דאנק

יום של כדורסל מחצי גמר ליגת התיכוניים ועד לרבע גמר גביע המדינה

"אדום לוהט"

יום חמישי 26.12 החל בשעה 13 באולם הסוער בעין חרוד. באווירה שמזכירה את הדרבי הגדול של ת"א. מצד אחד 300 האדומים מעין חרוד עם קהל ססגוני בשירה אדירה המייצגת את המומנט העיקרי של  הקיבוצניקים והמושבניקים, בהתרסה לקהל הצהוב של נתניה: "אני חקלאי בנשמה שאני שר כל האולם פה בדממה ,אני אוהב לחלוב פרות אני הולך ליחידות המובחרות ,אני שונא עירוניים … אדום עולה אדום עולה!. מולם, כאמור הצהובים משרת נתניה עם 100 אוהדים המרכיבים את הקהל החם של נתניה, שלא מפסיק לעודד את הילדים שלו.

נתניה פותחת את הרבע הראשון בטירוף וסערה בראשות דניאל דנינו המוכשר ורון הכהן האגרסיבי. בסיס ויזרעאלי מחזירים את האדומים למשחק ובמחצית 37-43 למקומיים. הרבע השלישי מסתיים ביתרון שביר לעמק חרוד 52-61. חמש דקות אחרונות התאפיינו בנדנדת סלים בין שתי הקבוצות , ובמתח רב כשדקה וחצי לסיום עין חרוד עולים ליתרון 68-70, 33 שניות לסיום יתרון נקודה למקומיים וטל יזרעאלי בשלשה אדירה מעלה אותם ל-4 הפרש, ובסיום ניצחון 71-77 לעמק חרוד שעולה לגמר היסטורי מול הגימנסיה הריאלית ראשל"צ.

שי בסיס מסיים עם שורה סטטיסטית מרשימה: 25 נקודות, 10 ריבאונדים, 9 אסיסטים ו-6 חטיפות. מה שמחזיר אותנו להישג נדיר בליגת התיכוניים לפני כ-10 שנים, שילד בן 16 מסיים משחק עם קוואדרופל-דאבל מדהים בניצחון בית הספר שלו, עמק החולה על עירוני ט', 81-57, מסיים עם  34 נקודות, 11 אסיסטים, 10 ריבאונדים ו-10 חטיפות. לילד ההוא קראו: יוגב אוחיון…

אבל אני רוצה להתעכב על מה שלא רואים בסטטיסטיקה : שני נערים שהיו האקס פקטור של עמק חרוד: ים בן צבי בתצוגה הנפלדית שיחק 13 דקות, קלע רק נקודה באחוזים איומים, סיים עם 5 עבירות אבל הביא לעמק חרוד את הניצחון בעבודת הגנה שחיסלה את דניאל דנינו ושיבשה את כל המשחק של נתניה. השני ניר סחר, שיחק 10 דקות, קלע שני סלים חשובים, הוסיף נקודה מהעונשין ונתן לאברמוביץ את המנוחה שלו.

אילון סלוס בהדר יוסף

אילון סלוס בהדר יוסף

אני עולה על האוטובוס של הקהל מנתניה בדרך למרכז, להדר יוסף. דמיוני המסוים לשופט המשחק אסף אוברלנדר לא עושה עימי חסד ואני מייד מבהיר לנתנייתים המתוסכלים שאני לא שפטתי במשחק , כדי שלא אמצא את עצמי זרוק אי שם בצומת נבות.

מגיעים במסע אוטובוסים להדר יוסף, איזה אווירה, כל מי שלא היה בהדר יוסף לא יכול להבין זאת. קהל אדום שמורכב מכל גווני הקשת הישראלית: ילדים, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, מזרחיים ואשכנזים , כור היתוך ישראלי שהמשותף להם האהבה הענקית לאדומים. מרביתם מסתובבים עם חולצה של האב הרוחני, אריק איינשטיין: " אהובה שלי, אדומה שלי,  את האור שבחיי,  נשמה שלי, הקבוצה שלי,  הפועל תל אביב, משוש חיי".

אדומים מול אדומים יוצר בעיה שמילות השיר המוביל בשני הצדדים הוא "אדום עולה" ו"מי שלא קופץ צהוב" יוצר דיסוננס קוגנטיבי מסוים , אבל יוצר אווירה מחשמלת ביציעים. הפועל של ארז אדלשטיין היא קבוצה שכייף לראות וקל להזדהות איתה. כולם טורפים את המגרש בלהט, נותנים מעל 100% מה שמביא אותם בסופו של משחק במעמד של קבוצה אחת:  האדומים מת"א מרחק משחק אחד מגמר הגביע שבו היו בדיוק לפני עשרים שנה ב-1993/4 מול מכבי ת"א.

הערב הארוך מסתיים בצפייה הפעם במסך של ערוץ הספורט בדרמה משלושת המשחקים האחרים ברבע הגמר, שבסיומו עולות מכבי ת"א, מכבי ראשל"צ והפועל אילת לחצי הגמר. ארז, צביקה, דיויד ועודד ביחד מבטיח חגיגה אמיתית בחצי הגמר.

לילה טוב ושיירבו ימי כדורסל כאלו…