דאנק

החלום ושברו

ספרדי, קנדי, סופרמן, ממבה שחורה ואחד שמנסה להביא לשלום עולמי נפגשים במגרש האימונים. נשמע כמו התחלה של בדיחה גרועה? לא אם תשאלו את מקבלי ההחלטות באחת הקבוצות הגדולות ומעותרות ביותר בהיסטוריית הכדורסל – הלוס אנג'לס לייקרס.

העונה שעברה וגם זו שלפניה נגמרה מוקדם מהצפוי לקבוצה הצהובה של עיר המלאכים, בכל זאת למי שכבר הספיק לשכוח מדובר באלופה של 2010. שמה הולך לפניה והעבר מכתיב את עתידה – מדובר בקבוצה הנוצצת ביותר בליגה: על הפרקט השמות הגדולים בעולם הכדורסל ומחוצה לו, בקהל האוהדים, השמות הגדולים בעולם הבידור האמריקאי. מן הראוי שהקבוצה שהכי מזוהה עם הוליווד תספק את ה"שואו" כל ערב.

אחרי שנתיים מאכזבות בפלייאוף, חוסר ודאות ששרר בין השחקנים מי נשאר ומי הולך, ומעל הכול קובי בראיינט אחד לא מרוצה בכלל הוחלט לרענן את השורות. הויתור על ביינום, הסנטר הצעיר והמבטיח, הדבקות בגאסול המזדקן וההחתמה המשוגעת של סטיב נאש ודוויאט האורד, כל אלה מסמלים על המטרה הברורה של הקבוצה : אליפות עכשיו! לא בונים שום דבר לעתיד, לא מצעירים את הסגל ולא מכוונים לשנת רגיעה וחיבור בלוס אנג'לס. רוצים אליפות ורוצים אותה השנה!

לאחרונה נראה כי דווקא מעבר לכביש, היריבה העירונית שתמיד הייתה הרבה פחות נוצצת וממש לא אטרקטיבית הפכה להיות חביבת הקהל ויריבה שקולה בדרבי העירוני. עם סגל צעיר וקבוצה תוססת נראה כי הקליפרס הם אלטרנטיבה וניגוד מושלם למתרחש אצל הלייקרס. כאשר אצל הקליפרס בונים, נראה כי הלייקרס ויתרו על שלב היציקה.

מי כמו הלייקרס אמורים להיות למודי ניסיון מפרויקט ה"גלאקטיקוס", לא רחוק בעברם, רק בעשור שעבר ניסו לחבר בלוס אנג'לס ארבע מהשמות הגדולים בהיסטוריה: שאקיל, קובי, קארל מלון וגארי פייטון לתוך קבוצה אחת. מה שנשאר הניסיון הכושל הזה הוא הריב המתוקשר והמלוכלך בין שאקיל לקובי, פרישה עצובה של קארל מלון ללא טבעת והפסד בגמר לדטרויט הקבוצתית והדינמית. נראה כי ההיסטוריה אינה מהווה נורת אזהרה לראשי הלייקרס, נהפכו, מה שלא צלח לפני עשור, יתוקן השנה.

לייקרס לפני עשור והיום

הלייקרס לפני עשור והלייקרס לפני פיצוץ?

ההחתמה המעניינת של הקיץ הייתה ללא ספק סטיב נאש. מי לא אוהב את סטיב נאש? אחד הרכזים הטובים בכל הזמנים והכי טוב היום בליגה, צבור ניסיון, לוחם שמקיז דם על הפרקט ומלא מוטיבציה לזכות באליפות לפני שהוא מסיים קריירה עשירה. "קפטן קנדה" הוא בדיוק מה שהלייקרס היו צריכים, לא רק רכז איכותי אלא גם שחקן קבוצתי נטול אגו שיחבר את החלקים. הלייקרס קיבלו רכז אגדה ונאש קיבל את ההזדמנות לזכות בטבעת שכל כך מגיעה לו.

כשהיה נראה שלוס אנג'לס מסתפקים בסגל הנאה שלהם, הגיע ההחתמה הלוהטת של הקיץ, דוואיט האורד או כמו שמכנים אותו בשכונה "סופרמן" הצטרף לחבורה של קובי. הסנטר הלא מרוצה של אורלנדו נראה מאושר מתמיד בביתו החדש. ההצטרפות שלו טרפה את הקלפים מחדש, אם עד עכשיו הלייקרס היו קבוצה חזקה, היום היא כבר הטוענת הראשית לאליפות.

בהינתן העובדה שעוד שנתיים מסתיים לקובי בראיינט החוזה, סביר להניח שבאותה שנה הוא גם יתלה את נעליו, אין ספק שהיעד של קובי הוא לזכות בעוד אליפות, אם לא שתיים ולפרוש כאשר הוא מותיר חלל שלא בטוח שמישהו יוכל למלא, אותו חלל שהשאיר בזמנו מייקל ג'ורדן!

ההיסטוריה, היריבות הצעירות, הברכיים העייפות של הסופרסטארים של הלייקרס, השליטה העירונית שמטשטשת וחוסר ניסיון של שחקני הספסל, למרות כל זאת לוס אנג'לס לייקרס מודל שנת 2012-2013 חזרה למקומה הטבעי בתור הקבוצה הנוצצת של הליגה. אם רק נדמיין שמייק בראון, מאמן הלייקרס שנכנס לנעליו הגדולות מאוד של פיל ג'קסון יצליח באמת למתן את כמות האגו העצומה של החמישייה שלו וליצור קבוצה שנהנת לרוץ ולשחק ביחד – לא רק שנקבל את אחת הקבוצות החזקות במרוץ האליפות, אלא גם את הדרבי הלוס אנג'לסי הטוב בכל הזמנים.

לאן תתגלגל העונה של הלייקרס? האם לכיוון מריבת אגו, מכת פציעות, סכסוכים מתוקשרים ופיצוץ חלום האליפות? או שמה תהיה זו חבורה של לוחמים מנוסים שעובדים ביחד למען מטרה משותפת ופצצת אנרגיה צהובה? זה נדע רק בסוף החודש, כך או כך תהיה זו שנה מסקרנת מאוד בעיר המלאכים, אנחנו כבר לא יכולים לחכות!