אלכס טיוס שוחרר מהנבחרת, ולא ימשיך עימה בטורניר היורובאסקט. טיוס, שלא הגיע כשיר ב-100%, התלונן בסיום המשחק מול אוקראינה על כאבים, בו שותף במחצית הראשונה. בעצת רופאי ומאמני הנבחרת, הוחלט כי טיוס יחזור ארצה בהקדם האפשרי.
ידיעה נוספת: רענן כץ, הספונסר הראשי של נבחרת ישראל, יצטרף וישהה יחד עם הנבחרת בהמשך הטורניר.
ההודעה לעיתונות כפי שהתקבלה מדובר הקבוצה:
קבוצת הפועל פתאל אילת מגנה ומוקיעה את דבריו של פרשן הטלויזיה מר אריה מליניאק שמצא לנכון להאשים את בעלי הקבוצה, מר דורון הרציקוביץ' ומאמן הקבוצה מר עודד קטש בהפסדי הנבחרת האחרונים ובמצבו של הכדורסל הישראלי בכלל.
בעלי הקבוצה, דורון הרציקוביץ' הינו אחד מאנשי העסקים הבודדים במדינה המשקיעים הון רב לטובת הכדורסל הישראלי ולטובת קבוצת כדורסל פריפריאלית כמו קבוצת פתאל אילת.
מאמן הקבוצה, עודד קטש, משחקני נבחרת ישראל המובילים בכל הזמנים, אלוף ישראל, אלוף אירופה ומאמן מוערך שהביא לתודעת כולנו כמה מהשמות הגדולים של הכדורסל הישראלי.
הפועל פתאל אילת בחרה שלא להחתים 5 זרים למרות יכולתה הכלכלית וזאת על מנת לשפר את מעמדו של השחקן הישראלי, ולראיה, בקבוצה משחקים לא פחות מ-8 שחקנים ישראלי כאשר שניים מתוכם שייכים למחלקת הנוער של המועדון.
יתרה מזאת, הרציקוביץ' תמך בכדורסל הישראלי גם כאשר קבוצתו שיחקה בליגה השניה, הרחק מהתהילה ואור הזרקורים.
הנהלת הקבוצה דורשת ממר מליניאק לחזור בו מדבריו ולהתנצל מיידית.
שני משחקי ההכנה של הנבחרת מלמדים אותם על מספר כיוונים, לא בהכרח מעודדים. הכייון הראשון, זו הנבחרת של עומרי כספי, הוא מרגיש, מרשה לעצמו ומקבל גיבוי מלא מצוות המאמנים שזו הנבחרת שלו. כספי קלע באחוזים איומים בשני המשחקים האחרונים, 12/38 מהשדה (31%), 2/16 מה-3 (12%), והוא לוקח הכי הרבה זריקות. לא ירחק, וייתכן שכבר הגיע, שהמרמור והתסכול של השחקנים האחרים יביא לדברים מאוד לא טובים בנבחרת. הכיוון השני, אין לנבחרת הזו שום ייחוד, וחבל. מה שהביא הצלחות לנבחרת בשנים קודמות היו דברים שאין לאחרים: שמירת לחץ, פירגון, עזרה, ונותרנו אנחנו ככל הגויים. הכיוון השלישי, שני שחקני הפועל ירושלים: אחישי כדיר ויותם הלפרין לא נספרים, שניהם שיחקו ביחד בממוצע כ-8 דקות, ולא קלעו אפילו סל אחד. והכיוון הרביעי והאחרון, הוא דווקא מעודד, יניב גרין מגיע בכושר מצוין, עם חוכמת משחק, יעילות מרבית ועשוי אף להיבחר לתגלית הטורניר.
תופעה מאוד מעניינת מתרחשת בגזרת הזרים בליגת וינר. כפי שהראינו בדאנק בשנים האחרונות, הזרים הכי יעילים הם זרים ששיחקו כבר בליגה. הצוות המקצועי בקבוצות כבר הבין זאת וההצלחה של נתניה בעונה שעברה, קבוצה שהתבססה על זרים ששיחקו פה נתנה את אותותיה השנה. שימו לב לרשימה המכובדת של שחקנים ששיחקו כבר בליגת וינר וחוזרים: ג'יימס, סמית', היקמן וסופו במכבי ת"א, דאנקן וקיצ'ן בירושלים, דווין מיצ'ל וטזמין מיצ'ל בראשל"צ, אנתוני גודס ובריאן אוסברי בחולון, קני הייז ומרכוס דאב באשדוד, ג'וליאן מיילס וראשון פרימן בנתניה
מה היה קורה אם תומר חמד או עדן בן בסט היו מודיעים שהם לא מתייצבים לקמפיין העלייה של הנבחרת בכדורגל בגלל שהם משחקים בחו"ל ???
(עודד קרני)
ראיתי אתמול בלילה בלי ווליום את סוף התקציר מהניצחון היפה של אילת על מכבי והבחנתי שדיוויד בלאט נראה מאוד עצבני ובאופן בוטה לא לוחץ למאמן הקבוצה המנצחת עודד קטש את היד, למרות שזה הגיש לו אותה כמקובל בסוף משחק. תהיתי מה העניין אבל לא מספיק בשביל להחליש את המוסיקה ולהגביר את הטלוויזיה. היום אני קורא שקטש מתנצל בפני בלאט על כך שלקח פסק זמן סמוך לסיום, כשהמשחק היה כמעט גמור. אני לא רוצה לחיות על הכדור הזה יותר.
קטש מתנצל בפני בלאט על שלקח פסק זמן עשרים שניות לסוף. בלאט לא רק שלא מתנצל על תקרית אי לחיצת היד אלא משקר שזה לא קרה ועוד מאשים את המבקרים ("אסור להגיד דברים לא נכונים") ובמקום לפרגן לקבוצה עם שישית תקציב שניצחה אותו ממשיך לגלות זלזול ("בשבילנו זה משחק אימון טוב") כיאה למאמן שהתרגל להיות חלק מהמועדון שמסמל את כל מה שרע במדינה שלנו.
המועדון שהוריד מהפודיום את שחקניו בזמן חלוקת הגביע והמדליות בגמר גביע מדינה בו הוא הפסיד, שמנסה למנוע כל ניסיון לגרום לליגה תחרותית יותר, שפוגע תמידית במעמד השחקן הישראלי תוך כדי רמיסת כל שביב מוסר או חשיבה לטווח ארוך, שגומר קריירות לשחקנים מקומיים ומייבש אותם על הספסל רק כדי שלא יככבו בקבוצות אחרות, שבתוכו התנהל (לכאורה) בנק של הלוואות בריבית כולל לשחקנים יריבים ולשופטים, שלא ששלח נציגים להלוויה של האדם ששילם את המחיר ושם קץ לחייו, המועדון שבמשך עשרות שנים עשה הכול על מנת להחריב את ענף הכדורסל בארץ והכל בשם ההצלחה שלו באירופה – זה המועדון שמקבל היום התנצלות ממאמן די צעיר ודי מוצלח על כך שלקח פסק זמן בטיימינג שנראה למועדון הנתעב כלא ספורטיבי.
אחרי שניצח אותו כשחקן במדי פנאתינייקוס בגמר היורוליג ואחרי שהביס אותו כמאמן במשחק האליפות עם הפועל גליל גלבוע, אין לקטש ברירה אלא להתנצל אם הוא רוצה לחזור יום אחד לאמן במכבי. וכנראה שהוא רוצה.
ככה זה בענף בו הדיקטטורה שולטת כבר עשרות שנים.
לקראת הבחירות הבאות עלינו בעוד שלושה חודשים, הרכבנו בשבילכם את ממשלת הצללים של ליגת וינר. ממשלה שתחרוט על דגלה שלום (עם אויבינו ובעיקר, אם הם יתנהגו יפה, עם מכבי ת"א), בטחון (בכדורסלן הישראלי ובכדורסלנים הצעירים) וכלכלה (שפע של קהל ותקציבים גבוהים) ממשלה שתוביל אותנו לשנים יפות של כדורסל ישראלי. מדובר בממשלה עם 8 שרים בלבד שמהווה גם מופת לשלטון אחראי, צנוע, ומוסרי.
ראש הממשלה – עידו קוזי'קרו
האיש והאגדה. האיש הנכון בזמן הנכון, משנתו הידועה "קיר הבטון" תהווה תחליף הולם למשנת ז'בוטינסקי "קיר הברזל". עומד שנים בגאון מול האמריקאים ומול האירופאים. עומד בכבוד מול האויבים הגדולים של ליגת וינר (דון שמעון וחבורתו) ולקינוח גם הסתבך עם המוסלמים והנוצרים באמירת השפר הידועה שלו: "אין כמו להתחיל את החג עם מצות טבולות בדם של ילדים נוצרים ומוסלמים".
שר הביטחון – מתן נאור
השחקן שמופקד על ההגנה והביטחון בכל קבוצה. שחקן ההגנה הכי טוב בארץ. טבע את המשפט שמהווה אחד מקווי היסוד של ממשלת הצללים: "אם מכבי לא תהיה בליגה כמה שנים, זה יעשה רק טוב". ישתף פעולה היטב עם ראש הממשלה קוז'יקרו כשניים שידועים בחוסר אהבתם הגדולה למכבי ת"א, ובאהבתם הגדולה לכדורסלן הישראלי.
שר האוצר – יניב גרין
האיש שמקבל כבר שנים הכי הרבה כסף ביחס לדקות משחק. ניסיונו הרב בכל שנה להשיג חוזים אסטרונומיים, למרות גילו ויכולותיו המוגבלות יהוו בסיס איתן, ויטוו דרך לשחקן הישראלי הצעיר והמבוגר בענייני כספים, חוזים, ומשאים ומתנים.
שר החוץ – אפיק ניסים
שהה 9 שנים ברחבי אירופה שם זכה בהישגים מדיניים רבים: זכה עם שטרסבורג הצרפתית באליפות הליגה הצרפתית, הגיע עם בי.סי. קייב לגמר של הפלייאוף האוקראיני ולפיינל-פור היורוצ'לנג', זכה באליפות צ'כיה עם נימברוק, ובעונה האחרונה זכה עם נובו מסטו באליפות סלובניה.
ועכשיו, חוזר להנהיג את משרד החוץ של ממשלת הצללים של ליגת וינר.
"מעבר ליכולותיו המדיניות הידועות לכולנו, אפיק מביא איתו ניסיון אדיר ברמות הגבוהות של אירופה"
שר התשתיות – מאיר טפירו
מאיר "בעל הנס", משמש גם כנציג שומרי המסורת. מלך האסיסטים של כל הזמנים ובין חמשת המובילים בחטיפות, מה שנותן לו את המומחיות הגדולה בענייני אספקת תשתיות, שוות ערך לנקודות בליגת וינר. גילו וניסיונו הרב יסייעו רבות לממשלה בעיצוב המדיניות שלה.
שר התיירות – יוני ניר
התייר הכי גדול בליגת וינר. במשך 9 שנים שיחק ב-9 קבוצות. נע ונד בכל הארץ ומכיר כל פינה בכל אולם ובכל חדר הלבשה ברחבי ליגת וינר: הפועל ירושלים, עירוני ר"ג, בני השרון, ראשון לציון, גבעת שמואל, הפועל חולון, מכבי חיפה, אשקלון, והפועל ת"א. תורם רבות בכל מקום מרוחו ומנשמתו.
שר התקשורת – משה מזרחי
מאייש גם את משבצת המזרחי של ממשלת הצללים. לנוכח שמו המחייב "משה מזרחי" גם במאי סרטים וגם ניצב הנלחם בשחיתויות יהווה תואם "משה כחלון" ובכך יהפוך לחביב הממשלה. כשחקן מצוין עם קליעה פנטסטית ובדרך כלל שחקן לא מוערך זו תהיה הזדמנות עבורו לתקן את הרושם באמצעי התקשורת שיסורו למרותו.
שר החינוך – גיא פניני
האיש במשבצת של נטורי קרתא בממשלה הפלסטינית, הצהיר, לאחר קבלת סרט הקפטן, שמעתה הוא יפסיק לעשות פרובוקציות, יתנהג כמו ילד טוב ויהווה דוגמא ומופת חינוכית לדור הצעיר. השאלה כמה זמן זה יחזיק מעמד, האם זה יקרה בחודש ינואר במלחה או בחודש מרץ בדרבי בראשון לציון.
שר לפיתוח הנגב והגליל – ליאור ליפשיץ
אחראי לפיתוח קבוצות בפריפריה. נולד בנגב בעומר, שם בגיל 6 החל את הקריירה שלו ולקח עם הפועל עומר את גביע הפועל. היה בגליל (העליון) בתחילת הקריירה שלו ושם השיג את הישגו הגדול ביותר כשחקן בניצחון של גליל על מכבי, בשלהי הקריירה שלו משחק בדרום (קדנציה שנייה באשקלון).
שר לאיומים אסטרטגיים – שון דניאל
במשבצת הנסיך בממשלת הצללים. דור שלישי לשחקנים בליגת העל ובנבחרת ישראל. נכד של מוסא דניאל ובן של מוטי דניאל. דניאל הנסיך לפרגון ואהבה מהקהל, ומחזיר בלחימה עיקשת באיומים אסטרטגיים בדמות נפילים בקרבות מתחת לסל ובמשחק הגנה, כשהמילה פשרה לא אצלו בלקסיקון. חוטף שנים בלי תגובה מהשופטים (המפגש עם הכתף של סופו, היד שליטפה את עומר סניד, והקללות מאוהב מכבי) וזו הזדמנות בשבילו בממשלת הצללים לשנות.
בחרתי לפתוח את סיכום הסיבוב עם ציטוט של עמית תמיר, שחקן עם פוטנציאל ענק לא ממומש: "בליגת העל בישראל יש 32 שחקנים שמשחקים מעל 30 דקות- 3 מהם ישראלים. לעומת זאת, ביוון- 12 מהם חמישה יוונים, איטליה בליגה של 16 קבוצות- 24 שחקנים מהם ארבעה מקומיים, בספרד רק שני שחקנים בכל הליגה עם ממוצע של מעל 30 דקות…
אין שימוש בספסל בישראל, וכמובן שעל הספסל נמצאים הישראלים הצעירים שמתים להוכיח את עצמם…"
חמישיית הישראלים של הסיבוב:
גל מקל (מכבי חיפה) – הישראלי של הסיבוב, שיחק רק 5 משחקים, אבל שידרג את מכבי חיפה וסימן אותה כמועמדת לתואר. קלע בממוצע 15.6 נקודות (ראשון בין הישראלים) , מסר 7.6 אסיסטים (ראשון בליגה), ומדד ממוצע מרשים של 20.8 (8 בליגה וראשון בין הישראלים).
רביב לימונד (הפועל ירושלים) – קולע 11.4 נק' למשחק , ומדד ממוצע של 13.2, קולע 61% ל-2, נתן הופעות טובות גם במשחקים האירופאיים. אחראי להתאוששות של הפועל ירושלים.
ליאור אליהו (מכבי ת"א) – מדורג 2 בין הישראלים עם ממוצע מדד של 15. בששת המשחקים האחרונים השיג מדד דו ספרתי, קולע 11.6 נקודות למשחק, ו-4.4 ריבאונדים, מדורג ראשון בליגה במדד -/+.
עידו קוז'יקרו (מכבי חיפה) – הישראלי הכי טוב העונה מבין הגבוהים. מדורג 7 בין הישראלים בנקודות עם 1.6 נק' למשחק, וקוטף 6.2 ריבאונדים (ראשון בין הישראלים). מספק לחיפה מטרייה אווירית והרבה נשמה.
מתן נאור (הפועל ת"א) – שחקן ההגנה מספר אחד בליגה. מדורג שמיני במספר נקודות בין הישראלים עם 10 נק' למשחק, חוטף 3 כדורים (ראשון בליגה) למשחק ומדד ממוצע 9.6.
הישראלי הצעיר:
בר טימור (הפועל ת"א) – פתח כמעט בכל המשחקים של הפועל ת"א, מדורג 10 בין הישראלים עם מדד ממוצע 9.7, קולע 7.6 נק' למשחק ומוסר 4 אסיסטים. רשם התקדמות ענקית השנה, והפך לשחקן נבחרת לגיטימי.
ספסל: יוגב אוחיון (מכבי ת"א), דרור חג'ג' (אשדוד), בר טימור (הפועל ת"א), גור פורת (אשקלון), אלישי כדיר (הפועל ירושלים),
המאמן:
ארז אדלשטיין (הפועל ת"א) – הפועל ת"א של ארז אדלשטיין מושתת על ישראלים ועל צעירים. נתן הזדמנות ודקות משחק ליותם שירן ובר טימור. הישראלים שלו: שולדבראנד, נאור ואיתן הפכו לדומיננטיים ומובילים את הפועל ת"א לעונה טובה.
הישראלים שנמצאים בחמישייה הראשונה בדירוגים הסטטיסטיים:
גל מקל – ראשון באסיסטים, ראשון ביחס איבודים/אסיסטים
ליאור אליהו – ראשון במדד -/+
יוגב אוחיון – שני בחטיפות, שלישי במדד -/+, שלישי באסיסטים, חמישי ביחס איבודים/אסיסטים
מתן נאור – ראשון בחטיפות
גור פורת – שלישי באחוזים ל-3
נמרוד טישמן – שלישי ביחס איבודים/אסיסטים
ישראלים שעשו דאבל-דאבל העונה:
יניב גרין – 14 נקודות ו-11 ריבאונדים (מחזור 10),
יוגב אוחיון – 12 נקודות ו-10 אסיסטים (מחזור 2)
גל מקל – 24 נק ו-12 אסיסטים (מחזור 9)
ניב ברקוביץ – 2 כמעטים: 16 נק' ו-9 אסיסטים (מחזור 1), 10 נק' ו-9 אסיסטים (מחזור 10).
השחקנים הישראלים הפעילים המובילים בטבלת קלעי כל הזמנים
מאיר טפירו – מקום 20 , צפי לעונה הנוכחית – מקום 18 (חסר לו 13 נקודות)
עידו קוזי'קרו – מקום 56 , צפי לעונה הנוכחית – מקום 51 (חסר לו 95 נקודות)
משה מזרחי – מקום 86 , צפי לעונה הנוכחית – מקום 79 (חסר לו 89 נקודות)
קורי קאר – מקום 88 , צפי לעונה הנוכחית – מקום 87 (חסר לו 23 נקודות)
ליאור אליהו – מקום 113 , צפי לעונה הנוכחית – כניסה לרשימת 100 הגדולים (חסר לו 138 נקודות)
הטבלה האמיתית – תפוקת הישראלים – דקות משחק, נקודות ומדד:
|
מקום |
קבוצה |
אחוז דקות |
סה"כ נק' |
נק' ישראלים |
אחוז נק' |
מדד ישראלים |
אחוז מדד |
|
1 |
הפועל SP ת"א |
60% |
73.3 |
38.1 |
52% |
33.1 |
43% |
|
2 |
מכבי אשדוד |
50% |
73.5 |
27.4 |
37% |
24.3 |
31% |
|
3 |
מגדל י-ם |
46% |
84.5 |
30.6 |
36% |
32.5 |
33% |
|
4 |
גלבוע גליל |
45% |
74.7 |
26.5 |
36% |
22.9 |
25% |
|
5 |
מכבי אלקטרה |
44% |
120.8 |
30.7 |
31% |
40.8 |
33% |
|
6 |
בני הרצליה |
44% |
81.1 |
31.5 |
39% |
27.8 |
32% |
|
7 |
פתאל אילת |
42% |
77.6 |
21.0 |
27% |
18.3 |
20% |
|
8 |
אליצור אשקלון |
42% |
80.9 |
26.8 |
33% |
19.4 |
22% |
|
9 |
פנדור ראשל"צ |
41% |
77.5 |
21.1 |
27% |
13.3 |
15% |
|
10 |
מכבי בזן חיפה |
40% |
83.4 |
30.0 |
36% |
29.5 |
28% |
|
11 |
גרינטופס נתניה |
37% |
76.4 |
20.5 |
27% |
14.5 |
16% |
|
12 |
יונט חולון |
37% |
76.8 |
20.4 |
27% |
14.5 |
15% |
1. מנת פתיחה – מספר חזק – הברומטר
ברומטר, או בשמו עברי מד לחץ, הוא מכשיר מדידה המודד את הלחץ האטמוספרי. בספורט לקחו אותו בהשאלה למדוד הצלחה של קבוצה, בעזרת מד לחץ מיוחד במינו, שהוא שחקן מסוים, שמשחק טוב שלו מביא באופן ישיר לניצחון של הקבוצה ולהיפך, משחק גרוע שלו מביא להפסד של הקבוצה.
מכבי ת"א: דווין סמית' – היחיד ממכבי ת"א שלא הפסיד העונה בליגה, לא שיחק בהפסד לראשל"צ.
אילת: אוסטין פרימן – בכל הניצחונות מדד 8 ומעלה, בכל ההפסדים מדד 7 ומטה.
מכבי חיפה: פט קלאת'ס – בשני ההפסדים של חיפה היה לו מדדים נמוכים (3-, 3) בכל הניצחונות מדד דו ספרתי.
נתניה: יהוא אורלנד– בכל הניצחונות קלע מהעונשין מעל 75%, בכל ההפסדים לא הגיע לקו או קלע ב-50%.
הפועל ת"א: יונתן שולדבראנד – בכל הניצחונות קלע דו ספרתי, בכל ההפסדים קלע חד ספרתי.
הפועל ירושלים: אלישי כדיר – בכל הניצחונות, למעט אחד, כדיר קלע דו ספרתי עם מדד דו ספרתי בכל ההפסדים כדיר קלע חד ספרתי עם מדד חד ספרתי.
ראשל"צ: וילי וורן – כשהוא קולע מהעונשין ב-100% ראשל"צ מנצחת, כשהוא קולע פחות מ-80% מהעונשין ראשל"צ מפסידה.
אשקלון: מרקי פרי – עד בואו אשקלון לא ניצחה אפילו משחק אחד, מהגעתו אשקלון 1-4.
בני הרצליה: רומל בק – בכל הניצחונות, קלע 15 נק' ומעלה, בכל ההפסדים למעט אחד, קלע פחות מ-15 נקודות.
חולון: ג'רום דייסון – בכל הניצחונות השיג מדד מעל 20, כאשר המדד שלו מתחת 18 חולון הפסידה.
גלילבוע: ג'מאר סמית – בכל הניצחונות הם לקחו יותר ריבאונדים מהיריבה, וג'מאר סמית קטף 5 ריבאונדים לפחות, בכל ההפסדים הוא קטף 3 ריבאונדים ומטה !.
אשדוד: דיימון סימפסון – בשתי הניצחונות השיג מדד 30 בדיוק, בכל ההפסדים השיג מדד שונה.
2. מנה עיקרית – הישראלים – הקאמבקים של הותיקים!
ברוך הבא לליגת העל, לשחקן שעוד ייבחר לתגלית העונה, עם דאבל-דאבל מרשים של 14 נק' ו-11 ריבאונדים, קבלו את יניב גרין, בן 35 בהצגה מרשימה בניצחון של גלילבוע, חסר לו עוד 62 נק' לעבור את רף 2000 הנקודות בקריירה, מולו בירושלים אלישי כדיר כמעט בדאבל-דאבל משלו עם 13 נק' ו-8 ריבאונדים. בראשל"צ בן דוד חוזר לעניינים עם 13 נק' ובחולון רוזן קולע 14 נק'.
גל מקל ממשיך לשדרג את מכבי חיפה ולהפעיל את קלאת'ס, סמית' ותומאס, עם 9 אסיסטים ו-16 נק', גם עידו קוזיקרו תרם את חלקו עם 13 נק' באחוזים גבוהים, באשקלון עודד שעשוע ודודו שמריז קולעים 10 נק'. בהפועל ת"א מתן נאור עם 14 נק' ו-4 ריבאונדים ומעבר לכך שיתק את וושינגטון, בר טימור עם 10 נק' והטבעה אחת בסטייל NBA, בנתניה אורלנד ממשיך לירות וקולע 19 נק' (מהם 7 על עבירות טכניות).
ליאור אליהו ממכבי ת"א ממשיך לשמור על יציבות עם 21 נק', 7 ריב' ו-4 אסיסטים, באשדוד חג'ג' ומזרחי ממשיכים להיות דומיננטים ותורמים בכל האספקטים. במשחק בין אילת להרצליה, הישראלים שיחקו כינור שני !
יפה ונחמד לראות ישראלים ותיקים פורחים מחדש, אבל אני מעדיף לראות את עוז בלייזר במקום יניב גרין, את שון דאוסן במקום עמית בן דוד, את אנטון שוטבין במקום עידו קוז'יקרו, את רם אלאספור במקום אלישי כדיר, את דודו שמריז במקום עודד שעשוע, את רפי מנקו במקום ליאור ליפשיץ. אני מעדיף לראות את העתיד במקום העבר…
הישראלי של השבוע: יניב גרין להשכירכם שיחק שנים רבות עם מאמנו ליובין….
3. קינוח – דור העתיד "הילדים של שנות התשעים"
הצעירים שלנו דווקא מקבלים צ'אנס, אבל לא תמיד יודעים לקחת !
בהפועל ת"א, ארז נותן ממשיך לתת קרדיט לבר טימור (31 דקות) הנהדר וליותם שירן (18 דקות), בהרצליה גיא לביא מקבל קרדיט עצום מבית הלחמי (28 דקות) וחייב לספק יותר מ-4 נק' ו-3 אסיסטים כדי להצדיק את האשראי וכך גם בן רייס, בגלילבוע טישמן מקבל 9 דקות עם 2 איבודים ובלי נקודות, בראשל"צ מקבל אור סולומון 16 דקות ולא פוגע , עם 5-1 מהשדה, ובאמת תודה לאדון בלאט על שיתוף הצעירים: זלמנסון 3 דקות ושגב 5 דקות במשחק צמוד ומותח שנגמר ב-30 הפרש. באשדוד קיבל חדד 10 דקות. בנתניה טמיר אריאלי מקבל 7 דקות.
הצעיר של השבוע: אין , קחו את הצ'אנס שהמאמנים נותנים לכם ותזכו להופיע כאן !
פעם בכמה זמן אני עוצר את מרוץ החיים המטורף הכולל אישה+בית+ילדים+עבודה+כסף ומגיע מהפריפריה בה אני גר, לעיר הגדולה ליום חופש רגוע ונפלא. תפריט יום החופש, שמתבצע לרוב עם אחי הקטן מחולון, כולל משחק כדורסל, סרט קולנוע, ים ואוכל, בקיצור כל הנאות החיים. אתמול התחיל יום החופש בצורה נהדרת עם סרט מקסים, מרגש עם געגועים לימים של פעם ומוסיקה טובה: "בלדה לאביב הבוכה" סרטו של בני תורתי עם גלריית שחקנים מרשימה. בגלל הקור העז ויתרנו על הים ופיצינו בעלילותיו של האחיין שלי,נועם.
החלק השני של יום החופש היה משחק כדורסל בראשון לציון, הפועל ת"א נגד ברק נתניה, שלא היה מרגש אלא עצוב, לא היו בו כדורסל טוב, ולא היה בו שום געגועים לפעם. שלישיית "מה קשור": יערי "אני לא יכול" רייניש, כפיר "אני ממש לא יודע לשפוט" מועלם ויאיר "מה אני עושה פה?" מיכאלי הרסו, קטשו והרחיבו את כל מה שיפה, מרגש וגורם לנו להתגעגע בכדורסל הישראלי, בתצוגת שיפוט אומללה כשהם מאבדים כל שליטה על המשחק. בתפקיד משנה ארז אדלשטיין שמרוב ויכוחים עם השופטים והמזכירות שוכח שהוא צריך גם לאמן…
גם הקהל של הפועל ת"א חייב להבין שהתנהגות שלו פוגעת כלכלית ותדמיתית בקבוצה שלו, במקום להשקיע כסף בשחקנים זרים, הפועל מוציאה אותו על סדרנים, קנסות למנהלת, ותוספת סיכון לרמי כהן וארז זייצ'יק. השיא היה שאוהד חטף למשקיף דוד דגן את דו"ח המשקיף שלו והטיח אותו לעבר המזכירות.
ולחשוב מה יקרה פה ב-3 במרס…
