דאנק

הפועל ירושלים מחזיקת גביע ויינר

מאת: אילון סלוס

הפועל ירושלים מחזיקת גביע ויינר (צילום: עודד קרני)

יש תקווה

ערב חצאי הגמר וגמר גביע ויינר נתו תקווה גדולה לעונת הכדורסל בפתח. אם נקבל בעונת 2019/20 מכל הטוב שראינו צפוייה לנו עונה מהנה.

ראשית, צפינו במשחקים צמודים ומותחים כולל גמר שהסתיים בניצחון דרמטי של הפועל ירושלים, כשגם חתאי הגמר היו צמודים כשנס ציונה ונהריה מציגות משחק קבוצתי נאה כשהם עומדים מול שתי אריות הליגה בכבוד רב.

שנית, למרות ביטול החוק הרוסי, הישראלים היו דומיננטיים. בלאט, טימור, זלמנסון ונמרוד לוי בירושלים, כספי, אבדיה, זוסמן, ג'ייק כהן במכבי ת"א, טל דן, גוט ולימונד בנס ציונה, שגב, שולמן וקולשוב בנהריה. יחד עם זאת חלה ירידה בחלק גדול של המשחקים שהישראלים נעים מתחת ל-80 דקות שהיו מובטחות בחוק הרוסי ובחלק קצת יותר מזה.

ושלישית, הקהל הצביע ברגליים כשערב רבע הגמר השני, חצאי הגמר והגמר היו SoldOut.

ירושלים כלים רבים לה

התחושה מגמר גביע ווינר שהפועל ירושלים בנתה קבוצה בצורה נכונה ומאוזנת , בניגוד למכבי ת"א. ירושלים מצידה שני "בעלי בית" שמובילים את הקבוצה: תמיר בלאט וג'יקובן בראון, כאשר פלדין, לוקט ונמרוד לוי משלימים אותם ובעיקר קו קדמי קטלני של סולימאן בריימו וקופשאס (ותומאס שאמור לחזור מפציעה). מנגד אצל הצהובים בולטת העובדה שחסר בעל בית ועומס בשחקנים שרוצים את הכדור ומכאן ראן אנד גאן.

המוכרים והאהובים

נקודה בולטת נוספת היא הנוסחה המנצחת ש"פגיעה" בזרים. קבוצות, שבחרו לקחת זרים שכבר הוכיחו את עצמם הסתגלו מהר יותר לעונה והרוויחו: ירושלים עם בריימו, פלדין ובראון, מכבי ת"א עם בראיינט, בלאק, ווילבקין, נהריה עם גפני, אדריאן ומקניל, נס ציונה עם קוק. לעומתן קבוצות שהחליפו כמעט את כל הזרים פחות הצליחו: הפועל ת"א שוב לא מצליחה עם הזרים וכמוה גם הפועל חולון, גלבוע/גליל, אשדוד וחיפה.