מחבר: נועם גרוסמן

  • ישראל תגיע למאני טיים?

    ישראל תגיע למאני טיים?

    חברי ק' אוהד את הפועל תל אביב (אף אחד לא מושלם) הוא אוהד אותם בכדורגל, בכדורסל ובאם היה יודע שקיימים עוד מקצועות ספורט בעולם, היה אוהד את האדומים גם בהם. ל-ק' יש נטייה מוזרה, כל פעם שקבוצתו נמצאת ביתרון הוא מתחיל לדאוג, וככל שהקבוצה קרבה והולכת לניצחון – דאגתו גדלה ותופחת.

    מאמן נבחרת ישראל ארז אדלשטיין מודאג, אולי אלה ארבע וחצי השנים שאימן את הפועל תל אביב (בשתי קדנציות), מפני שנבחרת ישראל נראית טוב, אפילו מצויין ביחס לנקודת הזמן, לעונה שעברה על כוכביה, לפציעות ולשחקנים החסרים. דומה כי מאמן הנבחרת מודאג יותר מהאופי האופורי של השחקנים והתקשורת ומבקש להנמיך את Supercup GER vs ISRההתלהבות והציפיות, דווקא בשל היכולת הטובה בטורניר באמברג.

    נקודת האור הבולטת בנבחרת במשחקי ההכנה היא הצבתו של עמרי כספי בעמדה מספר ארבע. כספי אמנם שוחרר מיוסטון רוקטס ונכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא חתם בקבוצה אחרת, אך אנשי הכדורסל בישראל צריכים לשלוח למאמן קווין מקהייל זר פרחים גדול במיוחד. הפורוורד האגדי של הסלטיקס זיהה את הפוטנציאל של כספי לזוז מהעמדה מספר שלוש, בה יש לו מגבלה של זריזות הן בצד ההגנתי והן בצד ההתקפי, הכניסו לחדר הכושר, בו העלה כמה קילוגרמים נחוצים, והציבו כגבוה שני, במה שמכונה בשפת הכדורסל "סטרץ' פור", כלומר – מספר ארבע, אשר מותח את ההגנה החוצה, בעיקר בעזרת איום הקליעה מבחוץ.

    כך גם במשחקי ההכנה, עמרי תופקד כמעט רק בעמדה זו, מה שהוריד ממנו את לחץ הובלת הכדור מצד אחד ויצר הרכב גמיש וזריז מן העבר השני, כשגם בעיית ריבאונד פוטנציאלית לא הורגשה, כיוון שהבחור מיבנה הראה הרבה נחישות והלך חזק אל הכדורים החוזרים.

    אם מסתמנת בכל זאת בעיה בסגל הנבחרת הנוכחי, הרי שהיא בעמדת הרכז. לא שיש טענות לגל מקל, נהפוך הוא, דומה שמקל הגיע לקיץ הזה חדור מוטיבציה אחרי עונת הסתגלות לא פשוטה בדאלאס. גל נראה מאוד בטוח בעצמו, וכך גם הנבחרת אשר משחקת לא מעט תרגילים על מנת שהרכז עצמו יהיה דווקא זה שמסיים.

    הבעיה מתחילה כשעוברים למובילי הכדור שעל הספסל. במהלך הקיץ התקיים מאבק על האם צריך להכריח שחקנים ללבוש את מדי הנבחרת (אני חושב שלא, אבל זה לטור אחר) עיקר השיח התקיים בעניינו של אלכס טיוס, אך היה גם את הסיפור של מורן רוט.

    בקייצים קודמים ראה רוט איך המקום בנבחרת נלקח ממנו ברגע האחרון והחליט לוותר על התענוג הפעם. החלטה משונה, בעיקר כיוון שלאחר פציעתו של יוגב אוחיון, דומה שלו היה בסגל, היה ככל הנראה הרכז הבכיר השני. בהעדרו מי שסומן על ידי אדלשטיין לתפקיד הוא דווקא יובל נעימי שחוווה עונה קשה מאוד באילת. ארז ניצל את משחקי ההכנה על מנת לנסות ולבנות את הביטחון של יובל, הן בדקות משחק רבות יחסית והן ביד די חופשית לזרוק. קשה להגיד שזה עבד.

    גם שאר הגארדים של הנבחרת המסוגלים להוביל כדור כהלפרין ולימונד נוסו מעט בעמדה זו, אך עושה רושם שהכל מקווים להתאוששות של אפיק ניסים מהפציעה שלא איפשרה לו לצאת לטורנירי ההכנה, אם לא, הנבחרת בבעיה כשמקל לא על המגרש.

    לסיום, חידה: מי הוא השחקן שכבר שלוש-ארבע שנים שומע את הליחשושים על כך שהוא הגבוה הבא של הכדורסל הישראלי, מקבל מקום בנבחרת ואפילו פותח בחמישייה בחלק ממשחקי האימון, אבל במקביל, שומע שברגעי האמת על העמדה שלו ישחק מתאזרח ואפילו לא כזה שהוא אלוף יורוליג?

    תשובה: מבאס, מבאס להיות אלכס צ'וברוביץ'.

    כרטיס כניסה

    איגוד הכדורסל יעניק כרטיס משחק וחולצה חינם לישראלים הנמצאים בקפריסין ומעוניינים להגיע למשחק.

     

  • מה צופה העתיד לעומרי כספי?

    מה צופה העתיד לעומרי כספי?

    אין ספק, שהעונה הנוכחית של עומרי כספי, היא עונת מבחן. הוא מסיים חוזה בקאבס ובדרך כלל שחקנים במצב זה ובמעמדו של עומרי, משתדלים לתת את כל כולם, על מנת להגיע לחוזה הבא. אם אפשר שיהיה ליותר משנה אחת.

    בשבועות האחרונים ובעיקר מאז שהחלה הליגה, אני מוצא יותר ויותר אנשים, אשר כותבים ומדברים ביותר מקורטוב של שמחה לעד על מצבו של כספי, ודומה, כי לו יכולים היו, היו מוסיפים גיחוך קל וקריאת: "עומרי חזור הביתה, מכבי צריכה סמול פורוורד במקום ניק קיינר-מדלי".

    הגדיל לעשות חבר שלומד איתי, אשר אין לחשוד בו כי אינו מבין בכדורסל וב-NBA (על אף שהוא אוהד את הבלייזרס…) אשר טען שעומרי עשה שלוש עונות בינוניות ומטה בקינגס ובקאבס והמשיך בכך שעדיף לילד מיבנה לחזור לישראל, או למצוא קבוצה בכירה באירופה, בה יוכל להפגין את ביצועיו.

    עומרי כספי יחזור למדים הצהובים-כחולים?. צילום: מכבי תל אביב

    לפני שאגיע להשוואה אותה ערכתי, אני רוצה להזכיר לכל מי ששכח, שרק לא מזמן, חגגו אלפי ישראלים באישון ליל, את בחירתו של דורון שפר במקום ה-36 על ידי הקליפרס בדראפט 96', ואת חתימתו של עודד קטש בניקס בשנת השביתה של 99'. שני השחקנים הגדולים הללו, לא נחתו בסופו של דבר בליגה הטובה בעולם.

    דבר נוסף הראוי לציון, הוא מה שכתב גדול אנשי ה-NBA בישראל, פרופסור מנחם לס בספר סיכום עונת 97-98. בספר – אותו הוציא יחד עם ירון טלפז –  כתב לס: "ישראל תמשיך לחלום, לשווא, אחרי שחקן ישראלי ב-NBA. זה פשוט לא יקרה. 5 מיליון תושבים איטיים ונמוכים זקוקים לנס לשם כך". כלומר, מקרה עומרי כספי, על פי הפרופסור, הוא נס.

    שני הנתונים האחרונים, הובאו על מנת להזכיר לכולנו, שעד לא מזמן, קיווינו וייחלנו. חלמנו והתפללנו. כל זאת, עבור שחקן ישראלי, אשר ישבור את תקרת הזכוכית, ויגיע לליגה של מייקל וסקוטי, דאנקן ורובינסון, ווייד ולברון.

    אז אחרי שאמרנו תודה לבורא עולם, על כך שיש לנו ישראלי ב-NBA, נשאלת השאלה: האם שלוש עונותיו בליגה היו טובות, בינוניות, או חלשות?

    לשם כך הרכבתי טבלה, המשווה את נתוניהם של 34 השחקנים האחרונים שנבחרו במקום ה-23 בדראפט ה-NBA, עד לשנת 2009, בה נבחר עומרי.

    מספר נתונים על הטבלה:

    1)     הפסקתה בשנת 1977 אינה מקרית. שנה לפני כן התאחדה ליגת   ה-NBA עם ה-ABA. בשנים שלפני כן, התחרו הליגות על השחקנים, מה שהביא לירידה באיכות הבחירות.

    2)     הוספתי עמודה ובה כמות השנים בהן שיחק כל נבחר 23 בליגה, זאת על מנת לבדוק, כמה זמן שורד נבחר דראפט שכזה. להוציא את השחקנים הפעילים כמובן, בחירה מספר 23, שורדת 7 שנים בממוצע בליגה. כלומר הבחור רק במחצית הקריירה.

    3)     עומרי כספי קלע בממוצע בשלוש שנותיו הראשונות בליגה, 8.9 נקודות למשחק. האנשים הטוענים כי הוא לא מספיק טוב, עושים זאת בוודאי על סמך סטטיסטיקה בין היתר. אז הנה האמת. מבין 34 השחקנים שנבדקו, מדורג כספי במקום ה- 9 בצבירת נקודות. כלומר, בכל תקופת הזמן שנבדקה, כספי קלע בממוצע, טוב יותר מ-25 שחקנים. מעניין מה הפרופסור אומר על זה?

    4)     נמוכים ואיטיים? כן, כשמדובר בי. אבל כספי לא נכנס תחת ההגדרה הזו. אחרת איך תסבירו את העובדה שהוא לקח יותר כדורים חוזרים מ-23 שחקנים ברשימה זו?

    הבהרה וסיכום.     

    כותב שורות אלה, אינו מחשיב את עצמו מאוהדיו השרופים של עומרי כספי. יתרה מזאת. פעמים רבות ספגה הטלוויזיה בביתי חתיכות פיצה ישנה ושיריי ביסלי, כהבעת אי נחת מפעולותיו של "הישראלי הראשון" במדי נבחרת ישראל. בנוסף, אין להוריד מעל השולחן את הערותיו של ביירון סקוט – מאמן קליבלנד – על כך שעומרי יקנה את מקומו בליגה, רק דרך ההגנה. טוב יעשה כספי אם יקשיב.

    מטרת הכתבה הייתה לרענן מעט את זכרונו של אוהד ה-NBA הישראלי, תרות העיניים. זה השוכח לעיתים כמה זמן הלכנו במדבר בציפייה לקבל אישור מהליגה של הדוד סם, שגם אנחנו יכולים. עומרי כספי רחוק מלהיות לברון ג'יימס, או אפילו טרבור אריזה. אבל הוא עשה דברים יפים מאוד בליגה קשה ועל כך מגיע לו קרדיט נכבד.

    השוואת נבחרי #23 בדראפט ה-NBA

    שנה

    שם

    שנים בליגה

    ממוצע נקודות וריבאונדים בשלוש העונות הראשונות    ב-NBA

    1977

    מייק גלן

    10

    7.1 נק' 1.4 (אס')

    1978

    טרי טיילר

    11

    12.8 נק' 7.4 ריב'

    1979

    טיקו בראון

    לא שיחק

    1980

    קארל ניקס

    3

    6.8 נק' 1.9 ריב'

    1981

    צ'ארלס בראדלי

    3

    3.2 נק' 1.1 ריב'

    1982

    דארל טיליס

    2

    3.4 נק' 2.5 ריב'

    1983

    מייקל וויגינס

    6

    9.4 נק' 2.9 ריב'

    1984

    ארל ג'ונס

    2

    0.9 נק' 0.8 ריב'

    1985

    איי.סי. גרין

    18

    9.5 נק' 7.0 ריב'

    1986

    קן בארלו (מכבי)

    לא שיחק

    1987

    גרג אנדרסון

    10

    11.6 נק' 6.9 ריב'

    1988

    ג'רום ליין

    5

    5.7 נק' 6.2 ריב'

    1989

    רוי מרבל

    2

    1.9 נק' 1.1 ריב'

    1990

    אנתוני בונר

    6

    8.6 נק' 6.0 ריב'

    1991

    סטנלי רוברטס

    8

    10.5 נק' 6.2 ריב'

    1992

    לי מייברי

    7

    5.4 נק' 3.1 (אס')

    1993

    ארווין ג'ונסון

    13

    4.0 נק' 4.4 ריב'

    1994

    ווסלי פרסון

    11

    12.2 נק' 3.3 ריב'

    1995

    טרוויס בסט

    10

    6.9 נק' 3.2 (אס')

    1996

    אפטימיוס רנציאס

    1

    1.5 נק' 0.7 נק'

    1997

    בובי ג'קסון

    12

    7.9 נק' 3.4 (אס')

    1998

    טיירון לו

    11

    4.1 נק' 1.4 (אס')

    1999

    דווין ג'ורג'

    11

    4.8 נק' 2.5 ריב'

    2000

    דשון סטיבנסון

    12

    4.1 נק' 1.4 ריב'

    2001

    ברנדון ארמסטרונג

    3

    2.2 נק' 0.6 ריב'

    2002

    טיישון פרינס

    10

    10.6 נק' 4.2 ריב'

    2003

    טראוויס אאוטלו

    9

    5.3 נק' 2.3 ריב'

    2004

    סרגיי מוניה

    2

    3 נק' 2 ריב'

    2005

    פרנסיסקו גרסיה

    7

    8.0 נק' 2.9 ריב'

    2006

    ג'וש בון

    4

    5.9 נק' 4.3 ריב'

    2007

    ווילסון צ'אנדלר

    5

    13.3 נק' 5.0 ריב'

    2008

    קוסטה קופוס

    4

    3.2 נק' 2.3 ריב'

    2009

    עומרי כספי

    3

    8.9 נק' 4.1 ריב'