קטגוריה: כללי

  • מה חדש בליגת וינר

    מה חדש בליגת וינר

    מכבי חיפהדני פרנקו יעמוד על הקווים, הקבוצה הותירה את שוטבין וצוברוביץ', והחתימה את יבזורי כשמורן רוט בדרך לרוממה. יחד עם קוז'קרו שנשאר, נותר רק להביא 4 זרים כבדים ואולי ההיסטוריה תחזור על עצמה.

    מכבי ת"א – למעט אולסי פרי וארל ויליאמס הצליחה מכבי ת"א להחזיר מהאוב את כל סמליה הזרים: וייציץ', סופו, שאראס בדרך וגם הלפרין. מדיניות חוסר האמונה של בלאט בישראלים ממשיכה לבלוט עם ההחתמה של שלושה מתאזרחים. הסגל של מכבי ת"א כמעט הושלם: סמית', היקמן, ג'יימס, ופניני נשארו, ורייס הגיע ממינכן.

    הפועל אילת –  הקבוצה של קטש הולכת על תואר האליפות. הקבוצה החתימה ישראלים בכירים: אפיק ניסים, ניצן חנוכי וניב ברקוביץ כשעל הכוונת גרין וכדיר. שני זרים מצויינים בדרך לחתימה סופית: טיירן ג'ונסון וקווין פאלמר.

    הפועל ירושלים – לאחר העברת הקבוצה ל"קבוצת אלון" יעבירו הילוך. השלד הישראלי: כדיר, לימונד וטפירו יישאר כשגם דאנקן חתום בקבוצה. ליאור אליהו יגיע לקבומה כתחילת מסע הנקמה שלו ועם גרינברג על הקווים וזרים טובים שיגיעו באדיבות ארן טלם יהפכו אולי סוף סוף את מלחה להר געש מתפרץ.

    גלילבוע – הקבוצה הולכת על עונה שקטה ורגועה. שלושה ישראלים בינוניים חתומים: שמחון, טישמן ובית יוסף בתוספת המתאזרח סטו דאגלס. ליגת הקיץ תביא עימה את סאנדרס, מאבונגה ועוד שמות מפוצצים.

    מכבי אשדוד – הקבוצה של נתי כהן אוספת שחקנים רעבים חדורי מוטיבאציה כיחידת לוחמים: מזרחי, הופמן, ביר-כץ, ליפשיץ וגל איתן שאמורים להיות הפועלים השחורים של 4 זרים.

    מכבי ראשל"צ – הקבוצה של בוסני משאירה את סולומון, דאוסן ובן דוד,.החתימה את דרור חג'ג', וכנראה תפנה את משאביה לקניית 4 זרים טובים.

    הפועל ת"א – הקבוצה של ארז אדלשטיין תשחק בעונה הבאה בהדר יוסף, שמרה על שולדבראנד ויותם שירן ואיבדה את בר טימור וגל איתן. יש להניח כי אחד או יותר מהשחקנים מנבחרת העתודה ייעשו דרכם להדר יוסף כבני טיפוחיו החדשים של אדלשטיין. בגזרת הזרים יקוו האדומים לעונה רגועה וטובה יותר.

    נתניה – הקבוצה של רובי בלינקו החתימה את אורלנד ושולמן לעונה נוספת שעל הכוונת רפי מנקו ותום מעיין. גם כאן זרים חדשים ינחתו בקופסל.

    בני הרצליה – אפי בירנבוים מתחיל במלאכת הרכבה עם החתמה של עוז בלייזר. גיא לביא יישאר כנראה והקבוצה זקוקה לישראלים נוספים שבגזרת הזרים צפוי אקוניס שוב לחולל נפלאות.

    הפועל חולון – עם ליובין על הקווים ואייזק רוזפלט במשבצת המתאזרח, סקוורר והרוש הישראלים. צפוי עונה עם מאבקי תחתית לא פשוטים .

    עירוני נס ציונה – נדב זילברשטיין ישאף לשמור על הסגל הישראלי שלו בראשות טל דן כשמאיר טפירו ואריאלי הוזכרו כמועמדים להגיע.

  • ליגה קלאסית או קיינסיאנית זו השאלה.

    ליגה קלאסית או קיינסיאנית זו השאלה.

    לאחרונה הצטרפתי לעולם הנאור ורכשתי סמארט פון, לא משנה מאיזו עדה, בשיטוטי בחנות האפליקציות, תרתי אחר אפליקציית ספורט מעניינת, ואחת מהראשונות שהופיעו במנוע החיפוש, היא 365 SCORE. אין בכוונתי להציג ביקורת טכנולוגית או פונקציונאלית לאפליקציה הנ"ל, אבל את עייני צדה העובדה, שבמסך הסטאפ ,בו בוחרים קבוצות ממדינות וענפים שונים, על מנת לקבל עבורן חדשות והתראות, תחת הפרק כדורסל-ישראל ,הופיעה כצפוי או שלא, מכבי ת"א בלבד. כמובן שמבין המגיבים לאפליקציה, שמנו את היתרונות והחסרונות שלה, לא הופיעה כל תלונה בנושא.

    רוצה לומר, שהעיוות ואנומאליה בכדורסל הישראלי הפכו לכל כך מושרשים, שהם באים לידי ביטוי ולו בפינות המרוחקות ביותר (מבלי להעליב את מפתחי האפליקציה כמובן)

    מעטים מצליחים להמציא את הגלגל, ואני לעת עתה לא ביניהם. כבר ב 1929 לאחר פרוץ המשבר הכלכלי הגדול, פיתח הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס. את תיאוריית הכלכלה הקיינסיאנית . ביסודה עומד הרעיון כי על מנת להבטיח צמיחה כלכלית יש צורך בהתערבות הממשלה בשוק ובפרט במקרים של כשל שוק.

    ליגת העל בכדורסל בישראל היא כשל שוק אחד גדול, ונראה שמיותר להסביר מדוע. אבל לעניין זה הוקמה המנהלת, ומפליא שלאחר 11 שנים מאז היווסדה לא נקטה המנהלת כמעט באף צעד התערבות על מנת לנסות ולשנות ולו במעט את הקיים.

    החלטנו לנצל את עונת המלפפונים ולהציף כמה רעיונות שייתכן ועלו כבר על הכתב במשך השנים ,אבל אף אחד, עדיין לא עשה איתם כלום.

     1.      תקרת שכר

    מדברים על הרעיון הזה כבר הרבה זמן, אחד האמצעים לצמצם את הפערים ולאלץ את מכבי לשתף יותר שחקנים ישראלים. קבוצה או במקרה הזה מכבי שתחרוג מתקרת השכר, תשלם קנסות שיוכלו לסייע למשל לקבוצות אחרות להשתלב במפעלים אירופאים. התקרה לא חייבת להיות מספר מוחלט, אלה למשל שהתקציב לא יעלה על פי 5 מתקציב המינימום , או על פי 3 מהתקציב השני בגובהו או על פי 4 מהתקציב הממוצע. תרצה מכבי תקציב שמתאים ליורו ליג היא תשלם מס איזון , אחוז מסוים  מההפרש בין התקציב שלה לתקציב הגג והכסף יועבר לקבוצות שייטלו חלק במפעלים אירופאים.

    חסרונות : יפגע במכבי, בעצם זה יתרון…

    2.      דראפט

    בישראל ,בה קיימות גם קבוצות נוער ששייכות למועדונים, גם ליגת ביה"ס וגם אקדמיה לכדורסל הבלגאן חוגג. החוק צריך לקבוע, שכל שחקן שטרם דרכה רגלו בליגת העל, יירשם לדראפט השנתי וזכות הבחירה הראשונה תינתן לקבוצות החלשות כפי שקיים ב NBA.

    על מנת לאפשר לקבוצות החלשות לממן את הכוכבים העולים, יוחלט על שכר קבוע מראש לפחות לשנתיים הראשונות , כך יוכלו שחקני הנוער לצבור ניסיון, במועדונים העשירים פחות ולא יתפתו לשבת על ספסל הזהב של מכבי למשל.

    בהמשך, ולשכלול השיטה, יתאפשר לשלב טריידים על בחירות הדראפט ,מה שיוכל לתת אפשרות לקבוצות החלשות להתחזק גם בשחקנים מנוסים יותר.

    חסרונות :יוריד את המוטיבציה של המועדונים להחזיק מחלקות נוער, לשם כך נועד הסעיף הבא, סעיף ההשבחה.

    3.      דמי השבחה

    כפי שקיים בעולם הכדורגל, שחקנים שיעברו ממועדון למועדון יזכו את המועדון ממנו עברו בדמי השבחה, שיגזרו מגובהה ההפרש בין השכר  האחרון שלהם לשכר הבא. על מנת למנוע מצב, של מתן שכר נמוך במכוון בשנה הראשונה למעבר, ניתן יהיה לקבוע ,שהשכר לעניין ההשבחה ,יחושב כממוצע של עד 3 שנים ,במידה והשחקן נשאר כמובן במועדון אליו עבר, לתקופה זו.

    4.      מענקים על השתתפות והישגים במפעלים אירופאים

    זו אחת הנקודות הטעונות שיפור והמחדל בהן זועק לשמיים. המנהלת חייבת לעודד בכל אמצעי אפשרי את קבוצות הליגה לקחת חלק במפעלים האירופאיים השונים ורצוי שיהיה זה ביורוליג ו ביורו קאפ  או לכל הפחות ביורו צ'לנג ולא במפעלים איזוריים כגון הליגה האדריאטית הבלקנית וכו'. התקציב צריך לבוא מקנסות על חריגה מתקרת השכר, או גם מהתקציב הקיים גם במחיר הפחתה מהסכום הקבוע שמעבירה המנהלת. הוא יכול גם להחליף את מענקי המיקום ולו רק מהסיבה שאין למיקום גבוהה כולל אליפות כל משמעות אם המועדון לא מתרגם אותו לכדי התפתחות מקצועית גם בזירה האירופאית.

    חסרונות :יבוא על חשבון קבוצות שמתקשות בהשגת תקציב מינימום ועשוי לגרום לעומס מיותר, במידה והסגל לא נבנה כראוי כפי שקרה בעונה החולפת לחולון.

  • שלושת התנאים הנדרשים לכדורסלן ישראלי להגיע ל-NBA

    שלושת התנאים הנדרשים לכדורסלן ישראלי להגיע ל-NBA

    (צילום: מכבי חיפה בפייסבוק)

    1.        לא לשחק או להתפתח במכבי ת"א אלא רק בפריפרייה

    כן חברים, זו עובדה פשוטה ובולטת והחשובה מכל: הרבה שחקנים הגיעו למכבי ת"א, רובם בשיא הקריירה שלהם ופשוט נעצרו. ממיקי ברקוביץ, בואך ג'מצי ואפילו קטש, עד לליאור אליהו ועוד רבים וטובים. אף אחד מהם לא הגיע ממכבי ת"א ל-NBA. מצד שני מקל וכספי לא נספרו במכבי ת"א, וברחו מהקבוצה בזמן, מתוך הבנה ברורה שמכבי ת"א היא מכשלה בדרך להגשמת החלום. מקל חימם את הספסל בנוקיה במשך מספר משחקים וכספי, להזכירכם השתחרר ממכבי ת"א לאחר שלא היה אפילו שמיני בסגל בדקות משחק. שניהם עשו את הפריצה וההוכחה שלהם דווקא בפריפרייה: בגליל עליון, גליל/גלבוע ומכבי חיפה.

    2.        הגעת לגיל שאפשר להתחיל

    כספי הגיע לליגה הטובה בעולם בגיל 21, מקל עושה זאת בגיל 25. זה פחות או יותר הטווח הנכון עבור שחקן להגיע ל-NBA. מתחת גיל 21 חסרה הבשלות, חסר הניסיון וחסר התשוקה. מעל גיל 25 חסר העתיד, והייאוש כבר נעשה יותר נוח.

    3.        משפחה… משפחה…משפחה

    יותר חשוב מסוכן ויותר חשוב ממאמן (אפרופו מאמן… כדאי לעבור אצל עודד קטש בדרך ל-NBA…) הוא המשפחה. אצל כספי המשפחה דוחפת ודוחפת והיתה גורם מכריע בהחלטה האמיצה והנבונה לברוח ממכבי ת"א. מי שניהל וניווט את הקריירה של כספי הוא האבא שמעון שהאמין בילד כל הזמן.

    גם אצל מקל המשפחה משחקת תפקיד חשוב. האבא אלון לא חשש גם להתעמת עם מכבי ת"א וניווט באומץ את דרכו של גל עד לליגה הטובה בעולם.

  • מגדלי המלפפונים

    מגדלי המלפפונים

    בטרם תתחיל תנועת השחקנים המאפיינת את הקיץ ,וביתר שאת בעקבות החוק הרוסי, נותנים קברניטי הספינות, המאמנים, דוגמא אישית ובורסת השמות עדיין חמה.

    ב 8   מקבוצות הליגה סגורים המאמנים לעונה הבאה. מעניין לציין שמבין 8 הקבוצות שעלו לרבע הגמר, רק מכבי חיפה והפועל י"ם לא החתימו מאמנים ונוספות אליהם חולון והרצלייה מהפלייאוף התחתון. מתוך ה 8 רק 4 מאמנים ממשיכים מהעונה הקודמת .

     

    למותר לציין שלקבוצות שסגרו עם מאמנים לעונה הקרובה יש יתרון מובהק בקדימות בבניית הסגל ,קבוצות אלו יכולות כבר להתחיל ולבנות את ההרכב לעונה הבאה ובשוק הדל בעיקר של ישראלים יש לכך משמעות גדולה.

     

    סגורים

    בסגנית האלופה כמיטב המסורת עונת המלפפונים כבר החלה באמצע העונה הנוכחית אבל אף על פי כן ולמרות חרושת השמועות, דייויד בלאט ימשיך להתרוצץ על הקווים בנוקיה זו העונה הרביעית ולשאוג על כל מה שזז.

    נציגת הדרום החם מיהרה והחתימה את עודד קטש לעונה שנייה על חוף הים האדום, מלבד ההצלחה היחסית נראה שקטש השתלב יפה בעיר ורואה עין בעין עם הבעלים וההנהלה שתמכו בו ללא סייג .

    הרומן בין נתניה לפרנקו שנראה מבטיח עלה על שרטון, בעיר היהלומים נראה שהשנה קופת המזומנים, תישאר ריקה מהרגיל, את מעט המזומנים שהוקצו יאסוף ככל הנראה רובי בלינקו שחוזר לאמן לראשונה זה 4 שנים, מאז שפוטר ב 2009 מאשקלון אחרי 6 מחזורים בלבד.

    מכבי ראשון לציון מיהרה גם היא מייד עם ההדחה ברבע הגמר להחתים את רוני בוסני לעונה נוספת תוך תקווה שגם עם סגל השחקנים יצליח המועדון לרשום המשכיות.

    האדומים כצפוי ממשיכים עם ארז  האדום, זו העונה השלישית ,כשהשנה היתרון הישראלי שלהם יבוא לביטוי חזק יותר מהעונה החולפת.

    גליל גלבוע החזירה את  דרוקר, והפעם לעמק, אולי השקט של הגלבוע יפיק מהמאמן המנוסה יותר מאויר הרי ירושלים.

    באשדוד החליטו עם סיום העונה שהספיק להם מברקוביץ, ומינו את נתי כהן הצעיר שזו לו עונה ראשונה בליגת  העל , האם זו ברירה אחרונה לאור הסירוב של לובין ואפי או מתן הזדמנות אמיתית עוד נראה בהמשך.

    העולה החדשה נס ציונה תנסה שוב להכניס משמעות למושג GENERAL MANEGER בכדורסל הישראלי,כאשר מנתה את עופר ברקוביץ לסמכות המקצועית הראשית ,ו נדב זילברשטיין ימשיך לאמן.

    הכול פתוח עוד לא מאוחר.

     

    דווקא האלופה הטריה מכבי חיפה פותחת את רשימת הלא סגורות, בראד גרינברג עסוק בלהתחתן ,ובלאמן את נבחרת ארה"ב למכבייה, אבל למרות ההישג המרשים, עדיין לא הודיעו 2 הצדדים על המשך עבודה משותפת. מועמדים אפשריים: אבי אשכנזי שכבר הביא את הירוקים למעמד הגמר וננו גיצבורג ששמו עוד יעלה כאן בהמשך, על פי פרסומים גם דני פרנקו וארז אדלשטיין הוזכרו כמועמדים.

     

    בטרם יואילו לבחור מאמן,בהפועל י"ם עדיין ניטשים קרבות השליטה על עזבונו של גומא. אחרי שניסו עם צעירים-גודס וקטש ומנוסים -דרוקר , נראה שבבירה יעברו לדינוזאורים- אריק שיבק ואפי בירנבויים, שכמעט והביא אליפות לבירה מוזכרים כמועמדים. בבירה יכולים גם להפתיע עם ננו גינזבורג ואולי אף מולי קצורין.

     

    בחולון שומרים על המסורת והתחלת עונה שנראתה שקטה עד כה עם המשכיות של הצוות המקצועי שמיר –חסין כבר לא תהיה כזו לאור ההברקה של מסינה לגייס את שמיר לצידו בצ.ס.ק.א  דני פרנקו, שכבר לא יאמן בנתניה נראה המועמד הטבעי ביותר, לאחריו אלעד חסין שהוחתם כבר כעוזר מאמן ותנחשו… ננו גינצבורג.

     

    בבני הרצליה (בקרוב אולי שוב בני השרון), כך על פי פרסומים עומדים לסגור עם אפי בירנבויים, להערכתנו החתימה תהיי תלויה בהחזרת האיחוד עם רעננה שיביא איתו גם תקציב מתאים,אחרת יוכל לבחור אפי בין הפועל י"ם ומכבי חיפה. אם לא אפי, הרצליה תוכל לגייס את מי שיישאר פנוי מבין אריק אלפסי,אריאל בית הלחמי,עדי אזולאי ואולי אף ליאור ליובין.

  • הדילמה

    הדילמה

    מן הראוי שביום כזה נתעסק במשחק מספר 7, האליפות של מיאמי, הפלייאוף המשובח שהגיע לקיצו, הפעם האחרונה של דיוויד סטרן, ההקרבה של סן אנטוניו וכמובן לברון ג'יימס. מה כבר אפשר להוסיף שלא נאמר עדיין? כל מהלך קיבל אלף פרשנויות וכל זווית אפשרית של המשחק כבר נחקרה, נותחה וסוקרה. לכן הגעתי למסקנה שלי פשוט אין מה להוסיף. אז אני אהיה אנוכי ואשתף בדילמה שאחזה בי לאורך היממה האחרונה :

    ברגע שריי אלן קלע את השלשה שהביאה את המשחק השישי להארכה, הבנתי שאני בבעיה. היה לי ברור שמהארכה הזאת מיאמי תצא מנצחת ולא יהיה מנוס ממשחק מספר 7. כמה רציתי לטעות ולראות את סאן אנטוניו מסיימת את הסדרה באותו הלילה – אבל זה לא התממש, מה שהציב אותי באחת הדילמות המסובכות בהן נתקלתי לאחרונה.

    ניסיתי להדחיק, לא רציתי להגיע לפינה הזאת, אבל נאלצתי להשלים עם העובדה שסן אנטוניו פשוט מסרו את האליפות שכבר הייתה להם בידיים והעבירו את ההכרעה ליום שישי לפנות בוקר שעון ישראל. בדקתי שוב ושוב שאני לא מתבלבל, כל כך רציתי להתבלבל! למה לא לדחות את המשחק בעוד יום? לתת לשחקנים עוד יום מנוחה לפני משחק מספר 7 ולי פתרון מושלם לבעיה שלי. אבל לא כך רצה הגורל והמשחק נקבע לשישי לפנות בוקר ויומיים של ייסורי מצפון החלו.

    מאז שאני זוכר את עצמי אוהד כדורסל, אותם ימים של מייקל ג'ורדן (הוא ולא אחר!) לא פספסתי את משחק האחרון של העונה, את משחק האליפות: בין אם זה בלילה שלפני לימודים, אם זה בלילות לבנים במוצב או אם זה לשבת לבד ב-10 בבוקר במקום היחיד בעיירה באוסטרליה שמשדר NBA כדי לראות את סדרת הגמר. אף פעם לא עלה בי כל ספק – יש דברים שלא מוותרים עליהם.

    הפעם העמידו אותי במבחן, ממש מבחן. מבחן אמיתי כזה שעושים ב-8 בבוקר ביום שישי. לוח המבחנים לא התחשב וקבע לי את המועד במבחן החשוב ביותר דווקא ביום שישי בבוקר, כן אותו בוקר שכמה שעות לפני נערך משחק מספר 7.

    עשיתי את כל החישובים, חישבתי את כל האפשרויות, התייעצתי עם אינספור חברים ועדין לא הצלחתי להגיע לתשובה. האם אני אספיק לחזור מהעבודה מאוחר בלילה, לראות את המשחק שסביר להניח הסתיים ב-7 בבוקר ומיד לצאת למבחן? מה הסיכוי שאני אצליח להיות חד ורענן במבחן אחרי שלא ישנתי כל הלילה (וכל היום לפני)?

    לחלקכם וודאי זה ישמע כמו קיטור, אבל אני מסוג האנשים שזקוקים לכמה שעות שינה בלילה כדי להיות מפוקסים ביום למחרת. השעה כבר 01:00 ועדין אין לי פתרון. כשחזרתי מהעבודה עייף ומותש הבנתי שאני פשוט לא אצליח, אני לא אצליח לראות את המשחק ולעשות את המבחן ואז החלטתי שלא בלב שלם להקליט את המשחק, לכבות את הטלפון כדי לא לקבל עדכונים ופשוט ללכת לישון.

    השינה לא הייתה רציפה: תהיות תוך כדי החלום, מלאה בגלגולים ומחשבות על המשחק: איך אני פועל כשאני אקום? לראות את התוצאה? ללכת למבחן ולנסות להתעלם מהעולם החיצון? לקום מוקדם ולהספיק לראות את ההקלטה? ואיך אני אוכל לעשות את המבחן בלי לדעת מי האלופה? המתח יגמור אותי. מסתבר שגם תוך כדי הלילה, כשכבר חשבתי שפתרתי אותה – הדילמה סירבה להסתיים.

    בסופו של דבר התעוררתי עוד לפני שהשעון המעורר צלצל, קמתי כמו מתוך תותח מלא אנרגיות, חייב תשובות כאן ועכשיו, פתחתי את הטלוויזיה….אבל הגעתי שנייה מאוחר מדי, התמונה הראשונה הייתה של אריק ספולסטרה מחייך במסיבת העיתונאים, הבנתי שמיאמי אלופה. התגובה הראשונית הייתה אכזבה מהתוצאה כי רציתי שסן אנטוניו ינצחו, התגובה השנייה הייתה לרוץ למחשב לבדוק את לוח התוצאות, הקלעים, תוצאות הרבעים והניתוח המלא של המשחק.

    ואז הבנתי! כמה שטעיתי! איך הרשתי לעצמי לפספס כזה משחק?

    בסופו של דבר ראיתי את המשחק המוקלט אחרי המבחן, ידעתי איך כל מהלך יסתיים ועדיין התפעלתי מהמשחק של לברון, התרגשתי מהתנועות של טוני פארקר, צעקתי יחד עם אנדרסון ובסוף בכיתי מבפנים יחד עם טים דאנקן. לאורך כל המשחק רק מחשבה אחת עברה לי בראש – איך לא ראיתי את המשחק הזה בשידור ישיר!?

    אומרים שחצי מפתרון הבעיה הוא להודות בטעות. אז אני מודה! טעיתי! שמתי את הרגש בצד והלכתי עם ההיגיון, אבל לפעמים צריך פשוט ללכת עם הלב. קשה לי עם זה ולכן אני מודה בטעות –  אני פספסתי את משחק מספר 7 באחת הסדרות הטובות בשנים האחרונות, אם לא הטובה בעשור האחרון, להבא זה לא יקרה!

    האם היה שווה לפספס את זה!? לא!

    ומה לגבי המבחן!? – תוצאות בהמשך…

    לסיום, ברכות למיאמי. ליבי עם סאן אנטוניו. ונפגש בעונה הבאה!

  • מלפפונים של תחילת הקיץ

    מלפפונים של תחילת הקיץ

    הקיץ הנוכחי יעמוד בסימן החוק הרוסי וחוק הצעירים בשנת המשחקים 2013-2014.
    הקריטריון להיכנס לרשימה המכובדת של המלפפונים החמים של הקיץ הוא התעניינות של מספר קבוצות
    בשחקנים:

    1. אלישי כדיר

    מסיים חוזה בהפועל ירושלים. הוזכר כמועמד בכיר לעבור להפועל חולון, לאור חסרון בולט של ישראלי גבוה ובכיר בעונות האחרונות, הוזכר גם כמועמד לחבור שנית לעודד קטש באילת. גם בגלבוע מפנטזים על כדיר, אך כאן הסיכוי נמוך יותר. כמובן שייתכן והמאמן החדש בירושלים ישמח לראות אותו נשאר.

    2. מורן רוט

    נמצא תחת חוזה במכבי ת"א. בילה השנה הרבה מאוד על הספסל ולא עושה רושם שבעונה הבאה זה ישתנה, לאור דיבורים על גארד זר נוסף ועל אוחיון או הלפרין. הוזכר כמועמד לאלופה החדשה, מכבי חיפה כמחליף לגל מקל, ולהפועל חולון בכפוף להשתתפות של מכבי ת"א בחוזה שלו.

    3. דגן יבזורי

    אחד המלפפונים המאוד לא ברורים של הקיץ. בגלילבוע לא עושה רושם שעושים מאמץ מיוחד להשאיר אותו. החתמתו של דרוקר עשויה דווקא להאיץ את המגעים איתו. רוב קבוצות הליגה זקוקות לישראלי בכיר וישמחו לקלוט אותו.

    בגזרת המאמנים, המצב הרבה יותר ברור. רוב קבוצות הליגה כבר סגרו עם מאמנים:
    מכבי ת"א – דיויד בלאט, למרות הכול ימשיך בתפקידו. גיא גודס ימשיך כעוזרו.
    מכבי חיפה – מאמץ להשאיר את בראד גרינברג, כשוילי סימס מוזכר כעוזרו.
    הפועל ירושלים – מחכים לקבוצת הרכישה כדי להתחיל בהכנות. כרגע לא מוזכר אף שם.
    הפועל אילת – עודד קטש והעוזר עידן אבשלום.
    מכבי ראשל"צ – רוני בוסני.
    גלילבוע – שרון דרוקר וברק פלג כעוזרו.
    הפועל ת"א – ארז אדלשטיין.
    נתניה – דני פרנקו.
    בני הרצליה – אפי בירנבוים הוזכר כמועמד מוביל לאמן את הקבוצה.
    מכבי אשדוד – נתי כהן.
    הפועל חולון – דן שמיר ומיקי דורסמן כמנהל מקצועי. בנוסף מתקיימים מגעים להשאיר את חסין כעוזרו של שמיר.
    עירוני נס ציונה – נדב זילברשטיין ימשיך כמאמן, עופר ברקוביץ מנהל מקצועי.

  • יומן של ערב היסטורי

    יומן של ערב היסטורי

    (צילום: רון סלוס. על מנת להשתמש בתמונות יש צורך לתת קרדיט לדאנק ולרון)

    אתחיל דווקא בסוף, אם יש בשורה מעודדת מליל חמישי ברוממה, היא לא רק מעצם ההישג, אלה הרבה מכך שאחרי הפעם השלישית ב6 שנים, הסנסציה כבר הפכה לסוג של שיגרה. גם הפעם לחץ הדם החל לעלות מתחילת הרבע הרביעי, ההמתנה לשריקת הסיום גם כשחצי דקה לסוף חיפה כבר הובילה ב 7 הפרש, השמחה המתפרצת עם הנפת הצלחת ונאום חוצב להבות ולבבות של הכוכב הלא כל כך חדש גל מקל. ההיסטוריה הקצרה יחסית של אלופות חדשות ייצרה ביום חמישי כבר את השחקן השלישי שזוכה פעמיים באליפות מבלי ללבוש חולצה צהובה (מצטרף לגוני יזרעאלי ואבישי גורדון שזכו עם חולון וגלבוע) . אל מקל עוד נחזור בסיום.

    גם לאחר המשחק,הפנים הנפולות של שמעון, דמעות התנין של אליהו, התככים המתבשלים במכבי –בלאט כן או לא , גור שלף( איך הוא בדיוק אשם) לא. ושוב טורי הפרשנים  שמבכים את "חוסר הספורטיביות" של השיטה.

    כאשר ההתרגשות הזו הופכת לסוג של שגרה, ימים טובים ושפויים יותר בפתח, נכון לכדורסל הישראלי עוד דרך ארוכה לפניו, ולמלעיזיו עוד יש הרבה כדורים בקנה, אבל ליל ה 13 ביוני הוא עוד לבנה בקיר חדש שביום מן הימים יהיה בתקווה חלק מבניין מחודש.

     

    19:45 בשאטל בדרך לרוממה –מייד עם היציאה מתחנת הרכבת של חוף הכרמל ממתין במפתיע אוטובוס של אגד עם הכיתוב "נסיעה מיוחדת" בחזית. מפיח סוג של תקווה שאולי הצטרפנו למשפחת העמים המודרניים בכל הקשור לתחבורה לאירועי ספורט. 99% מהנוסעים לובשים כמובן צהוב, אוהדי מכבי בכלל לא עוסקים ביריבה או במשחק הצפוי, כולם מסכמים כבר את העונה ונזכרים שפעם האחרונה שהיו בשאטל כזה הייתה בפיינל פור הזכור להם לטוב בפריז.

    20:10 רוממה-כמו ישראלים טובים כולם כמובן מגיעים ביחד, ההפרדה בין הירוקים לצהובים כמעט סטרילית ,ללא סיבה מוצדקת. המשימה למצוא את חדר התקשורת מסתיימת כמעט בכישלון עד שבתום 20 דקות של חיפושים מתגלה סוג של שער ברזל, שמאחוריו מדרגות ,שבסופם שביל, שבקצו שלו שלט VIP שמסתיר את זה של חדר התקשורת שנמצא משמאל.

    P1030151

    20:50 המשחק מתחיל. האולם הדחוס באמת מזכיר מעט אולמות ביתיים של קבוצות ביון,טורקיה, סרביה. הרוב המספרי של מכבי נראה לעין אבל קצת פחות לאוזן, כמו תמיד חבורה של כמה עשרות ילדים בצהוב ,מנסה לעורר את כל שאר השבעים. הקופים הירוקים ממול לא יושבים לרגע, נראה שהם מאמינים כבר משריקת הפתיחה.

    21:50 מחצית התור לשירותים והצפיפות ליד המזנונים מוכיחה שאף אחד לא באמת הכין את האולם לתפוסה מלאה. כמות העברות המוזרות שנשרקות לחיפה מעלה זיכרונות מהגמר האחרון בין השתיים ב 2009. עם זאת אמר פעם קטש שכדאי לרדת עם פיגור מול מכבי למחצית. קבוצה של אוהדים "נופלת" על מליניאק בכניסה לאחד השערים

    22:20 האסימונים מתחילים לרדת SMS  ראשון לחבר , "זה נראה אפשרי" אמנם הרבע השלישי מסתיים ביתרון מכבי אבל נראה לעין שחיפה לא נשברת. החבר עונה "מקל סוף סוף נכנס למשחק .עוד חצי שעה יסתבר שזו הייתה סוג של נבואה. מבט אלכסוני למטה וימינה מגלה את הפנים הכל כך אהובים עלינו של הדון מבואס, פרצוף של הלוויה במשחק כדורסל, שמעון (עד 120) כבר כנראה לא יתבגר לעולם. יוגי מבצע את העבירה החמישית ובלאט מלווה אותו בצעקות לספסל. בשנות ה 50 למדו בקיבוצים עם מותו של סטאלין שמה שעובד ברוסיה לא בהכרח עובד בישראל. ב 2013 בלאט עדיין לא הפנים את זה . גיא פניני חוזר למקורות עם בלתי ספורטיבית, למחרת היום יסתבר שמכבי מתעקשת להשאיר את סמל המפוקפק הזה גם לעונה הבאה.

    22:50 קצת לפני השריקה– מישהו שיושב מימיני אומר לחברו עכשיו אולי זה סגור, 7 הפרש, חצי דקה לסוף ועדיין לא השתחררנו מזיכרונות הקאמבאק של מכבי, אחד כזה היה ממש לא מזמן במשחק 3 נגד י"ם. אילון כתב דאנק עונה לו שעד השריקה זה לא גמור,אני נזכר ב2008 בנוקיה שמכבי הובילה על חולון ב 6 הפרש דקה לסוף, אילון רצה ללכת הביתה, כמו אסיר שעד שלא נסגרים מאחוריו שערי הכלא הוא לא באמת מרגיש חופשי.

    23:15 אפשר להתחיל לסכם מבעד להררי הקונפטי ולהבות האש אפשר לראות עוד תקווה חדשה נולדת, זר, קריא אוהד מכבי לא יבין זאת, מאוחר יותר ברכבת בחזרה לתל אביב אשמע אוהדי מכבי שלא אכפת להם אפילו שחיפה יצליחו באירופה והם לא מבינים למה אנשים מחכים ל"נציגת ישראל" בפינה גם באירופה, כן "נציגת ישראל" שהצליחה להנמיך אפילו את הקומה של שני הישראלים ששרדו בקושי את דיוויד בלאט (אוחיון ואליהו). בושה צהובה מספר אחת: הדון ממלא מקום יו"ר האיגוד מנער מעליו את לחיצת היד של יו"ר המנהלת שמואל פרנקל ולא מתייצב לחלק את הצלחת כנציג איגוד הכדורסל בושה צהובה מספר שתיים: מעט אוהדי מכבי שנשארו לטקס ההנפה קולטים שהנה הצלחת בידיים ירוקות וטרם ההנפה ,טסים בעמוק ליציאה כאילו מישהו הטמין ביציע מטען חבלה.

    סוף דבר

    גל מקל אלוף ושחקן העונה בפעם השנייה מסמן אולי טוב מכולם את רוחות השינוי, פעם כל שחקן ישראלי מוצלח נהג לומר שכבוד לשחק במכבי וכל חייו הוא חלם על האפשרות הזו . מקל : "כנראה שאני ומכבי לא נועדנו להיות וכנראה שגם לא בעתיד, מכבי זה לא המקום היחיד בארץ ולפעמים כיף להיות אופוזיציה לוחמת. מילים אמיצות של ישראלי שהייבוש על הספסל של מכבי התחיל לו את הקריירה במקום לסיים אותה. כן ירבו אמיצים שכאלה.

  • קיר המוות הירוק

    קיר המוות הירוק

     (צילום: עומרי שטיין, מכבי חיפה)

    בשלב השאלות בסגנון חופשי ב MEDIA DAY שנערך ביום שני השבוע, במסגרת ערב סיכום העונה של המנהלת, נשאל מורן רוט שחקנה של חולון לשעבר האם מכבי חיפה היא אכן האלטרנטיבה האיכותית ביותר למכבי מאז חולון של 2008, רוט חשב למשך כמה שניות וענה את תשובת המפתח לשאלת הצלחת , אכן חיפה היא קבוצה איכותית אבל ההבדל העיקרי הוא שחולון 2008 ניצחה את מכבי 3 פעמים במשך העונה ,טרם הגמר וחיפה אף לא פעם אחת.

    זה קיר המוות העיקרי שחיפה עדיין לא עברה העונה, היכולת המנטלית להתעלות למשך 40 דקות של כדורסל ולא רק להביט לצהוב בעיניים אלה גם לגרום לו להשפיל אותן.

    הקיר הזה הוא זה שהביא את הירוקים להפסיד 3 מ5 משחקי הפלייאוף והוא שאילץ אותם  ל 5 משחקים מול אילת .

    זה הקיר שהופך את פול סטול לשריף ששולף ללא התרעה את התחמושת שלו כמנהג המערב הפרוע כשהטיימינג לא תמיד מתאים והתוצאות עלולות להיות הרות אסון (במונחי כדורסל כמובן).

    זה הקיר שגורם לבראד גרינברג איש מקצוע מהטובים שנחתו כאן לכלות את זמנו בוויכוחים מיותרים עם השופטים.

    ב 4 משחקי הליגה מול מכבי , למרות שחיפה נחשבת כקבוצה גבוהה וחסונה היא פיגרה ב ממוצע 39-35 בריבאונדים, ו 8-3 בחסימות, תוסיפו לכך יתרון של מכבי 11-8 בחטיפות ו 13-16 באיבודים ותקבלו 15 פוזשנים עודפים למכבי פר משחק. זה הסיפור כולו בתמצית. אם הבחורים מהכרמל לא יבואו לאכול את הפרקט פשוטו כמשמעו, ההחלטה להעביר את הגמר אליהם הביתה תתברר כאיבוד הזדמנות אולי היסטורית. גם בהתקפה חייבת חיפה לשפר את האחוז ל2 (40% בממוצע מול מכבי) כאשר קלאתס וסמית יצטרכו לחפות על החוסר בפ.פרוורד ולנצל את יכולת הקליעה והחדירה שלהם לנקודות קלות.

     

    אם אכן כוונותיו של ג'ף רוזן שיעדר מהמעמד, רציניות לגבי עתיד הקבוצה להשתלב באירופה, הערב יש לחיפה הזדמנות כמעט חד פעמית , להפוך להיות אלטרנטיבה אמיתית, אם לסקור את חברות קבוצת "המסה הקריטית" שהמדור מחשיב כקבוצות המסוגלות לגרד את הקיר הצהוב (הפועל ת"א,חולון,גליל,חיפה, וי"ם) הרי שחיפה היא הנציגה המוצלחת ביותר של האופוזיציה לפחות נכון לכתיבת שורות אלו.

     

    בברכת גמר מוצלח והוגן, ישחקו הנערים. (ועידו גם…) .

  • מגיע לעידו

    מגיע לעידו

    (צילום: עודד קרני, מנהלת הליגה)

    הוא לא זכה בתואר כבר שש עשרה שנה
    ורק הפסדים היו לו בכל פינה
    הוא לא הניף גביע, צלחת לא הרים
    הרבה דמעות של מים, זכיות של אחרים

    תלכו אצלו, תקחו אותו
    פרשו עליו כנפיים, מגיע לו
    תלכו אצלו, תקחו אותו
    תנו לו את הצלחת, מגיע לעידו

     

    בערב הגאלה של סיום העונה בגעש נשאלו שחקני מכבי "בזן" חיפה מי האדם הראשון שהם יחשבו עליו כאשר יזכו באליפות ביום חמישי. חלק אמרו שיחשבו על אמא,חלק על אבא, וחלק על הילד. אבל חלק מהשחקנים וגם עוזר המאמן של חיפה השיבו שהאדם הראשון שהם יחשבו עליו יהיה עידו קוז'יקרו.

    ב-1993 בזכייה ההיסטורית של גליל עליון , קיפץ נער בן 15 מבית הלל על הפרקט בכפר בלום כשהוא מחבק את אנדרו קנדי ולוגם מהשמפניה של ברד ליף. לנער קראו עידו קוז'יקרו. מאז עברו הרבה מים וקאייקים בנהר החצבני, ו-16 שנות קריירה מפוארות של עידו "קיר בטון" קוז'יקרו.

    עידו זכה במהלך הקריירה ב-2012 באליפות הליגה הבלקנית עם גלבוע/גליל, ובשנת 2004 זכה עם הפועל ירושלים בגביע יול"ב עם ניצחון על ריאל מדריד.
    אבל כדי לסיים קריירה מפוארת, חסר לעידו תואר ישראלי. ולא שהוא לא ניסה: אחד עשר פעם במהלך הקריירה הגיע לארץ המובטחת ולא זכה בתואר ישראלי:

    שלוש פעמים הגיע למעמד גמר ליגת העל (עם הפועל ירושלים ב-2006, מכבי חיפה ב-2009, גלבוע/גליל ב- 2011) ארבע פעמים הגיע למעמד חצי גמר אליפות המדינה (שלוש פעמים עם גליל עליון ב-2000,2001,2003 ופעם נוספת עם עירוני נהריה ב-2008), ושלוש פעמים הגיע לגמר גביע המדינה (גליל עליון ב-1996, הפועל ירושלים ב-2004, מכבי חיפה ב-2013.)

    לעידו חסר גם קורטוב של מזל, הוא הגיע לקבוצה תמיד לפני או אחרי: אחרי שעזב את הפועל ירושלים הם זכו פעמיים ברציפות בגביע המדינה, שנה לפני שהגיע לגלילבוע הם זכו באליפות, או שהיה שם איזה טולברט, אוריוו, בלאט, סטול, שקילקלו לו.

    אז ביום חמישי 2500 צופים ירוקים ורבים אחרים ברחבי הארץ מהגליל עד ירושלים צריכים להחזיק אצבעות כדי שנהער ההוא מבית הלל יקפץ על הפרקט ברוממה ישתה מהשמפניה שלו ויוסיף לרזומה שלא את השורה:

    2013 – אליפות ישראל עם מכבי חיפה. בהצלחה !

  • נגמר לי הכדורסל

    נגמר לי הכדורסל

    (צילום: עודד קרני, מנהלת הליגה)

    מה יש פה להבין ?! יוסי צוויליך נהרג !! (מתוך: "בלוז לחופש הגדול").

    אתמול בשעה 23 בלילה נפל לי האסימון. מה יש פה להבין ?! הכדורסל הישראלי נהרג !!! אם לא יתעוררו כל שוחרי הכדורסל הישראלי, הוא ייהרג !!! לאט אבל בטוח ! על הקברניטים משדרות יהודית ובדרך מנחם בגין המשייטים את הספינה אל פי תהום כבר לא ניתן לסמוך, ולא נותר לנו אלא לסמוך על אחרוני המוהיקנים בתקשורת, על הקווים ובאולמות ובעיקר על בעלי וראשי הקבוצות, בעיקר אלו שאינם מתרפסים בפני דון שמעון וחבר מרעיו (רמז: הם נמצאים בעיקר בקבוצות הפועל). כי אם לא יתעוררו וישנו תפיסה נישאר האחרונים, שעוד אכפת להם מהכדורסל הישראלי, לכבות את האור…

    בעלי הקבוצות עוד לא הפנימו שמשנה הבאה ולמשך עשרות שנים, מכבי ת"א הולכת לשלוט בכדורסל הישראלי ללא עוררין, הליגה תהיה זרה, לא תחרותית והייאוש לא ייעשה יותר נוח . כל עוד נמצאות באזור המתרפסת הלוזרית הראשית ממלחה, האנמית מהגלבוע, הענייה מאושיסקין, האמריקאית מחיפה והשאריות של הבקעה לא נזכה לעדנה. ולכן יש לעשות שינוי קיצוני, ומי שלא מבין זאת כורת עת הענף עליו הוא יושב.

    שינוי קיצוני יכול היות בשני כיוונים: הראשון, לצאת למלחמה גלויה, מסיבית בשיתוף פעולה של השחקנים, המאמנים ובעלי הקבוצות במטרה לייצור ליגה ישראלית ושוויונית עם מגבלת זרים, תקרת שכר וקידום צעירים, ולעזאזל היורוליג. מכיוון שההתרפסות של המאמנים ובעלי הקבוצות בפני הדון הגדול והשליטה המוחלטת שלהם במנהלת הליגה ובאיגוד, משם לא תבוא הישועה. ולכן אני מציע למאמנים ולבעלי הקבוצות לעשות שינוי קיצוני דווקא מהכיוון השני: להחליט כאן ועכשיו שהמטרה של הליגה הישראלית היא לא לרדוף אחרי מכבי ת"א, אלא פשוט להתעלם ממנה ולשנות מטרות. המטרות המוצהרות יהיו קידום הכדורסל הישראלי. הקבוצות ישתפו 3 זרים בקבוצה, יקדמו שחקנים צעירים ובסוף העונה יעשו טקס אליפות אלטרנטיבי שבו תוענק צלחת אליפות לקבוצה שתזכה לחטוף 3-0 ממכבי ת"א בסדרת הגמר וכן תציין את הקבוצות שקידמו ושיתפו ישראלים וצעירים. מבחינתי, העונה ההצלחה של הפועל ת"א שקידמה את יותם שירן ובר טימור ושל ראשל"צ שקידמה את שון דאוסן, אור סולומון היא הרבה יותר גבוהה משל אילת, הפועל ירושלים, מכבי חיפה ומכבי ת"א שהגיעו לחצי הגמר אבל לא קידמו אף שחקן ישראלי במיליגרם אחד !!!

    ואם כל זה לא יעזור תמיד יש את מיאמי נגד סאן אנטוניו…