דאנק

זו היתה השנה של…

סיכום העונה של אילון סלוס

שחקני מכבי ראשון לציון מודדים טבעות אליפות.

הכתומים מראשון מודדים טבעות. צילום: עודד קרני

"הגיע זמן לישון, לחשוב פעמיים על אופי היום

להציץ למחר, ללגום מהאור, כי מה שבא לי זה יום כתום. " (יום כתום / רעשקט )

אריק שיבק ויצחק פרי

בדיוק לפני חודשיים, ראשל"צ נמצאת בתקופה רעה, כאשר היא מפסידה 14 מתוך 18 משחקים. ההנהלה בראשות יצחק פרי מחליטה על פיטוריו של דרוקר ומביאה את אריק שיבק למרות מחאות השחקנים והאוהדים. שיבק לוקח סגל שחקנים מצוין ויוצא איתו לדרך חדשה שבה ראשל"צ מנצחת 9 מתוך 13 משחקים בדרך לאליפות המדינה, כשהיא עוברת שלוש אלופות במיל' שהיו מדורגות במקומות 1-3 בתום העונה הסדירה, והופכים להיות המדורגים הנמוכים ביותר בהיסטוריה (מקום 6 בעונה הרגילה) שזוכים בתואר.

המהלך הגדול של שיבק בפלייאוף היתה הצבתו של כריס רייט על הרכז של היריבות. במשחק הראשון של רבע הגמר הוא עצר את גרגורי ורגאס על שפל עונתי של 2 אסיסטים, בחצי גמר הוא עצר את מלך האסיסטים של הליגה, גל מקל, על אסיסט בודד – גם כן שפל עונתי, ובגמר הוא שיבש את המשחק של ירושלים.

נכון שלדרוקר יש מניות בתואר כהבאת מונרו והשארת דוסון חתומות על שמו, אבל האליפות רשומה על שמו של שיבק.

אבי בן שימול וניצן חנוכי

סופרלטיבים לא מעטים נרשמו לדריל מונרו, כריס רייט ושון דוסון, אבל דווקא שני שחקנים, בעיני, חתומים לא פחות מהם על התואר הנכסף, ושקצת נעלמו מהרדאר: אבי בן שימול וניצן חנוכי. ניצן חנוכי, הקפטן בכתום, הוא דוגמא ומופת לסמל אמיתי. שחקן שנותן את כל כולו לקבוצה מכל הבחינות. זה לא מתבטא בסטטיסטיקה אלא ברוח ובמנהיגות השקטה במגרש. אבי בן שימול, הוא לטעמי אחד השחקנים הכי לא מוערכים בליגה. גארד בגובה 1.94 עם תבונת משחק ויכולות שאין להרבה רכזים בליגה.

מאיר טפירו

טפירו מסיים את העונה ה-21 שהוא משאיר בליגה עוד קבוצה.

טפירו, השחקן הישראלי הגדול בכל הזמנים מבין אלו שלא זכו באליפות. זכה בשנת 2010 בתואר שחקן העשור. שיחק 21 עונות בליגת העל, 591 משחקים בהם קלע 5517 נקודות בליגה (מדורג 12 בכל הזמנים), מסר 2445 אסיסטים (מדורג 1 מ-1990 בה החלו לרשום אסיסטים), הוריד 1945 ריבאונדים.

טפירו החל את הקריירה שלו באליצור קרית אתא ובמכבי קרית מוצקין בבוגרים. בגיל 19 קלע סל ניצחון בדרבי התל אביבי במדי הפועל ת"א, הישראלי הראשון שהשיג טריפל דאבל בליגה. ב-1 בפברואר 1999 קלע 16 נק', הוריד 12 ריבאונדים ומסר 10 אסיסטים כשחקן מכבי חיפה ובהמשך עשה את זה עוד 6 פעמים.

שיחק בארבע אליפויות אירופה לבוגרים עם נבחרת ישראל, הישג השיא שלו בנבחרת היה ב-2003 אז הגיעו, למקום השביעי באליפות אירופה. זכה בגביע הליגה עם נאנסי הצרפתית. בעונת 2006/7 הוביל את הפועל ירושלים לזכייה בגביע המדינה בגמר מול בני השרון. טפירו זכה בתואר שחקן העונה בליגת העל ב-2002, בתואר שחקן העונה הישראלי (2002,2004,2008), מלך האסיסטים של הליגה 1998,2004,2006,2010).

מאיר טפירו

מאיר טפירו. (צילום: מנהלת הליגה, פרומו ערוץ הספורט)

רביב לימונד

לימונד מיצב את עצמו העונה כשחקן מוביל של הפועל ת"א ולמעשה הפך ל-DNA של הקבוצה באדום. הוא מסיים עונה נהדרת מבחינה אישית ומרחק רותבארט' אחד מפיינלפור. לימונד מסיים עם 17 נק' (1 מבין הישראלים, 8 בליגה), 4.6 אסיסטים (8 בליגה), 3.5 ריבאונדים, 1.5 חטיפות, מדד משוקלל 15 ובעיקר מנהיגות והובלת קבוצה.

איתי שגב

שגב ניצל את העונה הרעה של הצהובים וקרן אור יחידה באפילה הצהובה. בתחילת העונה היה עוד שחקן ברוטציה ובסיום העונה הפך לשחקן חמישייה. ב-10 מתוך 12 משחקים אחרונים סיים עם מדד דו ספרתי. קבע שיאה קריירה במדד (23), בריבאונדים (14), באסיסטים ובחטיפות. עם כל הכבוד לעונה הנוכחית שגב חייב לחשוב טוב לגבי המשך במדים הצהובים בעונה הבאה. קשה להאמין ששגב יזכה לאותו קרדיט בשנה הבאה