דאנק

שמינית גמר: ישראל – מונטנגרו 69-88

נועם אביבי האקס פקטור התורן (צילום: עודד קרני / איגוד הכדורסל)

מאת: אילון סלוס

בחזרה מהחופש

חזרה מיום חופשי הוא מבחן אמיתי עבור נבחרות עתודה באליפות שכזו. צעירים (כן תזכרו שהם עדיין צעירים בני 18-19) ממדינות שונות שמגיעים לחו"ל (בעיקר לתל אביב… תזכרו שברוב הארצות אין חוף ים הנושק למלון) נוטים ביום החופשי לצאת מהפוקוס של האליפות. ברוב אליפויות אירופה לעתודה ההפתעות מגיעות בדיוק אחרי היום החופשי. הבית של ישראל כנראה כמאמר השחוק הלך לים. פרט לישראל, שלושת הנבחרות ירדו למשחקי הדירוג בראשות סרביה שהפסידו לבריטניה (דרוש כשרון מיוחד להפסיד לנבחרת הזו) , איטליה שהפסידו לטורקיה ואוקראינה. יום שהיתה פייבוריטית ל1-4 גם יורדת למשחקי הדירוג. ואצלנו בית הלחמי הבהיר שאין יום חופשי. קצת משפחות והרבה אימונים וחזרה לפוקוס וזהבא לידי ביטוי בניצחון מוחץ על מונטנגרו.

בחזרה מהמחצית

ההתפוצצות של ישראל הגיעה מייד בפתיחת המחצית השנייה. בתוך 5 דקות ישראל רצה 1-18 בדרך ליתרון 23 הפרש שלמעשה סגר את הסיפור. גם חלוקת הדקות היתה משמעותית. מונטנגרו עם 6 שחקנים ששיחקו מעל 20 דקות, לעומת ישראל ש-8 שחקנים היו ברוטציה ושיחקו 17-30 דקות. באליפות צפופה שכזו , זה מאוד משמעותי.

היתרונות והחסרונות

ישראל ניצחה בגדול מנקודות מאיבודים (4-26) ובאחוזי הקליעה, באסיסטים (12-26). הריבאונד היה נקודת התורפה (34-46 למונטנגרו). הטריו אבדיה, מדר וקרביץ היו שוב הגורם המשמעותי לניצחון ושהם על המגרש הנבחרת רצה בצורה האופטימלית כשנועם אביבי על תקן האקס פקטור התורן עם 17 נק' ו-5 ריבאונדים.