך לקבל דקות (21).

    נרשמו בטופס השבוע ולא הועילו בטובם לעשות פעולה חיובית: יונתן לוי מנתניה (דקת משחק ועבירה אחת),  טמיר אריאלי מנתניה (4 דקות ועבירה אחת), רם אלאספור מירושלים (דקה אחת), נמרוד טישמן מגלילבוע (12 דקות , 0/3 ל-2), רום גפן מהפועל ת"א עם דקה אחת ועבירה אחת,

    הצעיר של השבוע: אור סולומון , על ניצחון החשוב והחזרה לענייניים…

  • "כנגד ארבעה בנים"

    "כנגד ארבעה בנים"

    הכדורסל הישראלי, למי שלא שם לב, נמצא על פרשת דרכים – הוא לא ספורטיבי, עם תדמית נמוכה, הזרים שולטים והישראליים בשוליים, והמבנה והתקציבים שלו בירידה. אלה ארבעת הפרמטרים שייקבעו האם עתיד הענף לשנות חושך מבית מדרשם של האדונים פדרמן, לבנת ומזרחי וורשביאק או לשנות אור. ארבעה אנשים, כל אחד אחראי על פרמטר אחד, צריכים להביא את השינוי ולתת לכל חובבי הענף לראות את האור בקצה המנהרה.

    1. ניר אלון יו"ר איגוד השחקנים – יוביל את הליגה לישראלית יותר

    ניר אלון הוא יו"ר ארגון השחקנים. הנחרצות שלו כפי שהובאה בראיון בגלובס בסוף השבוע, צריך לעודד ולתת תקווה לכדורסלן הישראלי. אלון במשפט מחץ: "נאלץ להשבית את הליגה באפריל-מארס אם לא יורידו את כמות הזרים לשלושה. נפעל בכל הכוח".  אתר דאנק היה המתריע בשער ואלון חוזר על מה שאנחנו אומרים כבר הרבה זמן: "אני מאוכזב מכל מיני מאמנים. אפשר לצפות ממאמנים ישראלים צעירים שישתפו יותר ישראלים. המצב גרוע מאוד. גרוע מאוד." כל האמירות האלו על רקע ההחלטה השערורייתית על פטור ממס הכנסה לשחקנים זרים. השחקנים הישראליים חייבים לקום ולעשות מעשה, בגיבוי של ניר אלון והתקשורת, ובראשות שחקני מכבי ת"א, ולדאוג פעם אחת לכדורסל הישראלי ולא למכבי ת"א !!!

    2. אבנר קופל יו"ר איגוד הכדורסל – יוביל את הליגה לנקייה ועם תדמית גבוהה יותר

    אתר דאנק פנה באופן רשמי לגורמים בכירים בענף הכדורסל באיגוד לקיים מפגש בין מאמני ושופטי ליגת העל שמטרתו להשיב את הכבוד ההדדי בין הצדדים ותוך שיתוף פעולה להביא להרגעת הרוחות ולמצב שבו השחקנים והמשחק הוא המרכז ולא המאמנים והשופטים. מפגש מסוג זה יסייע רבות הן לשופטים, הן למאמנים וכמובן לכדורסל הישראלי כולו ולקהל הצופים, וגם מסר לדור העתיד של השופטים והמאמנים.

    התגובה של איגוד השופטים ("איגוד השופטים ישמח לכל מפגש עם מאמני הכדורסל, בכל פורום שמטרתו לקדם את משחק הכדורסל ההוגן"). ומנהלת הליגה ("המנהלת ערכה בעבר מפגש בין שופט בכיר למאמנים  ועוזרי מאמנים ותשמח לערוך מפגשים כאלה בעתיד.") היו חיוביות ומעל כולם אבנר קופל אמר: "אין ספק כי יש בנושא זה חשיבות רבה ואני רואה בהצעתך מועילה וחיובית. לאחר בדיקת הצעתך לעומק, אעדכן אותך על החלטתי בהקדם. מודה על עזרתך לעניין זה." אנחנו מאמינים ומחכים…

    3. שמואל פרנקל יו"ר מנהלת הליגה – יוביל את הליגה לספורטיבית ותחרותית יותר

    ביום רביעי עמד על הפרק היכן מתקיים הגמר של ליגת וינר. היה רוב מוחלט לקיום הגמר ברוממה. לא ברור מדוע לא נפלה ההחלטה למען הספורטיביות וההגינות. לכן צריך שמואל פרנקל, יו"ר מנהלת הליגה, להתנער מהפטרונים שלו מזרחי ופדרמן, ולפעול למען הכדורסל הישראלי, למען התחרותיות ולמען הספורטיביות. המסר שיועבר מהחלטה זו לקהל, לשחקנים, ולכל הבעלים המשקיעים בכדורסל הישראלי הוא מסר שזו ליגה תחרותית, ספורטיבית. מסר של תקווה לכדורסל הישראלי.

    4. עפר שלח – יוביל את הכדורסל הישראלי לשינויי מבני מן היסוד 

    עפר שלח, נציג הכדורסל הישראלי שרץ לכנסת אמר על ענף הכדורסל בראיון לאתר ONE: "אני אוהב את הענף, אוהב אותו באמת. עם זאת, קיימת מונופוליזציה גם בעולם הספורט והכדורגל פופולארי הרבה יותר. בנוסף, קיימת התופעה שבו הענף מזוהה עם קבוצה אחת )מכבי תל אביב) וזה מצב לא בריא לליגה". אתרדאנקששלח גם ייעשה ולא רק יידברויביא לשינוי בתקציבים המופנים לכדורסל ולשינוי מבנה הכדורסל הישראלי שיביא לענף בריא ולא חולה !

  • דוח מהפרקט: סיכום סיבוב ראשון

    דוח מהפרקט: סיכום סיבוב ראשון

    עוד סיבוב עבר

    כמיטב המסורת סיום הסיבוב הוא זמן טוב להביט לאחור ולסכם מה היו התופעות שבלטו בליגת ווינר אחרי שבערך שליש עונה מאחורינו.

    טוענת ירוקה לכתר

    אם חיפשנו אופוזיציה עם סיכוי להפריע לשלטון הצהוב היא הולכת ומתגבשת ברוממה, בראד גרינברג מוכיח שלא רק מאמנים ישראלים יכולים להצליח בליגה והוא בנה נבחרת מגובשת לוחמת קבוצתית ורבת כלים ועומק שיכולה ביום נתון לנצח כל קבוצה בליגה כולל מכבי. מבין 3 הצמודות למכבי בצמרת, הכוללת גם את אילת ונתניה, חיפה ובעיקר חיפה עם מקל היא המצ'אפ הטוב ביותר מול מכבי , יש לה קו אחורי (מקל את סטול) שמשלים איש את רעהו , עמדות 4,3 שמנפקות כמעט 40 נק' למשחק (קלאתיס,סמית  וקורי קאר) ו צמד שחקני פנים (עידו ותומאס) שיכולים להכות את הקו הקדמי הרך של דייויד בלאט. עם אכן יתממש הסיכוי שמשחק הגמר יתקיים ברוממה וחיפה גם תגיע אליו יקבל הקהל הירוק הזדמנות למלא את האולם החדש ואולי לחזות בהיסטוריה.

    אתם זוכרים את הימים ? ימי הפיינל פור

    3 סוגרות הטבלה השתתפו ב 2 הפיינלס פור האחרונים, 2 מהן הן גם היחידות שהוציאו אליפות מידי מכבי מאז 92  , חולון וגליל ,אשדוד זכתה בסגנות בעונתה השנייה בליגה, אם ללמוד מהסיבוב שהסתיים אחת מהן תיפרד מליגת העל בתום העונה . זה בהחלט מצער ומלמד מה קורה למי שמותש מהקרב מול הענק הצהוב. הפועל חולון עם 7 הפסדים רצופים היא האכזבה המרעישה של הסיבוב, הבור שנפער עם חסרונו של רוט לא מצליח להיסתם , את מקומו ממלאים לסירוגין זק רוזן מקום 26 בליגה באסיסטים , ג'רום דייסון שחקן מוכשר אך מחריב משחקים סידרתי ושלומי הרוש שהוא שחקן לוחם ומגן מצויין אבל רחוק מדמות המנהיג של רוט. גליל גלבוע היא סיפור של אסטרטגיה כושלת וניהול הפכפך שהחל בהחלטה תמוהה על אימוץ החוק הרוסי, המשך בזיגזג בין ישראלים צעירים וכאלה שפג תוקפם וכלה בהעלאת זרים מן האוב בדמות ברנדון האנטר, אשדוד בדומה לחולון לא הצליחה להתגבר על חסרונו של טפירו ומגישה מדי שבוע סרט בשם געגועים לטרום עונה או בשמה השני גביע ווינר.

    כשהיינו קטנים אמרתם הבטחות צריך לקיים.

    2 האכזבות המהדהדות של הסיבוב הן י"ם והרצליה אם בהימורי טרום העונה היו השתיים מועמדות בטוחות בפלייאוף העליון הרי שמאזנן על סף החיובי (,י"ם 5-6 הרצליה 7-4 ) הוא במילה אחת , אכזבה. י"ם עדיין אוחזת בתקציב כפול מזו של הבאה אחריה (מכבי חיפה) ושדרת הישראלים שלה היא הטובה בליגה על הנייר, בפועל אין עדין לדרוקר בעל בית על הפרקט , מאיר טפירו שהיה אמור לשאת בחלק של הנטל מתגעגע לימיו באשדוד וההבאה של ליאור ליפשיץ לעמדת הרכז בינתיים לא מוכיחה את עצמה. בהרצליה בנו השנה לא רק על דייג הזרים המוצלח של אקוניס אלה גם על הישראלים ברקוביץ בן רייס וגיא לביא , למרות עונת שיא של שני הראשונים בשורה הסטטיסטית זה עדיין לא מתרגם לשורת הנצחונות.

    ה מ פ ת י ע ו ת

    לכאורה מצא דני פרנקו בנתניה נוסחה פשוטה, 4 זרים מוכחים שמכירים כל פיסת פרקט ברחבי ישראל עם תוספת ישראלית לוחמת ורעבה אבל לא תמיד נוסחה כזו מצליחה ראו למשל את י"ם של קטש מהעונה שעברה, ההימור האמיתי של פרנקו הוא על עמדת הרכז, אייל שולמן שראה יותר מידי ספסל בראשון בעונה שעברה קיבל את הבמה המרכזית והחזיר בגדול , הזרים עונים על הציפיות עם 54 נק' משותפות בממוצע למשחק נתניה ניצחה מספר משחקים צמודים העונה ועושה רושם שהיא בנויה להתמודד בצמרת הגבוהה.

    באשקלון הקימו קבוצה בדקה ה41 ,אספו מן הגורן ומן היקב ועד למחזור ה 6 נראו בדרך הסלולה ללאומית , מאז 5 נצחונות ב 6 משחקים ממקמים את האשקלונים בעמדת מאבק על הפלייאוף העליון  השילוב של 4 זרים שמשחקים מעל 30 דקות בערב עם הותיקים שעשוע ומוסינזון והצעירים שמריז ובוקרה מעמיד את הקבוצה הדרומית של אזולאי הרבה מעל לציפיות של תחילת העונה.

    ואף מילה על מכבי…

    השילוב של חיכוכים מאחורי הקלעים – בלאט מול ההנהלה, שערוריות על הפרקט – אוחיון ופניני וזרים חסרי ברק , למעט אולי דווין סמית הם באופן מסורתי (עד כמה שפעמיים יכולה להיות מסורת) גורמי עידוד לערעור הביטחון של הצהובים בליגה וסיכוי להפילם במיוחד שמדובר במשחק אחד, אם כפי שראוי להיות השנה הביתיות במשחק הגמר לא תהיה של מכבי יש תקווה לתחרות בליגת ווינר .ככל שתעמיק העונה האירופאית ותשחוק את הענק הצהוב ייתכן ונראה את הפערים מצטמצים אם לא על הנייר אז לפחות על הפרקט.

    בוחרים בספורט.

    לראשונה אי פעם ככל הנראה עשוי להגיע איש כדורסל לבית הנבחרים הציוני, מועמדותו של עפר שלח בשם מפלגת יש עתיד של יאיר לפיד לבית הנבחרים כחול לבן היא אבדן גדול לעולם הכדורסל אבל הזדמנות בעולם הפוליטיקה.

    מבלי להיכנס להעדפה למפלגה פוליטית כזו או אחרת, נוכחותו של עופר שלח בבית המחוקקים יכולה לקדם טיפול בכמה סוגיות בוערות בעולם הכדורסל בפרט והספורט בכלל. מצע הספורט של יש עתיד הוא הפעם הראשונה שמפלגה מעמידה את נושא הספורט בחזית היעדים שלה וגם אם את הפתק שלה לא תטילו בקלפי יש לברך על כך. אתר דאנק קורא לך עופר לא לבזבז זמן בוועדת החוץ והביטחון הנה כמה נושאים ששכחתם במצע שלכם ושיוכלו לאתגר אותך כשר הספורט למשל, כן יש דבר כזה ותפקידו הוא לא רק לעמוד על הפודיום פעם ב4 שנים (אם בכלל) .

    הטבות המיסוי על זרים, כ 25 מיליון שקל בשנה מפסידה המדינה כתרומה לאזרחי חוץ שבאים לחזק לנו את הספורט,זה כסף שאפשר לעשות איתו הרבה לקידום הספורטאים הצעירים כחול לבן ומוטב שקל אחד קודם. יתרה מכך  חלק מהסכום הזה יצטרך לצאת מכיסם של שמעון מזרחי/פדרמן/רקנאטי את התמיכה של שלי יחימוביץ כבר יש לך.

    חלוקת תקציבים לכדורסל ענף הכדורסל מקבל מהמדינה רק 8 מיליון שקלים בשנה מול 80 מיליון לכדורגל, נכון הוא קצת פחות פופולארי אבל בהתחשב בהישגי הענף בעיקר במישור הנבחרת הלאומית ראוי לחלק את העוגה קצת אחרת

    פירוק מרכזי הספורט .אם אכן תוקם במהרה בימינו רשות ספורט לאומית שתרכז את סמכויות חלוקת התקציבים לענפים ולאגודות השונות.( כפי שכתוב במצע ), יוכל המהלך לייתר סוף סוף את הסרח הקרוי מרכזי הספורט, זה צריך להיות סעיף ברור בחוק המתרקם . הגופים המסואבים האלה במגוון תצורותיהם (מכבי,הפועל, בית"ר, אליצור) קשורים לספורט כמו מחט לתחת וסליחה על הביטוי אבל הם צריכים לבקש מאיתנו סליחה גדולה יותר.

  • סיכום הסיבוב של הישראלים

    סיכום הסיבוב של הישראלים

    בחרתי לפתוח את סיכום הסיבוב עם ציטוט של עמית תמיר, שחקן עם פוטנציאל ענק לא ממומש: "בליגת העל בישראל יש 32 שחקנים שמשחקים מעל 30 דקות- 3 מהם ישראלים. לעומת זאת, ביוון- 12 מהם חמישה יוונים, איטליה בליגה של 16 קבוצות- 24 שחקנים מהם ארבעה מקומיים, בספרד רק שני שחקנים בכל הליגה עם ממוצע של מעל 30 דקות…
    אין שימוש בספסל בישראל, וכמובן שעל הספסל נמצאים הישראלים הצעירים שמתים להוכיח את עצמם…"

    חמישיית הישראלים של הסיבוב:

    גל מקל (מכבי חיפה) – הישראלי של הסיבוב, שיחק רק 5 משחקים, אבל שידרג את מכבי חיפה וסימן אותה כמועמדת לתואר. קלע בממוצע 15.6 נקודות (ראשון בין הישראלים) , מסר 7.6 אסיסטים (ראשון בליגה), ומדד ממוצע מרשים של 20.8  (8 בליגה וראשון בין הישראלים).

    רביב לימונד (הפועל ירושלים) – קולע 11.4 נק' למשחק , ומדד ממוצע של 13.2, קולע 61% ל-2, נתן הופעות טובות גם במשחקים האירופאיים. אחראי להתאוששות של הפועל ירושלים.

    ליאור אליהו (מכבי ת"א) – מדורג 2 בין הישראלים עם ממוצע מדד של 15. בששת המשחקים האחרונים השיג מדד דו ספרתי, קולע 11.6 נקודות למשחק, ו-4.4 ריבאונדים, מדורג ראשון בליגה במדד -/+.

    עידו קוז'יקרו (מכבי חיפה) – הישראלי הכי טוב העונה מבין הגבוהים. מדורג 7 בין הישראלים בנקודות עם 1.6 נק' למשחק, וקוטף 6.2 ריבאונדים (ראשון בין הישראלים). מספק לחיפה מטרייה אווירית והרבה נשמה.

    מתן נאור (הפועל ת"א) – שחקן ההגנה מספר אחד בליגה. מדורג שמיני במספר נקודות בין הישראלים עם 10 נק' למשחק, חוטף 3 כדורים (ראשון בליגה) למשחק ומדד ממוצע 9.6.

    הישראלי הצעיר:

    בר טימור (הפועל ת"א) – פתח כמעט בכל המשחקים של הפועל ת"א, מדורג 10 בין הישראלים עם מדד ממוצע 9.7, קולע 7.6 נק' למשחק ומוסר 4 אסיסטים. רשם התקדמות ענקית השנה, והפך לשחקן נבחרת לגיטימי.

    ספסל: יוגב אוחיון (מכבי ת"א), דרור חג'ג' (אשדוד), בר טימור (הפועל ת"א), גור פורת (אשקלון), אלישי כדיר (הפועל ירושלים),

     

    המאמן:

    ארז אדלשטיין (הפועל ת"א) – הפועל ת"א של ארז אדלשטיין מושתת על ישראלים ועל צעירים. נתן הזדמנות ודקות משחק ליותם שירן ובר טימור. הישראלים שלו: שולדבראנד, נאור ואיתן הפכו לדומיננטיים ומובילים את הפועל ת"א לעונה טובה.

    הישראלים שנמצאים בחמישייה הראשונה בדירוגים הסטטיסטיים:

    גל מקל – ראשון באסיסטים, ראשון ביחס איבודים/אסיסטים

    ליאור אליהו – ראשון במדד -/+

    יוגב אוחיון – שני בחטיפות, שלישי במדד -/+, שלישי באסיסטים, חמישי ביחס איבודים/אסיסטים

    מתן נאור – ראשון בחטיפות

    גור פורת – שלישי באחוזים ל-3

    נמרוד טישמן – שלישי ביחס איבודים/אסיסטים

    ישראלים שעשו דאבל-דאבל העונה:

    יניב גרין – 14 נקודות ו-11 ריבאונדים (מחזור 10),

    יוגב אוחיון – 12 נקודות ו-10 אסיסטים (מחזור 2)

    גל מקל – 24 נק ו-12 אסיסטים (מחזור 9)

    ניב ברקוביץ – 2 כמעטים: 16 נק' ו-9 אסיסטים (מחזור 1), 10 נק' ו-9 אסיסטים (מחזור 10).

    השחקנים הישראלים הפעילים המובילים בטבלת קלעי כל הזמנים

    מאיר טפירו – מקום 20 , צפי לעונה הנוכחית – מקום 18 (חסר לו 13 נקודות)

    עידו קוזי'קרו – מקום 56 , צפי לעונה הנוכחית – מקום 51 (חסר לו 95 נקודות)

    משה מזרחי – מקום 86 , צפי לעונה הנוכחית – מקום 79 (חסר לו 89 נקודות)

    קורי קאר – מקום 88 , צפי לעונה הנוכחית – מקום 87 (חסר לו 23 נקודות)

    ליאור אליהו – מקום 113 , צפי לעונה הנוכחית – כניסה לרשימת 100 הגדולים (חסר לו 138 נקודות)

     

    הטבלה האמיתית – תפוקת הישראלים – דקות משחק, נקודות ומדד:

    מקום

    קבוצה

    אחוז דקות

    סה"כ נק'

    נק' ישראלים

    אחוז נק'

    מדד ישראלים

    אחוז מדד

    1

    הפועל SP ת"א

    60%

    73.3

    38.1

    52%

    33.1

    43%

    2

    מכבי אשדוד

    50%

    73.5

    27.4

    37%

    24.3

    31%

    3

    מגדל י-ם

    46%

    84.5

    30.6

    36%

    32.5

    33%

    4

    גלבוע גליל

    45%

    74.7

    26.5

    36%

    22.9

    25%

    5

    מכבי אלקטרה

    44%

    120.8

    30.7

    31%

    40.8

    33%

    6

    בני הרצליה

    44%

    81.1

    31.5

    39%

    27.8

    32%

    7

    פתאל אילת

    42%

    77.6

    21.0

    27%

    18.3

    20%

    8

    אליצור אשקלון

    42%

    80.9

    26.8

    33%

    19.4

    22%

    9

    פנדור ראשל"צ

    41%

    77.5

    21.1

    27%

    13.3

    15%

    10

    מכבי בזן חיפה

    40%

    83.4

    30.0

    36%

    29.5

    28%

    11

    גרינטופס נתניה

    37%

    76.4

    20.5

    27%

    14.5

    16%

    12

    יונט חולון

    37%

    76.8

    20.4

    27%

    14.5

    15%
  • המושך בחוטים

    המושך בחוטים

    הטירוף של פתיחת העונה, המעבר המפתיע של ג'יימס הארדן ליוסטון, 0 ניצחונות במשחקי ההכנה לחבורה הנוצצת של הלייקרס, הפיטורים של מייק בראון וסאגת המאמן הבא, האליפות של סן פרנסיסקו בבייסבול ואפילו הסופה במזרח ארה"ב ערפלו מעט את אחת הידיעות החשובות שהגיעו החודש מעבר לים: הודעת הפרישה של דיוויד סטרן מתפקיד בתחילת פברואר 2014, כאשר ימלאו לו שלושים שנים של כהונה כקומישינר ה-NBA.

    זה אולי נשמע פשוט וכיף. מה כבר יש לקומישינר לעשות? להעניק את הגביע לאלופה ולבוא כאורח כבוד לאיזה משחק שהוא רק רוצה? בנוסף, לרבים מצטיירת דמותו של דיוויד סטרן לפי הסטריאוטיפ הקלאסי: יהודי, לבן, עורך דין ועשיר. הרבה רואים בו אדם קשוח וקשה שניסה ועדיין מנסה "לחנך" את שחקני ואוהדי הליגה. למרות ששמו אינו אהוד בקרב האוהדים – ביום שבו יסיים את תפקידו ב-2014 כולנו נרגיש בחסרונו ולשנים קדימה הוא ודאי ייזכר כאחת הדמויות הכי משפיעות בעולם הכדורסל, כמעט יותר מכל כוכב שדרך במהלך תקופתו כקומישינר על מרגש הכדורסל.

    הרומן של דיוויד עם הליגה הטובה בעולם התחיל כבר בצעירותו. כשהיה בן 24 סיים את לימודי משפטים באוניברסיטת "קולומביה" שבניו יורק והחל לעבוד ב-NBA כנציג של חברת עורכי הדין שייצגה את הליגה. במרוצת השנים עבר דיוויד דרך עוד מספר תפקידים בליגה, עד שבשנת 1984 קיבל את תפקיד חייו כקומישינר מקודמו בתפקיד לארי אובריין (אותו לארי אובריין שעל שמו קרוי גביע האליפות של הליגה).

    לא סתם זכה סטרן לסטריאוטיפ של היהודי בעל הראש העסקי, בראש ובראשונה הגוף שמר סטרן עומד בראשו הינו ארגון כלכלי, אם אינו היה רווחי לא הייתה לא זכות קיום. במהלך כהונתו הליגה הגיעה לשיאים כלכליים בזכות ניהול חכם והפצת מודעות ה-NBA ברחבי אמריקה הצפונית ובעולם כולו: הקמת קבוצות חדשות בליגה (7 במספר), שילוב ערים מקנדה, רילוקיישן של 6 קבוצות לערים שונות, משחקי ראווה באסיה ואירופה. אפשר לומר שסטרן ניצל את הגלובליזציה עד תום ונכון להיום העולם כולו מחובר ל-NBA מאסיה עד אמריקה ומועבר בשידור חי למעלה מ-200 מדינות ומפורשן מעל ל-40 שפות שונות.

    אך לא רק כסף עומד לנגד עיניו, להפך נראה כי הערכים שניסה דיוויד סטרן להנחיל במהלך תקופת מושבו על כסא הקומישינר מבורכים הרבה יותר ומהווים יסודות למנהל בכל ארגון באשר הוא: כבר בתחילת דרכו נקף סטרן אצבע נגד השימוש בסמים בליגה ומאז אמצע שנות ה-80 נערכות בדיקות באופן מתמיד למציאת חומרים אסורים אצל שחקני הליגה. סטרן יצא בגלוי לא פעם נגד הימורים, הציב תקרת שכר שתשמור על איזון, הוא מעודד תחרותיות ומשחק הוגן. לאחרונה זכור לנו "קוד הלבוש" שחוקק סטרן בשנת 2005 ותוכנו היה ששחקני הליגה צריכים להגיע בלבוש הולם לאולם, למסיבת עיתונים וכל אירוע אחר שקשור לליגה. למרות תסכול השחקנים, זו היא עוד החלטה ניהולית שראויה לשבח. מדוע ששחקן NBA שזהו מקצוע מכובד, מרוויח משכורת נאה ומהווה מודל לחיקוי לילדי העולם יופיע בתקשורת בצורה מרושלת שלא מכבדת את הענף?

    הערכים שמנסה להעביר סטרן דרך הכדורסל לא מסתיימים כאן. הוא קידם את רעיון ליגת הנשים ה-WNBA כסימן לשוויון בין המינים. מעל הכול סטרן החזיר את הכדורסל לקהילה בפרויקט המוצלח שנקרא NBA Cares בו כל קבוצות הליגה וכל השחקנים מחזירים לקהילה בכל מיני דרכים מגוונות משעת סיפור לילדים ועד עזרה לשיפוץ פני העיר. פה זה לא נגמר, סטרן ממשיך לקדם גם פרויקטים למען הסביבה, מניעת אלימות במגרש ומחוצה לו וקידום מודעות לחשיבות הכושר והספורט.

    שחקנים באו והלכו, אגדות נוצרו, הכדורסל כמו העולם שינה את פניו ורק דבר אחד לא השתנה במהלך שלושה עשורים וזה דיוויד סטרן. לא רק דרך הישגיו הרבים אלא גם לפי מושגי עולם העסקים: מנהל ארגון שממשיך לעמוד בראשו לאורך כל כך הרבה שנים בוודאי מצביע על העובדה שדיוויד סטרן הינו מנהל גדול.
    אנחנו עוד נתגעגע לאיש שמושך בחוטים של הליגה כולה!

  • הארוחה השבועית

    הארוחה השבועית

    1. מנת פתיחה – מספר חזק – הברומטר

    ברומטר, או בשמו עברי מד לחץ, הוא מכשיר מדידה המודד את הלחץ האטמוספרי. בספורט לקחו אותו בהשאלה למדוד הצלחה של קבוצה, בעזרת מד לחץ מיוחד במינו, שהוא שחקן מסוים, שמשחק טוב שלו מביא באופן ישיר לניצחון של הקבוצה ולהיפך, משחק גרוע שלו מביא להפסד של הקבוצה.

    מכבי ת"א: דווין סמית' – היחיד ממכבי ת"א שלא הפסיד העונה בליגה, לא שיחק בהפסד לראשל"צ.

    אילת: אוסטין פרימן – בכל הניצחונות מדד 8 ומעלה, בכל ההפסדים מדד 7 ומטה.

    מכבי חיפה: פט קלאת'ס – בשני ההפסדים של חיפה היה לו מדדים נמוכים (3-, 3) בכל הניצחונות מדד דו ספרתי.

    נתניה: יהוא אורלנד– בכל הניצחונות קלע מהעונשין מעל 75%, בכל ההפסדים לא הגיע לקו או קלע ב-50%.

    הפועל ת"א: יונתן שולדבראנד – בכל הניצחונות קלע דו ספרתי, בכל ההפסדים קלע חד ספרתי.

    הפועל ירושלים: אלישי כדיר – בכל הניצחונות, למעט אחד, כדיר קלע דו ספרתי עם מדד דו ספרתי בכל ההפסדים כדיר קלע חד ספרתי עם מדד חד ספרתי.

    ראשל"צ: וילי וורן – כשהוא קולע מהעונשין ב-100% ראשל"צ מנצחת, כשהוא קולע פחות מ-80% מהעונשין ראשל"צ מפסידה.

    אשקלון: מרקי פרי – עד בואו אשקלון לא ניצחה אפילו משחק אחד, מהגעתו אשקלון 1-4.

    בני הרצליה: רומל בק – בכל הניצחונות, קלע 15 נק' ומעלה, בכל ההפסדים למעט אחד, קלע פחות מ-15 נקודות.

    חולון: ג'רום דייסון – בכל הניצחונות השיג מדד מעל 20, כאשר המדד שלו מתחת 18 חולון הפסידה.

    גלילבוע: ג'מאר סמית – בכל הניצחונות הם לקחו יותר ריבאונדים מהיריבה, וג'מאר סמית קטף 5 ריבאונדים לפחות, בכל ההפסדים הוא קטף 3 ריבאונדים ומטה !.

    אשדוד: דיימון סימפסון – בשתי הניצחונות השיג מדד 30 בדיוק, בכל ההפסדים השיג מדד שונה.

    2. מנה עיקרית – הישראלים – הקאמבקים של הותיקים!

    ברוך הבא לליגת העל, לשחקן שעוד ייבחר לתגלית העונה, עם דאבל-דאבל מרשים של 14 נק' ו-11 ריבאונדים, קבלו את יניב גרין, בן 35 בהצגה מרשימה בניצחון של גלילבוע, חסר לו עוד 62 נק' לעבור את רף 2000 הנקודות בקריירה, מולו בירושלים אלישי כדיר כמעט בדאבל-דאבל משלו עם 13 נק' ו-8 ריבאונדים. בראשל"צ בן דוד חוזר לעניינים עם 13 נק' ובחולון רוזן קולע 14 נק'.

    גל מקל ממשיך לשדרג את מכבי חיפה ולהפעיל את קלאת'ס, סמית' ותומאס, עם 9 אסיסטים ו-16 נק', גם עידו קוזיקרו תרם את חלקו עם 13 נק' באחוזים גבוהים, באשקלון עודד שעשוע ודודו שמריז קולעים 10 נק'. בהפועל ת"א מתן נאור עם 14 נק' ו-4 ריבאונדים ומעבר לכך שיתק את וושינגטון, בר טימור עם 10 נק' והטבעה אחת בסטייל NBA, בנתניה אורלנד ממשיך לירות וקולע 19 נק' (מהם 7 על עבירות טכניות).

    ליאור אליהו ממכבי ת"א ממשיך לשמור על יציבות עם 21 נק', 7 ריב' ו-4 אסיסטים, באשדוד חג'ג' ומזרחי ממשיכים להיות דומיננטים ותורמים בכל האספקטים. במשחק בין אילת להרצליה, הישראלים שיחקו כינור שני !

    יפה ונחמד לראות ישראלים ותיקים פורחים מחדש, אבל אני מעדיף לראות את עוז בלייזר במקום יניב גרין, את שון דאוסן במקום עמית בן דוד, את אנטון שוטבין במקום עידו קוז'יקרו, את רם אלאספור במקום אלישי כדיר, את דודו שמריז במקום עודד שעשוע, את רפי מנקו במקום ליאור ליפשיץ. אני מעדיף לראות את העתיד במקום העבר…

    הישראלי של השבוע: יניב גרין להשכירכם שיחק שנים רבות עם מאמנו ליובין….

     

    3. קינוח – דור העתיד "הילדים של שנות התשעים"

    הצעירים שלנו דווקא מקבלים צ'אנס, אבל לא תמיד יודעים לקחת !

    בהפועל ת"א, ארז נותן ממשיך לתת קרדיט לבר טימור (31 דקות) הנהדר וליותם שירן (18 דקות), בהרצליה גיא לביא מקבל קרדיט עצום מבית הלחמי (28 דקות) וחייב לספק יותר מ-4 נק' ו-3 אסיסטים כדי להצדיק את האשראי וכך גם בן רייס, בגלילבוע טישמן מקבל 9 דקות עם 2 איבודים ובלי נקודות, בראשל"צ מקבל אור סולומון 16 דקות ולא פוגע , עם 5-1 מהשדה, ובאמת תודה לאדון בלאט על שיתוף הצעירים: זלמנסון 3 דקות ושגב 5 דקות במשחק צמוד ומותח שנגמר ב-30 הפרש. באשדוד קיבל חדד 10 דקות. בנתניה טמיר אריאלי מקבל 7 דקות.

    הצעיר של השבוע: אין , קחו את הצ'אנס שהמאמנים נותנים לכם ותזכו להופיע כאן !

  • "בלדה לאוהד הבוכה"

    "בלדה לאוהד הבוכה"

    פעם בכמה זמן אני עוצר את מרוץ החיים המטורף הכולל אישה+בית+ילדים+עבודה+כסף ומגיע מהפריפריה בה אני גר, לעיר הגדולה ליום חופש רגוע ונפלא. תפריט יום החופש, שמתבצע לרוב עם אחי הקטן מחולון, כולל משחק כדורסל, סרט קולנוע, ים ואוכל, בקיצור כל הנאות החיים. אתמול התחיל יום החופש בצורה נהדרת עם סרט מקסים, מרגש עם געגועים לימים של פעם ומוסיקה טובה: "בלדה לאביב הבוכה" סרטו של בני תורתי עם גלריית שחקנים מרשימה. בגלל הקור העז ויתרנו על הים ופיצינו בעלילותיו של האחיין שלי,נועם.

    החלק השני של יום החופש היה משחק כדורסל בראשון לציון, הפועל ת"א נגד ברק נתניה, שלא היה מרגש אלא עצוב, לא היו בו כדורסל טוב, ולא היה בו שום געגועים לפעם. שלישיית "מה קשור": יערי "אני לא יכול" רייניש, כפיר "אני ממש לא יודע לשפוט" מועלם ויאיר "מה אני עושה פה?" מיכאלי הרסו, קטשו והרחיבו את כל מה שיפה, מרגש וגורם לנו להתגעגע בכדורסל הישראלי, בתצוגת שיפוט אומללה כשהם מאבדים כל שליטה על המשחק. בתפקיד משנה ארז אדלשטיין שמרוב ויכוחים עם השופטים והמזכירות שוכח שהוא צריך גם לאמן…

    גם הקהל של הפועל ת"א חייב להבין שהתנהגות שלו פוגעת כלכלית ותדמיתית בקבוצה שלו, במקום להשקיע כסף בשחקנים זרים, הפועל מוציאה אותו על סדרנים, קנסות למנהלת, ותוספת סיכון לרמי כהן וארז זייצ'יק. השיא היה שאוהד חטף למשקיף דוד דגן את דו"ח המשקיף שלו והטיח אותו לעבר המזכירות.

    ולחשוב מה יקרה פה ב-3 במרס…

  • שותים מהגביע

    שותים מהגביע

    1. מנת פתיחה – לגביע חוקים משלו ??? גמר הליגה חייב !!! להיות ברוממה

    אחרי ההחלטה השערורייתית של איגוד הכדורסל שהחליט כי חצאי גמר גביע ומשחק הגמר ייערכו השנה בהיכל נוקיה, וזאת כדי ליצור שוויוניות ולתת יתרון נוסף לקבוצה הכי ענייה, מסכנה ונטולת תקציב בישראל, מכבי ת"א, עולה על הפרק מיקום גמר הליגה, שיוכרע כידוע במשחק אחד. לא ברור מדוע מתקיים דיון בנושא, ברור לכולם שגמר גביע המדינה וגמר הליגה צריכים להיות ברוממה או לכל הפחות בשני אולמות שונים, ולכן מובן מאליו שגמר הליגה חייב להיות ברוממה, כל החלטה אחרת תהיה בגדר שערורייה נוספת או כפי שנכתב באתר המנהלת: "קיום משחק הגמר באולם ברוממה יהווה המשך לקו של המנהלת הטוען כי סוף סוף יש עוד אולם ראוי ומודרני לאירוח אירועים גדולים מלבד היכל נוקיה ויש להעניק לו עדיפות ולהעביר את משחק הגמר לאיזור הצפון לאחר 7 שנים בהן נערך הפיינל פור בהיכל התל-אביבי" אחרי נימוק כה משכנע, אין כלל צורך בהצבעה !

    ריח קל של קונספירציה עולה מעיתוי ההחלטה על מיקום גמר הליגה לבין מינוי של  שמואל פרנקל, "ידיד המחלקה" שהיה יו"ר דירקטוריון היכל נוקיה, ליו"ר המנהלת. זה המבחן האמיתי הראשון שלו בנוגע ליכולתו לשרת את הכדורסל הישראלי ולא את אדוניו במכבי ת"א !!!

    הנושא יעלה לדיון בישיבת הדירקטוריון הבאה של המנהלת, בהנחה שהעניין לא יוכרע פה אחד תיערך הצבעה אשר תכריע בנושא. אתר דאנק פונה לחברי הדירקטוריון לגלות אחריות ובגרות ספורטיבית ולהצביע פה אחד (למעט כמובן זה של דון שמעון) בעד ההחלטה לקיים את הגמר ברוממה. כל הצבעה אחרת לא תתקבל בהבנה !!!

    2. מנה עיקרית – עוד מחזור משובח לגארדים הישראלים !

    מחזור גביע המדינה סיפק הרבה נחת לישראלים: בהפועל ת"א, למרות ההפסד, אנו רווים נחת בכל שבוע, ארז מקדם את יותם שירן ובר טימור. שניהם בדרך להפוך לשחקני נבחרת ישראל לגיטימיים. שירן קלע 12 נק' ב-100% מהשדה ב-20 דקות משחק ובר טימור עם 10 נק' ו-4 אסיסטים. גם מתן נאור במשחק מצויין עם 15 נק', 6 ריב' ו-5 חטיפות. באשדוד חג'ג' ויזרעאלי מנווטים היטב את הספינה של אשדוד בדרך לחוף מבטחים.

    בהרצליה ניב ברקוביץ (16 נק', 6 חטיפות ו-9 אסיסטים ) ובן רייס (16 נק') חוזרים לכושר טוב.

    במשחק המרכזי בלטה מכבי חיפה, אך לצערנו הרב הישראלים בחיפה כמעט חסרי משמעות. בחיפה, הישראלי היחיד שקלע היה גל מקל (הזרים של חיפה קלעו 90% מהנקודות), בראשל"צ, הישראלים: סולומון, בן דוד וחנוכי ממשיכים לאכזב ורק הם יכולים להוציא את הקבוצה מהמשבר. באילת אפיק ניסים מתחיל לחזור לעניינים עם 13 נק' ו-4 אסיסטים, וכך גם נמרוד טישמן בגלילבוע עם 33 דקות משחק (שזה יותר מכל הדקות ששיחק בליגה ב-9 מחזורים !!!). רביב לימונד ממשיך להיות העוגן של ירושלים ואלישי כדיר הברומטר לניצחונות (בכל הניצחונות, למעט אחד, כדיר קלע דו ספרתי עם מדד דו ספרתי בכל ההפסדים כדיר קלע חד ספרתי עם מדד חד ספרתי), בחולון הגביע נתן הזדמנות מצוינת לישראלים לבלוט: שון דניאל עם 26 נק' ומדד 30, זאק רוזן עם 22 נק' ושלומי הרוש עם 20 נק' ו-7 ריבאונדים. במכבי ת"א חוזר הקפטן אליהו ליכולות המוכרות שלו עם 21 נק' ו-11 אסיסטים, גם מורן רוט וסילבן לנדסברג נותנים תפוקה. באשקלון, גור פורת ממשיך להיות יעיל עם 11 נק' ו-7 ריבאונדים.

     

    הישראלי של השבוע: קרב צמוד בין הבנים של… שון דניאל מנצח בנקודות את ניב ברקוביץ.

     

    3. קינוח – דור העתיד "הילדים של שנות התשעים"

    בר טימור ויותם שירן הופכים לאורחי כבוד קבועים בקינוח המשובח השבועי.

    גיא לביא ממשיך לקבל קרדיט בהרצליה ולהחזיר במשחקים טובים, השבוע ב-24 דקות קלע 2 שלשות, 5 ריב', 4 אסיסטים, ו-10 נק'.

    מחזור גביע הוא הזדמנות לדור העתיד לקבל דקות משחק (למה רק בגביע ???). אפילו במכבי ת"א הועילו לתת לאיתי שגב 9 דקות תמימות והוא קולע שיא עונתי של 4 נק', חבל שב-36 הפרש הוא לא מקבל יותר דקות ועידן זלמנסון כלל לא רואה פרקט. למה ???, באשקלון דודו שמריז ממשיך לקבל קרדיט עם 25 דקות ו-7 נק'. בראשל"צ ציינו את אור סולומון ובגלבוע את נמרוד טישמן. בירושלים רפי מנקו מקבל הזדמנות בדמות 10 דק' בהם קולע 6 נק'. גם רם אלאספור זוכה ל-3 דקות ואדם אריאל ל-4 דקות. בחולון אורי זוהר מקבל 10 דקות ואליאב מושיאשווילי 4 דקות.

     

    הצעיר של השבוע: גיא לביא מהרצליה שימשיך ככה…