דאנק

ליגה קלאסית או קיינסיאנית זו השאלה.

לאחרונה הצטרפתי לעולם הנאור ורכשתי סמארט פון, לא משנה מאיזו עדה, בשיטוטי בחנות האפליקציות, תרתי אחר אפליקציית ספורט מעניינת, ואחת מהראשונות שהופיעו במנוע החיפוש, היא 365 SCORE. אין בכוונתי להציג ביקורת טכנולוגית או פונקציונאלית לאפליקציה הנ"ל, אבל את עייני צדה העובדה, שבמסך הסטאפ ,בו בוחרים קבוצות ממדינות וענפים שונים, על מנת לקבל עבורן חדשות והתראות, תחת הפרק כדורסל-ישראל ,הופיעה כצפוי או שלא, מכבי ת"א בלבד. כמובן שמבין המגיבים לאפליקציה, שמנו את היתרונות והחסרונות שלה, לא הופיעה כל תלונה בנושא.

רוצה לומר, שהעיוות ואנומאליה בכדורסל הישראלי הפכו לכל כך מושרשים, שהם באים לידי ביטוי ולו בפינות המרוחקות ביותר (מבלי להעליב את מפתחי האפליקציה כמובן)

מעטים מצליחים להמציא את הגלגל, ואני לעת עתה לא ביניהם. כבר ב 1929 לאחר פרוץ המשבר הכלכלי הגדול, פיתח הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס. את תיאוריית הכלכלה הקיינסיאנית . ביסודה עומד הרעיון כי על מנת להבטיח צמיחה כלכלית יש צורך בהתערבות הממשלה בשוק ובפרט במקרים של כשל שוק.

ליגת העל בכדורסל בישראל היא כשל שוק אחד גדול, ונראה שמיותר להסביר מדוע. אבל לעניין זה הוקמה המנהלת, ומפליא שלאחר 11 שנים מאז היווסדה לא נקטה המנהלת כמעט באף צעד התערבות על מנת לנסות ולשנות ולו במעט את הקיים.

החלטנו לנצל את עונת המלפפונים ולהציף כמה רעיונות שייתכן ועלו כבר על הכתב במשך השנים ,אבל אף אחד, עדיין לא עשה איתם כלום.

 1.      תקרת שכר

מדברים על הרעיון הזה כבר הרבה זמן, אחד האמצעים לצמצם את הפערים ולאלץ את מכבי לשתף יותר שחקנים ישראלים. קבוצה או במקרה הזה מכבי שתחרוג מתקרת השכר, תשלם קנסות שיוכלו לסייע למשל לקבוצות אחרות להשתלב במפעלים אירופאים. התקרה לא חייבת להיות מספר מוחלט, אלה למשל שהתקציב לא יעלה על פי 5 מתקציב המינימום , או על פי 3 מהתקציב השני בגובהו או על פי 4 מהתקציב הממוצע. תרצה מכבי תקציב שמתאים ליורו ליג היא תשלם מס איזון , אחוז מסוים  מההפרש בין התקציב שלה לתקציב הגג והכסף יועבר לקבוצות שייטלו חלק במפעלים אירופאים.

חסרונות : יפגע במכבי, בעצם זה יתרון…

2.      דראפט

בישראל ,בה קיימות גם קבוצות נוער ששייכות למועדונים, גם ליגת ביה"ס וגם אקדמיה לכדורסל הבלגאן חוגג. החוק צריך לקבוע, שכל שחקן שטרם דרכה רגלו בליגת העל, יירשם לדראפט השנתי וזכות הבחירה הראשונה תינתן לקבוצות החלשות כפי שקיים ב NBA.

על מנת לאפשר לקבוצות החלשות לממן את הכוכבים העולים, יוחלט על שכר קבוע מראש לפחות לשנתיים הראשונות , כך יוכלו שחקני הנוער לצבור ניסיון, במועדונים העשירים פחות ולא יתפתו לשבת על ספסל הזהב של מכבי למשל.

בהמשך, ולשכלול השיטה, יתאפשר לשלב טריידים על בחירות הדראפט ,מה שיוכל לתת אפשרות לקבוצות החלשות להתחזק גם בשחקנים מנוסים יותר.

חסרונות :יוריד את המוטיבציה של המועדונים להחזיק מחלקות נוער, לשם כך נועד הסעיף הבא, סעיף ההשבחה.

3.      דמי השבחה

כפי שקיים בעולם הכדורגל, שחקנים שיעברו ממועדון למועדון יזכו את המועדון ממנו עברו בדמי השבחה, שיגזרו מגובהה ההפרש בין השכר  האחרון שלהם לשכר הבא. על מנת למנוע מצב, של מתן שכר נמוך במכוון בשנה הראשונה למעבר, ניתן יהיה לקבוע ,שהשכר לעניין ההשבחה ,יחושב כממוצע של עד 3 שנים ,במידה והשחקן נשאר כמובן במועדון אליו עבר, לתקופה זו.

4.      מענקים על השתתפות והישגים במפעלים אירופאים

זו אחת הנקודות הטעונות שיפור והמחדל בהן זועק לשמיים. המנהלת חייבת לעודד בכל אמצעי אפשרי את קבוצות הליגה לקחת חלק במפעלים האירופאיים השונים ורצוי שיהיה זה ביורוליג ו ביורו קאפ  או לכל הפחות ביורו צ'לנג ולא במפעלים איזוריים כגון הליגה האדריאטית הבלקנית וכו'. התקציב צריך לבוא מקנסות על חריגה מתקרת השכר, או גם מהתקציב הקיים גם במחיר הפחתה מהסכום הקבוע שמעבירה המנהלת. הוא יכול גם להחליף את מענקי המיקום ולו רק מהסיבה שאין למיקום גבוהה כולל אליפות כל משמעות אם המועדון לא מתרגם אותו לכדי התפתחות מקצועית גם בזירה האירופאית.

חסרונות :יבוא על חשבון קבוצות שמתקשות בהשגת תקציב מינימום ועשוי לגרום לעומס מיותר, במידה והסגל לא נבנה כראוי כפי שקרה בעונה החולפת לחולון.