דאנק

מה צופה העתיד לעומרי כספי?

אין ספק, שהעונה הנוכחית של עומרי כספי, היא עונת מבחן. הוא מסיים חוזה בקאבס ובדרך כלל שחקנים במצב זה ובמעמדו של עומרי, משתדלים לתת את כל כולם, על מנת להגיע לחוזה הבא. אם אפשר שיהיה ליותר משנה אחת.

בשבועות האחרונים ובעיקר מאז שהחלה הליגה, אני מוצא יותר ויותר אנשים, אשר כותבים ומדברים ביותר מקורטוב של שמחה לעד על מצבו של כספי, ודומה, כי לו יכולים היו, היו מוסיפים גיחוך קל וקריאת: "עומרי חזור הביתה, מכבי צריכה סמול פורוורד במקום ניק קיינר-מדלי".

הגדיל לעשות חבר שלומד איתי, אשר אין לחשוד בו כי אינו מבין בכדורסל וב-NBA (על אף שהוא אוהד את הבלייזרס…) אשר טען שעומרי עשה שלוש עונות בינוניות ומטה בקינגס ובקאבס והמשיך בכך שעדיף לילד מיבנה לחזור לישראל, או למצוא קבוצה בכירה באירופה, בה יוכל להפגין את ביצועיו.

עומרי כספי יחזור למדים הצהובים-כחולים?. צילום: מכבי תל אביב

לפני שאגיע להשוואה אותה ערכתי, אני רוצה להזכיר לכל מי ששכח, שרק לא מזמן, חגגו אלפי ישראלים באישון ליל, את בחירתו של דורון שפר במקום ה-36 על ידי הקליפרס בדראפט 96', ואת חתימתו של עודד קטש בניקס בשנת השביתה של 99'. שני השחקנים הגדולים הללו, לא נחתו בסופו של דבר בליגה הטובה בעולם.

דבר נוסף הראוי לציון, הוא מה שכתב גדול אנשי ה-NBA בישראל, פרופסור מנחם לס בספר סיכום עונת 97-98. בספר – אותו הוציא יחד עם ירון טלפז –  כתב לס: "ישראל תמשיך לחלום, לשווא, אחרי שחקן ישראלי ב-NBA. זה פשוט לא יקרה. 5 מיליון תושבים איטיים ונמוכים זקוקים לנס לשם כך". כלומר, מקרה עומרי כספי, על פי הפרופסור, הוא נס.

שני הנתונים האחרונים, הובאו על מנת להזכיר לכולנו, שעד לא מזמן, קיווינו וייחלנו. חלמנו והתפללנו. כל זאת, עבור שחקן ישראלי, אשר ישבור את תקרת הזכוכית, ויגיע לליגה של מייקל וסקוטי, דאנקן ורובינסון, ווייד ולברון.

אז אחרי שאמרנו תודה לבורא עולם, על כך שיש לנו ישראלי ב-NBA, נשאלת השאלה: האם שלוש עונותיו בליגה היו טובות, בינוניות, או חלשות?

לשם כך הרכבתי טבלה, המשווה את נתוניהם של 34 השחקנים האחרונים שנבחרו במקום ה-23 בדראפט ה-NBA, עד לשנת 2009, בה נבחר עומרי.

מספר נתונים על הטבלה:

1)     הפסקתה בשנת 1977 אינה מקרית. שנה לפני כן התאחדה ליגת   ה-NBA עם ה-ABA. בשנים שלפני כן, התחרו הליגות על השחקנים, מה שהביא לירידה באיכות הבחירות.

2)     הוספתי עמודה ובה כמות השנים בהן שיחק כל נבחר 23 בליגה, זאת על מנת לבדוק, כמה זמן שורד נבחר דראפט שכזה. להוציא את השחקנים הפעילים כמובן, בחירה מספר 23, שורדת 7 שנים בממוצע בליגה. כלומר הבחור רק במחצית הקריירה.

3)     עומרי כספי קלע בממוצע בשלוש שנותיו הראשונות בליגה, 8.9 נקודות למשחק. האנשים הטוענים כי הוא לא מספיק טוב, עושים זאת בוודאי על סמך סטטיסטיקה בין היתר. אז הנה האמת. מבין 34 השחקנים שנבדקו, מדורג כספי במקום ה- 9 בצבירת נקודות. כלומר, בכל תקופת הזמן שנבדקה, כספי קלע בממוצע, טוב יותר מ-25 שחקנים. מעניין מה הפרופסור אומר על זה?

4)     נמוכים ואיטיים? כן, כשמדובר בי. אבל כספי לא נכנס תחת ההגדרה הזו. אחרת איך תסבירו את העובדה שהוא לקח יותר כדורים חוזרים מ-23 שחקנים ברשימה זו?

הבהרה וסיכום.     

כותב שורות אלה, אינו מחשיב את עצמו מאוהדיו השרופים של עומרי כספי. יתרה מזאת. פעמים רבות ספגה הטלוויזיה בביתי חתיכות פיצה ישנה ושיריי ביסלי, כהבעת אי נחת מפעולותיו של "הישראלי הראשון" במדי נבחרת ישראל. בנוסף, אין להוריד מעל השולחן את הערותיו של ביירון סקוט – מאמן קליבלנד – על כך שעומרי יקנה את מקומו בליגה, רק דרך ההגנה. טוב יעשה כספי אם יקשיב.

מטרת הכתבה הייתה לרענן מעט את זכרונו של אוהד ה-NBA הישראלי, תרות העיניים. זה השוכח לעיתים כמה זמן הלכנו במדבר בציפייה לקבל אישור מהליגה של הדוד סם, שגם אנחנו יכולים. עומרי כספי רחוק מלהיות לברון ג'יימס, או אפילו טרבור אריזה. אבל הוא עשה דברים יפים מאוד בליגה קשה ועל כך מגיע לו קרדיט נכבד.

השוואת נבחרי #23 בדראפט ה-NBA

שנה

שם

שנים בליגה

ממוצע נקודות וריבאונדים בשלוש העונות הראשונות    ב-NBA

1977

מייק גלן

10

7.1 נק' 1.4 (אס')

1978

טרי טיילר

11

12.8 נק' 7.4 ריב'

1979

טיקו בראון

לא שיחק

1980

קארל ניקס

3

6.8 נק' 1.9 ריב'

1981

צ'ארלס בראדלי

3

3.2 נק' 1.1 ריב'

1982

דארל טיליס

2

3.4 נק' 2.5 ריב'

1983

מייקל וויגינס

6

9.4 נק' 2.9 ריב'

1984

ארל ג'ונס

2

0.9 נק' 0.8 ריב'

1985

איי.סי. גרין

18

9.5 נק' 7.0 ריב'

1986

קן בארלו (מכבי)

לא שיחק

1987

גרג אנדרסון

10

11.6 נק' 6.9 ריב'

1988

ג'רום ליין

5

5.7 נק' 6.2 ריב'

1989

רוי מרבל

2

1.9 נק' 1.1 ריב'

1990

אנתוני בונר

6

8.6 נק' 6.0 ריב'

1991

סטנלי רוברטס

8

10.5 נק' 6.2 ריב'

1992

לי מייברי

7

5.4 נק' 3.1 (אס')

1993

ארווין ג'ונסון

13

4.0 נק' 4.4 ריב'

1994

ווסלי פרסון

11

12.2 נק' 3.3 ריב'

1995

טרוויס בסט

10

6.9 נק' 3.2 (אס')

1996

אפטימיוס רנציאס

1

1.5 נק' 0.7 נק'

1997

בובי ג'קסון

12

7.9 נק' 3.4 (אס')

1998

טיירון לו

11

4.1 נק' 1.4 (אס')

1999

דווין ג'ורג'

11

4.8 נק' 2.5 ריב'

2000

דשון סטיבנסון

12

4.1 נק' 1.4 ריב'

2001

ברנדון ארמסטרונג

3

2.2 נק' 0.6 ריב'

2002

טיישון פרינס

10

10.6 נק' 4.2 ריב'

2003

טראוויס אאוטלו

9

5.3 נק' 2.3 ריב'

2004

סרגיי מוניה

2

3 נק' 2 ריב'

2005

פרנסיסקו גרסיה

7

8.0 נק' 2.9 ריב'

2006

ג'וש בון

4

5.9 נק' 4.3 ריב'

2007

ווילסון צ'אנדלר

5

13.3 נק' 5.0 ריב'

2008

קוסטה קופוס

4

3.2 נק' 2.3 ריב'

2009

עומרי כספי

3

8.9 נק' 4.1 ריב'

תגובה אחת

  1. הקיסר

    24 בנובמבר 2012 at 10:58

    יופי של כתבה. חבל שלא התייחסת לדקות המשחק שהוא מקבל
    ולא הוספת את העמודה הזאת בטבלה

תגובה חדשה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *