תגית: דייויד בלאט

  • מגדלי המלפפונים

    מגדלי המלפפונים

    בטרם תתחיל תנועת השחקנים המאפיינת את הקיץ ,וביתר שאת בעקבות החוק הרוסי, נותנים קברניטי הספינות, המאמנים, דוגמא אישית ובורסת השמות עדיין חמה.

    ב 8   מקבוצות הליגה סגורים המאמנים לעונה הבאה. מעניין לציין שמבין 8 הקבוצות שעלו לרבע הגמר, רק מכבי חיפה והפועל י"ם לא החתימו מאמנים ונוספות אליהם חולון והרצלייה מהפלייאוף התחתון. מתוך ה 8 רק 4 מאמנים ממשיכים מהעונה הקודמת .

     

    למותר לציין שלקבוצות שסגרו עם מאמנים לעונה הקרובה יש יתרון מובהק בקדימות בבניית הסגל ,קבוצות אלו יכולות כבר להתחיל ולבנות את ההרכב לעונה הבאה ובשוק הדל בעיקר של ישראלים יש לכך משמעות גדולה.

     

    סגורים

    בסגנית האלופה כמיטב המסורת עונת המלפפונים כבר החלה באמצע העונה הנוכחית אבל אף על פי כן ולמרות חרושת השמועות, דייויד בלאט ימשיך להתרוצץ על הקווים בנוקיה זו העונה הרביעית ולשאוג על כל מה שזז.

    נציגת הדרום החם מיהרה והחתימה את עודד קטש לעונה שנייה על חוף הים האדום, מלבד ההצלחה היחסית נראה שקטש השתלב יפה בעיר ורואה עין בעין עם הבעלים וההנהלה שתמכו בו ללא סייג .

    הרומן בין נתניה לפרנקו שנראה מבטיח עלה על שרטון, בעיר היהלומים נראה שהשנה קופת המזומנים, תישאר ריקה מהרגיל, את מעט המזומנים שהוקצו יאסוף ככל הנראה רובי בלינקו שחוזר לאמן לראשונה זה 4 שנים, מאז שפוטר ב 2009 מאשקלון אחרי 6 מחזורים בלבד.

    מכבי ראשון לציון מיהרה גם היא מייד עם ההדחה ברבע הגמר להחתים את רוני בוסני לעונה נוספת תוך תקווה שגם עם סגל השחקנים יצליח המועדון לרשום המשכיות.

    האדומים כצפוי ממשיכים עם ארז  האדום, זו העונה השלישית ,כשהשנה היתרון הישראלי שלהם יבוא לביטוי חזק יותר מהעונה החולפת.

    גליל גלבוע החזירה את  דרוקר, והפעם לעמק, אולי השקט של הגלבוע יפיק מהמאמן המנוסה יותר מאויר הרי ירושלים.

    באשדוד החליטו עם סיום העונה שהספיק להם מברקוביץ, ומינו את נתי כהן הצעיר שזו לו עונה ראשונה בליגת  העל , האם זו ברירה אחרונה לאור הסירוב של לובין ואפי או מתן הזדמנות אמיתית עוד נראה בהמשך.

    העולה החדשה נס ציונה תנסה שוב להכניס משמעות למושג GENERAL MANEGER בכדורסל הישראלי,כאשר מנתה את עופר ברקוביץ לסמכות המקצועית הראשית ,ו נדב זילברשטיין ימשיך לאמן.

    הכול פתוח עוד לא מאוחר.

     

    דווקא האלופה הטריה מכבי חיפה פותחת את רשימת הלא סגורות, בראד גרינברג עסוק בלהתחתן ,ובלאמן את נבחרת ארה"ב למכבייה, אבל למרות ההישג המרשים, עדיין לא הודיעו 2 הצדדים על המשך עבודה משותפת. מועמדים אפשריים: אבי אשכנזי שכבר הביא את הירוקים למעמד הגמר וננו גיצבורג ששמו עוד יעלה כאן בהמשך, על פי פרסומים גם דני פרנקו וארז אדלשטיין הוזכרו כמועמדים.

     

    בטרם יואילו לבחור מאמן,בהפועל י"ם עדיין ניטשים קרבות השליטה על עזבונו של גומא. אחרי שניסו עם צעירים-גודס וקטש ומנוסים -דרוקר , נראה שבבירה יעברו לדינוזאורים- אריק שיבק ואפי בירנבויים, שכמעט והביא אליפות לבירה מוזכרים כמועמדים. בבירה יכולים גם להפתיע עם ננו גינזבורג ואולי אף מולי קצורין.

     

    בחולון שומרים על המסורת והתחלת עונה שנראתה שקטה עד כה עם המשכיות של הצוות המקצועי שמיר –חסין כבר לא תהיה כזו לאור ההברקה של מסינה לגייס את שמיר לצידו בצ.ס.ק.א  דני פרנקו, שכבר לא יאמן בנתניה נראה המועמד הטבעי ביותר, לאחריו אלעד חסין שהוחתם כבר כעוזר מאמן ותנחשו… ננו גינצבורג.

     

    בבני הרצליה (בקרוב אולי שוב בני השרון), כך על פי פרסומים עומדים לסגור עם אפי בירנבויים, להערכתנו החתימה תהיי תלויה בהחזרת האיחוד עם רעננה שיביא איתו גם תקציב מתאים,אחרת יוכל לבחור אפי בין הפועל י"ם ומכבי חיפה. אם לא אפי, הרצליה תוכל לגייס את מי שיישאר פנוי מבין אריק אלפסי,אריאל בית הלחמי,עדי אזולאי ואולי אף ליאור ליובין.

  • יומן של ערב היסטורי

    יומן של ערב היסטורי

    (צילום: רון סלוס. על מנת להשתמש בתמונות יש צורך לתת קרדיט לדאנק ולרון)

    אתחיל דווקא בסוף, אם יש בשורה מעודדת מליל חמישי ברוממה, היא לא רק מעצם ההישג, אלה הרבה מכך שאחרי הפעם השלישית ב6 שנים, הסנסציה כבר הפכה לסוג של שיגרה. גם הפעם לחץ הדם החל לעלות מתחילת הרבע הרביעי, ההמתנה לשריקת הסיום גם כשחצי דקה לסוף חיפה כבר הובילה ב 7 הפרש, השמחה המתפרצת עם הנפת הצלחת ונאום חוצב להבות ולבבות של הכוכב הלא כל כך חדש גל מקל. ההיסטוריה הקצרה יחסית של אלופות חדשות ייצרה ביום חמישי כבר את השחקן השלישי שזוכה פעמיים באליפות מבלי ללבוש חולצה צהובה (מצטרף לגוני יזרעאלי ואבישי גורדון שזכו עם חולון וגלבוע) . אל מקל עוד נחזור בסיום.

    גם לאחר המשחק,הפנים הנפולות של שמעון, דמעות התנין של אליהו, התככים המתבשלים במכבי –בלאט כן או לא , גור שלף( איך הוא בדיוק אשם) לא. ושוב טורי הפרשנים  שמבכים את "חוסר הספורטיביות" של השיטה.

    כאשר ההתרגשות הזו הופכת לסוג של שגרה, ימים טובים ושפויים יותר בפתח, נכון לכדורסל הישראלי עוד דרך ארוכה לפניו, ולמלעיזיו עוד יש הרבה כדורים בקנה, אבל ליל ה 13 ביוני הוא עוד לבנה בקיר חדש שביום מן הימים יהיה בתקווה חלק מבניין מחודש.

     

    19:45 בשאטל בדרך לרוממה –מייד עם היציאה מתחנת הרכבת של חוף הכרמל ממתין במפתיע אוטובוס של אגד עם הכיתוב "נסיעה מיוחדת" בחזית. מפיח סוג של תקווה שאולי הצטרפנו למשפחת העמים המודרניים בכל הקשור לתחבורה לאירועי ספורט. 99% מהנוסעים לובשים כמובן צהוב, אוהדי מכבי בכלל לא עוסקים ביריבה או במשחק הצפוי, כולם מסכמים כבר את העונה ונזכרים שפעם האחרונה שהיו בשאטל כזה הייתה בפיינל פור הזכור להם לטוב בפריז.

    20:10 רוממה-כמו ישראלים טובים כולם כמובן מגיעים ביחד, ההפרדה בין הירוקים לצהובים כמעט סטרילית ,ללא סיבה מוצדקת. המשימה למצוא את חדר התקשורת מסתיימת כמעט בכישלון עד שבתום 20 דקות של חיפושים מתגלה סוג של שער ברזל, שמאחוריו מדרגות ,שבסופם שביל, שבקצו שלו שלט VIP שמסתיר את זה של חדר התקשורת שנמצא משמאל.

    P1030151

    20:50 המשחק מתחיל. האולם הדחוס באמת מזכיר מעט אולמות ביתיים של קבוצות ביון,טורקיה, סרביה. הרוב המספרי של מכבי נראה לעין אבל קצת פחות לאוזן, כמו תמיד חבורה של כמה עשרות ילדים בצהוב ,מנסה לעורר את כל שאר השבעים. הקופים הירוקים ממול לא יושבים לרגע, נראה שהם מאמינים כבר משריקת הפתיחה.

    21:50 מחצית התור לשירותים והצפיפות ליד המזנונים מוכיחה שאף אחד לא באמת הכין את האולם לתפוסה מלאה. כמות העברות המוזרות שנשרקות לחיפה מעלה זיכרונות מהגמר האחרון בין השתיים ב 2009. עם זאת אמר פעם קטש שכדאי לרדת עם פיגור מול מכבי למחצית. קבוצה של אוהדים "נופלת" על מליניאק בכניסה לאחד השערים

    22:20 האסימונים מתחילים לרדת SMS  ראשון לחבר , "זה נראה אפשרי" אמנם הרבע השלישי מסתיים ביתרון מכבי אבל נראה לעין שחיפה לא נשברת. החבר עונה "מקל סוף סוף נכנס למשחק .עוד חצי שעה יסתבר שזו הייתה סוג של נבואה. מבט אלכסוני למטה וימינה מגלה את הפנים הכל כך אהובים עלינו של הדון מבואס, פרצוף של הלוויה במשחק כדורסל, שמעון (עד 120) כבר כנראה לא יתבגר לעולם. יוגי מבצע את העבירה החמישית ובלאט מלווה אותו בצעקות לספסל. בשנות ה 50 למדו בקיבוצים עם מותו של סטאלין שמה שעובד ברוסיה לא בהכרח עובד בישראל. ב 2013 בלאט עדיין לא הפנים את זה . גיא פניני חוזר למקורות עם בלתי ספורטיבית, למחרת היום יסתבר שמכבי מתעקשת להשאיר את סמל המפוקפק הזה גם לעונה הבאה.

    22:50 קצת לפני השריקה– מישהו שיושב מימיני אומר לחברו עכשיו אולי זה סגור, 7 הפרש, חצי דקה לסוף ועדיין לא השתחררנו מזיכרונות הקאמבאק של מכבי, אחד כזה היה ממש לא מזמן במשחק 3 נגד י"ם. אילון כתב דאנק עונה לו שעד השריקה זה לא גמור,אני נזכר ב2008 בנוקיה שמכבי הובילה על חולון ב 6 הפרש דקה לסוף, אילון רצה ללכת הביתה, כמו אסיר שעד שלא נסגרים מאחוריו שערי הכלא הוא לא באמת מרגיש חופשי.

    23:15 אפשר להתחיל לסכם מבעד להררי הקונפטי ולהבות האש אפשר לראות עוד תקווה חדשה נולדת, זר, קריא אוהד מכבי לא יבין זאת, מאוחר יותר ברכבת בחזרה לתל אביב אשמע אוהדי מכבי שלא אכפת להם אפילו שחיפה יצליחו באירופה והם לא מבינים למה אנשים מחכים ל"נציגת ישראל" בפינה גם באירופה, כן "נציגת ישראל" שהצליחה להנמיך אפילו את הקומה של שני הישראלים ששרדו בקושי את דיוויד בלאט (אוחיון ואליהו). בושה צהובה מספר אחת: הדון ממלא מקום יו"ר האיגוד מנער מעליו את לחיצת היד של יו"ר המנהלת שמואל פרנקל ולא מתייצב לחלק את הצלחת כנציג איגוד הכדורסל בושה צהובה מספר שתיים: מעט אוהדי מכבי שנשארו לטקס ההנפה קולטים שהנה הצלחת בידיים ירוקות וטרם ההנפה ,טסים בעמוק ליציאה כאילו מישהו הטמין ביציע מטען חבלה.

    סוף דבר

    גל מקל אלוף ושחקן העונה בפעם השנייה מסמן אולי טוב מכולם את רוחות השינוי, פעם כל שחקן ישראלי מוצלח נהג לומר שכבוד לשחק במכבי וכל חייו הוא חלם על האפשרות הזו . מקל : "כנראה שאני ומכבי לא נועדנו להיות וכנראה שגם לא בעתיד, מכבי זה לא המקום היחיד בארץ ולפעמים כיף להיות אופוזיציה לוחמת. מילים אמיצות של ישראלי שהייבוש על הספסל של מכבי התחיל לו את הקריירה במקום לסיים אותה. כן ירבו אמיצים שכאלה.

  • חצי גמר ליגת וינר – אחרי ולפני

    חצי גמר ליגת וינר – אחרי ולפני

    (תמונות: מכבי ת"א)

    1. פרשת הפיצה – טייק 2

    "פרשת הפיצה טייק  2" חיה, נושמת ובועטת. במשחק הראשון בין מכבי ת"א לירושלים התמקדתי בשחקן אחד: ג'וש דאנקן. השחקן שלפי פרסומי ערוץ הבית של מכבי ת"א קיבל הצעה ממכבי ת"א (מעניין, אגב, מה יש לממלא מקום יו"ר איגוד הכדורסל לומר בנושא…). במשחק הקודם מול מכבי ת"א לפני שלושה שבועות ראיתי דאנקן אחר. מאוד מזכיר את דאנקן ההוא מסן אנטוניו, חד, קולע , מלא אנרגיות, שומר ענק. ואתמול הוא היה נרפה, נטול אנרגיות, ובעיקר הפך את ליאור אליהו משחקן של 4 נק' ומדד 3 במשחק בקודם, לשחקן של 22 נק' ומדד 30. אלו בדיוק הדברים שקל להחביא. עצוב, חבל ומקוממם. ומי הבא בתור ? פט' קלאת'ס ?

    2. בראד גרינברג לומד את הלקח ודרוקר ממש לא.

    הנה הבדל יסודי בין מאמנים. מצד אחד בראד גרינברג שהפסיד את הגביע בגלל רוטציה קצרה ופול סטול אחד, לומד את הלקח ופועל באופן מיידי: מכניס את אלכס צ'וברוביץ וחנן קולמן לרוטציה, נותן את המפתחות וניהול המשחק לגל מקל, ומשאיר לפול סטול, לעשות את מה שהוא יודע, לקלוע שלשות ולחדור פנימה. מצד שני, שרון דרוקר, שמשחק לידיים של מכבי ת"א עם הרכבים ומצ'-אפ שלא מביא לידי ביטוי את היתרונות של ירושלים. ירושלים, צריכה, והגיע הזמן אחרי עונה שלמה, לקבל צורה של קבוצה עם רוטציה ברורה והתאמות ליריבה (ובסגל שיש לה אין לה שום בעיה לעשות זאת). ירושלים צריכה להיות מובילה ולא מובלת. המזל הוא שלדרוקר נותר עוד לתקן, הבעיה היא שקצת קשה ללמד מאמן דברים שהוא כנאה לא יודע…

    3. סדרות חצי הגמר לאן ?

    הבטיחו לנו שכל השינוי בשיטת השמחק מתמקדת בסדרות חצי הגמר שאמורות להיות אטרקטיביות, מושכות קהל, וסדרות גדולות. על הנייר ובקידום מכירות זה נכון, בפועל קיבלנו שני משחקים ראשונים משעממים, שבלוניים, נטולי קרבות, דם ותמרות עשן עם קרחות רבות ביציעים. דווקא סדרות רבע הגמר (לפחות שלושה מתוכם) היו הרבה יותר מרתקות, מעניינות עם יציעים מפוצצים. ולכן משחק מספר 2 בשתי הסדרות יכול להכריע עונה שלמה: האם נזכור מהעונה שתי סדרות אומללות שמסתיימות בסוויפ או סדרות ארוכות, מרתקות. וכן אנחנו רוצים אקשן, קרבות, ועניין…

  • הפרצוף האמיתי נחשף / נמרוד משגב

    הפרצוף האמיתי נחשף / נמרוד משגב

    (עודד קרני)

    ראיתי אתמול בלילה בלי ווליום את סוף התקציר מהניצחון היפה של אילת על מכבי והבחנתי שדיוויד בלאט נראה מאוד עצבני ובאופן בוטה לא לוחץ למאמן הקבוצה המנצחת עודד קטש את היד, למרות שזה הגיש לו אותה כמקובל בסוף משחק. תהיתי מה העניין אבל לא מספיק בשביל להחליש את המוסיקה ולהגביר את הטלוויזיה. היום אני קורא שקטש מתנצל בפני בלאט על כך שלקח פסק זמן סמוך לסיום, כשהמשחק היה כמעט גמור. אני לא רוצה לחיות על הכדור הזה יותר.

    קטש מתנצל בפני בלאט על שלקח פסק זמן עשרים שניות לסוף. בלאט לא רק שלא מתנצל על תקרית אי לחיצת היד אלא משקר שזה לא קרה ועוד מאשים את המבקרים ("אסור להגיד דברים לא נכונים") ובמקום לפרגן לקבוצה עם שישית תקציב שניצחה אותו ממשיך לגלות זלזול ("בשבילנו זה משחק אימון טוב") כיאה למאמן שהתרגל להיות חלק מהמועדון שמסמל את כל מה שרע במדינה שלנו.

    המועדון שהוריד מהפודיום את שחקניו בזמן חלוקת הגביע והמדליות בגמר גביע מדינה בו הוא הפסיד, שמנסה למנוע כל ניסיון לגרום לליגה תחרותית יותר, שפוגע תמידית במעמד השחקן הישראלי תוך כדי רמיסת כל שביב מוסר או חשיבה לטווח ארוך, שגומר קריירות לשחקנים מקומיים ומייבש אותם על הספסל רק כדי שלא יככבו בקבוצות אחרות, שבתוכו התנהל (לכאורה) בנק של הלוואות בריבית כולל לשחקנים יריבים ולשופטים, שלא ששלח נציגים להלוויה של האדם ששילם את המחיר ושם קץ לחייו, המועדון שבמשך עשרות שנים עשה הכול על מנת להחריב את ענף הכדורסל בארץ והכל בשם ההצלחה שלו באירופה – זה המועדון שמקבל היום התנצלות ממאמן די צעיר ודי מוצלח על כך שלקח פסק זמן בטיימינג שנראה למועדון הנתעב כלא ספורטיבי.

    אחרי שניצח אותו כשחקן במדי פנאתינייקוס בגמר היורוליג ואחרי שהביס אותו כמאמן במשחק האליפות עם הפועל גליל גלבוע, אין לקטש ברירה אלא להתנצל אם הוא רוצה לחזור יום אחד לאמן במכבי. וכנראה שהוא רוצה.

    ככה זה בענף בו הדיקטטורה שולטת כבר עשרות שנים.

  • מפירי השביתה משלמים במגרש

    מפירי השביתה משלמים במגרש

    (צילום:גיל שאשא)

    שלושה שבועות בלי כדורסל היו קשים, וטוב שחזרו למגרשים. היה עצוב לראות אתמול איך עיתוני הספורט ואתרי האינטרנט דוחקים את מחזור המשחקים בליגת וינר בכדורסל למקומות השמורים לתחרויות ספורט, ויסלחו לי החברים מיזרעאל, כמו רוגבי ובדמינטון. חלקם אף התעלמו לחלוטין (אתר ONE העלה פרומו רק כמה שעות לפני תחילת המחזור מועתק מילה במילה מאתר המנהלת) והגדיל לעשות ערוץ הספורט שהחליט שהמשחק של גלילבוע ישוחק ביום רביעי נגד אשקלון בעוד חולון נגד נתניה יהיה ביום חמישי. כולם עסקו, קידמו והללו את המשחק של מכבי ת"א ביורוליג.

    דה לקסוס אמר פעם: "נקמה היא מנה מצוינת כשהיא מוגשת קר". ואכן אתמול בערב אחד שילמו מפירי השביתה ומי שפגעו בעתיד הכדורסל הישראלי, בגדול על המגרש: שחקני מכבי ת"א, עו"ד שמעון מזרחי והמחסל דיויד בלאט חטפו הפסד מביש ומפלה צורבת במדריד. הישראלים הפחדנים שלה שהפרו שביתה, שבתו על המגרש: הם קלעו 8 נקודות ביחד !

    יהוא אורלנד ואלירן גואטה מנתניה חטפו אתמול בראש מחולון. יהוא אורלנד האומלל שיחק 22 דקות 0/4 מהשדה, 0/2 מהעונשין ומדד שלילי של 4-, מישהו אמר מגיע לו ?

    גם שחקני אשדוד שהזדרזו להפר שביתה ולהגיע לאולם חטפו בראש מ… הפועל ת"א ששחקניה הובילו את המאבק בראשות מתן נאור הנפלא שסיים ערב פנטסטי בסימן 6: עם 16 נקודות, 6 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.

    ומילה אחרונה על ההסכם. במילה אחת: בושה. בשתי מילים: בושה וחרפה. ההסכם טוב לקבוצה אחת: מכבי ת"א. הוא רק מנציח את שליטתה המוחלטת בענף המוביל בישראל ובדרך להחריב אותו על מזבח ההישגים של הקבוצה שמייצגת בעיקר את עצמה.

  • המחסל

    המחסל

    (צילום: עודד קרני)

    דיויד בלאט לא קיבל / התפטר ממשרת מאמן נבחרת ישראל אי שם ביולי 2005 לאחר שהתברר שאין ברשותו תעודת מאמן. לאחר הזכייה שלו עם רוסיה בזהב באוגוסט 2012 הוא אמר את הדברים הבאים: "אני כבר במקום אחר בחיים. שלושה עורכי דין זוטרים ועלובי נפש עשו את כל הבלאגן. בגלל 15 שעות עיוניות שחסרו לי לקבלת תעודת מאמן, אסרו עליי להיכנס לאולם ולהעביר אימון. אז קמתי והלכתי".

    ועכשיו לתיאוריה מעניינית: בגלל האירועים האלו, בלאט החליט לעשות דווקא ולחסל במו ידיו את הכדורסלן הישראלי ועתיד הכדורסלן הישראלי על מזבח פולחן האישיות שלו והישגיו. תראו לי שחקן ישראלי אחד שבלאט הלך איתו והאמין בו עד הסוף בכל הקריירה שלו. תראו לי צעיר אחד שקיבל ממנו את המפתחות להוביל את הקבוצה כמו שעשו עם קטש ובורשטיין. במקום זה הוא נוהג לגעור, להשפיל ולפגוע בכוכבים הישראליים באותם מקומות שהזרים מקבלים הנחות. על שביתת השחקנים האחרונה הוא אמר שהיא בדיחה. ולא, אל תגידו יוגב אוחיון, למי שזכרונו קצר: יוגב אוחיון נכפה עליו, ובלאט טרח להאשים אותו מול כולם בחדר הלבשה בהפסד בעונה שעברה בסדרה מול פאו, כמו שיוגב מתאר:  "הוא בייש אותי, קילל לעברי, ובעיקרון השפיל אותי אל הנקודה הנמוכה ביותר”, זו היתה תחתית המדרגה עבורי, בה ראיתי באמת איך רואים אותי במכבי. אחרי עונה קשה כרכז הפותח וגורם משמעותי בסדרה נגד פאו, הואשמתי כבחור שנכשל להביא לקבוצה מקום בפיינל פור".

    ליאור אליהו הפך משחקן מוביל ביורוליג לברירת מחדל מעיקה עבור בלאט. בפיינל פור לפני שנתיים בברצלונה הוא שותף לדקות ספורות ויצא אחרי 3 דקות ופניו אמרו הכל. במשחק ברוממה נגד חיפה הוא הוריד את אליהו לספסל תוך שהוא גער עליו ומוסיף בחדר ההלבשה להתעלל בו מול כל השחקנים: "שלוש שנים אני סובל ממך, שום משחק אני לא יודע מה אני מקבל ממך". גם השנה הואיל האדון בלאט לשתף אותו רק בלחץ של ההנהלה.

    מורן רוט וגיא פניני לא נספרים, וגם בארבעים הפרש הוא מעדיף לתת לזרים לשחק מאשר לקדם את שחקני עתיד של הכדורסל הישראלי: איתי שגב ועידן זלמנסון. מקור בכיר במערכת אמר ש"בלאט לא מאמין בישראלים שלו".

    אז הנה הצעה: לבלאט יובטח שהוא יהיה מאמן נבחרת ישראל אחרי עידן שיבק ובתמורה הוא יפסיק עם ההתנהגות המבישה שלו שפוגעת בראש ובראשונה בכדורסל הישראלי.

  • שתיקת המאמנים

    שתיקת המאמנים

    המאבק על עתיד הכדורסל הישראלי הפך לזירת התגוששות בין השחקנים התומכים ברוב ישראלי בחמישייה ומוכנים להתפשר על חוק רוסי ו-4 זרים, מולם בעלי הקבוצות שההצעה האחרונה שלהם מדברת על חוק רוסי ן-5 זרים, ו-3 צעירים מתחת גיל 22.

    כלומר, המאבק כרגע הוא על רישום זר נוסף בסגל, או במילים אחרות, ניסיון נוסף למנוע פגיעה במכבי ת"א על חשבון עתיד הכדורסלן הישראלי, מכיוון שכל הקבוצות בליגה יכולות להסתפק ב-4 זרים.

    עד כה לא שמענו את עמדת המאמנים, ולא בכדי. צריך לומר את האמת ! שום חוק רוסי או חוק אחר לא יעזור ! הבעיה הבסיסית היא שלמעט 2-3 מאמנים , אף אחד מהם לא מאמין בשחקן הישראלי ולא רואה מטרה בקידום צעירים על חשבון הישגים.

    דיויד בלאט, מוביל משחקים חסרי משמעות ב-30 הפרש ומייבש את שגב וזלמנסון על הספסל, הרצליה של בית הלחמי לא מתפקדת ועדיין הוא לא נותן צ'אנס לאלטיט ואוחנון, ליובין ייבש רוב העונה את ביר כץ, טישמן ובית יוסף על הספסל, גרינברג נותן הזדמנויות מעטות לצ'וברוביץ ושוטבין למרות הרוטציה הקצרה שלו, פרנקו לא נותן דקות לצעירים שלו וכך נמשכת הרשימה…

    רק ארז אדלשטיין שנותן במה, בטחון ואמונה לבר טימור ויותם שירן, אפי בירנבוים שקידם את דאוסן וסולומון ועודד קטש שלקח אליפות עם ישראלים ראויים לציון !!!

    אתמול נתן עודד קטש הזדמנות נדירה לשמוע מה חושב מאמן ישראלי שלקח אליפות עם ישראלים וקידם אותם: "השיטה של חוק רוסי עם חמישה זרים מאפשרת המון דקות לישראלים, אני לא בטוח ששלושה צעירים בטופס יכול לעזור, אבל כשגלבוע/גליל לקחה אליפות עם חמישה זרים וחוק רוסי, היה ביטוי גדול לישראלים: אלישי כדיר, גוני יזרעאלי , גל מקל, דגן יבזורי

    אימנתי הרבה שנים בגלבוע/גליל, הרבה שחקנים עברו תחת ידי וצעירים מוכשרים מצאו את מקומם בקבוצה ובליגה תחת החוק הרוסי: יוגב אוחיון, עומרי כספי, דגן יבזורי, גל מקל, אלישי כדיר והרשימה עוד ארוכה..

    יש לי הרבה ביקורת על השחקנים שמנהיגים את המאבק הזה ולצערי הם בעיקר פוגעים בעצמם.  אין שחקנים ישראלים שמגיע להם לשחק ולא משחקים. כשיש כאלה שמגיע להם לשחק, זה אינטרס שלנו המאמנים לקדם את השחקנים הישראלים ואנחנו מעדיפים לקדם שחקן ישראלי טוב מאשר שחקן זר.

    אני בטוח שקבוצות שיהיו להם ישראלים מספיק טובים ובכירים, יעדיפו לשחק גם עם ארבעה זרים בסגל. אני יודע שאני יעשה זאת במידה ויהיו לי ישראלים ברמה גבוהה בקבוצה. "

    אם כולם היו חושבים ומתנהגים כמו קטש אולי לא היינו צריכים חוקים ושביתות…

  • עוף, מוזר, עוף

    עוף, מוזר, עוף

    דיוויד בלאט לא מאמין בליאור אליהו. בלאט מאמין בתועלת הקבוצה. אילו היה מאמין שאליהו יכול לתת משחקים מעמדה 4 שיצליחו לספק את מה שהקבוצה צריכה בשביל להתקדם בשלבים המתקדמים של היורוליג, הוא היה מוותר על נסיון השילוב האובססיבי של קיינר מדלי בחמישייה הראשונה.אבל בלאט לא מוותר, עד כדי כך הוא לא מוותר שהוא כמעט הקריב את המשחק שלשום נגד אלבה על מזבח הקיינר מדלי.

    עד כאן העובדות, מכאן והלאה השערות, השערות שלי. בלאט טועה. לא סתם טעות, אלא כזו שדוקרת את העין ומקוממת את הלב. מה שנקרא בעברית טעות לא הכרחית בעליל. בין אם בקבוצה הזו יש מספיק כשרון בשביל לזכות ביורוליג או לפחות להגיע לפיינל פור, הדעות חלוקות. לגביי דבר אחד קשה לחלוק. ליאור אליהו נתן בתחילת העונה הזו תפוקה שעולה על רוב שחקני הסגל האחרים, לרבות קיינר מדלי. אבל בלאט בשלו. רכבת החילופים במשחק האחרון שהזכירה יותר מכל את הכהונה הראשונה שלו במכבי, נראתה מנותקת מהמשחק. יש שיגידו שבלאט יודע משהו שאני לא יודע וגם הם לא יודעים, והוא עד כדי כך טוב שאף אחד אחר לא יודע חוץ ממנו עצמו, אבל כנראה שגם אלוהים לא ממש יודע למה צריך לחבל בחמישיות שרצות טוב ביחד. ברבע השלישי אליהו נכנס במצב של 46-40. במספר פעולות טובות שלא ממש קשורות למשחק כדורסל כפי שמובן ע"פ מומחים בעולם, הוא הצליח להחזיר את מכבי למשחק. שם מציאת איש פנוי, פה fade away תוך כדי סבסוב כשהגוף לא יציב עם הטלת גויאבה, ולבסוף גם איזו חטיפה הנובעת מערנות לא אופיינית ודריסת מגנים בהתקפה מתפרצת. אליהו עשה הכל, גם דברים שלא צריך לעשות, והחזיר את מכבי למשחק. כאן גם טמון הכלב. או העצם. או העניין.
    כלב.
    במשחק כדורסל קלאסי כפי שהתהווה במשך עשרות שנים נוצרו חמשת העמדות כשהן מאפשרות שקט נפשי מסוים בשביל כל מאמן. כך כל בחור מגודל עם 2.10 מטר ומעל 100 קילו היה מוצב אוטומטית בעמדות מספר 4-5, בעוד ש'גמדים' בגובה 1.90 ומטה מצאו עצמם בעמדות הגארדים, לרוב הרכזים. עד כאן קלאסיקה. את האליפות האחרונה באנ בי איי לקחה מיאמי כשהיא משחקת רוב הזמן בלי שום גבוה מוגדר. סר צ'רלס שיחק את רוב שנותיו בעמדה מס' 4 כשעם הגובה שלו גם עמדה מס' 3 הייתה אמורה להיות בעיה. טוני קוקוץ' אמור היה להיות גבוה לפי כל פרמטר (2.11 על 107 קילו) וכך גם האמריקאים השתמשו בו, רק שכל אירופאי/מזרח תיכוני ממולח, לא יכול היה שלא לתהות איך לעזאזל החבר'ה האלה מפספסים את מי שיכול להיות הרכז הכי טוב במשחק. מג'יק ג'ונסון היה הרכז הכי טוב במשחק עם גוף של פאוור פורוורד. אלן אייברסון בכלל היה צריך לעבור לשחמט עם הגודל שלו. למה אני זורק את כל הטריוויות הידועות לכל האלה? רמז רמז זה קשור בשני הבחורים מהפסקה הקודמת.

    עצם.
    דיוויד בלאט רוצה ללכת למלחמה כשהוא יודע בדיוק מה יש לו, הוא יודע בדיוק איך להשתמש בו והוא יודע איך להשתמש בו ככה שהוא ינצח את המשחק. אתה לא יכול להשתמש במשהו שאתה לא מבין איך הוא עובד ואתה לא מבין מה תהיה התוצאה של הפעולה שלו. העניין הוא שגם ליאור אליהו לא מבין איך הוא עצמו עובד, גם אני ואת/ה לא יודעים איך הוא עובד ומר בלאט רק מקווה שהוא ראה כבר את הכל. ניק קיינר מדלי לעומת זאת הוא פאוור פורוורד מצויין בפוטנציה הוא 2.03, הוא רחב, יש לו קליעה טובה מכל הטווחים, ,הוא יודע להתמקם טוב בריבאונד ויש לו קבלות מהליגה הספרדית (עוד טריוויה – אין אולם פחים בליגה הספרדית). ניק קיינר מדלי הוא האופציה הבטוחה. יותר מכך הוא האופציה הצפויה. במילים אחרות את קיינר מדלי אפשר להכניס לתבנית, את ליאור אליהו אי אפשר להכניס לפיתה. הוא מסוג השחקנים האלו שגורמים לפיטורים של צלמי טלוויזיה. שחקן שנכנס למסך מצד שמאל של הפריים ומסיים כשהוא משוטט על הטיילת בלי להבין איך הגיע לשם. הוא הדבר האמיתי רק שלא ברור לגמרי של מה.

    העניין.
    רק שדבר אחד אי אפשר לקחת מאליהו, בעוד שבעונות קודמות משחקו היה חיובי לרוב ושלילי לפרקים, הרי שהחלק השלילי במשחקו הצטמצם השנה משמעותית. אין לי מושג אם מדובר בהתבגרות כאדם או לחילופין בהבנה של מגבלותיו של שחקן, הברגים התחילו להסתדר קצת יותר טוב בראש למר אליהו. בוקר טוב. בגיל 27 ליאור אליהו הוא הדבר הכי מלהיב שיש למכבי תל אביב בכדורסל להציע לצד אוחיון, הוא מהיר, הוא בעל שליטה סבירה עם הכדור, הוא מסוגל לשחרר מסירה שהיקמן היה יכול רק לחלום על למסור אותה ולוגאן יכול רק לקוות לקבל אותה, הוא יכול להטביע מהאותיות ויותר מכל אלו הוא בלתי צפוי.

    תהרגו אותי אבל הדרך היחידה שקבוצה עם סגל שחקנים ברמה של מכבי לזכות באליפות היורוליג
    השנה היא לסגל את אותה תכונה שהופכת שחקן כמו אליהו למה שהוא, בלתי צפויה. כשמכבי מעלה את החמישייה הקלאסית הברורה הכי טובה שהיא יכולה להעלות אנו מוצאים בסגל את אוחיון, לוגאן, סמית', קיינר מדלי ושון ג'יימס. החמישייה הכי טובה שרצה אתמול הייתה זו של אוחיון, לוגאן, פניני, אליהו ושרמדיני. החמישייה הראשונה יכולה להגיע ביורוליג עד שהיא תפגוש חמישיות קלאסיות טובות ממנה, אלו שהכסף לא ממש היווה בעיה בפניי בעליהן, אלו שנושקות ברמת החומר שלהם לזו שמשוחקת מעבר לים, אלו שנוצרו כך שגם מאמנים פחות מוכשרים מבלאט יוכלו לקחת אותם עד לגביע. החמישייה השנייה היא הסיוט של כל מאמן, דהיינו, זה שהיא שייכת לו וזה שהיא מתמודדת מולו. היא מוזרה, לא ברורה והיא נראית כאילו יצאה מתוך סרט רע על כדורסל במיסיסיפי של שנות ה50. מה שנקרא ג'ין הקמן בוערת. לבלאט נותר רק לבחור, עוד עונה אירופאית בינונית צפויה להחריד ומשעממת להפליא, או לקחת את ההחלטה המסוכנת, זו המטורפת קצת, מסוג ההחלטות שאפיינה יותר את הפסיכי עם התותים וללכת על רכבת הרים שכולם יכולים לעלות עליה, כולם נהנים בה, אבל אף אחד לרבות בלאט לא יודע איך היא תגמר.

  • תמונת מצב: ווינר סל

    תמונת מצב: ווינר סל

    לאחר שנבחרת הכדורסל הבטיחה למעשה את מקומה בליגה, אנחנו חוזרים להתמקד בליגה העל הישראלית. אחרי החתמות ושלל הודעות, אנו מציגים לכם את תמונת המצב של ליגת ווינר סל.

    המשך…