דאנק

"בלדה לאוהד הבוכה"

פעם בכמה זמן אני עוצר את מרוץ החיים המטורף הכולל אישה+בית+ילדים+עבודה+כסף ומגיע מהפריפריה בה אני גר, לעיר הגדולה ליום חופש רגוע ונפלא. תפריט יום החופש, שמתבצע לרוב עם אחי הקטן מחולון, כולל משחק כדורסל, סרט קולנוע, ים ואוכל, בקיצור כל הנאות החיים. אתמול התחיל יום החופש בצורה נהדרת עם סרט מקסים, מרגש עם געגועים לימים של פעם ומוסיקה טובה: "בלדה לאביב הבוכה" סרטו של בני תורתי עם גלריית שחקנים מרשימה. בגלל הקור העז ויתרנו על הים ופיצינו בעלילותיו של האחיין שלי,נועם.

החלק השני של יום החופש היה משחק כדורסל בראשון לציון, הפועל ת"א נגד ברק נתניה, שלא היה מרגש אלא עצוב, לא היו בו כדורסל טוב, ולא היה בו שום געגועים לפעם. שלישיית "מה קשור": יערי "אני לא יכול" רייניש, כפיר "אני ממש לא יודע לשפוט" מועלם ויאיר "מה אני עושה פה?" מיכאלי הרסו, קטשו והרחיבו את כל מה שיפה, מרגש וגורם לנו להתגעגע בכדורסל הישראלי, בתצוגת שיפוט אומללה כשהם מאבדים כל שליטה על המשחק. בתפקיד משנה ארז אדלשטיין שמרוב ויכוחים עם השופטים והמזכירות שוכח שהוא צריך גם לאמן…

גם הקהל של הפועל ת"א חייב להבין שהתנהגות שלו פוגעת כלכלית ותדמיתית בקבוצה שלו, במקום להשקיע כסף בשחקנים זרים, הפועל מוציאה אותו על סדרנים, קנסות למנהלת, ותוספת סיכון לרמי כהן וארז זייצ'יק. השיא היה שאוהד חטף למשקיף דוד דגן את דו"ח המשקיף שלו והטיח אותו לעבר המזכירות.

ולחשוב מה יקרה פה ב-3 במרס…