דאנק

מסיבה ש (כמעט) איש לא בא

מאת: רון סלוס

מסיבה ש (כמעט) איש לא בא (צילום: רון סלוס)

עונת האפטר פרטי של קיץ 2019 , שהייתה אמורה למנף את זכייתה של נבחרת העתודה באליפות אירופה, הסתיימה אמש במסיבה צנועה ומצומצמת, וצלחת צהובה אחת, בפעם ה-54.
לו איתמר גרוטו היה נכנס אתמול בשערי כניסת התקשורת הוא היה מתגאה בסדר המופתי, כולל מצלמה משוכללת למדידת חום, בדיקת תעודות זהות וחתימה אישית של כל נכנס.
זה יכול להיות היה פיילוט מצויין לעתיד לבוא, אלמלא הנכנסים לאולם היו נתקלים בעשרות רבות של אוהדים לבושים בצהוב, שישבו בצפיפות ולא ברור מי ואיך אישר זאת, ואם היה מותר למספר אוהדים להיכנס, מדוע אוהדי ראשון לא הורשו גם הם, עד מתי ממלכת שמעון מזרחי, תתנהל במקביל לשאר המדינה.
טוב שהיה גם כדורסל, שהתחיל מעט צולע מהצד הכתום אבל הסתיים בדרמה כיאה לפיינלפור, כשכל 3 המשחקים במסגרתו היו צמודים ומותחים והסבו הנאה לקהל הצופים בבית.
בחצי הראשון הגנה פושעת של הכתומים באיזור הצבע אפשרה למכבי לפתוח פער דו ספרתי.
עבודה טובה של דורסי וסנדי כהן מחוץ לקשת, הורידה את הצהובים לחדר ההלבשה עם יתרון שיא של 21 נקודות.
הרבע השלישי היה כולו כתום. הריסון לקח את החברים מעיר היין על כתפיו, ובסיוע של המילטון עם 2 קליעות עונשין ההפרש יורד ל-8 בלבד.
סמוך לסיום הרבע השלישי המצ'אפ בין ווילבקין והריסון כובש שיאים, כאשר הריסון מבצע הורדת זקיף,לכוכב הצהוב וההפרש עומד על 10.
מכבי עלתה לרבע האחרון של עונה בה הייתה אמורה לאיים על הכתר האירופי, כאשר היא נלחמת על הכתר של ארץ קטנה עם שפם.
הלחץ נתן את אותותיו כאשר האנטר מבצע עבירה שלישית.
הריסון המשיך להשאיר את ראשון בתמונה כאשר השעון מראה שבע דקות לסיום וההפרש יורד לשבע.
בלייזר מממש אסיסט ממונרו כדי להוריד ל-5, כאשר הלחץ נותן אותותיו גם בצד הכתום עם עבירה רביעית של מונרו ושל בלייזר.
הישראלי מפצה עם שלשה לאחר התאוששות של מכבי שמורידה את ההפרש ל 4 בלבד,ראשון ממשיכה עם יכולת פגיעה מחוץ לקשת של הריסון ושל אדם אריאל שמורידים ל-2 בלבד, ואליפות כתומה שנייה נראיית בהישג יד.
הריסון עוד הספיק להוריד לנקודה בלבד לאחר 2 קליעות עונשין, אבל עבירה חמישית של מונרו וקליעות מהקו של אמרה ווילבקין סגרו את הסיפור.
זה היה ערב מוזר אך מיוחד, אפשר היה לשמוע את שידור גלי צה"ל מאחור ואת הוראות המאמנים באיזור הפרקט, אבל מי שבלט מעל כולם הוא מי שלא נכח באולם, הלב והנשמה של מה שלשמו התכנסנו, הקהל.
מי ייתן ונחזור במהרה להזיע ולהצטופף ביציעים.

מסיבה ש (כמעט) איש לא בא (צילום: רון סלוס)